רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ס״ז · דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע

דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים:סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע הוּא מִן הַתּוֹרָה, וְסָפֵק שֶׁל תּוֹרָה הוּא לְהַחֲמִיר. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד הִיא מִן הַתּוֹרָה וְהַשְּׁאָר תַּקָּנַת חֲכָמִים — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה — יִקְרָא כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת. וּמִטַּעַם זֶה צָרִיךְ גַּם כֵּן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אֲמָרָם, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּרָכוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַסָּפֵק בִּלְבַד — קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ אֶלָּא שֶׁמְּסֻפָּק אִם בֵּרַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וְאִם מְסֻפָּק גַּם בְּפָרָשַׁת צִיצִית אִם קְרָאָהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע אִם לָאו — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ עִם בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּסָפֵק אִם אֲמָרָהּ, וְהוּא סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה. וְהוּא הַדִּין לֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ שֶׁל עַרְבִית, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, ״יְמֵי חַיֶּיךָ״ — הַיָּמִים, ״כָּל יְמֵי חַיֶךָ״ — לְהָבִיא הַלֵּילוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם מִפְּנֵי הַסָּפֵק — צָרִיךְ לְהַזְכִּירָהּ בַּבְּרָכָה וּבַנֻּסָּח שֶׁתִקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים, שֶׁהִיא בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (וְיֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר גַּם פָּרָשַׁת צִיצִית, שֶׁהִיא וְ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ הֵן דָּבָר אֶחָד וּמִצְוָה אַחַת). וְאִם אָמַר אֵיזֶה פָּסוּק שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ אֵיזֶה הֲלָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, וְנַעֲשֵׂית בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּלְהָקֵל. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּכָּל שֶׁכֵּן אִם אוֹמֵר שִׁירַת הַיָּם שֶׁיָּצָא מִן הַתּוֹרָה:

סָפֵק אִם קָרָא ק״ש. הִסְתַּפֵּק אִם קָרָא ק״ש — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע מִן הַתּוֹרָה וְסָפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁרַק פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה מִן הַתּוֹרָה — חוֹזֵר וְקוֹרֵא כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה. וּמִטַּעַם זֶה חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אִם נִסְתַּפֵּק, אַף שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ וּמְסֻפָּק רַק אִם בֵּרַךְ — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. סָפֵק בְּפָרָשַׁת צִיצִית — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ עִם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה) ; וְהוּא הַדִּין לֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ שֶׁל עַרְבִית, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וְאִם כְּבָר הִזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָסוּק אוֹ הֲלָכָה — יָצָא מִן הַתּוֹרָה, וְנַעֲשֵׂית בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים וּלְהָקֵל ; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכָּל שֶׁכֵּן בְּשִׁירַת הַיָּם.

וְאִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁקָּרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן, אוֹ אֲפִלּוּ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּךְ תִּקְּנוּהָ שֶׁתִּהְיֶה כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה, לְעִנְיָן שֶׁיַּחֲזֹר לִקְרוֹתָהּ עַל הַסָּפֵק כְּמוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה:

סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה. יָדוּעַ לוֹ שֶׁקָּרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן, אוֹ אֲפִלּוּ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּךְ תִּקְּנוּהָ שֶׁתִּהְיֶה כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה, לְעִנְיָן שֶׁיַּחֲזֹר לִקְרוֹתָהּ עַל הַסָּפֵק כְּמוֹ ק״ש שֶׁל תּוֹרָה.