✦ ❖ ✦
DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION
Siman נ״ה · Le קדיש et le מנין de עשרה
דיני קדיש וצירוף עשרה למניין — on ne dit קדיש, קדושה ni ברכו qu avec dix hommes libres et majeurs ; qui reste au milieu, le צירוף d un קטן, du עבד et de la אשה, celui qui dort ou se tient derrière une מחיצה, et les lois du מקום המנין
סימן נ״ה · כ״ב סעיפים
דיני קדיש וצירוף עשרה למניין
🌱 Niveau Initiation · מתחילים
✦ ❖ ✦
Ce siman règle les lois du קדיש et du מנין : on ne dit un דבר שבקדושה (קדיש, קדושה, ברכו) qu avec dix hommes libres et majeurs ; ce qui advient quand une partie sort au milieu ; le צירוף (adjonction) d un קטן, du עבד et de la אשה ; celui qui dort, celui qui est derrière une מחיצה ; et le מקום המנין. Texte hébreu, traduction française et explication des 22 seifim, avec une section de cas pratiques.
Sujet : Le קדיש et le מנין — דבר שבקדושה בעשרה, רובן, צירוף קטן, המצטרפין et מקום המנין
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן נ״ה · כ״ב סעיפים
Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
Nos Sages ont enseigné (מגילה כ״ג:) : ונקדשתי בתוך בני ישראל — כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה — tout ce qui relève de la sainteté publique (קדיש, קדושה, ברכו) ne se dit qu au sein d une עדה d au moins dix hommes d Israël, car « וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ». Nous étudions ici au niveau du principe ; pour la conduite personnelle, on se réfère à la coutume et à la décision du Rav.
📑 Plan de l'étude
A. Les 22 seifim — דבר שבקדושה בעשרה, התחיל ויצאו מקצתן, צירוף קטן/עבד/אשה, דין המצטרפין et מקום המנין
1. Cas pratique — le מנין : qui compte parmi les dix
2. Cas pratique — compléter avec un enfant ou un endormi בשעת הדחק
3. Cas pratique — le קדיש commencé puis un départ (רובן)
+ Questions de compréhension et pour aller plus loin
A. Le קדיש et le מנין — les 22 seifim
דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה — « une parole de sainteté » — tout ce qui relève de la sainteté publique : le קדיש, la קדושה, le ברכו (et de même la lecture de la Torah avec ses berakhot et la פריסת שמע). Cela ne se dit qu au sein d un מנין de dix hommes, car « וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל » — Hachem est sanctifié au milieu des enfants d Israël, et il n y a pas d עדה à moins de dix.
Famille A — דבר שבקדושה בעשרה (séif 1)
אומרים קדיש, ואין אומרים אותו בפחות מעשרה זכרים בני חורין גדולים שהביאו ב׳ שערות; והוא הדין לקדושה ולברכו, שאין נאמרין בפחות מעשרה.
On dit le קדיש, et on ne le dit pas à moins de dix hommes libres et majeurs, ayant apporté deux poils (13 ans révolus) ; il en va de même pour la קדושה et ברכו, qui ne se disent pas à moins de dix.
Le principe fondateur du siman : un דבר שבקדושה exige un מנין de dix. Ces dix doivent réunir trois conditions — être des hommes (זכרים), libres (בני חורין) et majeurs (גדולים, ayant les signes de la puberté). La femme (אשה), l esclave (עבד) et le mineur (קטן) ne comptent pas.
Famille B — התחיל ויצאו מקצתן : commencé puis départ (séifim 2-3)
אם התחיל לומר קדיש או קדושה בעשרה ויצאו מקצתן, גומרים אותו הקדיש או אותה הקדושה שהתחיל, והוא שנשתיירו רובן. הגה: ומכל מקום עבירה היא לצאת, ועליהם נאמר ׳ועוזבי ה׳ יכלו׳; אבל אם נשארו עשרה — מותר לצאת.
אם התחיל באבות ויצאו מקצתן, גומר אפילו קדושה, שהרי אומר תתקבל צלותהון; אבל אין קורין בתורה, דזהו ענין אחר.
Séif 2 : si l on a commencé le קדיש ou la קדושה à dix et qu une partie est sortie, on achève ce קדיש ou cette קדושה, pourvu qu il en reste la majorité (רוב, six). Rama : sortir demeure une faute — sur eux il est dit « וְעֹזְבֵי ה׳ יִכְלוּ » — mais s il reste dix, il est permis de sortir. Séif 3 : ayant commencé בברכת אבות, on achève même la קדושה, puisqu on dit תתקבל צלותהון ; mais on ne lit pas la Torah, car c est un autre sujet.
Une fois le דבר שבקדושה commencé en présence de dix, on le termine tant que la majorité (רובן, six) demeure. Sortir au milieu est une faute (« וְעֹזְבֵי ה׳ יִכְלוּ »), sauf s il reste dix. Ayant commencé la עמידה à voix haute, on poursuit jusqu au קדיש שלם avec תתקבל, qui appartient à la תפילה.
Famille C — צירוף קטן, עבד et אשה (séifim 4-5)
יש מתירין לומר דבר שבקדושה בתשעה וצירוף קטן שהוא יותר מבן שש ויודע למי מתפללין, ולא נראין דבריהם לגדולי הפוסקים; והוא הדין דעבד ואשה אין מצטרפין. הגה: ואפילו על ידי חומש שבידו אין לצרפו, מיהו יש נוהגין להקל בשעת הדחק.
אם לא הביא שתי שערות, אפילו הוא גדול בשנים דינו כקטן, עד שיצאו רוב שנותיו שאז יתברר שהוא סריס. הגה: ומיהו אין מדקדקין בשערות, אלא כל שהגיע לכלל שנותיו מחזיקין אותו כגדול.
Séif 4 : certains permettent de dire un דבר שבקדושה à neuf en adjoignant un קטן de plus de six ans qui sait à Qui l on prie ; mais leur avis n a pas paru juste aux grands décisionnaires, et de même le עבד et la אשה ne comptent pas. Rama : même au moyen d un חומש dans sa main on ne l adjoint pas ; toutefois certains ont l usage d être indulgents בשעת הדחק. Séif 5 : celui qui n a pas apporté deux poils, même âgé, est comme un קטן, jusqu à ce que passe la majeure partie de ses années — on saura alors qu il est סריס. Rama : mais on n examine pas les poils : dès qu il a atteint l âge, on le tient pour majeur.
Le מנין se compose de dix majeurs. L opinion qui adjoint un קטן (dès six ans, sachant à Qui l on prie, avec un חומש) est rejetée par les grands ; on ne s y appuie qu à titre d indulgence extrême, בשעת הדחק. Le עבד et la אשה ne comptent jamais. On tient pour majeur celui qui a l âge, sans examiner les signes.
Famille D — דין המצטרפין : qui compte dans les dix (séifim 6, 8, 11-12)
ואם התחיל אחד מעשרה להתפלל לבדו ואינו יכול לענות עמהם, או שהוא ישן — אף על פי כן מצטרף עמהם.
חרש המדבר ואינו שומע, או שומע ואינו מדבר — הרי הן כפקחין ומצטרפים; אבל מי שאינו שומע ואינו מדבר — הרי הוא כשוטה וקטן.
עבריין שעבר על גזירת הצבור, או שעבר עבירה — אם לא נידוהו, נמנה למנין עשרה. ומנודה — אין מצרפין אותו לכל דבר שצריך עשרה.
Séif 6 : si l un des dix a commencé à prier seul et ne peut répondre avec eux, ou s il dort, il se joint tout de même à eux. Séif 8 : le sourd qui parle sans entendre, ou entend sans parler, est comme un homme lucide et se joint ; mais celui qui n entend ni ne parle est comme un חרש שוטה וקטן. Séifim 11-12 : le עבריין qui a transgressé, tant qu on ne l a pas mis au ban (נידוי), compte dans les dix ; mais le מנודה, on ne l adjoint pas.
Pour compléter les dix, il suffit d être présent parmi eux — nul besoin de répondre : celui qui prie encore la עמידה, ou même celui qui dort (on le réveille), se joint, à condition que la majorité réponde. Le עבריין reste d Israël et compte (« חטא ישראל »), tant qu il n est pas מנודה.
Famille E — מקום המנין : un seul lieu, la מחיצה, la ville (séifim 13-22)
צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח ציבור עמהם; והעומד בתוך הפתח מן האגף ולחוץ — הרי הוא כלחוץ.
מי שעומד אחורי בית הכנסת וביניהם חלון, אפילו גבוה כמה קומות ואפילו אינו רחב ארבעה, ומראה להם פניו משם — מצטרף עמהם לעשרה. הגה: גגין ועליות אינן בכלל בית, והעומד עליהם אינו מצטרף.
אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ, ושליח ציבור תוך הפתח — הוא מצרפן.
היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות; ויש אומרים שצריך שלא יהא מפסיק טינוף או עבודה זרה.
עיר שאין בה אלא עשרה, ואחד מהם רוצה לצאת בימים הנוראים — כופין אותו לישאר או להשכיר אחר במקומו.
Séif 13 : les dix doivent être en un seul lieu avec le ש״ץ ; celui qui se tient dans l embrasure, du battant vers l extérieur, est « dehors ». Séif 14 : celui qui est derrière la synagogue mais montre son visage par une fenêtre se joint ; les toits et étages ne sont pas « la maison ». Séif 15 : si les uns sont dedans et les autres dehors, le ש״ץ dans l embrasure les réunit. Séif 20 : quand dix disent קדיש-קדושה, même celui qui n est pas avec eux peut répondre ; certains exigent qu aucune saleté (טינוף) ni idole ne fasse écran. Séifim 21-22 : une ville de dix — on contraint celui qui veut partir aux Jours redoutables à rester ou à louer un remplaçant.
Les dix doivent partager un même lieu avec le ש״ץ ; ce qui sépare (מחיצה, seuil, toit) exclut, sauf si l on montre son visage aux autres. Pour répondre à un קדיש entendu, en revanche, aucune מחיצה n arrête — pourvu qu il n y ait pas d écran de טינוף. On contraint même à louer un dixième aux ימים נוראים.
Le siman en une phrase : un דבר שבקדושה — קדיש, קדושה, ברכו — ne se dit qu avec un מנין de dix hommes libres et majeurs (« וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ») ; commencé à dix, on l achève tant que la majorité reste ; le קטן, le עבד et la אשה ne comptent pas ; les dix doivent être en un seul lieu, et l on compte celui qui dort ou prie encore, ainsi que le עבריין non מנודה.
Cas pratiques
Cas 1 — Le מנין : qui compte parmi les dix
Situation : qui compte-t-on dans le מנין de dix ?
Conduite : on compte dix hommes libres et majeurs (à partir de 13 ans avec les signes). Le מנין ne dépend pas de la réponse de chacun : un homme qui prie encore, qui dort, ou un sourd-muet partiel, s y joint tant que la majorité peut répondre אמן. Le עבריין non מנודה compte aussi.
Cas 2 — Compléter avec un enfant ou un endormi בשעת הדחק
Situation : il manque une personne : peut-on compléter avec un enfant, ou avec quelqu un qui dort, בשעת הדחק ?
Conduite : le מנין requiert dix majeurs. Adjoindre un קטן (même de plus de six ans, avec un חומש) est rejeté par les grands décisionnaires ; certains le tolèrent seulement בשעת הדחק, et l on ne s appuie sur cela que pour ברכו et קדיש de חובה, non pour un קדיש facultatif. Un homme qui dort, en revanche, se compte dans les dix — on veille à le réveiller. Pour toute application concrète, on suit son Rav.
Cas 3 — Le קדיש commencé puis un départ (רובן)
Situation : on a commencé le קדיש à dix, puis quelqu un sort — peut-on continuer ?
Conduite : oui, si la majorité (רובן, six sur dix) demeure : on achève ce קדיש ou cette קדושה déjà commencés, et même tout l ordre jusqu au קדיש שלם avec תתקבל. Sortir au milieu reste une faute (« וְעֹזְבֵי ה׳ יִכְלוּ »), sauf s il reste dix. On ne commence pas un nouveau דבר שבקדושה à moins de dix.
Questions de compréhension
Vérifie ta compréhension :
- Quelles sont les trois conditions des dix hommes du מנין ?
- Que signifie « וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל » et d où apprend-on qu il faut dix ?
- Le קטן peut-il compléter le מנין ? Que disent les grands décisionnaires ?
- Jusqu où peut-on continuer si des gens sortent après avoir commencé à dix ?
- Que faut-il pour que des personnes séparées comptent dans un même מנין ?
Pour aller plus loin
Si tu veux approfondir ce siman :
📖Rejoindre la khavroutha
- 📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul — דבר שבקדושה בעשרה — ונקדשתי, גזירה שווה תוך תוך (מגילה כ״ג:) ; צירוף קטן וט׳ וקטן — יודע למי מברכין (ברכות מ״ז:-מ״ח.) ; התחילו בעשרה ויצאו מקצתן — גומרין ורובן
- ✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide
- 👑 Niveau 4 — Daat HaRav (Admour HaZaken) : la chitah du Choulhan Aroukh HaRav — le דבר שבקדושה, le צירוף, le רוב et le מקום המנין