✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman נ״א · Les פסוקי דזמרה : de ברוך שאמר à ישתבח

דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח — on dit ברוך שאמר avant les פסוקי דזמרה et ישתבח après ; on veille à ne pas interrompre par la parole, on salue selon les règles de la שאילת שלום, on a la כוונה dans פותח את ידיך, et l on dit מזמור לתודה בנגינה
סימן נ״א · ט׳ סעיפים
דיני תפלה מברוך שאמר עד ישתבח
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦

Ce siman règle la partie de la prière que sont les פסוקי דזמרה (les versets de louange) : la berakha de ברוך שאמר qui les ouvre et celle de ישתבח qui les clôt, l interdit d interrompre par la parole depuis ברוך שאמר jusqu à la fin de la עמידה, la שאילת שלום (saluer et répondre) entre les מזמורים et au milieu d un מזמור, la כוונה requise dans le verset פותח את ידיך, la conduite posée (בנחת), et le מזמור לתודה. Texte hébreu, traduction française et explication des 9 seifim, avec une section de cas pratiques.

Sujet : Les פסוקי דזמרה — ברוך שאמר, ישתבח, le הפסק, פותח את ידיך et מזמור לתודה
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״א · ט׳ סעיפים

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

Nos Sages ont enseigné (ברכות ל״ב.) : לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל — que l on ordonne d abord la louange du Saint béni soit-Il, et ensuite seulement que l on prie. Tels sont les פסוקי דזמרה : un seuil de louange avant la requête de la עמידה, encadré de deux berakhot — ברוך שאמר avant, ישתבח après. Parce que ce sont des paroles de louange, on ne les dit pas à la hâte mais בנחת, on ne les brise pas par une parole vaine, et l on s y tient debout par honneur. Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.

📑 Plan de l'étude

A. Les 9 seifim — ברוך שאמר et ישתבח, עניית אמן, le הפסק, שאילת שלום, פותח את ידיך, בנחת et מזמור לתודה
1. Cas pratique — ne pas interrompre les פסוקי דזמרה : quand répondre et saluer
2. Cas pratique — la כוונה dans פותח את ידיך (la פרנסה)
3. Cas pratique — מזמור לתודה : quels jours on ne le dit pas, et se tenir debout
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin

A. Les פסוקי דזמרה — les 9 seifim

פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה — « les versets de louange » — les מזמורים (surtout de תהלה לדוד à כל הנשמה) que l on récite chaque matin avant la עמידה, pour ordonner la louange de Hachem avant la prière (ברכות ל״ב.). Ils sont encadrés de deux berakhot : ברוך שאמר qui les précède et ישתבח qui les suit.

Séif 1 — ברוך שאמר et ישתבח

אומרים ברוך שאמר קודם פסוקי דזמרה, וישתבח לאחריהם.
On dit ברוך שאמר avant les פסוקי דזמרה, et ישתבח après eux.
Les פסוקי דזמרה portent une berakha avant (ברוך שאמר) et une berakha après (ישתבח), comme une unité de louange. ברוך שאמר ouvre par « ברוך » ; ישתבח, qui vient après, ne rouvre pas par « ברוך » — c est une ברכה הסמוכה לחברתה (voir le niveau Lamdan).

Séifim 2-3 — répondre אמן

אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים החזן, עונה אחריו אמן.
אחר ישתבח יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו (ועיין לעיל סימן רט״ו).
Séif 2 : si l on a terminé ברוך שאמר avant que le חזן ne le termine, on répond אמן après lui.
Séif 3 : après ישתבח, on peut répondre אמן à sa propre berakha (et voir plus haut, siman רט״ו).
Répondre אמן à la ברכה du חזן n est pas considéré comme une interruption des פסוקי דזמרה. Après ישתבח, on peut même répondre אמן à sa propre berakha — cas particulier renvoyé au siman רט״ו.

Séif 4 — ne pas interrompre (הפסק בדיבור)

צריך ליזהר מלהפסיק בדבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף י״ח. ואפילו לצורך מצוה אין לדבר בין ברוך שאמר לישתבח (בית יוסף בשם כל בו) (ועיין לעיל סימן נ״ג ונ״ד).
Il faut veiller à ne pas interrompre par la parole depuis le début de ברוך שאמר jusqu à la fin de la י״ח (la עמידה). Et même pour le besoin d une מצווה, on ne parle pas entre ברוך שאמר et ישתבח (בית יוסף au nom du כל בו) (et voir plus haut, siman נ״ג et נ״ד).
Du début de ברוך שאמר jusqu à la fin de la עמידה, on ne coupe pas par une parole. Entre ברוך שאמר et ישתבח, l interdit est si fort que même pour une מצווה on ne parle pas. Les cas d exception (par ex. répondre à certains קדיש/קדושה) sont réglés ailleurs (סימן נ״ג-נ״ד, et סימן ס״ו pour ק״ש).

Séif 5 — saluer (שאילת שלום)

בין המזמורים האלו שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם, ובאמצע המזמור שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד.
Entre ces מזמורים, on demande [le שלום] par honneur (מפני הכבוד) et l on répond שלום à tout homme ; au milieu d un מזמור, on demande par crainte (מפני היראה) et l on répond par honneur (מפני הכבוד).
La règle est celle de la ק״ש (voir סימן ס״ו). Entre les מזמורים (בין הפרקים) : on salue quelqu un que l on doit honorer, et l on répond à tout homme. Au milieu d un מזמור (באמצע) : on ne salue que par crainte (une personne dont on redoute le pouvoir), et l on ne répond que par honneur.

Séif 6 — la pause entre אלילים et וה׳

צריך להפסיק בין אלילים ובין וה׳ שמים עשה.
Il faut marquer une pause entre « אלילים » et « וה׳ שמים עשה ».
Dans le verset כי כל אלהי העמים אלילים, וה׳ שמים עשה, on sépare bien les deux mots pour ne pas donner l impression de lire à l envers ni d avaler le מ final ; c est une règle de diction attentive (דקדוק) dans la louange.

Séif 7 — la כוונה dans פותח את ידיך, et les usages du Rama

צריך לכוין בפסוק פותח את ידיך, ואם לא כוון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת. הגה: ואומרים פסוק ואנחנו נברך יה אחר תהלה לדוד (טור וכל בו), וכופלין פסוק כל הנשמה תהלל יה לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה (טור), וכן פסוק ה׳ ימלוך לעולם ועד (אבודרהם). כשמגיע לועתה ה׳ אלהינו מודים אנחנו לך או לפסוק וכל קומה לפניך תשתחוה, אין לשחות ולהשתחות שם כדלקמן סימן קי״ג (הר״י סוף פרק אין עומדין ורבינו ירוחם נתיב א׳). ונהגו לעמוד כשאומרים ברוך שאמר, ויברך דוד וישתבח.
Il faut avoir la כוונה dans le verset פותח את ידיך ; si l on n a pas eu la כוונה, il faut le redire une autre fois. Rama : on dit le verset ואנחנו נברך יה après תהלה לדוד (טור et כל בו), on double le verset כל הנשמה תהלל יה car il est la fin des פסוקי דזמרה (טור), de même le verset ה׳ ימלוך לעולם ועד (אבודרהם). Quand on arrive à « ועתה ה׳ אלהינו מודים אנחנו לך » ou au verset « וכל קומה לפניך תשתחוה », on ne s incline ni ne se prosterne là, comme plus loin siman קי״ג (הר״י fin du perek אין עומדין et רבינו ירוחם נתיב א׳). Et l on a l usage de se tenir debout quand on dit ברוך שאמר, ויברך דוד et ישתבח.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן — le verset (dans תהלה לדוד / אשרי) où l on déclare que Hachem ouvre Sa main et rassasie tout vivant : c est le cœur de la פרנסה (subsistance). On doit s y arrêter avec כוונה, car c est en raison de ce verset que l on a fixé de dire תהלה לדוד chaque jour.
Le point central du séif : la כוונה dans פותח את ידיך, au point que sans elle on redit le verset. Le Rama ajoute plusieurs usages : le verset ואנחנו נברך יה, le redoublement de כל הנשמה et de ה׳ ימלוך ; ne pas se prosterner à ועתה / וכל קומה (siman קי״ג) ; et l usage de se tenir debout pour ברוך שאמר, ויברך דוד et ישתבח.

Séif 8 — בנחת, sans hâte

אין אומרים הזמירות במרוצה, כי אם בנחת.
On ne dit pas les זמירות à la hâte (במרוצה), mais posément (בנחת).
On ne « court » pas à travers la louange pour arriver plus vite à la requête : on dit les פסוקי דזמרה mot à mot, avec calme, pour pouvoir y avoir la כוונה. Écourter la louange de Hachem pour hâter sa propre demande n est pas une belle conduite.

Séif 9 — מזמור לתודה

מזמור לתודה יש לאומרו בנגינה, שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה. הגה: ואין אומרים מזמור לתודה בשבת ויום טוב (טור), או בימי פסח שאין תודה קריבה בהם משום חמץ, ולא בערב פסח (ועיין לעיל סימן תכ״ט), ולא בערב יום כפור (ועיין לעיל סימן תר״ד), וכן נהגו במדינות אלו (מנהגים).
מזמור לתודה, il faut le dire בנגינה (en le prolongeant, en chant), car tous les chants seront abolis dans l avenir sauf מזמור לתודה. Rama : on ne dit pas מזמור לתודה שבת et יום טוב (טור), ni aux jours de Pessah — car le קרבן תודה n y est pas offert, à cause du חמץ [qui l accompagne] — ni la veille de Pessah (et voir siman תכ״ט), ni la veille de Yom Kippour (et voir siman תר״ד) ; tel est l usage dans ces contrées (מנהגים).
On dit מזמור לתודה en le prolongeant, car il correspond au קרבן תודה et que « tous les chants seront abolis sauf מזמור לתודה ». On ne le dit pas les jours où le קרבן תודה ne pouvait pas être offert : שבת et יום טוב, les jours de Pessah et la veille de Pessah (à cause du חמץ), ni la veille de Kippour.
Le siman en une phrase : les פסוקי דזמרה sont un seuil de louange avant la עמידה — ouverts par ברוך שאמר et clos par ישתבח, dits posément (בנחת) et sans interruption, avec la כוונה dans פותח את ידיך, en se tenant debout par honneur, et l on y ajoute מזמור לתודה les jours où le קרבן תודה pouvait être offert.

Cas pratiques

Cas 1 — Ne pas interrompre : quand répondre et saluer

Situation : je suis au milieu des פסוקי דזמרה et quelqu un me salue, ou j entends une berakha — puis-je répondre ?
Conduite : depuis ברוך שאמר, on ne coupe pas par une parole vaine. Mais la règle du salut suit celle de la ק״ש (סימן ס״ו) : entre les מזמורים (בין הפרקים), on salue une personne à honorer et l on répond שלום à tout homme ; au milieu d un מזמור (באמצע), on ne salue que par crainte et l on ne répond que par honneur. Répondre אמן à une berakha est permis et n est pas une interruption. Entre ברוך שאמר et ישתבח, même pour une מצווה on ne parle pas ; pour les cas de קדיש-קדושה, on suit son Rav.

Cas 2 — La כוונה dans פותח את ידיך

Situation : je récite אשרי / תהלה לדוד machinalement et j arrive à פותח את ידיך sans y penser — cela a-t-il une importance ?
Conduite : oui, c est le verset le plus important du passage. On y déclare que Hachem ouvre Sa main et rassasie tout vivant — c est la reconnaissance de la פרנסה. Le séif enseigne que si l on n a pas eu de כוונה dans ce verset, il faut le redire. En pratique on veille surtout à s y arrêter avec attention ; pour savoir si l on doit effectivement recommencer, on suit sa coutume et l on demande au Rav (voir le niveau Lamdan sur לעכב).

Cas 3 — מזמור לתודה : quels jours, et se tenir debout

Situation : quels jours ne dit-on pas מזמור לתודה ? Et pour quelles berakhot se tient-on debout ?
Conduite : on ne dit pas מזמור לתודה les jours où le קרבן תודה ne pouvait être offert : שבת et יום טוב, les jours de Pessah et la veille de Pessah (à cause du חמץ qui accompagne la תודה), ainsi que la veille de Yom Kippour. Les autres jours, on le dit בנגינה. Pour l honneur de la louange, l usage est de se tenir debout quand on dit ברוך שאמר, ויברך דוד et ישתבח. Pour le détail des jours et des coutumes, voir le niveau Lamdan.

Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :
  1. Quelles sont les deux berakhot qui encadrent les פסוקי דזמרה ?
  2. Jusqu où s étend l interdit d interrompre par la parole ?
  3. Quelle est la différence entre saluer בין הפרקים et באמצע le מזמור ?
  4. Pourquoi la כוונה dans פותח את ידיך est-elle si importante ?
  5. Quels sont les jours où l on ne dit pas מזמור לתודה, et pourquoi ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :
Continuer vers le siman suivantSiman 52 →
~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן נ״א · ט׳ סעיפים · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT
📖Rejoindre la khavroutha