Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman רס"ה

דִּין כֵּלִים הַנִּתָּנִים תַּחַת הַנֵּר וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

אָסוּר לִתֵּן כְּלִי מְנֻקָּב מָלֵא שֶׁמֶן עַל פִּי הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַשֶּׁמֶן מְטַפְטֵף כָּל שָׁעָה לְתוֹךְ הַנֵּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁבַּכְּלִי כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְחֻבָּר לַנֵּר, וְיֵשׁ בָּזֶה אִסּוּר מִשּׁוּם מְכַבֶּה, שֶׁעַל יְדֵי כֵן יִכְבֶּה הַנֵּר בִּזְמַן קָרוֹב יוֹתֵר מֵאִם לֹא הָיָה מִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ כְּלוּם וְהָיָה נוֹטֵף כֻּלּוֹ לְתוֹךְ הַנֵּר.

וְאַף לְהָאוֹמְרִים דְּמֻתָּר לַחְתּוֹךְ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה הַדּוֹלֵק בְּיוֹם טוֹב וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם מְכַבֶּה, הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁחוֹתֵךְ מִמֶּנּוּ אֵינוֹ (מְכַבֶּה) [מַכְּהֶה] אוֹרוֹ כְּלָל, וְאַף עַל פִּי שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לִכְבּוֹת בִּמְהֵרָה — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי"ד, וּלְפִי דִבְרֵיהֶם אַף כַּאן אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה כְּשֶׁנּוֹטֵל מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁבַּכְּלִי, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מַכְהֶה כְּלָל אֶת אוֹר הַנֵּר בִּשְׁעַת נְטִילָתוֹ, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאָר עֲדַיִן שֶׁמֶן בַּכְּלִי שֶׁיְּטַפְטֵף לַנֵּר, מִכָּל מָקוֹם חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִמָּלֵךְ וְיִטּוֹל מֵהַנֵּר כָּל הַשֶּׁמֶן עִם הַכְּלִי אוֹ בְּלֹא הַכְּלִי, וְנִמְצָא מַכְהֶה אוֹר הַנֵּר בִּשְׁעַת נְטִילָתוֹ, וְיֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם מְכַבֶּה לְדִבְרֵי הַכֹּל.

וְאִם חִבֵּר הַכְּלִי לַנֵּר חִבּוּר יָפֶה בְּסִיד אוֹ בְּחַרְסִית — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, דְּכֵיוָן שֶׁחִבְּרוֹ לוֹ נַעֲשֶׂה כְּלִי אֶחָד, וּבָדוּל הוּא מִמֶּנּוּ מִשּׁוּם אִסּוּר שַׁבָּת כְּמוֹ מֵהַנֵּר עַצְמוֹ, וְלֹא יָבֹא לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ:

The laws of vessels placed under the ner (lamp) — and it contains 9 seifim:

It is forbidden to place a perforated vessel filled with oil over the mouth of the lamp so that the oil should drip continuously into the lamp, by decree lest one draw from the oil in the vessel — since it is not attached to the lamp. And there is in this a prohibition of mechabeh (extinguishing), for through this the lamp will be extinguished sooner than it would have been if he had not drawn anything from it and the whole had dripped into the lamp.

And even according to those who say that it is permitted to cut a burning wax candle on Yom Tov, and there is in this nothing of mechabeh, since at the moment one cuts from it he in no way diminishes its light, and even though he causes it to be extinguished sooner — there is nothing to that, as will be explained in siman 514; and according to their words, even here there is no mechabeh when one takes from the oil in the vessel, since he in no way diminishes the light of the lamp at the moment of his taking (for there still remains oil in the vessel that will drip into the lamp) — nevertheless, we are concerned that he may change his mind and take from the lamp all the oil with the vessel or without the vessel, and he will be found to be diminishing the light of the lamp at the time of taking, and there is in this mechabeh according to all opinions.

And if he has attached the vessel to the lamp with a firm attachment, by lime (sid) or clay (charsis), behold this is permitted: since by attaching it to it they become one vessel, and he is removed from it on account of the Shabbos prohibition just as from the lamp itself, and he will not come to draw from it:

וְכֵן לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְעָרָה שֶׁמֶן וְיִתְּנֶנָּה בְּצַד הַנֵּר וְיִתֵּן רֹאשׁ הַפְּתִילָה בְּתוֹכָהּ בִּשְׁבִיל שֶׁתְּהֵא שׁוֹאֶבֶת מֵהַשֶּׁמֶן שֶׁבְּתוֹכָהּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנָּה, כֵּיוָן שֶׁאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת לַנֵּר:

Likewise, a person shall not fill a bowl with oil and place it beside the lamp and put the head of the wick into it so that it will draw from the oil within it, by decree lest he draw from it, since it is not attached to the lamp:

אָסוּר לִתֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת תַּחַת נֵר הַדּוֹלֵק לְקַבֵּל בּוֹ שֶׁמֶן הַנּוֹטֵף מֵהַנֵּר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, שֶׁהָיָה מוּכָן מִתְּחִלָּה לְטַלְטְלוֹ וְעַכְשָׁו אוֹסְרוֹ בְּטִלְטוּל מֵחֲמַת הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּתוֹכוֹ שֶׁהוּא מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ט, וַחֲכָמִים אָסְרוּ לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁדּוֹמֶה כְּאִלּוּ סוֹתֵר הַכְּלִי.

אֲבָל מֻתָּר לִתְּנוֹ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם, וְאִם לֹא נָטַף לְתוֹכוֹ שֶׁמֶן בְּשַׁבָּת — מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר בְּמַחֲשָׁבָה בִּלְבַדָּהּ.

וְאִם יֵשׁ בִּכְלִי דָּבָר הַמֻּתָּר — מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ שֶׁמֶן, שֶׁהֲרֵי יוּכַל לְטַלְטֵל הַכְּלִי בִּשְׁבִיל הַהֶתֵּר שֶׁבְּתוֹכוֹ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בִּשְׁבִילוֹ, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש"ט וְש"י:

It is forbidden to place a vessel on Shabbos beneath a burning lamp to receive in it the oil dripping from the lamp, because this is mevatel kli meheichano (annulling the vessel from its readiness): for it was originally prepared to be moved, and now he forbids it to movement on account of the oil within it which is muktzeh on account of prohibition, as will be explained in siman 279. And the Sages forbade to mevatel kli meheichano, because it resembles dismantling the vessel.

But it is permitted to place it there while it is still day. And if no oil dripped into it on Shabbos — it is permitted to move it, for it was not forbidden by mere thought.

And if there is in the vessel something permitted — it is permitted to place it under the lamp to receive in it oil, for he could move the vessel on account of the permitted thing within it, if it is in a manner that it is permitted to move on account of it, in the manner that will be explained in simanim 309 and 310:

מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי מִבְּעוֹד יוֹם תַּחַת הַשֻּׁלְחָן שֶׁעָלָיו דּוֹלֵק נֵר וּבְשַׁבָּת אַחַר הָאֲכִילָה יָסִיר אֶת הַשֻּׁלְחָן וְהַכְּלִי עוֹמֵד מֵעַצְמוֹ תַּחַת הַנֵּר, וְאֵין בָּזֶה מַה שֶּׁגּוֹרֵם בְּשַׁבָּת לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ עַל יְדֵי הֲסָרַת הַשֻּׁלְחָן, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְבַטְּלוֹ בְּיָדַיִם בְּשַׁבָּת, וְעוֹד שֶׁהֲרֵי אֵין נִזְהָרִים מִלְּהָשִׂים כְּלִי עַל הַשֻּׁלְחָן תַּחַת הַנֵּר אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל בּוֹ שֶׁמֶן כִּי אֵין מִתְכַּוֵּן לְכָךְ, וְכַאן גַּם כֵּן אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן בַּהֲסָרַת הַשֻּׁלְחָן בְּשַׁבָּת אֶלָּא לְהַצָּלַת הַשֻּׁלְחָן, וּנְתִינַת הַכְּלִי תַּחְתָּיו הָיְתָה בְּהֶתֵּר מִבְּעוֹד יוֹם:

It is permitted to place a vessel while it is still day under the table upon which a lamp is burning, and on Shabbos after the meal he will remove the table and the vessel stands on its own beneath the lamp. There is in this nothing that causes on Shabbos a bittul kli meheichano through the removal of the table, since he does not annul it by his own hand on Shabbos. Moreover, we are not careful about placing a vessel upon the table beneath the lamp even though oil has fallen into it, because he does not intend for this; and here too, in removing the table on Shabbos he intends only the saving of the table, and the placement of the vessel underneath was made with permission while it was still day:

מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת תַּחַת נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב הַדּוֹלֵק לְקַבֵּל בּוֹ אֶת הַנֵּר אִם יִפּוֹל, שֶׁאֵין כַּאן בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְנַעֵר הַנֵּר מֵהַכְּלִי מִיָּד שֶׁיִּפּוֹל שָׁמָּה וּלְטַלְטֵל הַכְּלִי אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁאֵין אִסּוּר לְנַעֵר הַנֵּר מִשּׁוּם אִסּוּר כִּבּוּי אוֹ הַבְעָרָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ז, וְגַם אֵין אִסּוּר מִשּׁוּם טִלְטוּל מֻקְצֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְטַלְטֵל הַנֵּר הַמֻּקְצֶה בְּיָדַיִם אֶלָּא מְנַעֵר הַכְּלִי וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו, וְאֵין הַכְּלִי נַעֲשֶׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה הָאִסּוּר בְּתוֹכוֹ בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְגַם הָיָה דַעְתּוֹ לְנַעֲרוֹ (עַיֵּן סִמָּן ש"ט).

וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִנְתִינַת כְּלִי תַּחַת הַנֵּר שֶׁל שֶׁמֶן לְקַבֵּל שֶׁמֶן הַנּוֹטֵף, שֶׁאַף שֶׁאֶפְשָׁר לְנַעֵר הַשֶּׁמֶן מֵהַכְּלִי, מִכָּל מָקוֹם הוּא אֵינוֹ חָפֵץ בְּכָךְ, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד הַשֶּׁמֶן, וּבִשְׁבִיל כָּךְ הוּא נוֹתְנוֹ שָׁם וּמְבַטְּלוֹ מֵהֵיכָנוֹ:

It is permitted to place a vessel on Shabbos beneath a wax candle (shaava) or tallow candle (chelev) that is burning, to receive in it the candle if it falls, for there is in this no bittul kli meheichano, since it is possible to shake the candle off the vessel as soon as it falls there, and then to move the vessel as he wishes — for there is no prohibition in shaking the candle off on account of the prohibition of extinguishing (kibbuy) or kindling (hav'arah), as will be explained in siman 277; and there is also no prohibition of moving muktzeh, since he does not move the muktzeh candle by hand but rather shakes the vessel and it falls on its own. And the vessel does not become a basis ledavar ha-asur (base for a forbidden thing), since the forbidden thing was not within it at bein hashemashos, and also it was his intention to shake it off (see siman 309).

And it is not similar to the placement of a vessel beneath an oil lamp to receive the dripping oil: for even though it is possible to shake the oil off the vessel, nevertheless he does not desire this — so as not to waste the oil — and it is precisely for this that he places it there and mevatel [the vessel] from its readiness:

אָסוּר לִגַּע בְּנֵר דּוֹלֵק כְּשֶׁהוּא תָּלוּי, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְטַלְטְלוֹ, וְאֵין אִסּוּר בְּמֻקְצֶה בִּנְגִיעָה בְּעָלְמָא, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר, פֶּן יִתְנַדְנֵד קְצָת מִנְּגִיעָתוֹ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם הָיָה דְּבַר הֶתֵּר מֻנָּח עָלָיו — מֻתָּר לִטְּלוֹ מֵעָלָיו (וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִגַּע בּוֹ בְּיָדָיו). וְאֵין לָחוּשׁ בְּמַה שֶּׁמִּתְנַדְנֵד הַנֵּר עַל יְדֵי נְטִילַת אוֹתוֹ דָבָר מֵעָלָיו, לְפִי שֶׁהוּא טִלְטוּל מִן הַצַּד וְאֵינוֹ טִלְטוּל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שי"א.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, אֲבָל אִם הָיָה נֵר שֶׁל שֶׁמֶן תָּלוּי — אָסוּר לִטּוֹל דָּבָר הַמֻּתָּר מֵעָלָיו, פֶּן יִתְנַדְנֵד הַנֵּר קְצָת וְיִתְקָרֵב הַשֶּׁמֶן אֶל הַפְּתִילָה וְיִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מַבְעִיר, אוֹ יִתְרַחֵק קְצָת מִמֶּנָּה וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ז:

It is forbidden to touch a burning lamp while it is suspended, even though one does not move it. Although there is no prohibition of muktzeh in mere touching, nevertheless it is forbidden, lest it sway a bit from his touch.

However, if a permitted thing is lying upon it — it is permitted to take it from upon it (provided that he does not touch it with his hands). And there is no concern that the lamp may sway by the taking of that thing from upon it, since this is tiltul min ha-tzad (moving from the side), and it is not [a prohibited] moving, as will be explained in siman 311.

Of what cases is it said? Of a wax candle and the like; but if it is an oil lamp that is suspended — it is forbidden to take a permitted thing from upon it, lest the lamp sway a bit and the oil draws near to the wick, and he be liable on account of mav'ir (kindling); or it moves away a bit from it, and there is in this mechabeh, as will be explained in siman 277:

מֻתָּר לִתֵּן כְּלִי בְּשַׁבָּת תַּחַת נֵר לְקַבֵּל בּוֹ נִיצוֹצוֹת, שֶׁאֵין כַּאן בִּטּוּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַנִּיצוֹצוֹת אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ כְּלָל, וּלְכָךְ מֻתָּר לִטּוֹל הַכְּלִי אַף אַחַר שֶׁנָּפְלוּ הַנִּיצוֹצוֹת לְתוֹכוֹ.

אֲבָל אָסוּר לִתְּנוֹ בְּשַׁבָּת לְקַבֵּל בּוֹ הַפֶּחָמִין הַנּוֹפְלִים מֵהַפְּתִילָה, לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מַמָּשׁ — נֶאֱסָר הַכְּלִי בְּטִלְטוּל אַחַר שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לְנַעֲרָם מִמֶּנּוּ וּלְטַלְטְלוֹ אַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁיִּרְצֶה, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְנַעֲרָם מִיָּד שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹכוֹ עַד לְאַחַר שֶׁיִכְבּוּ, שֶׁלֹּא יִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה וּמַבְעִיר כְּדִין הַחוֹתֶה בַּגֶּחָלִים, אִם כֵּן הֲרֵי הוּא מְבַטְּלוֹ מֵהֵיכָנוֹ לְפִי שָׁעָה עַד שֶׁיִּכְבּוּ הַפֶּחָמִים, וְאָסוּר לְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכָנוֹ אֲפִלּוּ לְפִי שָׁעָה שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ו:

It is permitted to place a vessel on Shabbos beneath a lamp to receive in it sparks (nitzotzos): there is here no bittul kli meheichano, because the sparks have no real substance; and therefore it is permitted to take the vessel even after the sparks have fallen into it.

But it is forbidden to place it on Shabbos to receive in it the coals (pechamim) which fall from the wick, since they have substance — the vessel becomes forbidden to movement after they have fallen into it. And although it is possible to shake them out of it and then move it as he wishes, nevertheless since it is impossible to shake them out immediately upon their falling in until after they are extinguished — so as not to be liable on account of mechabeh and mav'ir, like one who stirs the coals — behold he is mevatel the vessel from its readiness for a moment, until the coals are extinguished. And it is forbidden to mevatel kli meheichano even for a moment, except in the place of great loss, as has been explained in siman 266:

כְּשֶׁנּוֹתֵן הַכְּלִי תַּחַת הַנֵּר לְקַבֵּל בּוֹ נִיצוֹצוֹת — לֹא יִהְיֶה בִּכְלִי מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים, מִפְּנֵי שֶׁמְּקָרֵב זְמַן כִּבּוּי הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁיִּכְבּוּ מִיָּד שֶׁיִּפְּלוּ שָׁמָּה.

וְלֹא הִתִּירוּ אֲפִלּוּ בִּדְלֵקָה לִגְרוֹם כִּבּוּי אֶלָּא בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים, אוֹ שֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם בְּתוֹךְ כְּלִי, כְּגוֹן כְּלֵי חֶרֶס חֲדָשִׁים מְלֵאִים מַיִם שֶׁהֵם אֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל הָאוּר וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הָאוּר לָהֶם הֵם מִתְבַּקְּעִים וּמְכַבִּים, שֶׁנִּמְצָא הָאוּר הוּא שֶׁמְּכַבֵּהוּ, וְהָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא גּוֹרֵם בְּעָלְמָא, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנָּתַן הַמַּיִם בְּכֵלִים אֵלּוּ הָיָה הֶפְסֵק מְחִצָּה בֵּין הַמַּיִם לְהָאוּר, דְּהַיְנוּ דָּפְנֵי הַכֵּלִי.

אוֹ אֲפִלּוּ אֵין הַמַּיִם בְּתוֹךְ כְּלִי, אֶלָּא שֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הַמַּיִם מְכַבִּים מַה שֶּׁהֻדְלַק כְּבָר, אֶלָּא שֶׁהֵם מוֹנְעִים הָאוּר מִלִּשְׂרוֹף יוֹתֵר, כְּגוֹן טַלִּית שֶׁאָחֲזָה בָּהּ הָאוּר — מֻתָּר לִתֵּן מַשְׁקֶה עַל הַטַּלִּית רָחוֹק קְצָת מִן הָאוּר, שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ שָׁם הָאוּר לֹא יוּכַל לִשְׂרוֹף יוֹתֵר וּמֵאֵלָיו יִכְבֶּה.

אֲבָל כַּאן שֶׁאֵין דָּפְנֵי כְלִי מַפְסִיקִים בֵּין נֵר לְמַיִם שֶׁבַּכְּלִי שֶׁתַּחְתָּיו, וְהַמַּיִם מְכַבִּים מַמָּשׁ אֶת הַנִּיצוֹצוֹת — אֵין זֶה נִקְרָא גְּרַם כִּבּוּי.

וַאֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם אָסוּר לִתֵּן מַיִם לִכְלִי זֶה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתֵּן מִשֶּׁחָשֵׁכָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מְלָאכָה הַנַּעֲשֵׂית בְּשַׁבָּת מֵאֵלֶיהָ אֵין בָּהּ אִסּוּר כְּלָל אַף אִם מִתְּחִלָּה נַעֲשָׂה בְּיָדַיִם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יָבֹא לַעֲשׂוֹת כֵּן מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, לְפִי שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים אִסּוּר עֲשִׂיַּת מְלָאכָה בְּשַׁבָּת וְלֹא יִטְעוּ בָּזֶה, אֲבָל כַּאן יְדַמֶּה בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵין בָּזֶה שׁוּם אִסּוּר כְּלָל אַף מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן הַמַּיִם קֹדֶם נְפִילַת הַנִּיצוֹצוֹת:

When he places the vessel beneath the lamp to receive in it sparks — there shall not be in the vessel water or other liquids, because this hastens the time of extinguishing of the sparks, that they would be extinguished immediately upon falling there.

And they did not permit even in the case of a fire to cause (gorem) extinguishing, except in one of two ways: either that the water be inside a vessel, such as new earthenware vessels filled with water that cannot withstand the fire, and when the fire reaches them they burst and extinguish, so that the fire itself is what extinguishes, and the man is only a mere cause (gorem), since when he placed the water in these vessels there was a separation (mechitzah) between the water and the fire — namely, the walls of the vessel.

Or even without the water being inside a vessel, but in a manner where the water does not extinguish what has already been kindled, but only prevents the fire from burning further — such as a tallis that the fire has caught: it is permitted to place liquid on the tallis a little distance from the fire, so that when the fire reaches there it will not be able to burn further and will be extinguished on its own.

But here, where the walls of the vessel do not separate between the lamp and the water in the vessel beneath it, and the water actually extinguishes the sparks — this is not called gram kibbuy.

And even while it is still day it is forbidden to place water into this vessel, by decree lest one place it after dark. And even though every melachah that is performed on Shabbos on its own contains no prohibition at all even if at the outset it was set in motion by hand close to nightfall, and we do not fear that one will come to do so after dark, since all know the prohibition of doing melachah on Shabbos and will not err in this — yet here, one will imagine in his mind that there is no prohibition at all in this even after dark, since he places the water before the falling of the sparks:

וּמִכָּל מָקוֹם, מֻתָּר לִתֵּן מַיִם בַּעֲשָׁשִׁית שֶׁמַּדְלִיקִים בָּהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי לְהַגְבִּיהַּ הַשֶּׁמֶן, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְכִבּוּי כְּלָל — אֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה כֵּן בְּשַׁבָּת.

וְנוֹהֲגִין לְהַתִּיר אַף אִם מִתְכַּוֵּן לְכִבּוּי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַלְקֵל הָעֲשָׁשִׁית כְּשֶׁתַּדְלִיק הַפְּתִילָה עַל שׁוּלֶיהָ, לְפִי שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין כַּאן כִּבּוּי כְּלָל, שֶׁאַף אִם לֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, כְּשֶׁיִּכְלֶה הַשֶּׁמֶן תִּכְבֶּה הַפְּתִילָה, וְאֵין הַמַּיִם מְמַהֲרִים הַכִּבּוּי כְּלָל, אֶלָּא שֶׁמַּגְבִּיהִים הַשֶּׁמֶן כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְקַלְקֵל הָעֲשָׁשִׁית כְּשֶׁתַּדְלִיק הַפְּתִילָה עַל שׁוּלֶיהָ עִם שֶׁמֶן מְעַט מִזְּעֵר.

וּלְפִי טַעַם זֶה, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאַף בְּשַׁבָּת מֻתָּר לִתֵּן מַיִם לַעֲשָׁשִׁית אִם מַדְלִיקָהּ נָכְרִי לְצֹרֶךְ חוֹלֶה.

אֲבָל אָסוּר לִתֵּן מַיִם לְתוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁתּוֹחֵב בָּהּ נֵר שֶׁל שַׁעֲוָה אוֹ שֶׁל חֵלֶב אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁמַּגִּיעַ הָאוּר לְשָׁם — הַמַּיִם הֵם מְכַבִּים מַמָּשׁ.

(אֲבָל מֻתָּר לִתְחוֹב הַנֵּר לְתוֹךְ הַחוֹל וְכַיּוֹצֵא בוֹ בְּעִנְיָן שֶׁכְּשֶׁיַּגִּיעַ הָאוּר לְשָׁם יִמְנָעֵהוּ מִלִּשְׂרוֹף יוֹתֵר וְיִכְבֶּה מֵאֵלָיו, שֶׁגְּרַם כִּבּוּי הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וַאֲפִלּוּ מִשֶּׁחָשֵׁכָה מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כֵּן, כְּגוֹן בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תקי"ד):

And nevertheless, it is permitted to place water in the lantern (ashashis) in which one kindles on erev Shabbos in order to raise the oil — since he does not intend for extinguishing at all, there is no concern that he may do so on Shabbos.

And the custom is to permit even if he intends for extinguishing, so that the lantern not be damaged when the wick burns on its bottom; for in truth there is here no extinguishing at all, since even if he did not place water within it, when the oil would finish the wick would be extinguished, and the water in no way hastens the extinguishing, but rather raises the oil so that the lantern not be damaged when the wick burns on its bottom with very little oil.

And according to this reasoning, there is one who says that even on Shabbos it is permitted to place water into the lantern if a non-Jew kindles it for the need of a sick person.

But it is forbidden to place water into a tube (shfoferes) in which one inserts a wax or tallow candle, even while it is still day, since when the fire reaches there — the water actually extinguishes.

(But it is permitted to insert the candle into sand or the like, in such a manner that when the fire reaches there it will prevent it from burning further and it will be extinguished on its own, since this is gram kibbuy, as has been explained above; and even after dark it is permitted to do so, for example on Yom Tov, as will be explained in siman 514):