סימן רע״ב · 10 סעיפים

📑 תכנית הלימוד

1. טקסט השולחן ערוך

סימן רע״ב מכיל 10 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לעל איזה יין מקדשין — תכונות נדרשות.

סעיף א — יינות פסולים: ריח רע, מגולה, יין/חומץ

על איזה יין מקדשים. ובו י סעיפים:
אין מקדשין על יין שריחו רע — אע״ג דריחיה וטעמיה חמרא. ולא על יין מגולה, אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי. הגה : ואין מקדשין על היין דריחיה חמרא וטעמיה חלא.

סעיף ב — יין מגיתו (יין חדש)

יין מגיתו מקדשין עליו. וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום.

סעיף ג — יינות עם משקעים, יין שחור, מתוק וכו'

מקדשין על יין שבפי החבית, אע״פ שיש בו קמחין. הגה : ויש אוסרין לקדש עליו, אלא יסננו תחלה להעביר הקמחין. ועל יין שבשולי החבית — אע״פ שיש בו שמרים, ועל יין שחור, ועל יין מתוק, ועל יין דריחיה חלא וטעמיה חמרא. ומכל מקום מצוה לברור יין טוב לקדש עליו.

סעיף ד — יין לבן

מקדשין על יין לבן. והרמב״ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד — אבל מבדילים עליו. ומנהג העולם כסברא ראשונה.

סעיף ה — יין חי (לא מזוג)

יין חי — אפילו אם הוא חזק דדרי (פירוש: שראוי להמזג) על חד תלת מיא — מקדשים עליו. ומכל מקום יותר טוב למוזגו, ובלבד שיהא מזוג כראוי. הגה : ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה.

סעיף ו — יין מצימוקים

יין צמוקים מקדשים עליו, (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה).

סעיף ז — שמרים/חרצנים + מים

שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים — אם ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן — מקדשין עליו (ועיין לעיל סי' ר״ד סעיף ה').

סעיף ח — יין מבושל, יין עם דבש

מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, ויש אומרים שאין מקדשין עליהם. הגה : והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר — רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש.

סעיף ט — אין יין: שכר (בירה וכד')

במקום שאין יין מצוי — יש אומרים שמקדשין על שכר ושאר משקין חוץ מן המים, ויש אומרים שאין מקדשין. ולהרא״ש: בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבוקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא — שאם יברך על הפת תחלה, אין כאן שום שינוי. ודברי טעם הם. הגה : וכן המנהג פשוט כדברי הרא״ש. ואם יין בעיר — לא יקדש על הפת. ומי שאינו שותה יין משום נדר — יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו. ואם אין אחרים עמו — יקדש על הפת ולא על היין, או ישמע קידוש מאחרים (הגהות מיי' פ' כ״ט דמחזר אחר יין, ותשובת מיי' ספר הפלאה סי' ד' דיקדש על הפת, לכן צ״ל החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים).

סעיף י — ברכת הקידוש פוטרת יין הסעודה

ברכת יין של קידוש פוטרת יין שבתוך הסעודה, ואינו טעון ברכה לאחריו, דברכת המזון פוטרתו — בין שהוא על הכוס בין שאינו על הכוס.

2. הרקע הכללי

על איזה יינות לקידוש?

סימן רע״א · 271 קבע שהקידוש חייב להיעשות על יין. סימן רע״ב · 272 משיב על השאלה המעשית: איזה יין בדיוק? המחבר מתקדם במעגלים קונצנטריים:

• קריטריון איכות — אין לכבד את השבת ביין "פגום" (סעיף 1: כלל "הקריבהו נא לפחתך" — מלאכי א:ח)
• קריטריון מקור — מהענב, בכל צורותיו (סעיפים 2-7: יין חדש, יין לבן, צימוקים וכו')
• קריטריון עיבוד — יין מבושל, יין עם דבש, חרצנים מהולים (סעיפים 7-8)
• קריטריון חלופה — בירה/פת אם אין יין (סעיף 9)

מיקום בהלכות שבת

סימן רע״ב הוא המשלים הטכני של סימן רע״א · 271. הוא גם מכין את סימן רע״ג · 273 (מקום הקידוש) שידון בסביבת הקידוש.

3. מושגי המפתח בהלכה

4. פירוט 10 הסעיפים — מבט סינופטי

5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים

המשנה ברורה לרבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) כולל 38 סעיפים על סימן זה. להלן הראשונים — להבנה טובה יותר של הסעיפים:

לטקסט המלא של 38 הסעיפים, עיין בספריא: Mishnah Berurah 272.

6. שיטת הרמ״א — 5 הגהות

1. הגהה לסעיף א: "יין שריחו ריח יין וטעמו טעם חומץ" — פסול לקידוש (טור). הרחבה לדין המחבר.
2. הגהה לסעיף ג: לסנן את הקמחין לפני הקידוש (מרדכי). מחמיר יותר מהמחבר.
3. הגהה לסעיף ה: "יינות שלנו (האירופאיים מימי הביניים) טובים יותר ללא מזיגה" — טור. הפיכת האידיאל התלמודי.
4. הגהה לסעיף ח: המנהג לקדש על יין מבושל/עם דבש אפילו אם יש יין אחר — ובלבד שהראשון יותר טוב.
5. הגהה לסעיף ט: שיטת הרא״ש — בלילה, קידוש על הפת ולא על השכר; בבוקר, שכר. אם יש יין בעיר, לא לקדש על הפת.

7. מקרים מעשיים בני זמננו

8. סיכום מעשי של הסימן

9. שאלות הבנה

להמשך לימוד