אורח חיים רע״א · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן רע״א

שיטת אדמו״ר הזקן בשלושים הסעיפים המקודדים את כל מערך קידוש ליל שבת: מצוה מן התורה, יין או לחם משנה, נוסח, עמידה/ישיבה, קידוש האשה, יישום בזמננו. סימן יסוד לדרכו של החסיד החב״די.

מדוע רמה 4 ייעודית לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב על־ידי אדמו״ר הזקן. ייחודו: שילוב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות התורה בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית שאין דוגמתה.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מקבץ, לסימן רע״א, את לשון הרב במלואה, את חידושיו, ואת דברי הרבי המאירים את הסוגיה.

← לקריאת ההקדמה הכללית על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן רע״א

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב)

סימן רע״א — דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁעַל הַיַּיִן — וּבוֹ ל סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שמופיע בספריא. 30 סעיפים + 8 רישומי קונטרס אחרון.

סעיף א דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁעַל הַיַּיִן וּבוֹ ל' סְעִיפִים: מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם…

דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁעַל הַיַּיִן וּבוֹ ל' סְעִיפִים:

מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", כְּלוֹמַר זָכְרֵהוּ זְכִירוֹת שֶׁבַח וְקִדּוּשׁ.

וְצָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ, בִּכְנִיסָתוֹ — בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם, וּבִיצִיאָתוֹ — בְּהַבְדָּלָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַבְדָּלָה אֵינָהּ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּמִן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ לְזָכְרֵהוּ אֶלָּא בִּכְנִיסָתוֹ בִּלְבָד, וְיִתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ו:

סעיף ב וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתְּהֵא זְכִירָה זוֹ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, בֵּין בִּכְנִיסָתוֹ, בֵּין בִּיצִיאָתוֹ.…

וְתִקְּנוּ חֲכָמִים שֶׁתְּהֵא זְכִירָה זוֹ עַל כּוֹס שֶׁל יַיִן, בֵּין בִּכְנִיסָתוֹ, בֵּין בִּיצִיאָתוֹ.

וּמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ סָמוּךְ לִתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ בְּכָל מַה שֶּׁאֶפְשָׁר. וְאַף אִם יָצָא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִבְּעוֹד יוֹם — יֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד, דְּכֵיוָן שֶׁהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ — הֲרֵי זֶה אֶצְלוֹ כְּנִיסַת הַשַּׁבָּת, וְיֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד סָמוּךְ לִכְנִיסָתוֹ. וְאַחַר הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לֶאֱכוֹל גַּם כֵּן מִיָּד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְאִם אֵינוֹ תָאֵב לֶאֱכוֹל מִיָּד — יָכוֹל לְהַמְתִּין מִלְּקַדֵּשׁ תּוֹךְ הַלַּיְלָה כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל לְתֵאָבוֹן, וְיוּכַל לִסְמוֹךְ עַל מַה שֶּׁכְּבָר זְכָרוֹ בִּתְחִלַּת כְּנִיסָתוֹ בִּתְפִלַּת עַרְבִית, שֶׁכְּבָר יָצָא בָּזֶה מִן הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי מִן הַתּוֹרָה אֵין צָרִיךְ אֶלָּא זְכִירָה בִּדְבָרִים בִּלְבָד בְּלֹא יַיִן, וַהֲרֵי זְכָרוֹ בִּתְפִלָּה:

סעיף ג יֵשׁ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַלַּיְלָה (דְּהַיְנוּ שָׁעָה שְׁבִיעִית אַחַר…

יֵשׁ נִזְהָרִים שֶׁלֹּא לְקַדֵּשׁ בְּשָׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל הַלַּיְלָה (דְּהַיְנוּ שָׁעָה שְׁבִיעִית אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם, עַיֵּן סִמָּן תכ"ח), אֶלָּא אוֹ קֹדֶם הַלַּיְלָה, אוֹ לְאַחַר שָׁעָה תּוֹךְ הַלַּיְלָה, לְפִי שֶׁבְּשָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא מַזָּל מַאְדִּים, וְסמא"ל מוֹשֵׁל עָלָיו.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁלְּכַתְחִלָּה יֵשׁ לוֹ לְקַדֵּשׁ מִיָּד בְּבוֹאוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת מִבְּעוֹד יוֹם:

סעיף ד הַקִּדּוּשׁ בְּיוֹם טוֹב הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ כָּל דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁל…

הַקִּדּוּשׁ בְּיוֹם טוֹב הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לוֹ כָּל דִּינֵי קִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת לְכָל דָּבָר.

אֶלָּא שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד וְחָל יוֹם טוֹב בְּעֶרֶב שַׁבָּת — הֲרֵי קִדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת קוֹדֵם לְשֶׁל יוֹם טוֹב, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַקִּדּוּשׁ בְּשַׁבָּת הוּא מִן הַתּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁעַל הַכּוֹס הוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:

סעיף ה נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם בְּשַׁבָּת מִן הַתּוֹרָה, וּבְיוֹם טוֹב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאַף עַל…

נָשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם בְּשַׁבָּת מִן הַתּוֹרָה, וּבְיוֹם טוֹב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת מִמֶּנָּה — בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם חַיָּבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "זָכוֹר אֶת יוֹם וְגוֹ'", וְנֶאֱמַר "שָׁמוֹר אֶת יוֹם וְגוֹ'", כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בִּשְׁמִירָה יֶשְׁנוֹ בִּזְכִירָה, וְהוֹאִיל וְהַנָּשִׁים מֻזְהָרוֹת בִּשְׁמִירָתוֹ לְהִשָּׁמֵר בּוֹ מֵעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, שֶׁהִיא מִצְוַת "לֹא תַעֲשֶׂה כָּל מְלָאכָה וְגוֹ'", וְכָל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אַף שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים מֻזְהָרוֹת בָּהּ — הֲרֵי הֵן מֻזְהָרוֹת גַּם כֵּן בִּזְכִירָתוֹ, דְּהַיְנוּ קִדּוּשׁ הַיּוֹם:

סעיף ו וְכֵיוָן שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים — יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא…

וְכֵיוָן שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם מִן הַתּוֹרָה כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים — יְכוֹלוֹת לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנָשִׁים יְדֵי חוֹבָתָם, אֶלָּא שֶׁלְּכַתְּחִלָּה אֵין לְהוֹרוֹת כֵּן לְשׁוֹאֵל הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה (שֶׁלֹּא יָבֹאוּ לְזַלְזֵל בְּמִצְוֹת):

סעיף ז וְקָטָן אֲפִלּוּ הוּא בֶּן י"ג שָׁנָה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ שֶׁהֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת — אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת…

וְקָטָן אֲפִלּוּ הוּא בֶּן י"ג שָׁנָה, אִם אֵינוֹ יָדוּעַ שֶׁהֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת — אֵינוֹ מוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִיא מְחֻיֶּבֶת מִן הַתּוֹרָה בְּוַדַּאי וְהוּא אֵינוֹ מְחֻיָּב אֶלָּא מִסָּפֵק, כִּי שֶׁמָּא לֹא הֵבִיא ב' שְׂעָרוֹת עֲדַיִן, וְהוּא פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְוֹת מִן הַתּוֹרָה, לָכֵן תְּקַדֵּשׁ הָאִשָּׁה בְּעַצְמָהּ.

וְאִם אֵינָהּ יוֹדַעַת — תֹּאמַר עִם הַקָּטָן מִלָּה בְּמִלָּה. וַאֲפִלּוּ אִם שׁוֹמַעַת הַקִּדּוּשׁ מִגָּדוֹל, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵינָהּ מְבִינָה לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ — תֹּאמַר עִמּוֹ מִלָּה בְּמִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קצ"ג:

סעיף ח מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּלַּיְלָה, וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לִכְבוֹד…

מִי שֶׁאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת לִקְנוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּלַּיְלָה, וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לִכְבוֹד הַלַּיְלָה וְלִכְבוֹד הַיּוֹם, וְיַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם — הֲרֵי קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה קוֹדֵם לַכֹּל, לְפִי שֶׁהוּא מִן הַתּוֹרָה. אַף עַל פִּי שֶׁיָּכוֹל לְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, וְגַם עַל הַיַּיִן אֵינוֹ אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁעִקַּר קִדּוּשׁ זֶה הוּא מִן הַתּוֹרָה — גַּם הַיַּיִן שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לַכֹּל.

חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁאִם אֵין לוֹ פַּת לֶחֶם מִשְׁנֶה — הִיא קוֹדֶמֶת לְיַיִן שֶׁל קִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, וִיקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, לְפִי שֶׁהַפַּת הוּא עִקַּר מִצְוַת סְעֻדַּת הַשַּׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקַיְּמָן כְּלָל בְּלֹא פַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"ד.

וְאִם יֵשׁ לוֹ פַּת וְיַיִן לְקִדּוּשׁ הַלַּיְלָה, וְצָרִיךְ (לִקְנוֹת יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם) וּלְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לִכְבוֹד לַיְלָה וְלִכְבוֹד יוֹם — הֲרֵי צָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִּכְבוֹד הַיּוֹם קוֹדְמִין (לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם) וּלְצָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִכְבוֹד הַלַּיְלָה, שֶׁכְּבוֹד יוֹם קוֹדֵם לִכְבוֹד לַיְלָה.

וְכֵן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט מִינֵי מְגָדִים — יַנִּיחֵם עַד הַיּוֹם וְלֹא יֹאכְלֵם בַּלַּיְלָה, שֶׁכְּבוֹד הַיּוֹם קוֹדֵם (וְכֵן קִדּוּשׁ שֶׁבַּיּוֹם קוֹדֵם לְצָרְכֵי סְעֻדָּה שֶׁלִכְבוֹד הַלַּיְלָה):

סעיף ט אָסְרוּ חֲכָמִים לִטְעוֹם כְּלוּם, אֲפִלּוּ מַיִם, מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ,…

אָסְרוּ חֲכָמִים לִטְעוֹם כְּלוּם, אֲפִלּוּ מַיִם, מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ, דְּהַיְנוּ מִשֶּׁהִגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ הַיּוֹם מִסָּפֵק, אוֹ אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, אִם הִתְפַּלֵּל עַרְבִית מִבְּעוֹד יוֹם.

וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל מִצְוֹת הַקָּבוּעַ לָהֶם זְמַן לֹא אָסְרוּ אֶלָּא לִקְבּוֹעַ סְעֻדָּה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַנָּן, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בַּסְּעֻדָּה וְיַעֲבוֹר הַזְּמַן, אֲבָל טְעִימָה בְּעָלְמָא מֻתָּר, שֶׁאֵין לָחוּשׁ בָּהּ שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ וְיַעֲבוֹר הַזְּמַן, מִכָּל מָקוֹם בְּקִדּוּשׁ, וְכֵן בְּהַבְדָּלָה, הֶחֱמִירוּ יוֹתֵר, לְפִי שֶׁעִקַּר מִצְוָתָן הוּא בִּתְחִלַּת זְמַנָּם, דְּהַיְנוּ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת וְסָמוּךְ לִיצִיאָתוֹ.

וַאֲפִלּוּ אִם הִתְחִיל לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת מִבְּעוֹד יוֹם — צָרִיךְ לְהַפְסִיק כְּשֶׁיַּגִּיעַ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת, אֲפִלּוּ שֶׁל תּוֹרָה, אִם הִתְחִיל בְּהֶתֵּר, דְּהַיְנוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַמִּצְוָה — אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק, וּמִטַּעַם זֶה גַם כֵּן אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק לִקְרִיאַת שְׁמַע וְלִתְפִלָּה כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּן, מִכָּל מָקוֹם בְּקִדּוּשׁ הַיּוֹם לֹא הִתִּירוּ לוֹ לִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ וּלְקַדֵּשׁ אַחַר כָּךְ, לְפִי שֶׁעִקַּר הַקִּדּוּשׁ נִתְקַן בִּמְקוֹם סְעֻדָּה שֶׁל שַׁבָּת, וְקֹדֶם לָהּ, וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: בִּמְקוֹם עֹנֶג, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁיִּתְעַנֵּג שָׁם בִּסְעֻדַּת שַׁבָּת — שָׁם תְּהֵא קְרִיאַת הַקִּדּוּשׁ מִלְּפָנֶיהָ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לוֹ לְהַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ לְגַמְרֵי וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ מִיָּד וְיִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה שֶׁלְּאַחֲרָיו:

סעיף י וְצָרִיךְ לִפְרוֹס מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן לְכַסּוֹת הַפַּת קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ יְסִירֶנָּה,…

וְצָרִיךְ לִפְרוֹס מַפָּה עַל הַשֻּׁלְחָן לְכַסּוֹת הַפַּת קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ וְאַחַר כָּךְ יְסִירֶנָּה, כְּדֵי שֶׁתִּתְרָאֶה הַפַּת כְּאִלּוּ הוּבְאָה עַתָּה עַל הַשֻּׁלְחָן לִכְבוֹד שַׁבָּת שֶׁהִזְכִּיר בַּקִּדּוּשׁ:

סעיף יא וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה אִם כְּבָר בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן…

וְאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה אִם כְּבָר בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן בִּסְעֻדָּה זוֹ, שֶׁגַּם יַיִן זֶה שֶׁל קִדּוּשׁ נִפְטָר בְּאוֹתָהּ בְּרָכָה, וְגַם עַל הַיַּיִן שֶׁשּׁוֹתֶה בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקִּדּוּשׁ אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ מִטַּעַם זֶה.

וְכֵן אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ "הַמּוֹצִיא", אֶלָּא יַתְחִיל מִבִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ. אֲבָל אִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר הַקִּדּוּשׁ, הוֹאִיל וּבִשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל וּלְדַבֵּר כְּאֶחָד.

וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְמִתְפַּלֵּל בְּאֶמְצַע סְעֻדָּתוֹ שֶׁאֵין תְּפִלָּתוֹ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְהַטְעִינוֹ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל פַּת שֶׁיֹּאכַל אַחַר כָּךְ, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִגְמְרָה סְעֻדָּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אָסוּר בַּאֲכִילָה בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל, וְאִם הָיָה רוֹצֶה הָיָה אוֹכֵל בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל וְהָיָה מִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ.

וַאֲפִלּוּ אִם לֹא הָיָה שָׁהוּת בַּיּוֹם לִגְמוֹר סְעֻדָּתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ שֶׁחַיָּב הוּא לְהַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל, וְאָסוּר לוֹ לֶאֱכוֹל עוֹד, מִכָּל מָקוֹם לֹא נֶאֱסַר עָלָיו אֶלָּא אֲכִילַת קֶבַע, שֶׁמָּא יִמָּשֵׁךְ בָּהּ וְיַעֲבוֹר זְמַן הַתְּפִלָּה, אֲבָל טְעִימָה בְּעָלְמָא הָיְתָה מֻתֶּרֶת לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהִתְפַּלֵּל, וּלְפִיכָךְ אֵין תְּפִלָּתוֹ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק בַּסְּעֻדָּה.

(וְעוֹד שֶׁלֹּא נֶאֶסְרָה עָלָיו אֲכִילָה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִלָּה וְאַחַר כָּךְ חוֹזֵר לִקְבִיעוּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל כַּאן נֶאֶסְרָה עָלָיו הָאֲכִילָה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ לִפְנֵי הָאֲכִילָה וְלֹא לְאַחֲרֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אִם כֵּן הֲרֵי הַקִּדּוּשׁ מְחַלֵּק שְׁתֵּי הָאֲכִילוֹת, שֶׁכְּשֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ הִיא נֶחְשֶׁבֶת סְעֻדָּה אַחֶרֶת).

מִיָּד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ נֶאֱסַר עָלָיו אֲפִלּוּ טְעִימָה בְּעָלְמָא, וְנַעֲשָׂה כְּאִלּוּ נִגְמְרָה כְּבָר סְעֻדָתוֹ, לְכָךְ חֲשׁוּבָה אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הֶפְסֵק, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת אֲמִירָתוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל לֶאֱכוֹל כְּלוּם, וְהוּא אֲמָרוֹ אַחַר גְּמַר סְעֻדָּתוֹ.

אֲבָל הַיַּיִן שֶׁל קִדּוּשׁ אַף עַל פִּי שֶׁשּׁוֹתֵהוּ אַחַר קִדּוּשׁ — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵך עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁזְּמַן בִּרְכָתוֹ הוּא קֹדֶם אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ, וְאָז עֲדַיִן אֵין שָׁם אֲמִירָה מַפְסֶקֶת.

וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁתַּקָּנַת חֲכָמִים הוּא בְּקִדּוּשׁ וְכָל דָּבָר הַטָּעוּן כּוֹס שֶׁיְּבָרְכוּ עָלָיו בִּרְכַּת הַיַּיִן תְּחִלָּה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ק"צ — מוֹעֶלֶת בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה לְקִדּוּשׁ כְּמוֹ שֶׁמּוֹעֶלֶת לְבִרְכַּת הַנֶּהֱנִין שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ, הוֹאִיל וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה גְּמַר וְסִלּוּק סְעֻדָּה מִפְּנֵי אִסּוּר הַטְּעִימָה קֹדֶם קִדּוּשׁ לֹא הָיְתָה עֲדַיִן אֲמִירָה הַמַּפְסֶקֶת, וְלֹא נִסְתַּלְּקָה עֲדַיִן בְּרָכָה הָרִאשׁוֹנָה, וּבִשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הֲרֵי דַעְתּוֹ עַל הַכּוֹס שֶׁבְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹתוֹ מִיָּד, וַאֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הִיא לְצֹרֶךְ הַשְּׁתִיָּה וְאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְזֶה, כְּמוֹ שֶׁאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק לְכָל מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּפַּת, שֶׁאוֹכֵל לְאַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַכּוֹס, שֶׁבִּשְׁעַת אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ הוּא כְּקֹדֶם אֲמִירָתוֹ, שֶׁהָיְתָה שְׁעַת גְּמַר וְסִלּוּק סְעֻדָּה.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁמַּה שֶּׁנֶּאֱסַר עָלָיו הָאֲכִילָה מִשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ — אֵין זֶה נֶחְשָׁב גְּמַר הַסְּעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁבְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ, וְגַם עַכְשָׁו הָיָה אוֹכֵל מִדַּעְתּוֹ אֶלָּא שֶׁחִיּוּב הַקִּדּוּשׁ מוֹנֵעַ אוֹתוֹ, וּכְשֶׁיָּסוּר הַמּוֹנֵעַ, דְּהַיְנוּ אַחַר שֶׁיְּקַדֵּשׁ, יַחֲזוֹר לַאֲכִילָתוֹ, לְפִיכָךְ אֵין אֲמִירַת הַקִּדּוּשׁ מַפְסֶקֶת כְּמוֹ שֶׁאֵין הַתְּפִלָּה מַפְסֶקֶת, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא.

וּסְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ יֵשׁ לוֹ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי כָךְ, וְיַפְסִיק סְעֻדָּתוֹ וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן קִדּוּשׁ הַיּוֹם:

סעיף יב וְכָל זֶה כְּשֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן "תְּנוּ לָנוּ הַכּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן", אֲבָל אִם אָמַר…

וְכָל זֶה כְּשֶׁלֹּא אָמַר עֲדַיִן "תְּנוּ לָנוּ הַכּוֹס וּנְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן", אֲבָל אִם אָמַר כֵּן כְּבָר, בֵּין שֶׁאָמַר כֵּן קֹדֶם זְמַן הַקִּדּוּשׁ בֵּין אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ — צָרִיךְ הוּא לְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, שֶׁהֲרֵי הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיָּה מֵחֲמַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

אֲבָל אִם מְקַדֵשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עָלֶיהָ "הַמּוֹצִיא". וְכֵן אֲפִלּוּ אִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר הַקִּדּוּשׁ, לְפִי שֶׁאֲמִירַת "תְּנוּ לָנוּ וּנְבָרֵךְ" אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶסַּח הַדַּעַת לְעִנְיַן אֲכִילָה אֶלָּא לְעִנְיַן שְׁתִיָּה בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קע"ט.

אֲבָל אִם נָטַל כְּבָר יָדָיו בְּמַיִם אַחֲרוֹנִים — צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אֲפִלּוּ עַל הַפַּת שֶׁמְּקַדֵּשׁ עָלֶיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאִם קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ, שֶׁנְּטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים חֲשׁוּבָה הֶסַּח הַדַּעַת גַּם לְעִנְיַן אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.

וְאַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּלָל אַחַר נְטִילַת מַיִם אַחֲרוֹנִים, אַף עַל פִּי שֶׁמְּבָרֵךְ עַל אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן יַחֲזוֹר וְיִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם כַּאן יוֹתֵר טוֹב שֶׁיְּקַדֵּשׁ מִיָּד וְיֹאכַל מְעַט אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִמַּה שֶּׁיְּבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִיָּד וִיקַדֵּשׁ אַחַר כָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאִם יַעֲשֶׂה כֵּן יִכָּנֵס בְּמַחֲלוֹקוֹת רַבּוֹת, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיְּבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיִטְעָמֶנּוּ, וְלֹא יְבָרֵךְ שׁוּב "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, שֶׁכְּבָר נִפְטַר בִּבְרָכָה זוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא יִטְעוֹם כְּלוּם מִכּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁהֲרֵי לֹא קִדֵּשׁ עֲדַיִן, וּלְפִיכָךְ לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ עַד לְאַחַר שֶׁיִּטְעוֹם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, וְאָז יִטְעוֹם גַם כֵּן מִמֶּנּוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת יְדֵי שְׁנֵיהֶם, שֶׁיְּקַדֵּשׁ אוֹתוֹ עַל אוֹתוֹ כּוֹס עַצְמוֹ שֶׁבֵּרַךְ עָלָיו בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְפִי שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא קְדֻשָּׁה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהַקִּדּוּשׁ הוּא מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין אוֹמְרִים ב' קְדֻשּׁוֹת עַל כּוֹס אַחַת, שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת.

וְאַף אִם הוּא מֵסֵב יְחִידִי וּמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּלֹא כוֹס, מִכָּל מָקוֹם אִם יְקַדֵּשׁ מִיָּד אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יַחֲזוֹר וְיֹאכַל מִיָּד, שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְאִם כֵּן מַה שֶׁבֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, שֶׁהֲרֵי הָיָה יָכוֹל לִפָּטֵר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁיְּבָרֵךְ אַחַר אֲכִילָה הַשְּׁנִיָּה. וְאַף שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלֶאֱכוֹל, לְפִי שֶׁבְּדִיעֲבַד יוּכַל לִסְמוֹךְ עַל סְעֻדָּה שֶׁאָכַל כְּבָר שֶׁכְּשֶׁיְּקַדֵשׁ אַחֲרֶיהָ מִיָּד — הֲרֵי זֶה קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְעֻדַּת הַחֹל, מִכָּל מָקוֹם כְּדֵי לָחוּשׁ לַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָבֹא לִידֵי כָךְ.

אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל מַיִם אַחֲרוֹנִים יִפְרוֹס מַפָּה וִיקַדֵּשׁ, וְיַחֲזוֹר וְיֹאכַל מְעַט כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזוֹר וְיִטּוֹל מַיִם אַחֲרוֹנִים וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן.

וְכָל שֶׁכֵּן אִם לֹא נָטַל יָדָיו עֲדַיִן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר גָּמַר סְעֻדָּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, אֶלָּא שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ:

סעיף יג וְאִם עָבַר וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, אֲפִלּוּ הִתְחִיל לְבָרֵךְ…

וְאִם עָבַר וְהִתְחִיל לְבָרֵךְ אַחַר שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, אֲפִלּוּ הִתְחִיל לְבָרֵךְ מִשֶּׁחָשֵׁכָה — לֹא יַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, דְּכֵיוָן שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַסְּעֻדָּה שֶׁגָּמַר בְּחֹל מִבְּעוֹד יוֹם, הַאֵיךְ יַזְכִּיר בָּהּ שֶׁל שַׁבָּת.

אֲבָל אִם מָשַׁךְ סְעֻדָּתוֹ עַד תּוֹךְ הַלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — צָרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ, שֶׁכְּבָר חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מֵאֵלֶיהָ.

(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם פֵּרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ וְגָמַר סְעֻדָּתוֹ, שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּיר שֶׁל שַׁבָּת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אֲפִלּוּ אִם הֶחֱמִיר וּפֵרַס מַפָּה וְקִדֵּשׁ מִבְּעוֹד יוֹם קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַקִּדּוּשׁ, וְגַם מְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִבְּעוֹד יוֹם, דְּכֵיוָן שֶׁקִּדֵּשׁ — חָלָה עָלָיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת):

סעיף יד שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְאָמְרוּ "בֹּא וּנְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ…

שְׁנַיִם שֶׁהָיוּ שׁוֹתִין אַחַר גְּמַר הַסְּעֻדָּה מִבְּעוֹד יוֹם וְאָמְרוּ "בֹּא וּנְקַדֵּשׁ קִדּוּשׁ הַיּוֹם", אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן זְמַן הַקִּדּוּשׁ — נֶאֱסַר עֲלֵיהֶם לִשְׁתּוֹת עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ. וְאִם רוֹצִים לַחֲזוֹר וְלִשְׁתּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם רַשָּׁאִים — צְרִיכִים הֵם לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָמְרוּ לְקַדֵּשׁ — הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִשְּׁתִיָּה עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּ.

אֲבָל אִם מְקַדְּשִׁים מִיָּד — אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי בַּאֲמִירָה זוֹ לֹא הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ:

סעיף טו אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִטְעוֹם קֹדֶם קִדּוּשׁ, אִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְטָעַם, אֲפִלּוּ אָכַל סְעֻדָּה…

אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִטְעוֹם קֹדֶם קִדּוּשׁ, אִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְטָעַם, אֲפִלּוּ אָכַל סְעֻדָּה גְמוּרָה — צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ מִיָּד שֶׁנִּזְכַּר, וְאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם כְּלוּם מִשֶּׁנִּזְכַּר עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ.

וְלֹא יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" עַל כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ אִם בֵּרַךְ כְּבָר עַל יַיִן. וְכֵן אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" אִם בֵּרַךְ כְּבָר. וְאַף אִם מְקַדֵּשׁ עַל הַכּוֹס — אֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת שֶׁאוֹכֵל אַחַר כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

(וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁגָּמַר סְעֻדָּתוֹ — אֵין צָרִיךְ לֶאֱכוֹל עוֹד אַחַר הַקִּדּוּשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת שֶׁלְּאַחֲרָיו, דְּכֵיוָן שֶׁאָכַל הַסְּעֻדָּה מִשֶּׁחָשֵׁכָה אַחַר שֶׁנִּכְנַס הַשַּׁבָּת — הֲרֵי הִיא נִקְרֵאת סְעֻדַּת שַׁבָּת, וּכְשֶׁמְקַדֵּשׁ אַחֲרֶיהָ — הֲרֵי קִדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדַּת שַׁבָּת).

וְאִם נִזְכַּר אַחַר שֶׁבֵּרַךְ "הַמּוֹצִיא" קֹדֶם שֶׁטָּעַם פְּרוּסַת "הַמּוֹצִיא" — לֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן וְיִצְטָרֵךְ לִטְעוֹם מֵהַפַּת קֹדֶם קִדּוּשׁ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהֵא בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" לְבַטָּלָה, אֶלָּא יְקַדֵּשׁ עַל הַפַּת. וְאַף אִם אֵין לְפָנָיו לֶחֶם מִשְׁנֶה וְצָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיָּבִיאוּ לְפָנָיו — אֵין זֶה הֶפְסֵק. וְאַף אִם יִצְטָרֵךְ לְדַבֵּר וְלוֹמַר לָהֶם שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ — אֵין זֶה הֶפְסֵק כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַסְּעֻדָּה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

סעיף טז אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם נִמְשָׁךְ…

אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְקַדֵּשׁ סָמוּךְ לִכְנִיסַת הַשַּׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם נִמְשָׁךְ עִקַּר מִצְוָתוֹ כָּל הַלַּיְלָה.

וְאִם שָׁכַח, אוֹ עָבַר, וְלֹא קִדֵּשׁ בַּלַּיְלָה — יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין לְמָחָר כָּל הַיּוֹם. וְיֹאמַר כָּל הַקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה, מִלְּבַד פָּרָשַׁת "וַיְכֻלּוּ" שֶׁאֵינוֹ עִנְיָן לְאָמְרָהּ בַּיּוֹם, לְפִי שֶׁבַּלַּיְלָה הָיְתָה גְּמַר מְלַאכְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

סעיף יז אַף עַל פִּי שֶׁהַשֻּׁלְחָן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָרוּךְ וּמְסֻדָּר מִבְּעוֹד יוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר…

אַף עַל פִּי שֶׁהַשֻּׁלְחָן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָרוּךְ וּמְסֻדָּר מִבְּעוֹד יוֹם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר[ס]"ב, מִכָּל מָקוֹם אֵין מְבִיאִים אוֹתוֹ לִמְקוֹם הַסְּעֻדָּה עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁבָּא לִכְבוֹד שַׁבָּת. וְאִם הֱבִיאוֹ קֹדֶם קִדּוּשׁ — צָרִיךְ לִפְרוֹס עָלָיו מַפָּה לְכַסּוֹתוֹ כְּאִלּוּ אֵינוֹ כַּאן עַד אַחַר קִדּוּשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּתְרָאֶה כְּאִלּוּ הוּבָא עַתָּה לִכְבוֹד שַׁבָּת.

בַּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּימֵיהֶם, שֶׁהָיוּ לָהֶם שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים כָּל אֶחָד שֻׁלְחָנוֹ לְפָנָיו, וְלֹא הָיָה לָהֶם טֹרַח לְהַפְסִיק וְלַהֲבִיאָם אַחַר קִדּוּשׁ, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁשֻּׁלְחָנוֹת שֶׁלָּנוּ גְּדוֹלִים, וְטֹרַח לַהֲבִיאוֹ אַחַר הַקִּדּוּשׁ וּלְהַפְסִיק בֵּין קִדּוּשׁ לִסְעֻדָּה — נוֹהֲגִין לַהֲבִיאוֹ לְכַתְּחִלָּה קוֹדֶם קִדּוּשׁ וְלִפְרוֹס מַפָּה לְכַסּוֹת הַפַּת עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ, בֵּין שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, בֵּין שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַפַּת. וְצָרִיךְ שֶׁתְּהֵא גַּם מַפָּה תַּחַת הַפַּת עַל הַשֻּׁלְחָן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַפַּת בֵּין שְׁתֵּי מַפּוֹת, זֵכֶר לַמָּן שֶׁהָיָה עָלָיו טַל מִלְמַעְלָה וְטַל מִלְּמַטָּה:

סעיף יח כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וּבֵין שֶׁל הַבְדָּלָה, טָעוּן כָּל הַדְּבָרִים…

כּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וּבֵין שֶׁל הַבְדָּלָה, טָעוּן כָּל הַדְּבָרִים שֶׁטָּעוּן כּוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, שֶׁיִּהְיֶה שָׁלֵם, וְשֶׁיִּשְׁטְפֶנּוּ מִבַּחוּץ, וִידִיחֶנּוּ מִבִּפְנִים, וְיִהְיֶה מָלֵא יַיִן עַל כָּל גְּדוֹתָיו, וְלֹא יִהְיֶה הַיַּיִן פָּגוּם, וִיקַבְּלֶנּוּ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְיֹּאחֲזֶנּוּ בִּימִינוֹ לְבַדּוֹ, וְיַגְבִּיהֶנּוּ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח, וְיִתֵּן עֵינָיו בּוֹ שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ"ג:

סעיף יט אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "וַיְכֻלּוּ" בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְאָמְרוֹ עַל הַכּוֹס קֹדֶם…

אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר "וַיְכֻלּוּ" בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְאָמְרוֹ עַל הַכּוֹס קֹדֶם קִדּוּשׁ, כְּדֵי לְהוֹצִיא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא אֲמָרוּהוּ עֲדַיִן, וְאַחַר כָּךְ יְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וּבִרְכַּת קִדּוּשׁ. וְאִם שָׁכַח לְאָמְרוֹ קֹדֶם קִדּוּשׁ — אוֹמְרוֹ בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה עַל הַכּוֹס.

וְטוֹב לַעֲמוֹד בִּשְׁעַת אֲמִירַת "וַיְכֻלּוּ", מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ח. אֲבָל בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ יוֹתֵר טוֹב לֵישֵׁב (מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"ו).

אֲבָל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לֵישֵׁב אַף בִּשְׁעַת אֲמִירַת פָּרָשַׁת "וַיְכֻלּוּ", כִּי מֵאַחַר שֶׁאֲמָרוּהָ כְּבָר בְּבֵית הַכְּנֶסֶת מְעֻמָּד — אֵין מַקְפִּידִין כָּל כָּךְ לַעֲמוֹד בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמְרָהּ לְהוֹצִיא בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, עוֹמְדִים קְצָת כְּשֶׁמַּתְחִילִין "יוֹם הַשִּׁשִּׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם", שֶׁנִּרְמַז הַשֵּׁם בְּרָאשֵׁי תֵבוֹת.

וּכְשֶׁמַּתְחִילִין טוֹב לִתֵּן עֵינָיו בַּנֵּרוֹת, כִּי ב' פְּעָמִים נֵר עוֹלֶה ת"ק, וְהִיא רְפוּאָה לִפְסִיעָה גַסָּה שֶׁנּוֹטֶלֶת אֶחָד מִת"ק מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם. אֲבָל בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַקִּדּוּשׁ צָרִיךְ לִתֵּן עֵינָיו בַּכּוֹס, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

סעיף כ מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם אֶלָּא כּוֹס אַחַת, וְאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב'…

מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן לְקִדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וְשֶׁל יוֹם אֶלָּא כּוֹס אַחַת, וְאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיוּ מְלֵאִים (אוֹ אֲפִלּוּ אִם כּוֹס זֶה אֵינוֹ מָלֵא, אֶלָּא שֶׁאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיֶה רְבִיעִית יַיִן בְּכָל אַחַת) — יַנִּיחֶנּוּ כֻּלּוֹ בְּכוֹס אַחַת וִיקַדֵּשׁ עָלָיו בַּלַּיְלָה, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֻּלּוֹ פָּגוּם כְּשֶׁיִּטְעַם בּוֹ עַכְשָׁו מִכֻּלּוֹ — יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ מְעַט לִכְלִי אַחֵר קֹדֶם שֶׁיִּטְעָמֶנּוּ, וִיהֵא נִזְהָר שֶׁיְּהֵא נִשְׁאָר בְּכוֹס זֶה רְבִיעִית, כְּדֵי שֶׁיִּטְעוֹם מֵרְבִיעִית, שֶׁאֵין כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה פָּחוֹת מֵרְבִיעִית, וְאַחַר כָּךְ יַחֲזִיר לְתוֹכוֹ מַה שֶׁבַּכְּלִי הָאַחֵר, וּבָזֶה הוּא מְתֻקָּן מִפְּגִימָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קפ"ב.

(וְאִם כּוֹס זֶה אֵינוֹ מָלֵא גַּם עַכְשָׁו, אֶלָּא שֶׁאִם יְחַלְּקֶנּוּ לְב' כּוֹסוֹת לֹא יִהְיֶה רְבִיעִית שְׁלֵמָה בְּכָל אַחַת — יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ מְעַט קֹדֶם קִדּוּשׁ, וְאַחַר שֶׁיִּטְעָמֶנּוּ יַחֲזִירֶנּוּ לְתוֹכוֹ, וְלֹא יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ אַחַר הַקִּדּוּשׁ קֹדֶם הַטְּעִימָה (מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּזְיוֹן הַבְּרָכָה (עַיֵּן סִמָּן רצ"ו), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ו), וְגַם שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בֵּין בְּרָכָה לִטְעִימָה בְּחִנָּם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַכּוֹס מָלֵא אַף אִם לֹא יִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנּוּ כְּלוּם קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ.

וְאִם אֵין לוֹ אֶלָּא רְבִיעִית יַיִן בְּצִמְצוּם יַיִן שֶׁאֵינוֹ מָזוּג, אוֹ אֲפִלּוּ יוֹתֵר מַשֶּׁהוּ אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ כִּשְׁנֵי רֹב רְבִיעִית מְרֻוָּחִים, וּכְשֶׁהוּא שׁוֹתֶה בַּלַּיְלָה נֶחְסָר לוֹ לְמָחָר הַרְבֵּה — יִמְזְגֶנּוּ לְמָחָר בְּמַיִם עַד שֶׁיַּעֲמוֹד עַל רְבִיעִית. וְהוּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לִשְׁתִיָּה בִּמְזִיגָה זוֹ בְּעִנְיָן שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כְּמוֹ שֶׁ[נִּ]תְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ד:

סעיף כא וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס אַחֵר לְהַבְדָּלָה, שֶׁאִם לֹא כֵן מוּטָב שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לְהַבְדָּלָה…

וְכָל זֶה כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס אַחֵר לְהַבְדָּלָה, שֶׁאִם לֹא כֵן מוּטָב שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ לְהַבְדָּלָה וִיקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, מִמַּה שֶּׁיְּקַדֵּשׁ עָלָיו וְלֹא יִהְיֶה לוֹ עַל מֶה לְהַבְדִּיל, שֶׁאֵין מַבְדִּילִים עַל הַפַּת.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם יֵשׁ לוֹ שֵׁכָר לְהַבְדִּיל עָלָיו בְּמָקוֹם שֶׁהַשֵּׁכָר הוּא "חֲמַר מְדִינָה" — לֹא יַנִּיחֶנּוּ לְהַבְדָּלָה.

וַאֲפִלּוּ קִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם קוֹדֵם לְהַבְדָּלָה כְּשֶׁאֶפְשָׁר לְהַבְדִּיל עַל הַשֵּׁכָר שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה", לְפִי שֶׁבְּקִדּוּשׁ אֲפִלּוּ שֶׁל יוֹם יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקַדְּשִׁין עַל הַשֵּׁכָר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא "חֲמַר מְדִינָה", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ער"ב, וּבְהַבְדָּלָה הַכֹּל מוֹדִים שֶׁמַּבְדִּילִים עָלָיו.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיָחִיד בְּבֵיתוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת — הַבְדָּלָה קוֹדֶמֶת לְקִדּוּשׁ, לְפִי שֶׁבְּקִדּוּשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֵינוֹ מוֹצִיא שׁוּם אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְגַם יֵשׁ חוֹלְקִים וּמְעַרְעֲרִים עַל קִדּוּשׁ זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ט, אֲבָל הַבְדָּלָה הִיא מִצְוָה לְדִבְרֵי הַכֹּל לְהוֹצִיא מִי שֶׁאֵין לוֹ יַיִן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רצ"[ה]:

סעיף כב שְׁלֹשָׁה מִנּוֹחֲלֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶחָד מֵהֶם הַמְּשַׁיֵּר יַיִן מִקִּדּוּשׁ לְהַבְדָּלָה, דְּהַיְנוּ…

שְׁלֹשָׁה מִנּוֹחֲלֵי הָעוֹלָם הַבָּא, וְאֶחָד מֵהֶם הַמְּשַׁיֵּר יַיִן מִקִּדּוּשׁ לְהַבְדָּלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעַט יַיִן וּמוֹנֵעַ שְׁתִיָּתוֹ בִּשְׁבִיל הַבְדָּלָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ שֶׁמְּקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה עַל כּוֹס גָּדוֹל, שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בְּאוֹתוֹ כּוֹס לְקִדּוּשׁ שֶׁל יוֹם וּלְהַבְדָּלָה, וִיתַקֵּן אוֹתוֹ מִפְּגִימָתוֹ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה, וּבְתוֹךְ הַסְּעֻדָּה שׁוֹתֶה יַיִן אַחֵר. וְטוֹב לִנְהוֹג כֵּן:

סעיף כג אַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַכּוֹס יִטּוֹל יָדָיו לִסְעֻדָּה וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם". וְאִם שָׁכַח…

אַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַכּוֹס יִטּוֹל יָדָיו לִסְעֻדָּה וִיבָרֵךְ "עַל נְטִילַת יָדָיִם".

וְאִם שָׁכַח וְנָטַל יָדָיו קֹדֶם קִדּוּשׁ — לֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן אֶלָּא עַל הַפַּת, לְפִי שֶׁבִּנְטִילָה זוֹ גִּלָּה דַעְתּוֹ שֶׁהַפַּת חֲבִיבָה לוֹ מִיַּיִן, וְצָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הֶחָבִיב.

וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל לִטּוֹל יָדָיו קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ, וְאֵין הַקִּדּוּשׁ מַפְסִיק בֵּין נְטִילַת יָדַיִם לִסְעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ הַסְּעֻדָּה.

וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא [הָאַחֲרוֹנָה]. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, לְבַד מִלֵּיל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"ג.

וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא לִטּוֹל עַד אַחַר הַקִּדּוּשׁ — יָפֶה הוּא עוֹשֶׂה, וְאֵין מוֹחִין בְּיָדוֹ עַל שֶׁעוֹבֵר עַל הַמִּנְהָג, כִּי יָכוֹל לוֹמַר אֶעֱשֶׂה כְּדִבְרֵי הַכֹּל.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לִמְזוֹג הַכּוֹס בְּחַמִּין אַחַר נְטִילַת יָדַיִם, כִּי צָרִיךְ דִּקְדּוּק גָּדוֹל שֶׁלֹּא יֶחְסַר וְלֹא יוֹתִיר, וַהֲרֵי זֶה הֶפְסֵק וְהֶסַּח הַדַּעַת.

וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִזָּהֵר שֶׁאֲפִלּוּ הַשְּׁפִיכָה בִּלְבַדָּהּ מֵהַקַּנְקַן לַכּוֹס תִּהְיֶה קֹדֶם נְטִילַת יָדַיִם:

סעיף כד הַמְקַדֵּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּטְעוֹם מֵהַכּוֹס כִּמְלֹא לֻגְמָיו, וְלֹא מְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ, אֶלָּא כֹּל…

הַמְקַדֵּשׁ צָרִיךְ שֶׁיִּטְעוֹם מֵהַכּוֹס כִּמְלֹא לֻגְמָיו, וְלֹא מְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ, אֶלָּא כֹּל שֶׁאִלּוּ מְסַלְּקוֹ לְצַד אֶחָד בְּפִיו וְיֵרָאֶה מְלֹא לֻגְמָיו, וְהוּא רֻבּוֹ שֶׁל רְבִיעִית בְּאָדָם בֵּינוֹנִי, וְהַגָּדוֹל לְפִי גָדְלוֹ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה כִּמְלֹא לֻגְמָיו שֶׁלּוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ כִּמְלֹא לֻגְמָיו:

סעיף כה אִם לֹא טָעַם הַמְקַדֵּשׁ וְטָעַם אֶחָד מֵהַמְסֻבִּין, אִם טָעַם כִּמְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ — יָצְאוּ כֻלָּם…

אִם לֹא טָעַם הַמְקַדֵּשׁ וְטָעַם אֶחָד מֵהַמְסֻבִּין, אִם טָעַם כִּמְלֹא לֻגְמָיו מַמָּשׁ — יָצְאוּ כֻלָּם יְדֵי חוֹבָתָן. אֲבָל אֵין שְׁתִיַּת שְׁנַיִם מִצְטָרֶפֶת לִמְלֹא לֻגְמָא, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיֵּהָנֶה אֶחָד מֵהֶם מִשְּׁתִיַּת כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, וּבְפָחוֹת מִמְּלֹא לֻגְמָיו אֵינָהּ נִקְרֵאת שְׁתִיָּה שֶׁל הֲנָאָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיִּטְעֲמוּ כֻלָּם מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה, אֲבָל אֵין צָרִיךְ מְלֹא לֻגְמָיו לְכֻלָּם. אַךְ מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן מְעַט — מוּטָב שֶׁיִּטְעוֹם אֶחָד בִּלְבָד כַּשִּׁעוּר, וְיַנִּיחַ הַשְּׁאָר לְמָחָר לְקִדּוּשׁ אוֹ לְהַבְדָּלָה.

וְהַגְּאוֹנִים סוֹבְרִים שֶׁאִם לֹא טָעַם הַמְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כִּמְלֹא לֻגְמָיו — לֹא יָצָא אַף עַל פִּי שֶׁטָּעֲמוּ הַמְסֻבִּין כָּל אֶחָד כִּמְלֹא לֻגְמָיו. וְרָאוּי לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקִדּוּשׁ, אֲבָל בְּהַבְדָּלָה וּבִשְׁאָר כָּל הַדְּבָרִים הַטְּעוּנִים כּוֹס — מוֹדִים הַגְּאוֹנִים שֶׁאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה דַּי בִּטְעִימַת אֶחָד מֵהַמְסֻבִּין כִּמְלֹא לֻגְמָיו:

סעיף כו קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס וְקֹדֶם שֶׁטָּעַם הִפְסִיק בְּדִבּוּר — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן",…

קִדֵּשׁ עַל הַכּוֹס וְקֹדֶם שֶׁטָּעַם הִפְסִיק בְּדִבּוּר — חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

אֲבָל אִם הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִשְּׁתִיַּת כּוֹס זֶה, (אוֹ) שֶׁיָּצָא מֵחֶדֶר זֶה לְחֶדֶר אַחֵר, אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּקִדּוּשׁ הָרִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁהִפְסִיק בֵּינוֹ לִטְעִימַת הַכּוֹס בְּהֶסַּח הַדַּעַת, (אוֹ) בַּעֲקִירַת מָקוֹם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר:

סעיף כז וְכֵן אִם נִשְׁפַּךְ כּוֹס שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו — יָבִיאוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר וִיבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי…

וְכֵן אִם נִשְׁפַּךְ כּוֹס שֶׁקִּדֵּשׁ עָלָיו — יָבִיאוּ לוֹ כּוֹס אַחֵר וִיבָרֵךְ עָלָיו "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" אִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן אַחַר הַקִּדּוּשׁ, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ אִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ וְלֹא הִפְסִיק בַּעֲקִירַת מָקוֹם בֵּינְתַיִם.

וְאִם קִדֵּשׁ בְּשַׁחֲרִית עַל הַשֵּׁכָר וְנִשְׁפַּךְ הַכּוֹס (כֵּיוָן שֶׁנַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם קָצָה בְּשֵׁכָר בְּשַׁחֲרִית) — יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא כּוֹס אַחֵר לְבָרֵךְ עָלָיו, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּמַה שֶּׁמְּבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" עַל הַפַּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"[ב]:

סעיף כח אֲבָל אִם קִדֵּשׁ עַל כּוֹס מָלֵא מַיִם כְּסָבוּר שֶׁהוּא יַיִן — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן,…

אֲבָל אִם קִדֵּשׁ עַל כּוֹס מָלֵא מַיִם כְּסָבוּר שֶׁהוּא יַיִן — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, אַף אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן", כְּגוֹן שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לִשְׁתּוֹת עוֹד יַיִן אַחַר הַקִּדּוּשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ר"ט, דְּכֵיוָן שֶׁתִּקְּנוּ חֲכָמִים לוֹמַר הַקִּדּוּשׁ עַל הַיַּיִן וְזֶה אֲמָרוֹ עַל הַמַּיִם — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בְּשָׁעָה שֶׁקִּדֵּשׁ עַל הַמַּיִם הָיָה לְפָנָיו רְבִיעִית יַיִן בִּכְלִי אֶחָד עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ עַל הַסַּפְסָל אֶצְלוֹ מוּכָן לִשְׁתּוֹת — אֲזַי אֵינוֹ צָרִיךְ לֹא לְבִרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" וְלֹא לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, אֶלָּא יִשְׁתֶּה מִיָּד מִן הַמּוּכָן שֶׁלְּפָנָיו, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ קִדֵּשׁ עַל הַיַּיִן הַהוּא, שֶׁאַף שֶׁכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ צָרִיךְ שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין זֶה מְעַכֵּב בְּדִיעֲבַד:

סעיף כט אֵין צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ מִכּוֹס הַמְקַדֵּשׁ לְכוֹסוֹת יַיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמְסֻבִּין הַיּוֹצְאִים יְדֵי…

אֵין צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ מִכּוֹס הַמְקַדֵּשׁ לְכוֹסוֹת יַיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמְסֻבִּין הַיּוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן בִּשְׁמִיעָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ פְּגוּמִין, שֶׁאָז הוּא צָרִיךְ לִשְׁפּוֹךְ לְכָל כּוֹס וְכוֹס קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם הוּא, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ כֻלָּם מִכּוֹסוֹת שֶׁאֵינָן פְּגוּמִין, שֶׁזֶּהוּ מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר:

סעיף ל לֹא יִטְעֲמוּ הַמְסֻבִּים קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם הַמְקַדֵּשׁ אִם הֵם זְקוּקִים לְכוֹסוֹ, שֶׁשּׁוֹפֵךְ מִמֶּנּוּ…

לֹא יִטְעֲמוּ הַמְסֻבִּים קֹדֶם שֶׁיִּטְעוֹם הַמְקַדֵּשׁ אִם הֵם זְקוּקִים לְכוֹסוֹ, שֶׁשּׁוֹפֵךְ מִמֶּנּוּ לְכוֹסוֹת שֶׁבְּיָדָם רֵיקָנִים אוֹ פְּגוּמִים, אֲבָל אִם הָיוּ לָהֶם כּוֹסוֹת יַיִן שֶׁאֵינָן פְּגוּמִים — רַשָּׁאִים לִשְׁתּוֹת קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה הַמְקַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר כָּל זֶה בְּסִמָּן ק"צ:

קונטרס אחרון — 8 רישומים (לחץ לפתיחה)

הקונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדת ההלכה שלו בתחתית הדף.

קונטרס אחרון, אות א

וחל יו"ט כו'. זה פשוט דאם חל במוצאי שבת בלא"ה שבת קודם, כמ"ש בתשובת הרדב"ז לענין החבוש בבית האסורים שאין מעבירין על המצות. ואף להחולקים שם, היינו דוקא היכא דמקודש טפי, אבל לא היכא דכי הדדי נינהו, עיין שו"ת חכם צבי סי' ק"ו:

קונטרס אחרון, אות ב

לחם משנה. אף שבמג"א סי' רנ"ד סקכ"ג מבואר דאינו חובה כל כך, מכל מקום כאן יש להורות כהט"ז, הואיל ואפשר לקדש על הפת. ואפשר דאף המג"א מודה בהא, דעכ"פ לחם משנה יש לו אסמכתא מדאורייתא, מה שאין כן ביין שלא נזכר בתורה. דהא מהאי טעמא חמירא עירובי תחומין מעירובי חצרות לפרש"י ותוס' בשבת דף ל"ד עיין סי' רס"א:

קונטרס אחרון, אות ג

כשיגיע בין השמשות כו'. כן משמע בהדיא בברייתא (דף ק"ב סוף ע"א) לפי נוסחתנו, וכמ"ש שם הר"ן, וכן הוא דעת הרי"ף והר"ן והרמב"ן במלחמות ע"ש שכתבו כן בשם ר"ח והגאונים שכל דבריהם דברי קבלה. ואף הרא"ש לא חלק אלא על מה שהוסיף העיטור דבודאי חשכה אף בהבדלה יפסיק, דזה אינו מוזכר כלל בגמרא, אף לפי גירסת הרי"ף ופירושו, ולכן לא כתב כן על הרי"ף. ותדע דהא לפי מ"ש הכסף משנה לדעת הרמב"ם, דמפרש הסוגיא בספק חשיכה כפירוש הרי"ף ור"ן, ואפילו הכי לא הצריך להפסיק בהבדלה כשיצא השבת דהיינו ודאי חשכה, עיין פרק כ"ט מהל' שבת, אלא ודאי דזה אינו מוכרח לגירסת הרי"ף, ומסתמא הרמב"ם בשיטת הרי"ף קאי. וגם המגיד משנה לא הזכיר מחלוקת זו שביניהם. וגם הטור אין דרכו לעולם להשמיט לגמרי דעת הרי"ף. אלא שהסמ"ג הוא דס"ל הכי כדעת הרי"ף, אבל אין זה מוכרח. ואם כן אפשר דאף הרא"ש ס"ל כהרי"ף לענין בין השמשות של קידוש, או בהבדלה לענין התחלה כמ"ש הב"ח ומג"א. ומ"ש היכ[א] אשכחן כו', היינו דלא אשכחן, אבל אינו מוכרח להפך. ומ"ש שם בשם הרז"ה, היינו לאפוקי מתחלת השקיעה, ע"ש ברז"ה מבואר כן בהדיא, אבל בין השמשות אפשר לו להיות בכלל חשכה כיון שהוא ספק ונתקדש היום מספק, ולכן סתם הטור משתחשך. והא דלא פירש כן בהדיא משום דאינו מפורש בגמרא בהדיא, כמ"ש הרא"ש דהיכא אשכחן כו' (ומ"ש הרא"ש בסי' י"ג מיירי מבעוד יום, ר"ל קודם מנחה, כמ"ש התוס', עיין הגהות מרדכי).

ואף אם תמצי לומר כמ"ש הט"ז סי' רצ"ט, דלהרא"ש והטור בספק חשכה שרי בהבדלה, משום דכיון דלדידהו זה אינו מפורש בגמרא מנא לן לאסור בבין השמשות שהוא קודם זמנה, שהרי אי אפשר לו להבדיל בין קודש לחול לגמרי בבין השמשות שהוא ספק, אבל בקידוש אדרבה זהו עיקר זמנה שהוא התחלת השבת, כדאיתא בהדיא בריש פ"ק דברכות שזהו נקרא קידוש היום (ומהאי טעמא כל מוקצה דאתקצאי בבין השמשות אתקצאי לכולה יומא, וכן בעירובי תחומין ועירובי חצרות הכל תלוי בבין השמשות מפני שהוא התחלת השבת). והרמב"ם ושאר פוסקים שכתבו סתם וקדש עליהם היום, מסתמא נתכוונו גם כן ללשון הגמרא שממנה העתיקו דבריהם.

ואיך שיהיה כיון שדברי ר"ח והרי"ף והגאונים ורמב"ן ור"ן וסמ"ג מפורשים לאסור בבין השמשות לענין התחלה בהבדלה, ובקידוש אף להפסיק, וכן דעת מהרי"ק כמ"ש הב"י סי' רצ"ט, והב"ח ומג"א שם וס"ל הכי אף להרא"ש והטור, בודאי שאין לסמוך על הכסף משנה וט"ז להקל נגדם. אלא שלענין התחלה בהבדלה, כיון שכבר נהגו להקל, והט"ז לימד עליהם זכות מדעת הרא"ש וטור, וכן הוא דעת הרמב"[ם] לפי דעת הכסף משנה, אין למחות בידם כיון שיש להם על מי שיסמכו, אבל בקידוש אין להקל כיון שלא נהגו, וגם יש חילוק גדול ביניהם כמ"ש:

קונטרס אחרון, אות ד

ברכה שא"צ כו'. זהו כוונת השו"ע ששינה לשון הטור וכתב אינו חוזר ומברך, דמשמע שיש איסור בדבר. וזהו גם כן כוונת רמ"א שכתב מפלוגתות כו' (כן היא הגירסא בעולת שבת), והיינו שתי הפלוגתות, דמשום פלוגתא א' א"צ לנהוג כן כשהוא מיסב יחידי בלא זימון, לפי מנהגנו שאין מברכין על הכוס ביחיד. והטור שכתב אין צריך, עיקר דינא אשמועינן, ונפקא מינה אם אינו רוצה לקדש ולאכול מיד אלא לאחר זמן, דאז אין איסור משום ברכה שאינה צריכה. עיין סי' רצ"א:

קונטרס אחרון, אות ה

שותין מבעוד יום כו'. לפי מ"ש הכסף משנה דהרמב"ם מפרש הסוגיא דשבת קובעת על ידי אמירה, ע"כ צ"ל דהכי קאמר, כשם שהשבת קובעת למעשר, שאם אמר פירות אלו לשבת חל עליהם שם שבת מיד ואסור לאכול מהם עראי מיד, כמו בשבת עצמה, כדתנן פ"ד דמעשרות משנה ב ובפ"ד דעדיות משנה [י] לפי פירוש הרמב"ם, כך היא קובעת לקידוש שאם אמר באו ונקדש קידוש של שבת חל עליו שבת מיד, ואסור לטעום כלום קודם קידוש כמו בשבת עצמה. ואם כן אפילו מבעוד יום נמי כמ"ש המג"א, דומיא דמעשר דמיירי ודאי אפילו מבעוד יום. ועוד דבין השמשות אי אפשר לו לייחד פירות טבלים לשבת, שהרי אי אפשר לעשרן בבין השמשות, ואף אם מייחדן אין בדבריו כלום, ולא חל עליהם שם שבת כיון שאינן ראויין כלל לשבת ודו"ק. ועיין ברמב"ם שסיים דבהבדלה א"צ לחזור ולברך כו', ולפי זה דמיירי באמירה קודם זמנה ע"כ ר"ל דכל שכן שמותר לשתות. וכן הוא בט"ז ומג"א סי' רצ"ט לפי מ"ש שם דהרמב"ם מיירי דמסובים לאכילה ואפילו כשיגיע זמנה א"צ לפסוק, וכן כתב במגדול עוז ע"ש. ומדבריהם למדנו דגבי קידוש אף שמסובין לאכילה השבת קובעת קודם זמנה באמירה בעלמא, ופשוט הוא בסוגיא, לפי מ"ש הכסף משנה (וכן כתבתי בפנים לטעום כלום):

קונטרס אחרון, אות ו

בבהכ"נ כו'. כן הוא עיקר הגירסא במג"א, דלגירסת הבאר היטב למה הצריך לעיין בסי' רס"ט, ואין שם ענין לכאן. ועוד דממ"ש המג"א בסי' קפ"ב סק"[ה] משמע דדוקא קידוש חמיר מברכת המזון, אבל הבדלה סגי בשכר אפילו לכתחלה, כמו בברכת המזון:

קונטרס אחרון, אות ז

או שיצא כו'. הכי מסתברא לפי דעת המג"א דעקירת חדר דמי להיסח הדעת כדפירש רשב"ם (דף ק' סוף ע"ב), ונתבאר בסי' קע"ח. והארחות חיים נתכוין לזה, ולמד ממנו המג"א להיסח הדעת:

קונטרס אחרון, אות ח

מוכן לשתות כו'. אפשר דאף המג"א מודה בזה, ומיירי כשהביאו לו ואפילו הכי אין צריך לברך אם היה דעתו עליו. ומ"ש בסי' ר"ו סק"ז, היינו לפי דעת הטור אבל לפ"ד ר"ת אינו כן כמבואר בהדיא בהגהות מיימוניות ע"ש בב"י ובט"ז ס"ק ח' וט' ודו"ק. ואף אם תמצי לומר דהמג"א חולק על זה קיי"ל ספק ברכות להקל:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים רע״א.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים הייחודיים של הרב בסימן זה

ייחודים המבדילים את אדמו״ר הזקן בסימן רע״א. כל חידוש בנוי במבנה: שיטה קלאסית ← חידוש הרב ← השלכה למעשה.

חידוש א — הקידוש כדיבור יוצר (רע״א:א-ג)

לקדש בדיבור

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: המצוה היא לקדש בדיבור. הדיבור האנושי הופך לכלי קידוש הזמן הקוסמי.

השלכה למעשה: כלי לחסיד: לומר את הקידוש בכוונה, בריכוז, בהיגוי ברור.

חידוש ב — העדפת היין (רע״א:ד-ט)

היין כאידאל הקבלי

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: היין הוא האידאל כיוון שהוא מייצג את סוד כוס של ברכה. אין זו העדפה גרידא, זה עיקרון מבני.

השלכה למעשה: כלי: תמיד להחזיק יין זמין. מיץ ענבים = גיבוי, לא שווה־ערך.

חידוש ג — ויכולו בעמידה (רע״א:יד-יח)

עדות קוסמית בעמידה

שיטה קלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מנסח: עמידה ב"ויכולו" (עדות קוסמית למנוחת הקב״ה) ואז ישיבה לברכה = סמל הענווה שלאחר העדות.

השלכה למעשה: כלי לחסיד חב״די: לקיים מנהג מדויק זה.

3 · דברי הרבי

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי על נושאי סימן רע״א

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן רע״א מצוטט במספר שיחות ואגרות של הרבי בנושא. להלן הציונים המרכזיים שזוהו.
מקורנושאהקשר לסימן רע״א
ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רע״א הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רע״א ומנסח את היישום בזמננו.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים על שאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה.

⚠ אימות: ההפניות הנ״ל הן סמני חיפוש שיש לאמת מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נשאר שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה החב״דית למעשה

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן רע״א, ברגישות החב״דית.

לחסיד חב״ד — סימן רע״א

  • ① יין ענבים טהור לקידוש. חידוש ב של הרב. אידאל קבלי. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״א:ד-ט.
  • ② עמידה בויכולו, ישיבה בברכה. חידוש ג של הרב. מנהג חב״ד. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״א:יד-יח.
  • ③ לבטא בכוונה. חידוש א של הרב. הדיבור מקדש. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״א:א-ג.
  • ④ אשה יכולה לעשות קידוש למשפחה בהיעדר הבעל. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״א:יט-כג.
  • ⑤ בנסיעה: לעשות קידוש לבד במלון או בפונדק. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״א:כד-ל.
  • ⑥ מהדורא בתרא: לקידוש על מיץ ענבים מודרני, יש להתייעץ.

⚠ סעיף זה מציג את ההנהגה ההלכתית החב״דית. לכל שאלה מעשית: להתייעץ עם הרב שלך.