רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן מ״ח · אֲמִירַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּפְסוּקֵי הַקָּרְבָּנוֹת

אוֹמְרִים פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּפְסוּקֵי קָרְבַּן שַׁבָּת אוֹמְרִים אֵצֶל פָּרָשַׁת הַתָּמִיד וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְקָבְעוּ חוֹבָה עַל עַצְמָן לִקְרוֹת ״פָּרָשַׁת הַתָּמִיד״ בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁעַל יְדֵי הַקְּרִיאָה זוֹ — מַעֲלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ קָרְבַּן תָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן א׳. וְטוֹב לוֹמַר גַּם פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר ״אַבַּיֵּי הֲוָה מְסַדֵּר סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה וְכו׳״ וְ״רִבּוֹן הָעוֹלָם וְכו׳״. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הַכֹּל בְּצִבּוּר מִפְּנֵי שֶׁהַצִּבּוּר אֵין אוֹמְרִים אֶלָּא פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בִּלְבַד — יָכוֹל לוֹמַר הַכֹּל בְּבֵיתוֹ מִשֶּׁיֵּאוֹר הַיּוֹם, וְלַחֲזֹר וְלִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד עִם הַצִּבּוּר. וְאֵין לָחֹש שֶׁיִּהְיֶה נִרְאֶה כְּמַקְרִיב ב׳ תְּמִידִין וְעוֹבֵר בְּ״בַל תּוֹסִיף״, לְפִי שֶׁבִּקְרִיאָה אֵין בָּהּ מִשּׁוּם ״בַּל תּוֹסִיף״. וְעַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב — יְכַוֵּן בַּפַּעַם הַב׳ שֶׁהוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וְטוֹב לוֹמַר פָּרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת מְעֻמָּד — דֻּגְמַת הַקְרָבָתָן שֶׁהָיָה מְעֻמָּד:

אמירת פרשת התמיד בכל יום. נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְקָבְעוּ חוֹבָה עַל עַצְמָן לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה — שֶׁעַל יְדֵי הַקְּרִיאָה מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ הִקְרִיבוּ קָרְבַּן תָּמִיד בְּמוֹעֲדוֹ (עי׳ סימן א). וְטוֹב לוֹמַר גַּם פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת, וְיֵשׁ נוֹהֲגִין סֵדֶר הַמַּעֲרָכָה וְרִבּוֹן הָעוֹלָם. מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּצִבּוּר — אוֹמֵר הַכֹּל בְּבֵיתוֹ מִשֶּׁיֵּאוֹר הַיּוֹם וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא עִם הַצִּבּוּר, וְאֵין חֲשָׁשׁ שֶׁל בַּל תּוֹסִיף, וְעַל צַד הַיּוֹתֵר טוֹב יְכַוֵּן בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה. וְטוֹב לוֹמַר הַקָּרְבָּנוֹת מְעֻמָּד.

בְּשַׁבָּת נוֹהֲגִין לוֹמַר פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וְאַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלְלוּ שַׁחֲרִית וְאָסוּר לְהַקְדִּים מוּסָף לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אָמְרוּ כְּבָר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְאִם תֵּחָשֵׁב אֲמִירַת הַפְּסוּקִים שֶׁל מוּסָף לְהַקְרָבָה — גַּם אֲמִירַת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד נֶחְשְׁבָה לְהַקְרָבָה. אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב — אֵין צָרִיךְ לְהַזְכִּיר פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסָף אֵצֶל פָּרָשַׁת תָּמִיד, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה בִּפְסוּקֵי מוּסָף. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁמַּזְכִּירִין גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּדֵי לְפַרְסֵם שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ:

פסוקי מוסף בשבת. בְּשַׁבָּת נוֹהֲגִין לוֹמַר פְּסוּקֵי קָרְבַּן מוּסַף אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד. וְאַף שֶׁאָסוּר לְהַקְדִּים מוּסָף לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר — כֵּיוָן שֶׁכְּבָר אָמְרוּ פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, אִם אֲמִירָה נֶחְשֶׁבֶת כְּהַקְרָבָה גַּם הַתָּמִיד בִּכְלָל. אֲבָל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְיוֹם טוֹב אֵין צָרִיךְ, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה בִּפְסוּקֵי מוּסָף ; וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ מַזְכִּירִין גַּם בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּדֵי לְפַרְסֵם שֶׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ.

נָהֲגוּ הַמְדַקְדְּקִים לְהִתְנוֹעֵעַ בְּשָׁעָה שֶׁקּוֹרִין בַּתּוֹרָה, דֻּגְמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בְּרֶתֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וְגו׳״. וְכֵן עוֹשִׂין בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְפַּלְלִין, עַל שֵׁם ״כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה׳ מִי כָמוֹךָ״. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהִתְנוֹעֵעַ אֶלָּא בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה שֶׁהֵם שֶׁבַח וְהַלֵּל אֲבָל לֹא בִּתְפִלַּת י״ח, רַק בַּחֲתִימַת הַבְּרָכוֹת נוֹהֲגִין קְצָת לְהִתְנוֹעֵעַ בְּנַחַת, לְקַיֵּם ״מִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא״. וּלְעִנְיַן מַעֲשֶׂה, הֵיאַךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה — יַעֲשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן:

להתנועע. נָהֲגוּ הַמְדַקְדְּקִים לְהִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה — דֻּגְמַת מַתַּן תּוֹרָה בְּרֶתֶת (וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ) — וְכֵן בַּתְּפִלָּה, עַל שֵׁם כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהִתְנוֹעֵעַ אֶלָּא בִּפְסוּקֵי דְּזִמְרָה וְלֹא בִּתְפִלַּת י״ח, רַק בַּחֲתִימַת הַבְּרָכוֹת בְּנַחַת. וּלְמַעֲשֶׂה — כְּפִי שֶׁיַּעֲשֶׂה יַעֲשֶׂה, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן.