✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman מ״ח · La parasha du Tamid et les korbanot
אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות — on dit la פרשת התמיד (le sacrifice quotidien) auprès des versets des offrandes ; certains ajoutent le סדר המערכה et רבון העולמים ; à שבת on dit les פסוקי מוסף, mais non à ר״ח et יו״ט ; et les מדקדקים ont l usage de se balancer (להתנועע) en étudiant et en priant
סימן מ״ח · סעיף אחד
אמירת פרשת התמיד ופסוקי הקרבנות
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Nous ouvrons ici un court siman d un seul séif : l אמירת פרשת התמיד — dire chaque matin le passage du sacrifice quotidien (Bamidbar 28), auprès duquel on dit les versets des offrandes. Certains ajoutent le סדר המערכה et רבון העולמים אתה צויתנו ; qui ne peut le dire בציבור le dit chez soi puis relit la פרשת התמיד avec le ציבור, en ayant l intention de « lire dans la Torah ». À שבת on ajoute les פסוקי מוסף, mais non à ר״ח et יו״ט. Enfin les מדקדקים ont l usage de se balancer (להתנועע). Texte hébreu, traduction française et explications du séif unique, avec une section de cas pratiques.
Sujet : Dire la פרשת התמיד et les פסוקי הקרבנות avant la prière
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן מ״ח · סעיף אחד
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Depuis la destruction du Temple, nous n avons plus l autel ni le sacrifice quotidien ; mais nos Sages ont enseigné que « ונשלמה פרים שפתינו » — celui qui lit le passage des offrandes, on le lui compte comme s il avait offert le sacrifice. C est pourquoi l on institua de dire chaque matin, avant la prière, la פרשת התמיד et les פסוקי הקרבנות. Ce court siman (un seul séif, largement une הגה du Rama) règle ce que l on dit et comment : la פרשת התמיד et éventuellement le סדר המערכה, la conduite quand on ne peut la dire בציבור, l ajout des פסוקי מוסף à שבת (et non à ר״ח et יו״ט), et l usage des מדקדקים de se balancer en étudiant et en priant. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle et le nossaḥ exact de sa communauté, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. פרשת התמיד — dire le passage du sacrifice quotidien, le סדר המערכה et רבון העולמים, בציבור et כקורא בתורה (séif unique)
B. פסוקי מוסף שבת — à שבת on ajoute les versets du מוסף, mais non à ר״ח et יו״ט ; le מנהג de ר״ח
C. להתנועע — l usage des מדקדקים de se balancer en lisant la Torah et en priant (רתת · כל עצמותי)
+ Cas pratiques et questions de compréhension
A. פרשת התמיד — dire le sacrifice quotidien (séif unique)
Texte original (séif unique)
אומרים פרשת התמיד ופסוקי קרבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד. ובו סעיף אחד: הגה: ואומרים פרשת התמיד, וי״א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו׳, ואם אי אפשר לאומרו בצבור יכול לאומרו בביתו ולחזור לקרות פ׳ התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השנייה כקורא בתורה [טור]. בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב מפני שקורא בתורה בפסוקי מוסף. הגה: וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח וכן נוהגין כדי לפרסם שהוא ר״ח, וכן הוא לקמן סי׳ תכ״א [טור]. ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך [אבודרהם].
On dit la פרשת התמיד (le passage du sacrifice quotidien), et les versets du korban de שבת on les dit auprès de la פרשת התמיד. Un seul séif. Rama : on dit la פרשת התמיד, et certains disent aussi le סדר המערכה et רבון העולמים אתה צויתנו etc. ; et si l on ne peut la dire בציבור, on peut la dire chez soi puis relire la פרשת התמיד seule avec le ציבור, en ayant l intention, la seconde fois, de « lire dans la Torah » [Tour]. À שבת on dit auprès de la פרשת התמיד les versets du מוסף de שבת, mais non à ר״ח et יום טוב, parce qu on lit alors dans la Torah les versets du מוסף. Rama : et certains disent qu on mentionne aussi le מוסף de ר״ח, et tel est l usage, afin de publier que c est ר״ח, et de même plus loin סי׳ תכ״א [Tour]. Les מדקדקים ont pris l usage de se balancer (להתנועע) pendant qu on lit dans la Torah, à l image de la Torah qui fut donnée dans le tremblement (ברתת), et de même pendant la prière, selon « כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך » [Aboudraham].
פָּרָשַׁת הַתָּמִיד — « le passage du sacrifice quotidien » — les versets du קרבן התמיד (Bamidbar 28, 1-8), que l on lit chaque matin avant la prière. Depuis la destruction du Temple, cette lecture tient lieu de l offrande : « ונשלמה פרים שפתינו » — on la compte comme si l on avait offert le תמיד.
סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה · רִבּוֹן הָעוֹלָמִים — les ajouts — certains (וי״א) disent aussi le סדר המערכה (l ordre du dressage du bois sur l autel) et la supplication רבון העולמים אתה צויתנו, par laquelle on demande que la lecture soit reçue comme l offrande elle-même.
בְּצִבּוּר · כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה — בציבור et « comme lisant la Torah » — l idéal est de dire la פרשת התמיד בציבור. Qui ne le peut la dit chez soi, puis la relit avec le ציבור ; la seconde fois, il a l intention non d offrir un second sacrifice, mais de « lire dans la Torah ».
Ce que dit ce séif :
- Le principe : on dit chaque matin la פרשת התמיד et les versets des offrandes, à la place du sacrifice.
- Les ajouts : certains disent aussi le סדר המערכה et רבון העולמים.
- בציבור : qui ne peut la dire avec le ציבור la relit ensuite en visant « lire dans la Torah ».
Le séif en une phrase : on dit chaque matin la פרשת התמיד (et parfois le סדר המערכה et רבון העולמים) à la place du sacrifice ; qui ne peut la dire בציבור la relit avec le ציבור en visant de lire dans la Torah.
B. פסוקי מוסף שבת — les versets du Musaf (séif unique)
Texte original (portion sur מוסף)
בשבת אומרים אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת, אבל לא בר״ח ויום טוב מפני שקורא בתורה בפסוקי מוסף. הגה: וי״א שמזכירין גם מוסף ר״ח וכן נוהגין כדי לפרסם שהוא ר״ח, וכן הוא לקמן סי׳ תכ״א [טור].
À שבת on dit auprès de la פרשת התמיד les versets du מוסף de שבת, mais non à ר״ח et יום טוב, parce qu on lit alors dans la Torah les versets du מוסף. Rama : et certains disent qu on mentionne aussi le מוסף de ר״ח, et tel est l usage, afin de publier que c est ר״ח, et de même plus loin סי׳ תכ״א [Tour].
פְּסוּקֵי מוּסָף — « les versets du Musaf » — les versets de l offrande de מוסף que l on ajoute auprès de la פרשת התמיד à שבת, puisqu il y avait ce jour-là un sacrifice supplémentaire. Ainsi la lecture correspond aux offrandes du jour.
לֹא בְּר״ח וְיוֹם טוֹב — pourquoi pas à ר״ח et יום טוב — à ר״ח et à יום טוב, on ne les ajoute pas dans la prière individuelle, parce qu on lit dans la Torah (קריאת התורה) les versets du מוסף de ces jours. La lecture publique tient déjà cette place. Le Rama note toutefois que certains mentionnent aussi le מוסף de ר״ח, « pour publier que c est ר״ח » — et il renvoie plus loin (סי׳ תכ״א).
Ce que dit ce séif :
- שבת : on ajoute les פסוקי מוסף auprès de la פרשת התמיד.
- ר״ח et יו״ט : on ne les ajoute pas, car on lit la Torah dans les versets du מוסף.
- מנהג ר״ח : certains les mentionnent tout de même, pour publier que c est ר״ח (סי׳ תכ״א).
Le séif en une phrase : à שבת on ajoute les פסוקי מוסף auprès de la פרשת התמיד ; à ר״ח et יו״ט on ne le fait pas car on lit la Torah dans le מוסף du jour, mais certains les mentionnent à ר״ח pour publier le jour.
C. להתנועע — se balancer en étudiant et en priant (séif unique)
Texte original (portion sur התנועעות)
ונהגו המדקדקים להתנועע בשעה שקורין בתורה דוגמת התורה שנתנה ברתת, וכן בשעה שמתפללים על שם כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך [אבודרהם].
Les מדקדקים ont pris l usage de se balancer (להתנועע) pendant qu on lit dans la Torah, à l image de la Torah qui fut donnée dans le tremblement (ברתת), et de même pendant la prière, selon « כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך » [Aboudraham].
לְהִתְנוֹעֵעַ — « se balancer » (le shokling) — l usage des מדקדקים (les scrupuleux) de balancer le corps pendant l étude de la Torah et pendant la prière. Le Aboudraham en donne le טעם : à l image du don de la Torah, reçu dans le tremblement (ברתת), et selon le verset « כל עצמותי תאמרנה » — que tous mes membres proclament la louange divine.
Ce que dit ce séif :
- L usage : les מדקדקים se balancent en lisant la Torah et en priant.
- Un premier טעם : à l image du don de la Torah, reçu ברתת (dans le tremblement).
- Un second טעם : selon « כל עצמותי תאמרנה » — tout le corps participe à la louange.
Le séif en une phrase : les מדקדקים ont l usage de se balancer en lisant la Torah et en priant, à l image du don de la Torah (ברתת) et selon « כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך ».
Cas pratiques
Cas 1 — Dire la פרשת התמיד chaque matin
Situation : chaque matin, avant la prière — que dit-on à la place du sacrifice, et quelle est sa place ?
Conduite : on dit la פרשת התמיד (Bamidbar 28) et les פסוקי הקרבנות, à la place de l offrande quotidienne (« ונשלמה פרים שפתינו »). Certains ajoutent le סדר המערכה et la supplication רבון העולמים אתה צויתנו. L idéal est de la dire בציבור ; qui ne le peut la dit chez soi puis la relit avec le ציבור, en visant la seconde fois de « lire dans la Torah ». Pour le nossaḥ exact de sa communauté, on suit sa coutume et on demande au Rav.
Cas 2 — שבת : ajouter les פסוקי מוסף ; pourquoi pas à ר״ח / יו״ט
Situation : à שבת, à ר״ח et à יום טוב — ajoute-t-on les versets du מוסף auprès de la פרשת התמיד ?
Conduite : à שבת, on ajoute les פסוקי מוסף auprès de la פרשת התמיד, car il y a ce jour-là une offrande supplémentaire. À ר״ח et à יום טוב, on ne les ajoute pas dans la prière individuelle, parce qu on lit dans la Torah les versets du מוסף de ces jours (la קריאת התורה tient cette place). Le Rama note que certains les mentionnent aussi à ר״ח, « pour publier que c est ר״ח » (renvoi סי׳ תכ״א) — chacun selon sa coutume.
Cas 3 — Se balancer (שוקלינג) en étudiant et en priant
Situation : d où vient l usage de se balancer en lisant la Torah et pendant la prière — et faut-il le faire ?
Conduite : les מדקדקים ont l usage de se balancer (להתנועע) en lisant la Torah et en priant. Le Aboudraham en donne deux טעמים : à l image du don de la Torah, reçu dans le tremblement (ברתת), et selon le verset « כל עצמותי תאמרנה ה׳ מי כמוך » — que tout le corps participe à la louange. Ce n est pas une obligation mais un usage de piété ; l essentiel demeure la כוונה. Chacun agit selon ce qui l aide à se concentrer, et suit la conduite de son Rav.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Pourquoi lit-on chaque matin la פרשת התמיד — quel verset l enseigne ?
- Que vise-t-on la seconde fois, quand on relit la פרשת התמיד avec le ציבור ?
- Pourquoi ajoute-t-on les פסוקי מוסף à שבת et non à ר״ח et יום טוב ?
- Que mentionnent certains à ר״ח, et pour quelle raison ?
- Quels deux טעמים le Aboudraham donne-t-il à l usage de se balancer ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — קָרְבָּנוֹת בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה — וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ ; בְּצִבּוּר וּכְקוֹרֵא בַּתּוֹרָה — כַּוָּנַת הַפַּעַם הַשְּׁנִיָּה ; פְּסוּקֵי מוּסָף בְּשַׁבָּת וְלֹא בְּיוֹם טוֹב ; לְהִתְנוֹעֵעַ בַּלִּמּוּד וּבַתְּפִלָּה
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — la קריאת הקרבנות, בציבור, les פסוקי מוסף et l התנועעות