Le Siman — שולחן ערוך, אורח חיים סימן צ״ה (ד׳ סעיפים)
כיוון איבריו בשעת תפילה. ובו ד׳ סעיפים: יכוין רגליו זה אצל זה בכוון כאלו אינם אלא אחד להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה כלומר רגליהם נראים כרגל אחד (וי״א כשעומד להתפלל ילך לפניו ג׳ פסיעות דרך קירוב והגשה לדבר שצריך לעשות); צריך שיכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש ובלבו יכוין למעלה לשמים; מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ובפחד ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא; טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש״צ.
Et il comporte quatre seifim (ד׳ סעיפים) : on joint ses pieds l'un à côté de l'autre (רגליו זה אצל זה) comme s'ils n'étaient qu'un, pour ressembler aux anges dont il est dit ורגליהם רגל ישרה ; (וי״א : en se levant pour prier on avance de ג׳ פסיעות — רוקח). On incline un peu la tête (יכוף ראשו מעט) pour que les yeux soient vers le bas, vers la terre (עיניו למטה לארץ), en se représentant debout au Beit Hamikdash, et dans le cœur on se dirige vers le haut, vers le ciel (למעלה לשמים). On pose les mains sur le cœur, jointes (כפותין), la droite sur la gauche, et l'on se tient כעבד לפני רבו — comme un serviteur devant son maître, באימה ביראה ובפחד ; on ne pose pas les mains sur les hanches (על חלציו), car c'est une marque d'orgueil (דרך יוהרא). Il est bon de joindre aussi les pieds lorsqu'on dit la Kedousha avec le chatz (ש״צ).
Les 4 niveaux d'étude — Siman צ״ה, ד׳ סעיפים
01
Disponible
רמת המתחיל
Base — Débutant & Intermédiaire
Texte hébreu vocalisé des ד׳ סעיפים avec traduction française fluide. Explication pédagogique : יכוין רגליו זה אצל זה pour ressembler aux anges (ורגליהם רגל ישרה), יכוף ראשו מעט et עיניו למטה לארץ (le cœur למעלה לשמים), les mains על לבו כפותין (כעבד לפני רבו, jamais על חלציו — דרך יוהרא), et כיוון הרגלים בקדושה. Cas pratiques : joindre les pieds ; poser les mains ; la tête et les yeux.
02
Disponible
רמת הלמדן
Lamdan — Pilpoul Avancé
Pilpoul approfondi : le דמיון למלאכים (ורגליהם רגל ישרה, יחזקאל א׳:ז׳ ; ברכות י:), comment joindre les pieds (עקב אצל עקב או ממש כאחד) ; le טעם de עיניו למטה ולבו למעלה (« עיני ולבי שם ») ; ידיו על לבו כפותין כעבד לפני רבו, ולמה על חלציו דרך יוהרא ; ה-ג׳ פסיעות של הרוקח וכיוון הרגלים בקדושה. בית יוסף, טור, רמב״ם (הל׳ תפילה פ״ה), רוקח, מג״א, ט״ז, משנה ברורה וביאור הלכה, ערוך השולחן, כף החיים.
03
Disponible
חזרה וסיכום
Synthèse Magistrale
Récapitulatif structuré pour révision et mémorisation : le fil des ד׳ סעיפים — כיוון הרגלים, כפיפת הראש והעיניים, הנחת הידיים et כיוון הרגלים בקדושה. Conduite למעשה au quotidien, avec renvoi au Rav et lien siman 94 et 96.
04
Disponible
דעת הרב
Daat HaRav (Admour HaZaken)
Le Choulhan Aroukh HaRav de l'Admour HaZaken sur Orah Haïm siman 95 (ד׳ סעיפים, quatre seifim) : texte intégral et force du psak par rapport au Mehaber — le כיוון הרגלים, la כפיפת הראש, les ידיו על לבו et le כיוון בקדושה. Le yesod et la conduite למעשה développés à partir du texte réel du Rav. Pour l'étude approfondie, renvoi à un Rav 'Habad.
05
Personnalisé
לימוד אישי
Étude selon mes Poskim
Reconstruis ce siman selon les Rabbanim que TU suis. Choisis tes Poskim (Rav Ovadia, l'Admour HaZaken, le Rebbe, Ben Ish Hai, Mishna Berurah, Rav Mordekhai Eliyahou…) — l'IA Daat reconstruit le siman avec leurs opinions, leurs raisonnements, et leurs divergences. Si tes Poskim ne traitent pas un point, l'IA te demande avant d'élargir.
Les grands thèmes du Siman
כִּוּוּן הָרַגְלַיִם
joindre les pieds
יכוין רגליו זה אצל זה כאלו אינם אלא אחד, להדמות למלאכים דכתיב בהן ורגליהם רגל ישרה (סעיף א).
כְּפִיפַת הָרֹאשׁ וְהָעֵינַיִם
la tête et les yeux
יכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש ובלבו יכוין למעלה לשמים (סעיף ב).
הַנָּחַת הַיָּדַיִם
les mains sur le cœur
מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית כעבד לפני רבו, ולא יניח ידיו על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא (סעיף ג).
כִּוּוּן הָרַגְלַיִם בִּקְדֻשָּׁה
joindre les pieds à la Kedousha
טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש״צ (סעיף ד).
Structure du Siman — les ד׳ סעיפים
| Séif | Sujet | Din | Détail |
|---|---|---|---|
| א׳ | כיוון הרגלים | ✦ רגליו כאחד | יכוין רגליו זה אצל זה כאלו אינם אלא אחד, להדמות למלאכים ורגליהם רגל ישרה ; וי״א ג׳ פסיעות (רוקח). |
| ב׳ | כפיפת הראש | עיניו למטה · לבו למעלה | יכוף ראשו מעט שיהיו עיניו למטה לארץ, ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש, ובלבו יכוין למעלה לשמים. |
| ג׳ | הנחת הידיים | על לבו כפותין | מניח ידיו על לבו כפותין הימנית על השמאלית כעבד לפני רבו ; ולא על חלציו מפני שהוא דרך יוהרא. |
| ד׳ | רגלים בקדושה | טוב לכוין | טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש״צ. |
כיוון האיברים בתפילה — la conduite au quotidien
| Sujet | Source | Conduite | Idée maîtresse |
|---|---|---|---|
| כיוון הרגלים | מחבר · סעיף א׳ | ✦ רגליו כאחד | Joindre les pieds l'un contre l'autre להדמות למלאכים : ורגליהם רגל ישרה, comme un seul pied. |
| הנחת הידיים | מחבר · סעיף ג׳ | על לבו כפותין | ידיו על לבו הימנית על השמאלית כעבד לפני רבו ; jamais על חלציו — דרך יוהרא. |
| רגלים בקדושה | מחבר · סעיף ד׳ | טוב לכוין | טוב לכוין רגליו גם בשעה שאומר קדושה עם ש״צ, כמלאכים ברגל ישרה. |
Questions fréquentes — Siman צ״ה
Faut-il joindre les pieds pendant la Amida selon le Siman 95 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 95:1, יכוין רגליו זה אצל זה — on joint ses pieds l'un à côté de l'autre כאלו אינם אלא אחד, comme s'ils n'étaient qu'un, להדמות למלאכים, pour ressembler aux anges dont il est dit ורגליהם רגל ישרה, leurs pieds paraissant comme un seul pied. Certains (וי״א) ajoutent qu'en se levant pour prier on avance de ג׳ פסיעות דרך קירוב והגשה (רוקח).
Où doivent être la tête et les yeux pendant la Amida selon le Siman 95 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 95:2, צריך שיכוף ראשו מעט — on incline un peu la tête שיהיו עיניו למטה לארץ, pour que les yeux soient vers le bas, vers la terre, ויחשוב כאלו עומד בבית המקדש, et l'on se représente debout au Beit Hamikdash, ובלבו יכוין למעלה לשמים, tandis que dans le cœur on se dirige vers le haut, vers le ciel.
Où placer les mains pendant la Amida selon le Siman 95 ?
Selon le Choulhan Aroukh, Orah Haïm 95:3, מניח ידיו על לבו כפותין — on pose les mains sur le cœur, jointes, הימנית על השמאלית, la droite sur la gauche, ועומד כעבד לפני רבו באימה ביראה ובפחד ; ולא יניח ידיו על חלציו, et l'on ne pose pas les mains sur les hanches, מפני שהוא דרך יוהרא, car c'est une marque d'orgueil.