Daat HaRav — Shulchan Aruch HaRav on Siman רנ״ד

דִּינֵי תַּבְשִׁילִים הַמּוּכָנִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְהִגָּמֵר בְּשַׁבָּת וּבוֹ ט"ו סְעִיפִים:

כְּבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג שֶׁבָּשָׂר חַי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה אֲפִלּוּ בְּתַנּוּר שֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְקָטוּם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּמְבֻשָּׁל בִּקְדֵרָה, שֶׁאֵינָהּ מְמַהֶרֶת לְהִתְבַּשֵּׁל, וּמַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה עַד לְמָחָר, וּבְכָל הַלַּיְלָה יְכוֹלָה לְהִתְבַּשֵּׁל בְּלֹא חִתּוּי בַּגֶּחָלִים, וְהוּא הַדִּין בְּצָלִי שֶׁנִּצְלָה בִּקְדֵרָה.

אֲבָל בְּצָלִי שֶׁאֵצֶל הַגֶּחָלִים אוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים — אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם, אֲפִלּוּ הוּא חַי, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא בַּתַּנּוּר וְכִסָּה פִּי הַתַּנּוּר, לְפִי שֶׁהַצָּלִי שֶׁאֵין קְדֵרָה מַפְסֶקֶת בֵּינוֹ לַגֶּחָלִים מְמַהֵר הוּא לִצָּלוֹת, וְיוּכַל לְהִגָּמֵר שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְיָסִיר כִּסּוּי הַתַּנּוּר וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים לִגְמּוֹר צְלִיָּתוֹ.

אֶלָּא אִם כֵּן טָח בְּטִיט סְבִיב הַכִּסּוּי, שֶׁאָז אֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִטְרַח כָּל כָּךְ לִסְתּוֹר הַטִּחוּי וְלֹא יִזְכּוֹר עַל הַשַּׁבָּת, לְפִיכָךְ מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּתוֹכוֹ בֵּין צָלִי שֶׁעַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים, בֵּין מְבֻשָּׁל בִּקְדֵרָה, בֵּין חַי לְגַמְרֵי, בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִצָּלוֹת אוֹ לְהִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִצְלָה וְנִתְבַּשֵּׁל עֲדַיִן כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי:

Laws of dishes prepared on erev Shabbos to finish cooking on Shabbos — 15 seifim:

It was already explained in siman רנ״ג that raw meat (basar chai) may be left close to nightfall even in an oven that is not garuf ve-katum (swept and covered with ashes). To what does this apply? To meat boiled in a pot (kederah), which does not cook quickly, where the owner turns his attention away from it until the morrow, and which can cook the whole night without stoking the coals (chittuy ba-gechalim); and the same rule applies to a roast (tzli) roasted in a pot.

But a tzli placed near the coals or on top of the coals — it is forbidden to leave it there, even raw, and even if it is in the oven with the opening covered. For a roast with no pot separating it from the coals roasts quickly and might be ready for the evening meal; we are concerned that one may forget that it is Shabbos, remove the oven cover, and stoke the coals to finish its roasting.

Unless one has plastered (tach be-tit) clay around the cover — in which case we are no longer concerned that he will trouble himself so much to break the plaster without remembering it is Shabbos. He may then leave inside both a tzli on the coals and a dish boiled in a pot, whether entirely raw or one that began to roast or cook without yet reaching maachal ben Derusai (the food of the bandit Ben Derusai, roughly one-third cooked).

וְכָל זֶה בִּבְשַׂר שׁוֹר וְעֵז אוֹ אַיִל גָּדוֹל וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִמִּינִים שֶׁבְּשָׂרָם קָשֶׁה וְאֵין הָרוּחַ מַזִּיק לוֹ, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וְעוֹף וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִמִּינִים שֶׁבְּשָׂרָם רַךְ וְהָרוּחַ מַזִּיק לוֹ — מֻתָּר לִצְלוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים אוֹ אֵצֶל הַגֶּחָלִים בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מְכֻסֶּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט, בֵּין שֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי בֵּין שֶׁהִתְחִיל לִצָּלוֹת וְלֹא נִצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי, לְפִי שֶׁבְּוַדַּאי לֹא יְגַלֶּה פִּי הַתַּנּוּר כְּדֵי לַחְתּוֹת בַּגֶּחָלִים, כֵּיוָן שֶׁהָרוּחַ מַזִּיק לַבָּשָׂר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהַגְּדִי וְהָעוֹף הֵם מְנֻתָּחִים לַחֲתִיכוֹת, אֲבָל אִם הֵם שְׁלֵמִים אֵין הָרוּחַ מַזִּיק לָהֶם, וַהֲרֵי דִינָם כִּבְשַׂר שׁוֹר וְעֵז. וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הַגּוּף שָׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו — נִקְרָא שָׁלֵם לְעִנְיָן זֶה, שֶׁהַצְּלָעוֹת מְגִנּוֹת עָלָיו מִבִּפְנִים שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הָרוּחַ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִצְלָה מִבְּעוֹד יוֹם מִשְּׁנֵי צְדָדָיו כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי — מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ אֲפִלּוּ הוּא שָׁלֵם, וַאֲפִלּוּ בְּשַׂר שׁוֹר וְעֵז, וַאֲפִלּוּ חוּץ לַתַּנּוּר עַל הַגֶּחָלִים אוֹ אֵצֶל הַגֶּחָלִים.

וְאַף לְהָאוֹסְרִים לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה בְּכִירָה שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ, מִכָּל מָקוֹם בְּצָלִי שֶׁמֻּנָּח עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ — מוֹדִים הֵם שֶׁמֻּתָּר כְּשֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ לְמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי, אִם יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים יַחֲרוֹךְ הַבָּשָׂר.

אֲבָל בְּצָלִי שֶׁאֵינוֹ עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ — אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם, אֶלָּא אִם כֵּן נִצְלָה כָּל כָּךְ מִבְּעוֹד יוֹם עַד שֶׁהוּא מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, לְהָאוֹסְרִים שָׁם לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה עַל גַּבֵּי כִּירָה כָּל זְמַן שֶׁמִּצְטַמֵּק וְיָפֶה לוֹ.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר שָׁם שֶׁהַמִּנְהָג כְּהַמַּתִּירִין לְהַשְׁהוֹת קְדֵרָה כֹּל שֶׁנִּתְבַּשְׁלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם. וּלְפִי זֶה, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹת הַצָּלִי שֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם אַף שֶׁהוּא חוּץ לַתַּנּוּר סָמוּךְ לַגֶּחָלִים, וְכָל שֶׁכֵּן עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ.

רַק שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיַּמְתִּין לְהָסִיר הַבָּשָׂר מֵעַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים בְּשַׁבָּת עַד לְאַחַר שֶׁכָּבוּ הַגֶּחָלִים, שֶׁלֹּא יְכַבֶּה כְּלוּם בְּסִלּוּקוֹ הַבָּשָׂר שֶׁעֲלֵיהֶם, שֶׁאֵינוֹ דוֹמֶה לִקְדֵרָה שֶׁמֻּתָּר לְסַלְּקָהּ מֵעַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים בְּשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג, לְפִי שֶׁאֵין הַקְּדֵרָה מְכַבָּה אוֹתָם כְּלָל, אֲבָל הַבָּשָׂר מְכַבֶּה אוֹתָם קְצָת (בַּמֹּהַל הַנּוֹטֵף מִמֶּנּוּ) בְּסִלּוּקוֹ מֵהֶם:

All this applies to the meat of ox and goat, or of a large ram and similar species whose flesh is tough and unaffected by air. But the meat of a kid (gedi) and fowl and similar species whose flesh is tender and damaged by air — it is permitted to roast it on the coals or near the coals inside a covered oven, even when not plastered with clay, whether entirely raw or having begun to roast without reaching maachal ben Derusai. For certainly one will not uncover the oven's mouth to stoke the coals, since air damages such meat.

To what does this apply? When the kid and fowl have been cut into pieces. But if they are whole, air does not damage them and they are governed like the meat of ox and goat. As long as the body cavity is intact — even without head and legs — it is considered whole for this purpose, since the ribs protect the inside from the air.

Nevertheless, if it was roasted before the day's end on both sides to the stage of maachal ben Derusai, it may be left even whole, even ox or goat meat, even outside the oven, on or near the coals.

Even those who forbid leaving a pot on a kirah (range) that is not garuf ve-katum as long as the dish "reduces and is improved" (mitztamek ve-yafeh lo) — concede that a tzli resting directly on the coals is permitted once it has reached maachal ben Derusai before nightfall, since stoking would now char it.

But a tzli that is not directly on the coals — forbidden, unless it has roasted so much by day that it "reduces and is harmed" (mitztamek ve-ra lo), per those who forbid leaving a pot on a kirah while it improves with reduction.

It has already been explained that the minhag follows those who permit leaving a pot once it has cooked to maachal ben Derusai before nightfall. Accordingly, one may leave a tzli that reached maachal ben Derusai before nightfall even outside the oven near the coals, and all the more so directly on the coals.

One must, however, be careful on Shabbos to wait to remove the meat from the coals until after the coals have gone out, so as not to extinguish anything by removing the meat resting on them — unlike a pot, which is permitted to remove from on top of the coals on Shabbos (as explained in siman רנ״ג), since the pot does not extinguish them at all, whereas the meat extinguishes them somewhat (via the juice dripping off) when removed.

אִם עָבַר וְהִשְׁהָה צָלִי שֶׁלֹּא נִצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי בְּמָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹת, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — אָסוּר, בֵּין לוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הִשְׁהָה בְּתַנּוּר מְכֻסֶּה, אֲפִלּוּ אֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט — מֻתָּר בְּדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ הוּא בְּשַׂר שׁוֹר וְעֵז, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁיְּגַלֶּה פִּי הַתַּנּוּר כְּדֵי לַחְתּוֹת. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד.

וְכֵן אִם הִשְׁהָה בְּשַׂר גְּדִי מְנֻתָּח וְכַיּוֹצֵא בוֹ אֵצֶל הַגֶּחָלִים וְלֹא עַל הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ, בֵּין בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר אֲפִלּוּ מְגֻלֶּה, בֵּין חוּץ לַתַּנּוּר — יֵשׁ לְהַתִּיר בְּדִיעֲבַד, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִים אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה, שֶׁאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁיַּחְתֶּה בַּגֶּחָלִים, דְּכֵיוָן שֶׁהַבָּשָׂר הוּא רַךְ, אִם יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים יִתְחָרֵךְ הַבָּשָׂר, שֶׁאֵין צָרִיךְ אֶלָּא חֲמִימוּת הָאֵשׁ בִּלְבָד.

אֲבָל עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ, אֲפִלּוּ בְּשַׂר גְּדִי — אָסוּר לְדִבְרֵי הַכֹּל, אֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד, אִם לֹא נִצְלַה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶלָּא שֶׁיִּצָּלֶה מְהֵרָה אַף עַל פִּי שֶׁיִּתְחָרֵךְ, וְשֶׁמָּא יַחְתֶּה. אֲבָל כְּשֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי, מֵאַחַר שֶׁרָאוּי לַאֲכִילָה קְצָת — לָמָּה יַחְתֶּה לְהַפְסִידוֹ? וּלְפִיכָךְ, מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהָאוֹסְרִים לְכַתְּחִלָּה אַף בִּקְדֵרָה:

If one transgressed and left a tzli that had not reached maachal ben Derusai in a place where leaving is forbidden — whether be-shogeg (inadvertently) or be-mezid (deliberately) — it is forbidden for him and for others until motzaei Shabbos, plus the time it would take to prepare it (kedei she-yeasu).

Nevertheless, if he left it in a covered oven, even one not plastered with clay — it is permitted bedieved, even for ox and goat meat, since some authorities permit even lechatchilah, holding that we are not concerned he will uncover the oven to stoke. One may rely on their opinion bedieved.

Likewise, if he left a cut piece of kid meat or the like beside the coals (not directly on them) — whether inside the oven, even uncovered, or outside the oven — it may be permitted bedieved, since some permit even lechatchilah: there is no concern he will stoke, because the meat being tender, stoking would char it; mere fire-warmth suffices.

But directly on the coals, even kid meat — all forbid, even bedieved, if it had not reached maachal ben Derusai before nightfall. For by placing it directly on the coals, one wants it to roast quickly even if it gets charred, and we suspect he will stoke. But when it has reached maachal ben Derusai, since it is somewhat edible — why would he stoke and ruin it? Hence permitted even according to those who forbid lechatchilah, even in a pot.

פֵּרוֹת הַנֶּאֱכָלִים חַיִּין, כְּגוֹן תַּפּוּחִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — מֻתָּר לִצְלוֹתָם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁהוּת שֶׁיִּצָּלוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּמֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ, לְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁנִּתְבָּאֵר שֶׁכֹּל שֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ, וּפֵרוֹת שֶׁנֶּאֱכָלִים חַיִּין אֵינָן גְּרוּעִים מִצָּלִי שֶׁנִּצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי.

וּמִכָּל מָקוֹם, בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ אָסוּר לְהַנִּיחָם בְּכָל מָקוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַמֵּם עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְסָמְכָם אֵצֶל הַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁיֻּסַּק הַתַּנּוּר אָסוּר, אֶלָּא אִם כֵּן נִצְלוּ כָּל צָרְכָּן מִבְּעוֹד יוֹם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג.

אֲפִלּוּ אִם הִטְמִינָם מִבְּעוֹד יוֹם אֵצֶל קְדֵרָה חַמָּה הַמְכֻסָּה בִּבְגָדִים אוֹ בִּשְׁאָר דָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, וּבְשַׁבָּת נָפַל הַכִּסּוּי — אָסוּר לְהַחֲזִירוֹ עֲלֵיהֶם אִם עֲדַיִן לֹא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן וְהַיָּד סוֹלֶדֶת שָׁם. וְכֵן אָסוּר לְהוֹסִיף עוֹד בֶּגֶד אַחֵר בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַהֵר לִגְמוֹר בִּשּׁוּלָם בְּשַׁבָּת:

Fruits eaten raw, such as apples and similar — it is permitted to roast them close to nightfall even though there is no time left to roast them before the day ends. And it is permitted to leave them even not directly on the coals, per our minhag already explained, that whatever reached maachal ben Derusai may be left; and fruits eaten raw are not worse than a tzli that reached maachal ben Derusai.

Nevertheless, on Shabbos itself it is forbidden to place them anywhere they might heat to the point where the hand recoils (yad soledet bo), and even leaning them beside the oven before it is lit is forbidden, unless they were fully cooked before nightfall, as explained in siman רנ״ג.

Even if he insulated them (hitman) before nightfall beside a hot pot covered with garments or other matter that does not add heat, and on Shabbos the cover fell off — it is forbidden to put it back on if they are not yet fully cooked and yad soledet bo there. And it is likewise forbidden to add another garment on Shabbos, since this would hasten the completion of their cooking on Shabbos.

אֲבָל פֵּרוֹת שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים כְּשֶׁהֵם חַיִּים, וַאֲפִלּוּ בָּצָל שֶׁלִּפְעָמִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ חַי, מִכָּל מָקוֹם אֵין טוֹב לְאָכְלוֹ חַי כְּמוֹ תַּפּוּחִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, וְהוּא הַדִּין כָּל דָּבָר שֶׁאֵין טוֹב לְאָכְלוֹ חַי — אָסוּר לִצְלוֹתוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיִּצָּלֶה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי. אֲבָל אִם לֹא נִצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹת בְּשַׂר שׁוֹר וְעֵז שֶׁלֹּא נִצְלָה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי:

But fruits that are not eaten raw — and even the onion which is sometimes eaten raw, though it is not as good raw as apples — and the same applies to anything that is not good to eat raw — it is forbidden to roast such items close to nightfall, unless there is enough time left in the day for them to reach maachal ben Derusai. But if they have not reached maachal ben Derusai before nightfall, it is forbidden to leave them anywhere it would be forbidden to leave ox or goat meat that did not reach maachal ben Derusai.

אָסוּר לִתֵּן סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה פַּת לַתַּנּוּר שֶׁהָיָה בִּימֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁהוּא גָרוּף וְקָטוּם, אוֹ לְתַנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם, וְלֹא חֲרָרָה עַל גַּבֵּי גֶחָלִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פְּנֵי הַפַּת הַמְדֻבָּקִים בַּתַּנּוּר וּפָנֶיהָ שֶׁל צַד חֲלַל הַתַּנּוּר, וְכֵן בַּחֲרָרָה, שֶׁאָז אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה, שֶׁלֹּא יַפְסִיד הַפַּת. וְעִסָּה הַמְמֻלָּאָה בְּבָשָׂר אוֹ בְּדָגִים (אוֹ בִּגְבִינָה) — צָרִיךְ שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה וְיִתְבַּשֵּׁל הַמִּלּוּי שֶׁבְּתוֹכָהּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי. וְכָל פַּת שֶׁנֶּאֱפֵית כָּל כָּךְ עַד שֶׁאִם פּוֹרְסָהּ אֵין חוּטִים נִמְשָׁכִים מִמֶּנָּה, בְּיָדוּעַ שֶׁקָּרְמוּ פָּנֶיהָ כָּרָאוּי, עַיֵּן סִמָּן תס"א.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵיזֶה צַד הַפַּת שֶׁקָּרַם תְּחִלָּה דַּי בְּכָךְ. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד, שֶׁאִם עָבַר וְנָתַן פַּת לַתַּנּוּר סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא קָרְמוּ אֶלָּא פָּנֶיהָ הַמְדֻבָּקִים בַּתַּנּוּר, שֶׁמִּן הַסְּתָם אוֹתוֹ הַצַּד קָרַם תְּחִלָּה, וְכֵן פְּנֵי הַחֲרָרָה שֶׁלְּצַד הַגֶּחָלִים — מֻתָּר לוֹ לְאָכְלָהּ בְּשַׁבָּת.

אֲבָל אִם לֹא קָרְמוּ פָנֶיהָ כְּלָל — אֲסוּרָה בֵּין לוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, אֲפִלּוּ נְתָנָהּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ בְּעִנְיָן שֶׁכַּיּוֹצֵא בָזֶה גַּבֵּי בָּשָׂר שֶׁבִּקְדֵרָה הָיָה מֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה כֵּיוָן שֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, מִכָּל מָקוֹם בְּפַת וְכָל כַּיּוֹצֵא בָזֶה כְּגוֹן עוּגָה וּמִינֵי בָצֵק שֶׁאוֹפִין בִּקְדֵרָה — אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם, לְפִי שֶׁהֵן אֵינָן צְרִיכִים שָׁהוּת גָּדוֹל לַאֲפִיָּת[ן] כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְבִשּׁוּל בָּשָׂר, וִיכוֹלִין הֵן לְהִגָּמֵר שֶׁיְּהוּ רְאוּיִין לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים לִגְמוֹר אֲפִיָּתָן לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת הַלַּיְלָה:

It is forbidden to put bread (pas) close to nightfall into the oven of their times even though it is garuf ve-katum, or into our ovens which are not garuf ve-katum, and likewise it is forbidden to place a flatbread (chararah) on the coals — unless there is enough day left for the crust (kerimah) to form on the face of the bread stuck to the oven and on the face of the inner cavity, and likewise for the chararah. For then we are not concerned about stoking, since one would not want to ruin the bread. Dough filled with meat, fish (or cheese) — its faces must crust above and below and the filling must cook to maachal ben Derusai. Any bread baked enough that, when broken, no threads pull from it, is presumed to have its faces crusted properly (see siman תס״א).

Some hold that whichever side of the bread crusts first suffices. One may rely on their view bedieved: if one transgressed and placed pas in the oven close to nightfall and only the face stuck to the oven crusted, presumably that side crusted first, and likewise the face of the chararah facing the coals — he may eat it on Shabbos.

But if no face crusted at all — it is forbidden for him and for others until motzaei Shabbos kedei she-yeasu. Even if he placed it right at nightfall — where in an analogous case with meat in a pot it would have been permitted even lechatchilah (since the meat is completely raw at nightfall) — for pas and all similar items (cake, dough types baked in a pot) this does not help, since they do not require a long cooking interval as meat does and can be ready for the evening meal; we are concerned he might stoke to finish baking for the evening meal.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? שֶׁנְּתָנָהּ בְּמֵזִיד, אֲבָל אִם הָיָה שׁוֹגֵג — מֻתָּר לוֹ לִרְדוֹת מִמֶּנָּה כְּדֵי מָזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת שֶׁל שַׁבָּת אִם אֵין לוֹ פַּת אַחֶרֶת לְשַׁבָּת. וְיָכוֹל לוֹמַר לַאֲחֵרִים שֶׁאֵין לָהֶם פַּת לְשַׁבָּת: "בֹּאוּ וּרְדוּ לָכֶם מָזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת".

וּכְשֶׁהוּא רוֹדֶה — לֹא יִרְדֶּה בְּמִרְדֶּה, אֶלָּא בְּסַכִּין וְכַיּוֹצֵא בוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִרְדּוֹת בְּשִׁנּוּי — יָכוֹל לִרְדּוֹת בְּמִרְדֶּה כְּדַרְכּוֹ:

To what does this apply? When he placed it be-mezid. But if he was shogeg, he may rake out (lirdot) enough for the three seudos of Shabbos if he has no other pas. He may also tell others who have no pas for Shabbos: "Come and rake out for yourselves enough for three meals."

When he rakes — he shall not use the baker's peel (mirdeh) but a knife or the like — so as not to act as on a weekday (i.e. with a shinui, a deviation). And if he cannot rake out with a shinui, he may use the mirdeh in his usual manner.

וְלָמָּה לֹא קָנְסוּ עַל הַשּׁוֹגֵג כְּמוֹ שֶׁקָּנְסוּ עַל הַמַּשְׁהֶה תַּבְשִׁיל בְּשׁוֹגֵג אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ תַּבְשִׁיל אַחֵר? לְפִי שֶׁאֵין חִיּוּב כָּל כָּךְ לֶאֱכוֹל תַּבְשִׁיל בְּשַׁבָּת, אֲבָל בְּלֹא פַת אִי אֶפְשָׁר לְקַיֵּם מִצְוַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ד.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין לוֹ מַה לֶּאֱכוֹל כְּלָל בְּשַׁבָּת כִּי אִם אוֹתוֹ הַתַּבְשִׁיל בִּלְבָד שֶׁהִשְׁהָה בְּשׁוֹגֵג — מֻתָּר לוֹ לְאָכְלוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁאָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ח.

וְאִם יֵשׁ לוֹ חֲתִיכַת פַּת גְּדוֹלָה מַסְפֶּקֶת לְשָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת — אָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת מִפַּת זוֹ שֶׁנֶּאֱפֵית בְּאִסּוּר כְּדֵי לְבָרֵךְ עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁלֵמִים, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר מִצְוַת שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּשַׁבָּת יָכוֹל לְקַיֵּם בְּלֹא פַּת זוֹ:

Why did they not penalize the shogeg here as they did for one who leaves a tavshil be-shogeg even when he has no other tavshil? Because there is no such strong obligation to eat a tavshil on Shabbos; whereas without pas it is impossible to fulfill the mitzvah of the three seudos of Shabbos, as will be explained in siman רע״ד.

Nevertheless, if someone has absolutely nothing to eat on Shabbos except that tavshil left be-shogeg, he may eat it for kevod Shabbos, since fasting on Shabbos is forbidden, as will be explained in siman רפ״ח.

And if he has a large piece of pas sufficient for three seudos — he may not eat on Shabbos from this pas baked in transgression in order to bless on lechem mishneh with two whole loaves, since he can fulfill the essence of the three seudos mitzvah without that pas.

לֹא הִצְרִיכוּ לִרְדּוֹת בְּשִׁנּוּי אֶלָּא כְּשֶׁנֶּאֱפֵית בְּאִסּוּר, אֲבָל אִם נֶאֱפֵית בְּהֶתֵּר, כְּגוֹן שֶׁקָּרְמוּ פָנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם, אוֹ בְּתַנּוּר שֶׁלָּנוּ הַגָּרוּף וְקָטוּם, אוֹ שֶׁפִּי הַתַּנּוּר מְכֻסֶּה וְטוּחַ בְּטִיט, שֶׁאָז אֵין לָחוּשׁ לְחִתּוּי כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה — מֻתָּר לִרְדּוֹת בְּמִרְדֶּה כְּדַרְכּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא צֹרֶךְ שַׁבָּת, שֶׁאֵין לוֹ פַּת אַחֶרֶת. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ פַּת אַחֶרֶת — אָסוּר לִרְדּוֹת אֲפִלּוּ בְּשִּׁינוּי, שֶׁרְדִיַּת הַפַּת הִיא אֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְלֹא הִתִּירוּהָ אֶלָּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת.

בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּתַנּוּרִים שֶׁבִּימֵיהֶם, שֶׁהָיָה כְּעֵין קְדֵרָה וְהָיוּ מַדְבִּיקִים פַּת לְדָפְנֵי הַתַּנוּר וְשַׁיָּךְ בָּהֶם רְדִיָּה. אֲבָל בַּתַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁהַפַּת מֻנַּחַת עַל שׁוּלֵי הַתַּנּוּר — לֹא שַׁיָּךְ בָּהֶם כְּלָל רְדִיָּה, וּמֻתָּר לְהוֹצִיא מֵהַתַּנּוּר כָּל הַפַּת שֶׁנֶּאֱפֵית בְּהֶתֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת אַחֶרֶת. וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא יוֹצִיא בְּרַחַת, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְּחֹל, אֶלָּא יִתְחוֹב בָּהּ סַכִּין וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אוֹ יוֹצִיאָהּ בְּמַקֵּל:

They required raking with a shinui only when the bread was baked in transgression. But if it was baked in permission — for instance, the faces crusted before nightfall, or it was in our oven that is garuf ve-katum, or the oven's mouth was covered and plastered with clay (cases where there is no concern about stoking, as explained above) — it is permitted to rake out with the mirdeh as usual, since this is a Shabbos need and he has no other pas. But if he has other pas, it is forbidden to rake out even with a shinui, since rediah is forbidden midivrei sofrim (by the words of the Sages), and they only permitted it for a Shabbos need.

To what does this apply? To the ovens of their times, which resembled pots and where one stuck the bread to the walls — rediah applying there. But in our ovens, where the pas sits on the oven floor, rediah does not apply at all, and one may remove from the oven any pas baked in permission, even if he has other pas. Nevertheless, he shall not remove with the broad peel (rachat), so as not to act as on a weekday — he shall insert a knife or the like, or remove with a stick.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁדַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל בְּשַׁבָּת מֵהַפַּת שֶׁמּוֹצִיא, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהּ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֶרֶת. אֲבָל אִם אֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה — אָסוּר לְהוֹצִיאָהּ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי, שֶׁאָסוּר לְהָכִין מִשַּׁבָּת לְחֹל אֲפִלּוּ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם סֶרֶךְ מְלָאכָה אֶלָּא טִלְטוּל בְּעָלְמָא, כְּגוֹן לְהָבִיא יַיִן מֵהַמַּרְתֵּף לַבַּיִת בְּשַׁבָּת לְצֹרֶךְ הַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְכָל כַּיוֹצֵא בָזֶה, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תק"ג לְעִנְיַן יוֹם טוֹב, עַיֵּן שָׁם:

To what does this apply? When he intends to eat on Shabbos from the pas he removes, even though he does not need it because he has other. But if he has no intention to eat from it — it is forbidden to remove it even with a shinui, since one may not prepare from Shabbos for a weekday (hachanah) even in a case involving no shade of melachah, only mere handling — such as bringing wine from the cellar to the house on Shabbos for havdalah on motzaei Shabbos, and all similar cases, as will be explained in siman תק״ג regarding yom tov, see there.

אֲפִלּוּ אִם אֵין דַּעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מֵהַפַּת בְּשַׁבָּת — אָסוּר לִתְּנָהּ לְתַנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה כָּל כָּךְ שֶׁאֵין שָׁהוּת שֶׁיִּקְרְמוּ פָנֶיהָ מִבְּעוֹד יוֹם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא אוֹפֶה אוֹתָהּ לְצֹרֶךְ מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּבְכָל הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ יְכוֹלָה לְהֵאָפוֹת בְּלֹא חִתּוּי, מִכָּל מָקוֹם חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ אַחַר כָּךְ לְאָכְלָהּ בְּשַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִתַּנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין בּוֹ רְדִיָּה, וְכֵיוָן שֶׁיִּהְיֶה דַעְתּוֹ עָלֶיהָ לְאָכְלָהּ, שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים לִגְמוֹר אֲפִיָּתָהּ, שֶׁמִּטַּעַם זֶה אָסוּר לְהַשְׁהוֹת תַּבְשִׁיל לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת שַׁחֲרִית בְּכָל מָקוֹם שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ לְצֹרֶךְ סְעֻדַּת הַלַּיְלָה, מִשּׁוּם גְּזֵרַת שֶׁמָּא יַחְתֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג, אַף עַל פִּי שֶׁעַד סְעֻדַּת שַׁחֲרִית יוּכַל לְהִתְבַּשֵּׁל בְּלֹא חִתּוּי:

Even if one has no intention to eat from the pas on Shabbos, it is forbidden to place it in our oven that is not garuf ve-katum so close to nightfall that there is no time for the faces to crust before the day ends — even though he bakes it for motzaei Shabbos and throughout the whole Shabbos it can bake without stoking. We are concerned he might change his mind and eat it on Shabbos (since he may remove it from our ovens where rediah does not apply), and once his mind is on eating it, he may forget and stoke the coals to finish baking. This is the same reason it is forbidden to leave a tavshil for the morning meal (seudas shacharis) anywhere it would be forbidden to leave for the evening meal, due to the decree of "lest he stoke," as explained in siman רנ״ג, even though by the morning meal it could cook without stoking.

מִי שֶׁנָּתַן פַּת לַתַּנּוּר בְּשַׁבָּת עַצְמָהּ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְנִמְלַךְ לִרְדּוֹתָהּ מֵהַתַּנּוּר קֹדֶם שֶׁתֵּאָפֶה — מֻתָּר לוֹ לִרְדּוֹתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ צֹרֶךְ שַׁבָּת, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לַאֲכִילָה, וַאֲפִלּוּ בְּתַנּוּרִים שֶׁלָּהֶם שֶׁשַּׁיָּךְ בָּהֶם רְדִיָּה, שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים אִסּוּר שֶׁל דִּבְרֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִסּוּר סְקִילָה אוֹ לִידֵי אִסּוּר חַטָּאת. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֶפְשָׁר לוֹ לִרְדּוֹת עַל יְדֵי שִׁנּוּי — יְשַׁנֶּה.

אֲבָל לְאָדָם אַחֵר לֹא הִתִּירוּ לִרְדּוֹת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שִׁנּוּי כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא חֲבֵרוֹ לִידֵי חִיּוּב חַטָּאת אוֹ סְקִילָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים לְאָדָם: "חֲטֵא כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה חֲבֵרְךָ", כֵּיוָן שֶׁחֲבֵרוֹ פָּשַׁע בְּמַה שֶּׁנָּתַן הַפַּת לַתַּנּוּר, עַיֵּין סוֹף סִמָּן ש"[ו]:

One who placed pas in the oven on Shabbos itself, whether shogeg or mezid, and reconsidered to rake it out before it bakes — it is permitted for him to rake it out, even though there is no Shabbos need for it (since it is not edible), and even in their ovens where rediah applies. The Sages permitted him a rabbinic prohibition to spare him from issur sekilah (stoning) or chiyuv chatas. Nevertheless, if he can rake out with a shinui, let him do so.

But for another person, they did not permit raking even with a shinui to spare his fellow from incurring a chatas or sekilah, since "we do not tell a person 'sin so that your fellow may merit'" — for his fellow sinned by placing the pas in the oven. See the end of siman ש״ו.

לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמָסִין אוֹ שְׁאָר כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת וְיַנִּיחַ עַל גַּבֵּי כִּירָה אוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט אִם אֵינָ[ן] גְרוּפִים וּקְטוּמִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי לְפִי מִנְהָגֵנוּ. אֲבָל אִם אֵין שָׁהוּת בַּיּוֹם כָּל כָּךְ — אָסוּר לְהַנִּיחָהּ שָׁם אֲפִלּוּ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ, בְּעִנְיָן שֶׁכַּיּוֹצֵא בָזֶה בְּבָשָׂר מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַי לְגַמְרֵי סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא יוּכַל לְהִגָּמֵר עוֹד לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה, אֲבָל כָּל מִינֵי קִטְנִיּוֹת הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְבַּשֵּׁל, וִיכוֹלִין לְהִגָּמֵר לִסְעֻדַּת הַלַּיְלָה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל מִינֵי יְרָקוֹת.

וְאִם עָבַר וְהִנִּיחָהּ שָׁם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא נִתְבַּשְּׁלוּ כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסַָאִי מִבְּעוֹד יוֹם — אֲסוּרִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ:

A person shall not fill a pot with asasiyos (peas), turmusin (lupines), or any other type of legumes (kitniyos) and place it on a kirah or into our oven not plastered with clay if it is not garuf ve-katum — unless there is enough day left for them to cook to maachal ben Derusai per our minhag. But if not, it is forbidden to leave it there even right before nightfall — though in an analogous case with meat (entirely raw at nightfall, which cannot be ready for the evening meal) it would have been permitted — since all types of legumes cook quickly and can be ready for the evening meal. The same law applies to all kinds of vegetables.

If one transgressed and placed the pot, whether shogeg or mezid, and they did not cook to maachal ben Derusai before nightfall — they are forbidden until motzaei Shabbos kedei she-yeasu.

וְכֵן הַדִּין בְּנוֹתֵן מַיִם בִּקְדֵרָה לְחַמְּמָם לְתַנּוּר שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם (לְצֹרֶךְ שְׁתִיָּה אוֹ אֲפִלּוּ) לְצֹרֶךְ הֲדָחַת כֵּלִים בְּשַׁבָּת, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ שָׁם הַקְּדֵרָה מִבְּעוֹד יוֹם כָּל כָּךְ שֶׁיְּהֵא שָׁהוּת בַּיּוֹם שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַמֵּם חֲצִי הַחִמּוּם לְכַתְּחִלָּה לְפִי מִנְהָגֵנוּ, אוֹ שֶׁיֵּחַמּוּ כָּל צָרְכָּם לְהָאוֹסְרִים לְהַשְׁהוֹת שָׁם תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוּסָאִי אוֹ אֲפִלּוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה מִצְטַמֵּק וְרַע לוֹ, וְהַמַּיִם חַמִּין גַּם כֵּן מִצְטַמְּקִין וְרַע לָהֶן.

אֲבָל לֹא יַנִּיחֶנָּה שָׁם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה מַמָּשׁ, שֶׁהַמַּיִם גַּם כֵּן הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְחַמֵּם. וְאַף שֶׁהַמַּיִם רְאוּיִים לִשְׁתִיָּה גַּם כְּשֶׁהֵם צוֹנְנִים, מִכָּל מָקוֹם אֵינָם טוֹבִים כָּל כָּךּ כְּפֵרוֹת הַנֶּאֱכָלִים חַיִּים שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְאִם עָבַר וְהִנִּיחַ שָׁם, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, וְלֹא נִתְחַמְּמוּ שְׁלִישׁ חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם — אֲסוּרִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ:

The same law applies to one who places water in a pot to heat in our oven that is not garuf ve-katum (for drinking, or even for washing dishes (hadachas keilim) on Shabbos) — he must place the pot before nightfall with enough day left for the water to reach half of its heating lechatchilah per our minhag, or to be fully heated according to those who forbid leaving a tavshil there cooked to maachal ben Derusai or even fully cooked to the point of mitztamek ve-ra lo — hot water likewise reducing and being harmed.

But he shall not place it there right before nightfall, since water too heats quickly. Even though cold water is fit for drinking, it is not as good as the fruits eaten raw discussed above. If one transgressed and placed it, whether shogeg or mezid, and it did not reach a third of its heating before the day's end — it is forbidden until motzaei Shabbos kedei she-yeasu.

אָסוּר לִתֵּן מַיִם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה לְתוֹךְ קְדֵרָה הַקְּבוּעָה בְּתוֹךְ תַּנּוּר בֵּית הַחֹרֶף, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁהוּת שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְחַמֵּם חֲצִי חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁאַף שֶׁכַּוָּנָתוֹ שֶׁלֹּא תִבָּקַע הַקְּדֵרָה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁחָפֵץ גַּם כֵּן בַּמַּיִם הַלָּלוּ שֶׁיִּתְחַמְּמוּ כְּדֵי לְהָדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁדֶּרֶךְ הוּא לְהָדִיחַ בָּהֶם — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְתֶּה בַּגֶּחָלִים.

(וְאַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִסְמוֹךְ אֵצֶל תַּנּוּר שֶׁאֵינוֹ גָרוּף וְקָטוּם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ"ג, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁקְּדֵרָה זוֹ בּוֹלֶטֶת עַל הַגֶּחָלִים שֶׁבַּתַּנּוּר — הֲרֵי זֶה כְּמַשְׁהֶה עַל גַּבֵּי הַגֶּחָלִים מַמָּשׁ).

וְאִם עָבַר וְנָתַן, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, וְלֹא נִתְחַמְּמוּ שְׁלִישׁ חִמּוּמָם מִבְּעוֹד יוֹם — אָסוּר אֲפִלּוּ לְהָדִיחַ בָּהֶם כֵּלִים עַד לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ.

(וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נְתָנָם שָׁם קֹדֶם שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר — אֶפְשָׁר שֶׁיֵּשׁ לְהָקֵל אִם הָיָה שׁוֹגֵג):

It is forbidden to put water close to nightfall into a pot fixed inside the oven of a winter-room (beis ha-choref), unless there is enough time for it to reach half its heating before the day's end. For even though his intention is only that the pot not crack, nevertheless, since he also wants this water to heat for washing dishes on Shabbos as is customary, we are concerned he might stoke.

(Even though it is permitted to lean a pot beside an oven that is not garuf ve-katum as explained in siman רנ״ג, here, since this pot protrudes over the coals in the oven — it is like leaving directly on the coals.)

If one transgressed and placed it, even shogeg, and it did not reach a third of its heating before nightfall — it is forbidden even for washing dishes until motzaei Shabbos kedei she-yeasu.

(Nevertheless, if he placed them there before the oven was lit — there may be room to be lenient in a case of shogeg.)