Daat HaRav — The Shulchan Aruch HaRav on Siman רע"א

דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁעַל הַיַּיִן וּבוֹ ל' סְעִיפִים:

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", כְּלוֹמַר זָכְרֵהוּ זְכִירוֹת שֶׁבַח וְקִדּוּשׁ.

וְצָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ, בִּכְנִיסָתוֹ — בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם, וּבִיצִיאָתוֹ — בְּהַבְדָּלָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַבְדָּלָה אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמִן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ בִּלְבָד, וְיִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ו:

Laws of Kiddush on wine — and it contains 30 seifim:

A positive commandment from the Torah to sanctify the day of Shabbos with words, as it is said: "Zachor es yom haShabbos lekadsho" ("Remember the day of Shabbos to sanctify it") — meaning, remember it with rememberings of praise and sanctification.

And one must remember it at its entry and at its exit: at its entry — through the Kiddush of the day; at its exit — through Havdalah.

And some say that Havdalah is only of Rabbinic origin (midivrei sofrim), and that from the Torah one need only remember it at its entry alone — this will be explained in siman 296:

וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתְּהֵא זְכִירָה זוֹ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, בֵּין בִּכְנִיסָתוֹ, בֵּין בִּיצִיאָתוֹ.

וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ סָמוּךְ לִתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְאַף אִם יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִבְּעוֹד יוֹם — יֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד, דְּכֵיוָן שֶׁהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — הֲרֵי זֶה אֶצְלוֹ כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְיֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ. וְאַחַר הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לֶאֱכוֹל גַּם כֵּן מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְאִם אֵינוֹ תָאֵב לֶאֱכוֹל מִיָּד — יָכוֹל לְהַמְתִּין מִלְּקַדֵּשׁ תּוֹךְ הַלַּיְלָה כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לְתֵאָבוֹן, וְיוּכַל לִסְמוֹךְ עַל מַה שֶּׁכְּבָר זְכָרוֹ בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁכְּבָר יָצָא בָּזֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי מִן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ אֶלָּא זְכִירָה בִּדְבָרִים בִּלְבָד בְּלֹא יַיִן, וַהֲרֵי זְכָרוֹ בִּתְפִלָּה:

And the Sages instituted that this remembrance be made over a cup of wine (al ha-kos shel yayin) — both at its entry and at its exit.

And it is a mitzvah min ha-muvchar (preferred mitzvah) to make Kiddush as close as possible to the very beginning of its entry. And even if he left the synagogue while it was still day — he should make Kiddush immediately, since once he has added of the profane onto the holy (tosefes), it counts for him as the entry of Shabbos, and he should make Kiddush immediately upon its entry. And after Kiddush he must also eat immediately, so that the Kiddush be "in the place of the meal" (bimkom se'udah).

And if he is not hungry enough to eat immediately — he may delay Kiddush during the night as long as he wishes, in order to eat with appetite; and he may rely on his having already remembered [Shabbos] at the beginning of its entry in the arvis prayer — for he has already discharged his Torah obligation thereby, since from the Torah only verbal remembrance is required, without wine, and he has already remembered it in prayer:

יֵשׁ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַלַּיְלָה (דְּהַיְנוּ שָׁעָה שְׁבִיעִית אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, עַיֵּן סִמָּן תכ"ח), אֶלָּא אוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, אוֹ לְאַחַר שָׁעָה תּוֹךְ הַלַּיְלָה, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא מַזָּל מַאְדִּים, וְסמא"ל מוֹשֵׁל עָלָיו.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁלְּכַתְחִלָּה יֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִבְּעוֹד יוֹם:

Some are careful not to make Kiddush during the first hour of the night (i.e., the seventh hour after solar midday — see siman 428), but rather either before nightfall or after an hour has passed into the night, because during the first hour the ruling planet is Mars (mazal Ma'adim), and Samael rules over it.

And it has already been explained (seif 2) that lechatchilah one should make Kiddush immediately upon returning from the synagogue while it is still day:

הַקִּדּוּשׁ בְּיוֹם טוֹב הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ כָּל דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת לְכָל דָּבָר.

אֶלָּא שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד וְחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הֲרֵי קִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת קוֹדֵם לְשֶׁל יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַקִּדּוּשׁ בְּשַׁבָּת הוּא מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעַל הַכּוֹס הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

Kiddush on Yom Tov is from divrei sofrim (Rabbinic); nevertheless, it has all the laws of Kiddush of Shabbos in every respect.

However, if he has only one cup and Yom Tov falls on erev Shabbos — the Kiddush of Shabbos precedes that of Yom Tov, since the essence of Shabbos Kiddush is from the Torah, even though [its institution] on the cup is of Rabbinic origin:

נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם בְּשַׁבָּת מִן הַתּוֹרָה, וּבְיוֹם טוֹב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִמֶּנָּה — בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם חַיָּבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "זָכוֹר אֶת יוֹם וְגוֹ'", וְנֶאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת יוֹם וְגוֹ'", כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהוֹאִיל וְהַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בִּשְׁמִירָתוֹ לְהִשָּׁמֵר בּוֹ מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, שֶׁהִיא מִצְוַת "לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה וְגוֹ'", וְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אַף שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים מֻזְהָרוֹת בָּהּ — הֲרֵי הֵן מֻזְהָרוֹת גַּם כֵּן בִּזְכִירָתוֹ, דְּהַיְנוּ קִדּוּשׁ הַיּוֹם:

Women are obligated in the Kiddush of the day: on Shabbos from the Torah, and on Yom Tov from divrei sofrim. And although for every positive time-bound commandment (mitzvas asei she-hazman gerama) women are exempt — for Kiddush of the day they are obligated, for it is said: "Zachor es yom..." and it is said: "Shamor es yom..." — whoever is included in "shamor" is included in "zachor." Since women are commanded to observe it by refraining from melachah — which is the negative commandment "Lo sa'aseh chol melachah..." — and every negative commandment obligates women even when it is time-bound — they are therefore also commanded in its remembering, i.e. Kiddush of the day:

וְכֵיוָן שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים — יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנָשִׁים יְדֵי חוֹבָתָם, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אֵין לְהוֹרוֹת כֵּן לְשׁוֹאֵל הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה (שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְזַלְזֵל בְּמִצְוֹת):

And since women are obligated in the Kiddush of the day from the Torah just like men — they may discharge men of their obligation. However, lechatchilah one does not rule this way for one who asks the halacha for practical purposes (lest people come to belittle the mitzvos):

וְקָטָן אֲפִלּוּ הוּא בֶּן י"ג שָׁנָה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ שֶׁהֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת — אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻיֶּבֶת מִן הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי וְהוּא אֵינוֹ מְחֻיָּב אֶלָּא מִסָּפֵק, כִּי שֶׁמָּא לֹא הֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת עֲדַיִן, וְהוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת מִן הַתּוֹרָה, לָכֵן תְּקַדֵּשׁ הָאִשָּׁה בְּעַצְמָהּ.

וְאִם אֵינָהּ יוֹדַעַת — תֹּאמַר עִם הַקָּטָן מִלָּה בְּמִלָּה. וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹמַעַת הַקִּדּוּשׁ מִגָּדוֹל, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵינָהּ מְבִינָה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ — תֹּאמַר עִמּוֹ מִלָּה בְּמִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קצ"ג:

And a minor (katan), even if he is thirteen years old, whose having produced two hairs (shtei se'aros) is not known — does not discharge a woman, since she is certainly obligated from the Torah, whereas he is obligated only out of doubt, since perhaps he has not yet produced two hairs, in which case he is exempt from all Torah commandments. The woman should therefore make Kiddush herself.

And if she does not know how — she should recite it word for word with the minor. And even if she hears Kiddush from an adult (gadol), if she does not understand the lashon hakodesh — she should recite it with him word for word, as explained in siman 193:

מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּלַּיְלָה, וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לִכְבוֹד הַלַּיְלָה וְלִכְבוֹד הַיּוֹם, וְיַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם — הֲרֵי קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה קוֹדֵם לַכֹּל, לְפִי שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, וְגַם עַל הַיַּיִן אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקַּר קִדּוּשׁ זֶה הוּא מִן הַתּוֹרָה — גַּם הַיַּיִן שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לַכֹּל.

חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁאִם אֵין לוֹ פַּת לֶחֶם מִשְׁנֶה — הִיא קוֹדֶמֶת לְיַיִן שֶׁל קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, וִיקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, לְפִי שֶׁהַפַּת הוּא עִקַּר מִצְוַת סְעֻדַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמָן כְּלָל בְּלֹא פַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ד.

וְאִם יֵשׁ לוֹ פַּת וְיַיִן לְקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, וְצָרִיךְ (לִקְנוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם) וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לִכְבוֹד לַיְלָה וְלִכְבוֹד יוֹם — הֲרֵי צָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִּכְבוֹד הַיּוֹם קוֹדְמִין (לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם) וּלְצָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִכְבוֹד הַלַּיְלָה, שֶׁכְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.

וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט מִינֵי מְגָדִים — יַנִּיחֵם עַד הַיּוֹם וְלֹא יֹאכְלֵם בַּלַּיְלָה, שֶׁכְּבוֹד הַיּוֹם קוֹדֵם (וְכֵן קִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם קוֹדֵם לְצָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִכְבוֹד הַלַּיְלָה):

One whose means do not suffice to buy wine for night Kiddush, to prepare the meal's needs for the honor of the night and the day, and to buy wine for day Kiddush — the night Kiddush takes precedence over everything, since it is from the Torah. Although he may make Kiddush on bread, and although [Kiddush] on wine is itself only of Rabbinic origin, nevertheless, since the essence of this Kiddush is a Torah institution — its wine too takes precedence over everything.

Except for bread: if he has no bread for lechem mishneh — that takes precedence over the wine of the night Kiddush, and he should make Kiddush on bread; for bread is the essential mitzvah of the Shabbos meals, which is impossible to fulfill without bread — as will be explained in siman 274.

And if he has bread and wine for the night Kiddush, and needs (to buy wine for day Kiddush and) to prepare the meal's needs for the honor of the night and the day — the day-meal's needs take precedence (over day Kiddush) and over the night-meal's needs, for the honor of the day takes precedence over the honor of the night.

Likewise, one who has only a few delicacies — should leave them for the day and not eat them at night, for the honor of the day takes precedence (and likewise day Kiddush takes precedence over the night-meal's needs):

אָסְרוּ חֲכָמִים לִטְעוֹם כְּלוּם, אֲפִלּוּ מַיִם, מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהִגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם מִסָּפֵק, אוֹ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אִם הִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם.

וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶם זְמַן לֹא אָסְרוּ אֶלָּא לִקְבּוֹעַ סְעֻדָּה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַנָּן, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בַּסְּעֻדָּה וְיַעֲבוֹר הַזְּמַן, אֲבָל טְעִימָה בְּעָלְמָא מֻתָּר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהּ שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ וְיַעֲבוֹר הַזְּמַן, מִכָּל מָקוֹם בְּקִדּוּשׁ, וְכֵן בְּהַבְדָּלָה, הֶחֱמִירוּ יוֹתֵר, לְפִי שֶׁעִקַּר מִצְוָתָן הוּא בִּתְחִלַּת זְמַנָּם, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת וְסָמוּךְ לִיצִיאָתוֹ.

וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחִיל לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל תּוֹרָה, אִם הִתְחִיל בְּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַמִּצְוָה — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק, וּמִטַּעַם זֶה גַם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם לֹא הִתִּירוּ לוֹ לִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ וּלְקַדֵּשׁ אַחַר כָּךְ, לְפִי שֶׁעִקַּר הַקִּדּוּשׁ נִתְקַן בִּמְקוֹם סְעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, וְקֹדֶם לָהּ, וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: בִּמְקוֹם עֹנֶג, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁיִּתְעַנֵּג שָׁם בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת — שָׁם תְּהֵא קְרִיאַת הַקִּדּוּשׁ מִלְּפָנֶיהָ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לוֹ לְהַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ לְגַמְרֵי וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ מִיָּד וְיִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו:

The Sages forbade tasting anything, even water, from the time Kiddush is due until it has been made — i.e. from the time bein hashemashos arrives, since the day is sanctified out of doubt; or even while it is still day, if he has prayed arvis while it is still day.

And although for all time-bound mitzvos they only forbade beginning a set meal once their time arrived — by decree lest one be drawn into the meal and the time pass — but mere tasting is permitted, since there is no concern that one will be drawn out and the time pass: nevertheless, for Kiddush and likewise for Havdalah, they were more stringent, because the essence of their mitzvah is at the beginning of their time — i.e. close to the entry of Shabbos and close to its exit.

And even if he began eating and drinking while it was still day — he must stop when bein hashemashos arrives.

And although for all other mitzvos, even Torah ones, if he began permissibly — i.e. before the mitzvah's time arrived — he need not stop, and for the same reason he need not stop [the meal] for keriyas Shema or for prayer once their time arrives: nevertheless, for Kiddush of the day, he was not permitted to finish his meal and make Kiddush afterwards, because the essence of Kiddush was instituted "in the place of the Shabbos meal" — and preceding it, not after it — as it is said: "Vekaraso la-Shabbos oneg," and the Sages expounded: "bimkom oneg" — i.e. in the place where one will delight in the Shabbos meal — there shall the recitation of Kiddush precede it.

However, he should not entirely interrupt his meal and recite birkas hamazon, for a reason that will be explained [below, seif 12]; rather, he should make Kiddush immediately and complete his meal, so that the Kiddush be "in the place of the meal" that follows it:

וְצָרִיךְ לִפְרוֹס מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן לְכַסּוֹת הַפַּת קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ יְסִירֶנָּה, כְּדֵי שֶׁתִּתְרָאֶה הַפַּת כְּאִלּוּ הוּבְאָה עַתָּה עַל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁהִזְכִּיר בַּקִּדּוּשׁ:

And he must spread a cloth on the table to cover the bread before making Kiddush, and afterwards remove it — so that the bread appear as though it had only now been brought to the table in honor of the Shabbos mentioned in the Kiddush:

וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה אִם כְּבָר בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן בִּסְעֻדָּה זוֹ, שֶׁגַּם יַיִן זֶה שֶׁל קִדּוּשׁ נִפְטָר בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה, וְגַם עַל הַיַּיִן שֶׁשּׁוֹתֶה בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקִּדּוּשׁ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִטַּעַם זֶה.

וְכֵן אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ "הַמּוֹצִיא", אֶלָּא יַתְחִיל מִבִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ. אֲבָל אִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר הַקִּדּוּשׁ, הוֹאִיל וּבִשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד.

וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמִתְפַּלֵּל בְּאֶמְצַע סְעֻדָּתוֹ שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְהַטְעִינוֹ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה סְעֻדָּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אָסוּר בַּאֲכִילָה בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל, וְאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה אוֹכֵל בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל וְהָיָה מִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ.

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה שָׁהוּת בַּיּוֹם לִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ שֶׁחַיָּב הוּא לְהַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל עוֹד, מִכָּל מָקוֹם לֹא נֶאֱסַר עָלָיו אֶלָּא אֲכִילַת קֶבַע, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בָּהּ וְיַעֲבוֹר זְמַן הַתְּפִלָּה, אֲבָל טְעִימָה בְּעָלְמָא הָיְתָה מֻתֶּרֶת לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל, וּלְפִיכָךְ אֵין תְּפִלָּתוֹ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בַּסְּעֻדָּה.

(וְעוֹד שֶׁלֹּא נֶאֶסְרָה עָלָיו אֲכִילָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לִקְבִיעוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל כַּאן נֶאֶסְרָה עָלָיו הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ לִפְנֵי הָאֲכִילָה וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אִם כֵּן הֲרֵי הַקִּדּוּשׁ מְחַלֵּק שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת, שֶׁכְּשֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ הִיא נֶחְשֶׁבֶת סְעֻדָּה אַחֶרֶת).

מִיָּד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ נֶאֱסַר עָלָיו אֲפִלּוּ טְעִימָה בְּעָלְמָא, וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ נִגְמְרָה כְּבָר סְעֻדָתוֹ, לְכָךְ חֲשׁוּבָה אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת אֲמִירָתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּלוּם, וְהוּא אֲמָרוֹ אַחַר גְּמַר סְעֻדָּתוֹ.

אֲבָל הַיַּיִן שֶׁל קִדּוּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹתֵהוּ אַחַר קִדּוּשׁ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵך עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁזְּמַן בִּרְכָתוֹ הוּא קֹדֶם אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ, וְאָז עֲדַיִן אֵין שָׁם אֲמִירָה מַפְסֶקֶת.

וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁתַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא בְּקִדּוּשׁ וְכָל דָּבָר הַטָּעוּן כּוֹס שֶׁיְּבָרְכוּ עָלָיו בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק"צ — מוֹעֶלֶת בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לְקִדּוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמּוֹעֶלֶת לְבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ, הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה גְּמַר וְסִלּוּק סְעֻדָּה מִפְּנֵי אִסּוּר הַטְּעִימָה קֹדֶם קִדּוּשׁ לֹא הָיְתָה עֲדַיִן אֲמִירָה הַמַּפְסֶקֶת, וְלֹא נִסְתַּלְּקָה עֲדַיִן בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבִשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הֲרֵי דַעְתּוֹ עַל הַכּוֹס שֶׁבְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד, וַאֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הִיא לְצֹרֶךְ הַשְּׁתִיָּה וְאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְזֶה, כְּמוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְכָל מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּפַּת, שֶׁאוֹכֵל לְאַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַכּוֹס, שֶׁבִּשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הוּא כְּקֹדֶם אֲמִירָתוֹ, שֶׁהָיְתָה שְׁעַת גְּמַר וְסִלּוּק סְעֻדָּה.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱסַר עָלָיו הָאֲכִילָה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ — אֵין זֶה נֶחְשָׁב גְּמַר הַסְּעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁבְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ, וְגַם עַכְשָׁו הָיָה אוֹכֵל מִדַּעְתּוֹ אֶלָּא שֶׁחִיּוּב הַקִּדּוּשׁ מוֹנֵעַ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁיָּסוּר הַמּוֹנֵעַ, דְּהַיְנוּ אַחַר שֶׁיְּקַדֵּשׁ, יַחֲזוֹר לַאֲכִילָתוֹ, לְפִיכָךְ אֵין אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ מַפְסֶקֶת כְּמוֹ שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה מַפְסֶקֶת, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא.

וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי כָךְ, וְיַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם:

And it is not necessary to recite "Borei pri ha-gefen" on this Kiddush cup if he has already blessed on wine during this meal, for this Kiddush wine too is covered by that earlier blessing. Likewise on wine he drinks during the meal after Kiddush — no blessing is required for the same reason.

Likewise, if he makes Kiddush on bread — he need not recite "Hamotzi" on it; rather, he begins directly with the Kiddush blessing. But if he made Kiddush on the cup — he must recite "Hamotzi" on the bread he eats after Kiddush, since during the recitation of Kiddush he could not taste anything, for one cannot eat and speak at once.

And this is not comparable to one who prays in the middle of his meal, whose prayer is not considered an interruption requiring him to re-bless "Hamotzi" on bread he eats afterwards: for his meal had not ended, since eating was not forbidden to him at the time he prayed — and had he wished, he could have eaten at the time of prayer and prayed afterwards.

And even if there were not enough time in the day for him to finish his meal and pray afterwards, such that he is obligated to interrupt his meal and pray, and forbidden to continue eating — nonetheless, only a set meal was forbidden, lest he be drawn out and pass the time of prayer; but mere tasting was permitted to him at the time of prayer — therefore his prayer is not considered an interruption of the meal.

(Furthermore, the eating was only forbidden because the time of prayer had arrived, after which he returns to his original setting; whereas here, the eating was forbidden so that Kiddush precede the eating and not follow it — as has been explained [seif 9]; thus the Kiddush divides between the two eatings: when he eats afterwards it counts as a different meal.)

As soon as the time of Kiddush arrives, even mere tasting is forbidden to him, and it is as though his meal had already ended — therefore the recitation of Kiddush is considered an interruption, since at the time of its recitation he could no longer eat, and he is reciting it after his meal had ended.

But the Kiddush wine — even though he drinks it after Kiddush — does not require a blessing, since the time for its blessing is before the recitation of Kiddush, and at that moment no interrupting speech had yet occurred.

And even according to those who say it is a Rabbinic enactment for Kiddush and every matter requiring a cup, that the wine blessing be recited first (as explained in siman 190) — the original blessing [of the meal] is effective for the Kiddush, just as it is effective for birkos ha-nehenin [for which] one need not bless again: for at the moment when the meal is considered ended and concluded — because of the prohibition on tasting before Kiddush — no interrupting speech had yet occurred, and the original blessing had not yet been cancelled; and at the moment of reciting Kiddush, his intention is on the cup in his hand to drink it immediately, and the recitation of Kiddush is for the sake of the drink and is therefore not considered an interruption here — just as it is not considered an interruption for anyone making Kiddush on the cup. This is unlike the bread he eats after making Kiddush on the cup: at the moment of reciting Kiddush it was as though before that recitation — the moment of the meal's ending and conclusion.

Some disagree and say that what was forbidden to him to eat once the time of Kiddush arrived — does not count as the meal's end, since he intends to eat afterwards, and would have eaten now too of his own accord, but for the obligation of Kiddush; and when this impediment is removed — i.e. after Kiddush — he returns to his eating. Therefore the recitation of Kiddush does not interrupt, just as prayer does not interrupt, and one need not re-bless "Hamotzi."

And sefek berachos lehakel (in doubts of blessings we are lenient). Nevertheless, every baal nefesh should take care lechatchilah not to come to this, and should interrupt his meal and recite birkas hamazon before the time of day Kiddush arrives:

וְכָל זֶה כְּשֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן "תְּנוּ לָנוּ הַכּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן", אֲבָל אִם אָמַר כֵּן כְּבָר, בֵּין שֶׁאָמַר כֵּן קֹדֶם זְמַן הַקִּדּוּשׁ בֵּין אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ — צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, שֶׁהֲרֵי הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה מֵחֲמַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

אֲבָל אִם מְקַדֵשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ "הַמּוֹצִיא". וְכֵן אֲפִלּוּ אִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר הַקִּדּוּשׁ, לְפִי שֶׁאֲמִירַת "תְּנוּ לָנוּ וּנְבָרֵךְ" אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶסַּח הַדַּעַת לְעִנְיַן אֲכִילָה אֶלָּא לְעִנְיַן שְׁתִיָּה בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ט.

אֲבָל אִם נָטַל כְּבָר יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אֲפִלּוּ עַל הַפַּת שֶׁמְּקַדֵּשׁ עָלֶיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ, שֶׁנְּטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים חֲשׁוּבָה הֶסַּח הַדַּעַת גַּם לְעִנְיַן אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וְאַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּלָל אַחַר נְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן יַחֲזוֹר וְיִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם כַּאן יוֹתֵר טוֹב שֶׁיְּקַדֵּשׁ מִיָּד וְיֹאכַל מְעַט אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִמַּה שֶּׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד וִיקַדֵּשׁ אַחַר כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כֵּן יִכָּנֵס בְּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיְּבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיִטְעָמֶנּוּ, וְלֹא יְבָרֵךְ שׁוּב "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, שֶׁכְּבָר נִפְטַר בִּבְרָכָה זוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִטְעוֹם כְּלוּם מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא קִדֵּשׁ עֲדַיִן, וּלְפִיכָךְ לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ עַד לְאַחַר שֶׁיִּטְעוֹם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, וְאָז יִטְעוֹם גַם כֵּן מִמֶּנּוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת יְדֵי שְׁנֵיהֶם, שֶׁיְּקַדֵּשׁ אוֹתוֹ עַל אוֹתוֹ כּוֹס עַצְמוֹ שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהַקִּדּוּשׁ הוּא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס אַחַת, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

וְאַף אִם הוּא מֵסֵב יְחִידִי וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, מִכָּל מָקוֹם אִם יְקַדֵּשׁ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַחֲזוֹר וְיֹאכַל מִיָּד, שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְאִם כֵּן מַה שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִפָּטֵר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ אַחַר אֲכִילָה הַשְּׁנִיָּה. וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלֶאֱכוֹל, לְפִי שֶׁבְּדִיעֲבַד יוּכַל לִסְמוֹךְ עַל סְעֻדָּה שֶׁאָכַל כְּבָר שֶׁכְּשֶׁיְּקַדֵשׁ אַחֲרֶיהָ מִיָּד — הֲרֵי זֶה קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְעֻדַּת הַחֹל, מִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי כָךְ.

אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים יִפְרוֹס מַפָּה וִיקַדֵּשׁ, וְיַחֲזוֹר וְיֹאכַל מְעַט כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר וְיִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא נָטַל יָדָיו עֲדַיִן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר גָּמַר סְעֻדָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ:

And all this applies when he has not yet said "Tenu lanu ha-kos u-nevarech birkas hamazon" ("Give us the cup and we will recite birkas hamazon"). But if he has already said so — whether before the time of Kiddush or after it had arrived — he must recite "Borei pri ha-gefen" on the Kiddush cup, since he has diverted his mind from drinking on account of birkas hamazon.

However, if he makes Kiddush on bread — he need not recite "Hamotzi" on it. And likewise, even if he made Kiddush on the cup — he need not recite "Hamotzi" on the bread he eats after Kiddush, since saying "Tenu lanu u-nevarech" is not considered hesech ha-da'as regarding eating, but only regarding drinking — as explained in siman 179.

But if he has already taken mayim acharonim — he must recite "Hamotzi" even on the bread on which he makes Kiddush; and all the more so, if he made Kiddush on the cup, must he recite "Hamotzi" on the bread he eats afterwards — since mayim acharonim counts as hesech ha-da'as also regarding eating, as explained there.

And although lechatchilah it is preferable not to eat or drink at all after mayim acharonim — even though one blesses on what one eats and drinks — and then to take mayim acharonim again before birkas hamazon as explained there: nevertheless, here it is better that he make Kiddush immediately and eat a little afterwards, so that the Kiddush be "in the place of the Shabbos meal" that follows — rather than recite birkas hamazon immediately and make Kiddush afterwards. For if he did so he would enter into several disputes: some say he should bless "Borei pri ha-gefen" on the cup of birkas hamazon and taste it, and not re-bless "Borei pri ha-gefen" on the Kiddush cup — since he has already discharged himself by this blessing. Others say he should not taste anything from the cup of birkas hamazon, since he has not yet made Kiddush — therefore he should not bless "Borei pri ha-gefen" on it, but leave it until after he tastes from the Kiddush cup, and only then taste from it. And he cannot fulfill both views by making Kiddush on the same cup over which he recited birkas hamazon — since birkas hamazon is a sanctity unto itself and Kiddush is a mitzvah unto itself, and one does not say two sanctities on a single cup, for one does not perform mitzvos in "bundles."

And even if he is sitting alone (mesev yechidi) and recites birkas hamazon without a cup — if he then makes Kiddush immediately after birkas hamazon, some say he does not discharge his obligation unless he eats again immediately, so that the Kiddush be "in the place of the Shabbos meal" that follows; in which case the birkas hamazon he just recited would be a needless blessing (berachah she-einah tzerichah), since he could have discharged himself with the birkas hamazon he will recite after the second meal. And although some say he need not eat again, since bedi'avad he can rely on the meal already eaten — and his immediate Kiddush thereafter counts as Kiddush bimkom se'udah, even though it was a weekday meal — nonetheless, to take account of the first view, he must take care not to come to this.

Rather, even though he has taken mayim acharonim, he should spread a cloth and make Kiddush, then eat again a little so that the Kiddush be "in the place of the Shabbos meal" that follows; afterwards he will take mayim acharonim again and recite birkas hamazon.

All the more so if he has not yet taken [mayim acharonim], he must act this way — even though he has already finished his meal while it was still day, but did not manage to recite birkas hamazon before the time of Kiddush arrived:

וְאִם עָבַר וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, אֲפִלּוּ הִתְחִיל לְבָרֵךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה — לֹא יַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, דְּכֵיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַסְּעֻדָּה שֶׁגָּמַר בְּחֹל מִבְּעוֹד יוֹם, הַאֵיךְ יַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת.

אֲבָל אִם מָשַׁךְ סְעֻדָּתוֹ עַד תּוֹךְ הַלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מֵאֵלֶיהָ.

(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם פֵּרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ וְגָמַר סְעֻדָּתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ אִם הֶחֱמִיר וּפֵרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, וְגַם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ — חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת):

And if he transgressed and began reciting [birkas hamazon] after the time of Kiddush arrived — even if he began reciting it after nightfall — he should not mention Shabbos in birkas hamazon; since he is blessing on the meal he completed during the weekday, while it was still day — how can he mention Shabbos in it?

But if he extended his meal into the night — although he had no right to — he must mention Shabbos in birkas hamazon, even though he has not yet made Kiddush, since the sanctity of Shabbos has already fallen upon him of itself.

(And it goes without saying that if he spread a cloth, made Kiddush, and completed his meal — he must mention Shabbos in birkas hamazon, even if he was stringent and spread a cloth and made Kiddush while it was still day — before the time of Kiddush arrived — and also recites birkas hamazon while it is still day, since once he made Kiddush — Shabbos sanctity has fallen upon him):

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְאָמְרוּ "בֹּא וּנְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן הַקִּדּוּשׁ — נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ. וְאִם רוֹצִים לַחֲזוֹר וְלִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים — צְרִיכִים הֵם לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְקַדֵּשׁ — הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִשְּׁתִיָּה עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ.

אֲבָל אִם מְקַדְּשִׁים מִיָּד — אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי בַּאֲמִירָה זוֹ לֹא הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ:

Two people who were drinking after they had finished their meal while it was still day, and who said, "Come, let us make the Kiddush of the day" — even though the time of Kiddush had not yet arrived — are now forbidden to drink until they make Kiddush. And if they wish to drink again, although they have no right to — they must re-bless "Borei pri ha-gefen," since by speaking thus about making Kiddush they diverted their minds from drinking until they make Kiddush.

But if they make Kiddush immediately — they need not bless on the Kiddush cup, as explained above [seif 11], since by this saying they did not divert their minds from the Kiddush cup:

אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִטְעוֹם קֹדֶם קִדּוּשׁ, אִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְטָעַם, אֲפִלּוּ אָכַל סְעֻדָּה גְמוּרָה — צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם מִשֶּׁנִּזְכַּר עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ.

וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ אִם בֵּרַךְ כְּבָר עַל יַיִן. וְכֵן אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אִם בֵּרַךְ כְּבָר. וְאַף אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

(וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁגָּמַר סְעֻדָּתוֹ — אֵין צָרִיךְ לֶאֱכוֹל עוֹד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, דְּכֵיוָן שֶׁאָכַל הַסְּעֻדָּה מִשֶּׁחָשֵׁכָה אַחַר שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת — הֲרֵי הִיא נִקְרֵאת סְעֻדַּת שַׁבָּת, וּכְשֶׁמְקַדֵּשׁ אַחֲרֶיהָ — הֲרֵי קִדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת).

וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" קֹדֶם שֶׁטָּעַם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" — לֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְיִצְטָרֵךְ לִטְעוֹם מֵהַפַּת קֹדֶם קִדּוּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לְבַטָּלָה, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת. וְאַף אִם אֵין לְפָנָיו לֶחֶם מִשְׁנֶה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו — אֵין זֶה הֶפְסֵק. וְאַף אִם יִצְטָרֵךְ לְדַבֵּר וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ — אֵין זֶה הֶפְסֵק כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַסְּעֻדָּה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

Although it is forbidden to taste before Kiddush — if he forgot, or transgressed, and tasted, even if he ate a full meal — he must make Kiddush as soon as he remembers, and from that moment on it is forbidden for him to taste anything until he has made Kiddush.

And he should not bless "Borei pri ha-gefen" on the Kiddush cup if he has already blessed on wine. Likewise, if he makes Kiddush on bread — he need not recite "Hamotzi" if he has already blessed. And even if he makes Kiddush on the cup — he need not recite "Hamotzi" on the bread he eats afterwards, as explained above.

(And if he remembered after he had finished his meal — he need not eat again after Kiddush so that the Kiddush be "in the place of the Shabbos meal" that follows, since he ate this meal after nightfall — after the entry of Shabbos — and it is therefore called a Shabbos meal, so that when he makes Kiddush afterwards he has made Kiddush "in the place of the Shabbos meal").

And if he remembered after having recited "Hamotzi" but before tasting the "Hamotzi" portion — he should not make Kiddush on the wine (which would compel him to taste from the bread before Kiddush so that the "Hamotzi" blessing not be in vain), but should make Kiddush on the bread. And even if he has no lechem mishneh before him and must wait until it is brought to him — that is not an interruption. And even if he must speak to ask that it be brought to him — that is no interruption at all, since it is for the needs of the meal, as explained in siman 167:

אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם נִמְשָׁךְ עִקַּר מִצְוָתוֹ כָּל הַלַּיְלָה.

וְאִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְלֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה — יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין לְמָחָר כָּל הַיּוֹם. וְיֹאמַר כָּל הַקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה, מִלְּבַד פָּרָשַׁת "וַיְכֻלּוּ" שֶׁאֵינוֹ עִנְיָן לְאָמְרָהּ בַּיּוֹם, לְפִי שֶׁבַּלַּיְלָה הָיְתָה גְּמַר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

Although it is a mitzvah min ha-muvchar to make Kiddush close to the entry of Shabbos — nonetheless, the essence of its mitzvah extends through the whole night.

And if he forgot or transgressed and did not make Kiddush at night — he has a make-up the following day all day long. He should recite the entire night Kiddush, except for the passage "Vayechulu," which is not appropriate to recite by day, since it was during the night that the work of the Holy One blessed be He was completed:

אַף עַל פִּי שֶׁהַשֻּׁלְחָן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָרוּךְ וּמְסֻדָּר מִבְּעוֹד יוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר[ס]"ב, מִכָּל מָקוֹם אֵין מְבִיאִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם הַסְּעֻדָּה עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁבָּא לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְאִם הֱבִיאוֹ קֹדֶם קִדּוּשׁ — צָרִיךְ לִפְרוֹס עָלָיו מַפָּה לְכַסּוֹתוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ כַּאן עַד אַחַר קִדּוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרָאֶה כְּאִלּוּ הוּבָא עַתָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת.

בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּימֵיהֶם, שֶׁהָיוּ לָהֶם שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים כָּל אֶחָד שֻׁלְחָנוֹ לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לָהֶם טֹרַח לְהַפְסִיק וְלַהֲבִיאָם אַחַר קִדּוּשׁ, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁלָּנוּ גְּדוֹלִים, וְטֹרַח לַהֲבִיאוֹ אַחַר הַקִּדּוּשׁ וּלְהַפְסִיק בֵּין קִדּוּשׁ לִסְעֻדָּה — נוֹהֲגִין לַהֲבִיאוֹ לְכַתְּחִלָּה קוֹדֶם קִדּוּשׁ וְלִפְרוֹס מַפָּה לְכַסּוֹת הַפַּת עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ, בֵּין שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, בֵּין שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַפַּת. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא גַּם מַפָּה תַּחַת הַפַּת עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַפַּת בֵּין שְׁתֵּי מַפּוֹת, זֵכֶר לַמָּן שֶׁהָיָה עָלָיו טַל מִלְמַעְלָה וְטַל מִלְּמַטָּה:

Although the table must be set and arranged while it is still day — as explained in siman 262 — nonetheless, one does not bring it to the place of the meal until after Kiddush, so that it be evident that it is brought in honor of Shabbos. And if it was brought before Kiddush — one must spread a cloth over it to cover it, as though it were not there until after Kiddush, so that it appear as though brought just now in honor of Shabbos.

When did they say this? In their days, when they had small tables, each one with his own table before him, and there was no difficulty in interrupting [Kiddush] and bringing them afterwards; but nowadays our tables are large, and it is troublesome to bring them after Kiddush and to interrupt between Kiddush and the meal — so the practice is to bring them lechatchilah before Kiddush, and to spread a cloth to cover the bread until after Kiddush, whether one makes Kiddush on wine or on bread. And there must also be a cloth beneath the bread on the table, so that the bread be between two cloths — in remembrance of the manna (man), which had dew above and dew below:

כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וּבֵין שֶׁל הַבְדָּלָה, טָעוּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁטָּעוּן כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם, וְשֶׁיִּשְׁטְפֶנּוּ מִבַּחוּץ, וִידִיחֶנּוּ מִבִּפְנִים, וְיִהְיֶה מָלֵא יַיִן עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וְלֹא יִהְיֶה הַיַּיִן פָּגוּם, וִיקַבְּלֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְיֹּאחֲזֶנּוּ בִּימִינוֹ לְבַדּוֹ, וְיַגְבִּיהֶנּוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח, וְיִתֵּן עֵינָיו בּוֹ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ"ג:

The Kiddush cup — whether of the night, of the day, or of Havdalah — requires all the things that the cup of birkas hamazon requires: that it be whole; that he rinse it on the outside and wash it on the inside; that it be full of wine to the very brim; that the wine not be pagum (impaired); that he receive it with both hands; that he then hold it with his right hand alone; that he raise it one tefach above the table; and that he set his eyes upon it so as not to be distracted from it — as explained in siman 183:

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "וַיְכֻלּוּ" בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְאָמְרוֹ עַל הַכּוֹס קֹדֶם קִדּוּשׁ, כְּדֵי לְהוֹצִיא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא אֲמָרוּהוּ עֲדַיִן, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וּבִרְכַּת קִדּוּשׁ. וְאִם שָׁכַח לְאָמְרוֹ קֹדֶם קִדּוּשׁ — אוֹמְרוֹ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה עַל הַכּוֹס.

וְטוֹב לַעֲמוֹד בִּשְׁעַת אֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ", מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ח. אֲבָל בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ יוֹתֵר טוֹב לֵישֵׁב (מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ו).

אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לֵישֵׁב אַף בִּשְׁעַת אֲמִירַת פָּרָשַׁת "וַיְכֻלּוּ", כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲמָרוּהָ כְּבָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מְעֻמָּד — אֵין מַקְפִּידִין כָּל כָּךְ לַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרָהּ לְהוֹצִיא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, עוֹמְדִים קְצָת כְּשֶׁמַּתְחִילִין "יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם", שֶׁנִּרְמַז הַשֵּׁם בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת.

וּכְשֶׁמַּתְחִילִין טוֹב לִתֵּן עֵינָיו בַּנֵּרוֹת, כִּי ב' פְּעָמִים נֵר עוֹלֶה ת"ק, וְהִיא רְפוּאָה לִפְסִיעָה גַסָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת אֶחָד מִת"ק מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. אֲבָל בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לִתֵּן עֵינָיו בַּכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

Although one has already recited "Vayechulu" in the synagogue — one must repeat it on the cup before Kiddush, in order to discharge his children and the young members of his household who have not yet recited it; and afterwards he blesses "Borei pri ha-gefen" and the Kiddush blessing. And if he forgot to recite it before Kiddush — he recites it during the meal over the cup.

And it is good to stand during the recitation of "Vayechulu," for the reason explained in siman 268. But during the Kiddush blessing it is better to sit (for the reason explained in siman 296).

However, in these lands the practice has spread to sit even during the recitation of the "Vayechulu" passage — since one has already recited it standing in the synagogue, one is not as particular about standing when reciting it to discharge his children and household. Nevertheless, one stands somewhat at the beginning of "Yom ha-shishi vayechulu ha-shamayim," for [G-d's] Name is alluded to in the initial letters.

And when beginning, it is good to set one's eyes on the candles (neros), for twice ner equals 500 — and this is a remedy for the wide step (pesi'ah gassah) that takes away one five-hundredth of a person's eyesight. But during the Kiddush blessing one must set one's eyes on the cup, as explained above [seif 18]:

מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם אֶלָּא כּוֹס אַחַת, וְאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיוּ מְלֵאִים (אוֹ אֲפִלּוּ אִם כּוֹס זֶה אֵינוֹ מָלֵא, אֶלָּא שֶׁאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיֶה רְבִיעִית יַיִן בְּכָל אַחַת) — יַנִּיחֶנּוּ כֻּלּוֹ בְּכוֹס אַחַת וִיקַדֵּשׁ עָלָיו בַּלַּיְלָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֻּלּוֹ פָּגוּם כְּשֶׁיִּטְעַם בּוֹ עַכְשָׁו מִכֻּלּוֹ — יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ מְעַט לִכְלִי אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּטְעָמֶנּוּ, וִיהֵא נִזְהָר שֶׁיְּהֵא נִשְׁאָר בְּכוֹס זֶה רְבִיעִית, כְּדֵי שֶׁיִּטְעוֹם מֵרְבִיעִית, שֶׁאֵין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִיר לְתוֹכוֹ מַה שֶׁבַּכְּלִי הָאַחֵר, וּבָזֶה הוּא מְתֻקָּן מִפְּגִימָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ"ב.

(וְאִם כּוֹס זֶה אֵינוֹ מָלֵא גַּם עַכְשָׁו, אֶלָּא שֶׁאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיֶה רְבִיעִית שְׁלֵמָה בְּכָל אַחַת — יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ מְעַט קֹדֶם קִדּוּשׁ, וְאַחַר שֶׁיִּטְעָמֶנּוּ יַחֲזִירֶנּוּ לְתוֹכוֹ, וְלֹא יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם הַטְּעִימָה (מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה (עַיֵּן סִמָּן רצ"ו), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ו), וְגַם שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין בְּרָכָה לִטְעִימָה בְּחִנָּם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַכּוֹס מָלֵא אַף אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ כְּלוּם קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ.

וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא רְבִיעִית יַיִן בְּצִמְצוּם יַיִן שֶׁאֵינוֹ מָזוּג, אוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מַשֶּׁהוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ כִּשְׁנֵי רֹב רְבִיעִית מְרֻוָּחִים, וּכְשֶׁהוּא שׁוֹתֶה בַּלַּיְלָה נֶחְסָר לוֹ לְמָחָר הַרְבֵּה — יִמְזְגֶנּוּ לְמָחָר בְּמַיִם עַד שֶׁיַּעֲמוֹד עַל רְבִיעִית. וְהוּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִשְׁתִיָּה בִּמְזִיגָה זוֹ בְּעִנְיָן שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כְּמוֹ שֶׁ[נִּ]תְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ד:

One who has wine for night and day Kiddush only in one cup, and if he divides it into two cups they will not be full (or even if this cup is not full, but if he divides it there will not be a revi'is of wine in each) — he should leave it all in one cup and make Kiddush on it at night. And so that it not be entirely pagum when he tastes from it now — he should pour a little of it into another vessel before tasting, taking care that there remain in this cup a revi'is, so that he taste from a revi'is, since a cup of blessing must not be less than a revi'is. Then he returns to it what is in the other vessel — and thereby it is repaired of its pegimah, as explained in siman 182.

(And if this cup is also not full now, but if he were to divide it there would not be a full revi'is in each — he should pour from it a little before Kiddush, and after he tastes from it return it to it; he should not pour from it after Kiddush before the tasting (because that is a disgrace of the blessing — see siman 296 — as explained in siman 206), and also so as not to interrupt without necessity between the blessing and the tasting, since the cup will not be full anyway even if he pours nothing from it before Kiddush.

And if he has only exactly a revi'is of undiluted wine, or even a little more but not as much as two-thirds of a revi'is over (shenei rov revi'is) with room to spare — and if he drinks at night he will be much short the next day — he should mix it with water (mezigah) the next day until it reaches a revi'is. Provided that it be fit to drink in this mixture — such that it deserves to be blessed with "Borei pri ha-gefen" — as explained in siman 204:

וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס אַחֵר לְהַבְדָּלָה, שֶׁאִם לֹא כֵן מוּטָב שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לְהַבְדָּלָה וִיקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, מִמַּה שֶּׁיְּקַדֵּשׁ עָלָיו וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עַל מֶה לְהַבְדִּיל, שֶׁאֵין מַבְדִּילִים עַל הַפַּת.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ שֵׁכָר לְהַבְדִּיל עָלָיו בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׁכָר הוּא "חֲמַר מְדִינָה" — לֹא יַנִּיחֶנּוּ לְהַבְדָּלָה.

וַאֲפִלּוּ קִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם קוֹדֵם לְהַבְדָּלָה כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל עַל הַשֵּׁכָר שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה", לְפִי שֶׁבְּקִדּוּשׁ אֲפִלּוּ שֶׁל יוֹם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַשֵּׁכָר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ער"ב, וּבְהַבְדָּלָה הַכֹּל מוֹדִים שֶׁמַּבְדִּילִים עָלָיו.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד בְּבֵיתוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — הַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת לְקִדּוּשׁ, לְפִי שֶׁבְּקִדּוּשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְגַם יֵשׁ חוֹלְקִים וּמְעַרְעֲרִים עַל קִדּוּשׁ זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ט, אֲבָל הַבְדָּלָה הִיא מִצְוָה לְדִבְרֵי הַכֹּל לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"[ה]:

And all this applies when he has another cup for Havdalah; if not, it is better that he leave it for Havdalah and make Kiddush on bread — rather than make Kiddush on it and have nothing on which to make Havdalah, since one does not make Havdalah on bread.

Nonetheless, if he has beer (shechar) to make Havdalah on it in a place where beer is "chamar medinah" — he should not leave it for Havdalah.

And even day Kiddush takes precedence over Havdalah when it is possible to make Havdalah on beer that is chamar medinah, since for Kiddush — even that of the day — some say one does not make Kiddush on beer even if it is chamar medinah, as will be explained in siman 272, whereas for Havdalah all agree that one may make Havdalah on it.

When did they say this? For an individual at home; but at the synagogue — Havdalah precedes Kiddush, since the Kiddush at the synagogue does not discharge anyone, and some even contest that Kiddush, as explained in siman 269 — whereas Havdalah is, according to all, a mitzvah to discharge one who has no wine, as will be explained in siman 295:

שְׁלֹשָׁה מִנּוֹחֲלֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶחָד מֵהֶם הַמְּשַׁיֵּר יַיִן מִקִּדּוּשׁ לְהַבְדָּלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט יַיִן וּמוֹנֵעַ שְׁתִיָּתוֹ בִּשְׁבִיל הַבְדָּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה עַל כּוֹס גָּדוֹל, שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בְּאוֹתוֹ כּוֹס לְקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם וּלְהַבְדָּלָה, וִיתַקֵּן אוֹתוֹ מִפְּגִימָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וּבְתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שׁוֹתֶה יַיִן אַחֵר. וְטוֹב לִנְהוֹג כֵּן:

Three are among the inheritors of the World to Come, and one of them is he who leaves wine from Kiddush for Havdalah — i.e. he has only a little wine and refrains from drinking it for the sake of Havdalah. And some say this means one who makes Kiddush at night on a large cup, so that some remains in that cup for day Kiddush and for Havdalah, and he repairs it of its pegimah as explained above [seif 20], while drinking other wine during the meal. And it is good to act this way:

אַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַכּוֹס יִטּוֹל יָדָיו לִסְעֻדָּה וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם".

וְאִם שָׁכַח וְנָטַל יָדָיו קֹדֶם קִדּוּשׁ — לֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן אֶלָּא עַל הַפַּת, לְפִי שֶׁבִּנְטִילָה זוֹ גִּלָּה דַעְתּוֹ שֶׁהַפַּת חֲבִיבָה לוֹ מִיַּיִן, וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הֶחָבִיב.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, וְאֵין הַקִּדּוּשׁ מַפְסִיק בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַסְּעֻדָּה.

וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא [הָאַחֲרוֹנָה]. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לְבַד מִלֵּיל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ג.

וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִטּוֹל עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ — יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ עַל שֶׁעוֹבֵר עַל הַמִּנְהָג, כִּי יָכוֹל לוֹמַר אֶעֱשֶׂה כְּדִבְרֵי הַכֹּל.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לִמְזוֹג הַכּוֹס בְּחַמִּין אַחַר נְטִילַת יָדַיִם, כִּי צָרִיךְ דִּקְדּוּק גָּדוֹל שֶׁלֹּא יֶחְסַר וְלֹא יוֹתִיר, וַהֲרֵי זֶה הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת.

וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר שֶׁאֲפִלּוּ הַשְּׁפִיכָה בִּלְבַדָּהּ מֵהַקַּנְקַן לַכּוֹס תִּהְיֶה קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם:

After he has made Kiddush on the cup, he should wash his hands (netilas yadayim) for the meal and bless "Al netilas yadayim."

And if he forgot and washed his hands before Kiddush — he should not make Kiddush on wine but on bread, because by that washing he revealed his preference that the bread is more beloved to him than the wine, and one must make Kiddush on the more beloved (chaviv).

And some disagree and say that even lechatchilah one may wash hands before Kiddush, and the Kiddush does not interrupt between netilas yadayim and the meal, since it is for the needs of the meal.

And the essential ruling is like the latter view. And this is the widespread custom in these lands — except for Pesach night, as will be explained in siman 473.

Nonetheless, one who wishes to be stringent upon himself not to wash until after Kiddush — does well, and one does not protest against him for deviating from the custom, for he may say: "I wish to act in accordance with all opinions."

And according to all opinions, it is forbidden to fill the cup with hot water after netilas yadayim, since this requires great care lest one come up short or pour over — which constitutes an interruption and hesech ha-da'as.

And lechatchilah it is good to take care that even the mere pouring from the flask into the cup take place before netilas yadayim:

הַמְקַדֵּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּטְעוֹם מֵהַכּוֹס כִּמְלֹא לֻגְמָיו, וְלֹא מְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ, אֶלָּא כֹּל שֶׁאִלּוּ מְסַלְּקוֹ לְצַד אֶחָד בְּפִיו וְיֵרָאֶה מְלֹא לֻגְמָיו, וְהוּא רֻבּוֹ שֶׁל רְבִיעִית בְּאָדָם בֵּינוֹנִי, וְהַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כִּמְלֹא לֻגְמָיו שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ כִּמְלֹא לֻגְמָיו:

The mekaddesh must taste from the cup the amount of a melo lugmav ("a cheek-full") — not a literal cheek-full, but whatever, when pushed to one side of the mouth, would appear as a cheek-full; this is the majority of a revi'is in an average man, and in a large person according to his size — it must be his own melo lugmav. Nevertheless, more than a revi'is is not required, even if he has still not reached his own melo lugmav:

אִם לֹא טָעַם הַמְקַדֵּשׁ וְטָעַם אֶחָד מֵהַמְסֻבִּין, אִם טָעַם כִּמְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ — יָצְאוּ כֻלָּם יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל אֵין שְׁתִיַּת שְׁנַיִם מִצְטָרֶפֶת לִמְלֹא לֻגְמָא, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֵּהָנֶה אֶחָד מֵהֶם מִשְּׁתִיַּת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וּבְפָחוֹת מִמְּלֹא לֻגְמָיו אֵינָהּ נִקְרֵאת שְׁתִיָּה שֶׁל הֲנָאָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּטְעֲמוּ כֻלָּם מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אֲבָל אֵין צָרִיךְ מְלֹא לֻגְמָיו לְכֻלָּם. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן מְעַט — מוּטָב שֶׁיִּטְעוֹם אֶחָד בִּלְבָד כַּשִּׁעוּר, וְיַנִּיחַ הַשְּׁאָר לְמָחָר לְקִדּוּשׁ אוֹ לְהַבְדָּלָה.

וְהַגְּאוֹנִים סוֹבְרִים שֶׁאִם לֹא טָעַם הַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כִּמְלֹא לֻגְמָיו — לֹא יָצָא אַף עַל פִּי שֶׁטָּעֲמוּ הַמְסֻבִּין כָּל אֶחָד כִּמְלֹא לֻגְמָיו. וְרָאוּי לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקִדּוּשׁ, אֲבָל בְּהַבְדָּלָה וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס — מוֹדִים הַגְּאוֹנִים שֶׁאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה דַּי בִּטְעִימַת אֶחָד מֵהַמְסֻבִּין כִּמְלֹא לֻגְמָיו:

If the mekaddesh did not taste and one of those at the table did taste — if he tasted a true melo lugmav, all have discharged their obligation. But the drinking of two does not combine to make up a melo lugmav, since it is required that one of them derive enjoyment (hana'ah) from the drinking of the cup of blessing, and less than a melo lugmav is not called "drinking of enjoyment."

Nevertheless, a mitzvah min ha-muvchar is that all taste from the cup of blessing, without needing a melo lugmav for each. However, one who has little wine — better that just one taste the proper measure, and leave the rest for the next day for Kiddush or Havdalah.

And the Gaonim hold that if the mekaddesh himself did not taste a melo lugmav — he has not discharged his obligation, even though those at the table tasted a melo lugmav each. And it is proper to take their words into account lechatchilah.

When did they say this? Regarding Kiddush. But for Havdalah and all the other things that require a cup — the Gaonim agree that even lechatchilah it suffices for one of those at the table to taste a melo lugmav:

קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס וְקֹדֶם שֶׁטָּעַם הִפְסִיק בְּדִבּוּר — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

אֲבָל אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיַּת כּוֹס זֶה, (אוֹ) שֶׁיָּצָא מֵחֶדֶר זֶה לְחֶדֶר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּקִדּוּשׁ הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק בֵּינוֹ לִטְעִימַת הַכּוֹס בְּהֶסַּח הַדַּעַת, (אוֹ) בַּעֲקִירַת מָקוֹם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר:

If he made Kiddush on the cup and, before tasting, he interrupted with speech — he re-blesses "Borei pri ha-gefen" but need not re-make Kiddush.

But if he diverted his mind from drinking this cup, or left this room for another — even if he returned to his place — he must re-make Kiddush, and is not discharged by the first Kiddush, since he interrupted between it and the tasting of the cup by hesech ha-da'as, or by akiras makom (change of place) from one room to another:

וְכֵן אִם נִשְׁפַּךְ כּוֹס שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו — יָבִיאוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר וִיבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן אַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ אִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְלֹא הִפְסִיק בַּעֲקִירַת מָקוֹם בֵּינְתַיִם.

וְאִם קִדֵּשׁ בְּשַׁחֲרִית עַל הַשֵּׁכָר וְנִשְׁפַּךְ הַכּוֹס (כֵּיוָן שֶׁנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בְּשֵׁכָר בְּשַׁחֲרִית) — יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא כּוֹס אַחֵר לְבָרֵךְ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁמְּבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"[ב]:

Likewise, if the cup over which he made Kiddush spilled — they should bring him another and he should bless "Borei pri ha-gefen" on it if he did not intend to drink more wine after Kiddush, and he need not re-make Kiddush if he neither diverted his mind nor interrupted by akiras makom in the meantime.

And if he made morning Kiddush on beer (shechar) and the cup spilled (since a person's soul is repelled by beer in the morning) — one can be lenient: he need not bring another cup to bless on it, since some say he discharges his obligation even by his recitation of "Hamotzi" on bread — as will be explained in siman 272:

אֲבָל אִם קִדֵּשׁ עַל כּוֹס מָלֵא מַיִם כְּסָבוּר שֶׁהוּא יַיִן — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, אַף אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כְּגוֹן שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן אַחַר הַקִּדּוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ט, דְּכֵיוָן שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים לוֹמַר הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן וְזֶה אֲמָרוֹ עַל הַמַּיִם — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַמַּיִם הָיָה לְפָנָיו רְבִיעִית יַיִן בִּכְלִי אֶחָד עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל הַסַּפְסָל אֶצְלוֹ מוּכָן לִשְׁתּוֹת — אֲזַי אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לְבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וְלֹא לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, אֶלָּא יִשְׁתֶּה מִיָּד מִן הַמּוּכָן שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן הַהוּא, שֶׁאַף שֶׁכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ צָרִיךְ שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה מְעַכֵּב בְּדִיעֲבַד:

But if he made Kiddush on a cup full of water, thinking it was wine — he must re-make Kiddush on wine, even in a case where he need not re-bless "Borei pri ha-gefen," for example if he intended to drink more wine after Kiddush — as explained in siman 209 — since the Sages instituted that Kiddush be said on wine, and he said it on water — he must re-make Kiddush.

Nonetheless, if at the moment he made Kiddush on the water there was before him a revi'is of wine in a vessel on the table or on a bench beside him, ready to drink — then he needs neither the blessing "Borei pri ha-gefen" nor to re-make Kiddush; he should drink immediately from what is ready before him, for it is as though he had made Kiddush on that wine — and although the Kiddush cup must be held in hand, that does not invalidate bedi'avad:

אֵין צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ מִכּוֹס הַמְקַדֵּשׁ לְכוֹסוֹת יַיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמְסֻבִּין הַיּוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן בִּשְׁמִיעָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ פְּגוּמִין, שֶׁאָז הוּא צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ לְכָל כּוֹס וְכוֹס קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ כֻלָּם מִכּוֹסוֹת שֶׁאֵינָן פְּגוּמִין, שֶׁזֶּהוּ מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:

It is not necessary to pour from the mekaddesh's cup into the wine cups of those who are discharging their obligation by listening — unless those cups were pegumos, in which case he must pour into each cup before he tastes himself, so that all drink from cups that are not pegumos — for that is the mitzvah min ha-muvchar:

לֹא יִטְעֲמוּ הַמְסֻבִּים קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם הַמְקַדֵּשׁ אִם הֵם זְקוּקִים לְכוֹסוֹ, שֶׁשּׁוֹפֵךְ מִמֶּנּוּ לְכוֹסוֹת שֶׁבְּיָדָם רֵיקָנִים אוֹ פְּגוּמִים, אֲבָל אִם הָיוּ לָהֶם כּוֹסוֹת יַיִן שֶׁאֵינָן פְּגוּמִים — רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה הַמְקַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִמָּן ק"צ:

Those at the table should not taste before the mekaddesh has tasted, if they depend on his cup — i.e. he pours from it into their empty or pegumos cups. But if they have before them cups of wine that are not pegumos — they may drink before the mekaddesh drinks, as all this has been explained in siman 190: