Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman רס״ד

דִּינֵי הַפְּתִילָה וְהַשֶּׁמֶן וּבוֹ ט"ז סְעִיפִים:

אָסוּר לַעֲשׂוֹת פְּתִילָה לְנֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת מִדָּבָר שֶׁהָאוּר אֵינוֹ נֶאֱחָז בּוֹ וְנִכְנָס בְּתוֹכוֹ אֶלָּא נִסְרָךְ סְבִיבָיו וְהַשַּׁלְהֶבֶת קוֹפֶצֶת, כְּגוֹן צֶמֶר, וְשֵׂעָר, וּפִשְׁתָּן שֶׁאֵינוֹ נָפוּץ, וּפְסֹלֶת שֶׁל מֶשִׁי, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן דּוֹלְקִים יָפֶה חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרֵב מְאֹד הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּתוֹכוֹ אֶל הַפְּתִילָה וְיִדְלַק יָפֶה, וְנִמְצָא מַבְעִיר בְּשַׁבָּת.

אֲבָל עוֹשִׂים מִצֶּמֶר גֶּפֶן וְקַנַּבּוּס וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מִדְּבָרִים שֶׁהָאוּר נֶאֱחָז בָּהֶם וְנִכְנָס בְּתוֹכָם. וּפִשְׁתָּה נְפוּצָה יוֹתֵר טוֹבָה מִכֻּלָּם:

The laws of the petilah (wick) and the shemen (oil) — and it contains 16 seifim:

It is forbidden to make a wick for the candles of Shabbos from a substance in which the fire does not take hold and enter, but rather winds around it and the shalheves kofetses (the flame leaps), such as wool, hair, unbeaten flax, silk waste, and the like. For since they do not burn well, we are concerned lest one tilt the lamp in order to bring the oil within it very close to the wick so that it will burn well — and he is then found to be mav'ir (kindling) on Shabbos.

But one may make wicks from cotton, hemp, and the like — from substances in which the fire takes hold and enters within them. And beaten flax is the best of all:

וְאִם הִדְלִיק בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים — אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן שׁוּם תַּשְׁמִישׁ בָּעוֹלָם, אֲפִלּוּ תַּשְׁמִישׁ שֶׁאֵין צָרִיךְ עִיּוּן כְּלָל, שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב אֵצֶל הַנֵּר בִּשְׁבִילוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן מְאִירִים יָפֶה חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר אַף עַל פִּי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ מֵרָחוֹק. וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין נֵרוֹת שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן לִשְׁאָר הַנֵּרוֹת שֶׁבַּבַּיִת אוֹ שֶׁבִּשְׁאָר כָּל הַחֲדָרִים, שֶׁכֻּלָּן צְרִיכִים לִהְיוֹת מִדְּבָרִים הַמֻּתָּרִים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד נֵר כָּשֵׁר שֶׁעָשׂוּי מִדָּבָר הַמֻּתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר כָּל הַנֵּרוֹת עֲשׂוּיִים מִדָּבָר הָאָסוּר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, אֲפִלּוּ אִם נֵר הַכָּשֵׁר דּוֹלֵק בְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּכֵיוָן שֶׁהִצְרִיכוּהוּ נֵר כָּשֵׁר בְּמָקוֹם אֶחָד — יֵשׁ לוֹ הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן בָּזֶה וְלֹא יָבֹא לְהַטּוֹת. וּלְצֹרֶךְ שַׁבָּת יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בְּדִיעֲבַד, וּמֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ לְאוֹרָן.

וְאִם יֵשׁ בְּמָקוֹם אֶחָד נֵר אֶחָד כָּשֵׁר וְעוֹמֵד אֶצְלוֹ נֵר פָּסוּל — מֻתָּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם לְדִבְרֵי הַכֹּל בְּכָל עִנְיָן, שֶׁהֲרֵי אַף אִם לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא נֵר הַכָּשֵׁר בִּלְבָד הָיָה יָכוֹל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם, וּמַה מַּפְסִידוֹ אוֹר נֵר הַפָּסוּל:

And if he lit with the forbidden substances — it is forbidden to use their light for any use in the world, even a use that requires no special attention at all, that does not require him to approach the lamp for its sake. For since they do not illuminate well, we are concerned lest he tilt the lamp, even though he uses it from afar. And there is no distinction in this between the candles on the table and the other candles in the house or in any of the other rooms: all of them must be made of permitted substances.

And some say that if there is in one place a kosher candle made of a permitted substance — even though all the other candles are made of the forbidden substance — it does not matter, even if the kosher candle is burning in a separate room. For since they required a kosher candle in one place, there is a sign and reminder in this, and he will not come to tilt. And for the need of Shabbos one may rely on their words bedi'avad (after the fact), and it is permitted to use their light.

And if there is in one place one kosher candle and beside it stands a disqualified candle — it is permitted to use [the area] there according to all opinions in any manner. For even had there been only the kosher candle alone, one could have used [it] there; what does the light of the disqualified candle take away from him?

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ בְּלֹא נֵר, כְּגוֹן לִמְשׁוֹךְ יַיִן מִן הַמַּרְתֵּף וְכַיּוֹצֵא בָזֶה — מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ לְאוֹר נֵר הַפָּסוּל אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם נֵר כָּשֵׁר בְּשׁוּם מָקוֹם, לְפִי שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּזֶה שֶׁמָּא יַטֶּה, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת זֶה בְּלֹא נֵר כְּלָל. וּלְצֹרֶךְ שַׁבָּת יֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל זֶה בְּדִיעֲבַד:

Some say that any thing which it is possible to do without a candle — such as drawing wine from the cellar and the like — it is permitted to do it by the light of a disqualified candle, even though he has no kosher candle at all in any place. For there is no concern here that he will tilt, since it is possible to do this without a candle at all. And for the need of Shabbos one may rely on this bedi'avad:

אִם כָּרַךְ דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לְהַדְלִיק עַל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בּוֹ וַעֲשָׂאָן פְּתִילָה אַחַת, אִם נִתְכַּוֵּן בָּזֶה לְהַעֲבוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹרָהּ — אָסוּר לְהַדְלִיקָהּ לְנֵר שֶׁל שַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בְּדָבָר הָאָסוּר בִּלְבַדּוֹ. וְאִם נִתְכַּוֵּן לְהַקְשׁוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עוֹמֶדֶת וְלֹא תֵרֵד לְמַטָּה — מֻתָּר לְהַדְלִיקָהּ אַף עַל פִּי שֶׁגַּם דָּבָר הָאָסוּר דּוֹלֵק בָּהּ.

וְאִם דָּבָר הָאָסוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לִפְתִילָה בִּלְבַדּוֹ, כְּגוֹן קַשׁ וּגְמִי וְכַיּוֹצֵא בָהֶם — מֻתָּר לִכְרוֹךְ עֲלֵיהֶם דָּבָר הַמֻּתָּר וּלְהַדְלִיקָן, אֲפִלּוּ אִם מִתְכַּוֵּן לְהַעֲבוֹת הַפְּתִילָה כְּדֵי לְהוֹסִיף אוֹרָהּ, לְפִי שֶׁאֵין לָחוּשׁ שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בְּדָבָר הָאָסוּר בִּלְבַדּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין רָאוּי לִפְתִילָה כְּלָל בִּלְבַדּוֹ:

If he wound a substance with which it is permitted to light around a substance with which it is forbidden to light, and made them into one wick: if he intended thereby to thicken the wick in order to add to its light — it is forbidden to light it for the candle of Shabbos, by decree lest he come to light with the forbidden substance alone. And if he intended to harden the wick so that it would stand erect and not droop downward — it is permitted to light it, even though the forbidden substance also burns within it.

And if the forbidden substance is something that is not suitable on its own to serve as a wick — such as straw and reed and the like — it is permitted to wind a permitted substance around them and light them, even if he intends to thicken the wick in order to add to its light. For there is no concern lest he come to light with the forbidden substance alone, since it is not at all suitable to serve as a wick on its own:

מֻתָּר לִתֵּן גַּרְגִּיר שֶׁל מֶלַח וּגְרִיס שֶׁל פּוֹל עַל פִּי הַנֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיְּהֵא דוֹלֵק יָפֶה בְּשַׁבָּת, שֶׁהַמֶּלַח וְהַגְּרִיס צוֹלְלִין אֶת הַשֶּׁמֶן וְנִמְשָׁךְ יָפֶה אַחַר הַפְּתִילָה, וְאֵין בָּזֶה אִסּוּר בְּמַה שֶּׁגּוֹרֵם קְצָת הַבְעָרָה בְּשַׁבָּת:

It is permitted to place a grain of salt or a bean-groat (gris shel pol) upon the mouth of the lamp on erev Shabbos so that it will burn well on Shabbos. For the salt and the groat make the oil clear (tzolelin) and it is drawn well after the wick. And there is no prohibition in this on account of slightly causing kindling on Shabbos:

אָסוּר לְהַדְלִיק נֵר לְשַׁבָּת, בֵּין נֵר שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן, בֵּין כָּל נֵר שֶׁבַּבַּיִת אוֹ שֶׁבִּשְׁאָר חֲדָרִים, מִשְּׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה. וְאֵלּוּ הֵם, זֶפֶת, וְשַׁעֲוָה, וְשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי מִצֶּמֶר גֶּפֶן, (שׁוּמָן) אַלְיָה (וּשְׁאָר שׁוּמָן), וַחֲלָבִים שֶׁאֵינָן מְבֻשָּׁלִים, וְקִרְבֵי דָגִים שֶׁלֹּא נִמּוֹחוּ, דְּכֵיוָן שֶׁאֵינָן דּוֹלְקִים יָפֶה — חוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה הַנֵּר.

וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁמָנִים נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וּמַדְלִיקִין בְּכֻלָּם. חוּץ מִן הָעִטְרָן, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רָע, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחֶנּוּ וְיֵצֵא, וְחוֹבָה לֶאֱכוֹל אֵצֶל הַנֵּר בְּשַׁבָּת. וְחוּץ מִן הַצֳּרִי, מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ, וְהַמִּסְתַּפֵּק מֵהַנֵּר הַדּוֹלֵק יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם מְכַבֶּה, וְעוֹד מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָף וְנִדְבָּק הָאוּר בְּכָתְלֵי הַבַּיִת, וְשֶׁמָּא יְהֵא בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ וְיָבֹא לְכַבּוֹת.

וּמִטַּעַם זֶה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִסְתּוֹם הַתַּנּוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֵשׁ בָּעֵץ:

It is forbidden to kindle a candle for Shabbos — whether the candle on the table or any candle in the house or in any of the other rooms — with oils that are not drawn after the wick (nimshakhim a'har hapetilah). And these are: pitch, wax, oil made from cotton, (fat of) the tail (and other fats), unboiled tallows, and fish-entrails that have not melted. For since they do not burn well — we are concerned lest he tilt the lamp.

And all other oils are drawn after the wick, and we light with all of them. Except for tar (itran), because its smell is bad — by decree lest one abandon it and go out, whereas the obligation is to eat near the candle on Shabbos. And except for balsam (tzori), because its scent wafts — by decree lest one take from it, and one who takes from a burning candle is liable on account of extinguishing; and also because it is volatile and the fire clings to the walls of the house, and perhaps he will be alarmed for his property and come to extinguish.

And for this reason one must be careful not to seal up the oven that contains wood-fire:

שְׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן זַיִת כָּל שֶׁהוּא וְאָז הֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בָּהֶן בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת שֶׁמֶן:

Oils that are not drawn after the wick, into which he placed shemen zayis (olive oil) of any amount, and they are then drawn after the wick — nevertheless it is forbidden to light with them, by decree lest he come to light with them without the admixture of oil:

וְחֵלֶב שֶׁהִתִּיכוֹ וְכֵן קִרְבֵי דָגִים שֶׁנִּמּוֹחוּ שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה — מֻתָּר לְהַדְלִיקָם עַל יְדֵי שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכָם שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא מִשְּׁאָר כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהֶם. אֲבָל בְּלֹא תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר שֶׁמֶן — אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַדְלִיק בָּהֶם כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִתּוֹכוּ וְנִמּוֹחוּ, וְאָז אֵינָם נִמְשָׁכִים, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ הַטָּיַת הַנֵּר, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כְּשֶׁמַּדְלִיקָם עַל יְדֵי תַּעֲרֹבֶת שְׁאָר שֶׁמֶן כָּל שֶׁהוּא, אַף אִם יָבֹא לְהַדְלִיקָם עַל יְדֵי תַּעֲרוֹבוֹת זֶה כְּשֶׁעֲדַיִן לֹא נִתּוֹכוּ וְנִמּוֹחוּ — לֹא יִהְיֶה שָׁם חֲשַׁשׁ הַטָּיָה, לְפִי שֶׁהֵם נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶן כָּל שֶׁהוּא:

And tallow that he melted, and likewise fish-entrails that have melted, which are drawn after the wick — it is permitted to light them by means of placing into them any amount of oil from the other oils with which one lights. But without the admixture of other oil — one does not light with them, by decree lest he come to light with them when they have not yet been melted and dissolved, and then they are not drawn, and there is a concern of tilting the lamp. This is not so when one lights them by means of an admixture of any amount of other oil: even if he comes to light them by this admixture when they have not yet been melted and dissolved — there will be no concern of tilting, since they are drawn after the wick by means of the oil in any amount:

שִׁמְרֵי שֶׁמֶן אֲפִלּוּ שֶׁל שֶׁמֶן זַיִת — אֵין מַדְלִיקִים בָּהֶם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה:

Oil-dregs, even of shemen zayis — one does not light with them, because they are not drawn after the wick:

אִם עָבַר וְהִדְלִיק בַּשְּׁמָנִים שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶם — דִּינוֹ כְּהִדְלִיק בַּפְּתִילוֹת שֶׁאֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

If he transgressed and lit with the oils with which it is forbidden to light — his ruling is like one who lit with the wicks with which one does not light, as has been explained above:

לֹא אָסְרוּ לְהַדְלִיק בַּשְּׁמָנִים שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים אֶלָּא כְּשֶׁהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ כָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה כְּמוֹ נֵרוֹת שֶׁלָּנוּ, אֶלָּא מֻנָּח כֻּלּוֹ בַּכְּלִי שֶׁהוּא הַנֵּר וְתוֹחֵב פְּתִילָה בְּתוֹכוֹ, שֶׁאָז הוּא אֵינוֹ נִמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה. אֲבָל אִם כָּרַךְ אוֹתוֹ סְבִיב הַפְּתִילָה, כְּגוֹן שֶׁכָּרַךְ זֶפֶת אוֹ שַׁעֲוָה אֲפִלּוּ שֶׁאֵינוֹ מְהֻתָּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה — הֲרֵי הוּא נִמְשָׁךְ אַחֲרֶיהָ, וּמֻתָּר לְהַדְלִיק בּוֹ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם עָשָׂה פְּתִילָה מִדְּבָרִים הָאֲסוּרִים וְכָרַךְ סְבִיבָהּ אֶת הַשַּׁעֲוָה אוֹ אֶת הַחֵלֶב אֲפִלּוּ הַמְּהֻתָּךְ — אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהּ, שֶׁאַף שֶׁהַשֶּׁמֶן נִמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה, מִכָּל מָקוֹם הַפְּתִילָה מֵחֲמַת עַצְמָהּ אֵינָהּ דּוֹלֶקֶת יָפֶה, וְחוֹשְׁשִׁים שֶׁמָּא יַטֶּה:

They only forbade lighting with oils that are not drawn when the oil is not wound around the wick like our candles, but is rather all placed in the vessel which is the lamp, and one inserts a wick into it — in which case it is not drawn after the wick. But if he wound it around the wick — such as that he wound pitch or wax, even unmelted, around the wick — behold, it is drawn after it, and it is permitted to light with it.

And nevertheless, if he made a wick from the forbidden substances and wound around it the wax or the tallow — even melted — it is forbidden to light with it. For although the oil is drawn after the wick, nevertheless the wick on its own does not burn well, and we are concerned lest he tilt:

אַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַשְּׁמָנִים חוּץ מֵאֵלּוּ שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים כְּשֵׁרִים לְהַדְלִיק בָּהֶם לְכַתְּחִלָּה — מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְהַדֵּר אַחַר שֶׁמֶן זַיִת כְּמוֹ לְנֵר חֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרע"ג.

וְאִם אֵין שֶׁמֶן זַיִת מָצוּי — מִצְוָה יוֹתֵר בִּשְׁאָר שְׁמָנִים שֶׁאוֹרָן זַךְ וְצָלוּל מִבְּנֵרוֹת שֶׁל חֵלֶב וְשֶׁל שַׁעֲוָה הַכְּרוּכִים, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹסְרִים אוֹתָן, שֶׁאֵינָם מְחַלְּקִים בֵּין הַשֶּׁמֶן הַפָּסוּל הַמֻּנָח בִּכְלִי לַכָּרוּךְ סְבִיב הַפְּתִילָה.

וְאִם צָרִיךְ לִלְמוֹד בַּלַּיְלָה לְאוֹר הַנֵּר — יַדְלִיק נֵר כָּרוּךְ וְלֹא שֶׁאֵינוֹ כָּרוּךְ, לְפִי שֶׁאֵצֶל הַכָּרוּךְ יֵשׁ הֶתֵּר לִלְמוֹד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ער"ה. וּמִצְוָה יוֹתֵר בְּנֵר שֶׁל שַׁעֲוָה מִבְּשֶׁל חֵלֶב, לְפִי שֶׁאוֹרוֹ צָלוּל יוֹתֵר:

Although all oils — except for those that the Sages enumerated — are valid for lighting with them lekhat'hilah — the choicest mitzvah is to seek out shemen zayis, just as for the Chanukah candle, as will be explained in siman 673.

And if shemen zayis is not available — the mitzvah is greater with the other oils whose light is pure and clear, than with candles of tallow and of wax that are wound. For there are those who forbid them, who do not distinguish between the disqualified oil placed in a vessel and that which is wound around the wick.

And if he needs to study at night by the light of the candle — he should light a wound candle and not one that is not wound. For with a wound candle there is permission to study, as will be explained in siman 275. And the mitzvah is greater with a wax candle than with one of tallow, because its light is clearer:

הַמַּדְלִיק צָרִיךְ שֶׁיַּדְלִיק כָּל כָּךְ עַד שֶׁיֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרֹב אוֹתָהּ חֲתִיכַת פְּתִילָה הַיּוֹצֵאת מִן הַנֵּר. וְכֵן בַּנֵּר הַכָּרוּךְ צָרִיךְ שֶׁיֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוֹב הַיּוֹצֵא מֵהַכָּרוּךְ:

The one who lights must light to the extent that the fire takes hold (ne'echaz) of the greater part of that piece of wick which protrudes from the lamp. So too with a wound candle, the fire must take hold of the greater part of what protrudes from the wound portion:

מִן הַדִּין אֵין צָרִיךְ לְהַבְהֵב הַפְּתִילָה עַל הַשַּׁלְהֶבֶת קֹדֶם שֶׁיַּדְלִיקֶנָּה כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת וְתַדְלִיק יָפֶה. אֲבָל נָהֲגוּ הַנָּשִׁים לְהַדְלִיק הַפְּתִילָה וּלְכַבּוֹתָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְחֹרֶכֶת קֹדֶם שֶׁתַּדְלִיקֶנָּה לְשֵׁם מִצְוָה, כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז בָּהּ הָאוּר יָפֶה, בֵּין בְּנֵר שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּין בְּנֵר הַכָּרוּךְ, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא:

By strict law, it is not necessary to singe (lehavhev) the wick over the flame before lighting it, so that it should be charred and burn well. But women have the custom to light the wick and extinguish it, so that it will be charred before lighting it for the sake of the mitzvah, so that the fire will take hold of it well — whether for an oil candle or for a wound candle — and it is a fine custom:

סְמַרְטוּטִין, דְּהַיְנוּ בְּלָאֵי בִּגְדֵי פִשְׁתָּן הַגַּסִּים — אֵין עוֹשִׂים אוֹתָם פְּתִילָה לַנֵּר אֲפִלּוּ הֵם מְחֹרָכִים, לְפִי שֶׁאֵינָם דּוֹלְקִים יָפֶה. אֲבָל בִּגְדֵי פִשְׁתָּן הַדַּקִּים — מַדְלִיקִים בָּהֶם (אֲפִלּוּ הֵם חֲדָשִׁים) אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן מְחֹרָכִים.

וְאִם חָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת — אָסוּר לְהַדְלִיק בַּחֲתִיכַת בֶּגֶד שֶׁהִיא ג' אֶצְבָּעוֹת מְצֻמְצָמוֹת לֹא פָחוֹת וְלֹא יוֹתֵר, לְפִי שֶׁקֹּדֶם שֶׁמַּתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ תּוֹרַת כְּלִי עָלֶיהָ לְעִנְיַן קַבָּלַת טֻמְאָה, לְפִי שֶׁנִּקְרֵאת בֶּגֶד, וּמִיָּד שֶׁהִתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ קֹדֶם שֶׁהִדְלִיק רֹב הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה חוּץ לַנֵּר נִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת כְּלִי, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּפְחֲתָה מִג' אֶצְבָּעוֹת אֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה, שֶׁאֵין שֵׁם בֶּגֶד עָלֶיהָ, וַהֲרֵי נַעֲשֵׂית שֶׁבֶר כְּלִי בְּיוֹם טוֹב, וְזֶהוּ הַנִּקְרָא נוֹלָד, שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב, וְכָל נוֹלָד אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּיוֹם טוֹב, אִם כֵּן מַה שֶּׁהוּא מִתְעַסֵּק לְהַדְלִיק רֹב הַיּוֹצֵא מִמֶּנָּה חוּץ לַנֵּר אַחַר שֶׁהִתְחִיל לְהַדְלִיקָהּ — הוּא עוֹשֶׂה אִסּוּר בְּזֶה, שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּנוֹלָד בְּיוֹם טוֹב.

בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמַּנִּיחָם בַּנֵּר כָּךְ כְּמוֹת שֶׁהִיא, שֶׁלֹּא קִפְּלָהּ כְּדֶרֶךְ שֶׁגּוֹדְלִין פְּתִילוֹת, אֲבָל אִם קִפְּלָהּ וְגָדַל מִמֶּנָּה פְּתִילָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב — מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהּ, לְפִי שֶׁכְּבָר נִתְבַּטְּלָה מִתּוֹרַת בֶּגֶד לְעִנְיַן טֻמְאָה מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְאֵין כַּאן נוֹלָד:

Rags (smartutin), namely worn-out garments of coarse flax — one does not make them into a wick for the lamp, even if they are charred, because they do not burn well. But garments of fine flax — one lights with them (even if they are new), even though they are not charred.

And if yom tov falls on erev Shabbos — it is forbidden to light with a piece of cloth that is exactly 3 fingerbreadths, neither less nor more. For before one begins to light it, it has the status of a vessel (toras keli) with regard to receiving impurity, since it is called "garment." And immediately when one has begun to light it, before he has lit the greater part of what protrudes from it outside the lamp, it is annulled from the status of a vessel: since it has been reduced from 3 fingerbreadths it no longer receives impurity, the name "garment" no longer being upon it — and behold it has become a shard of a vessel on yom tov. And this is what is called nolad (something newly "born"), which was born on yom tov. And every nolad is forbidden to be used on yom tov. If so, what he occupies himself with to light the greater part that protrudes from it outside the lamp, after he has begun to light it — he performs a prohibition in this, in that he uses nolad on yom tov.

To what does this apply? When he places them in the lamp just as they are, without folding it in the manner one twists wicks. But if he folded it and twisted a wick from it on erev yom tov — it is permitted to light with it, since it had already been annulled from the status of "garment" with regard to impurity on erev yom tov, and there is no nolad here:

אֵין לְהַדְלִיק בְּנֵר יָשָׁן שֶׁל חֶרֶס עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁשָּׁם עִקַּר מִצְוַת נֵר שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁאֵין מַדְלִיקִים בּוֹ בַּחֲנֻכָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרע"ג, עַיֵּן שָׁם:

One should not kindle with an old earthenware lamp on the table — where the essence of the mitzvah of the Shabbos candle resides — just as one does not kindle with it on Chanukah, as will be explained in siman 673, see there: