סימן רע״ב · 10 סעיפים
גישה ראשונה לסימן רע״ב: טקסט עברי שלם של המחבר, הסברים פדגוגיים של מושגי ההלכה, מקרים מעשיים בני זמננו וסיכום.
נושא: על איזה יין מקדשין — תכונות נדרשות
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן רע״ב (10 סעיפים)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן רע״ב מכיל 10 סעיפים של המחבר (רבי יוסף קארו) המקודדים את ההלכות הנוגעות לעל איזה יין מקדשין — תכונות נדרשות.
סעיף א — יינות פסולים: ריח רע, מגולה, יין/חומץ
על איזה יין מקדשים. ובו י סעיפים:
אין מקדשין על יין שריחו רע — אע״ג דריחיה וטעמיה חמרא. ולא על יין מגולה, אפילו האידנא דלא קפדינן אגילוי. הגה : ואין מקדשין על היין דריחיה חמרא וטעמיה חלא.
- שלושה יינות נדחו, ומטעם אחד: הקריבהו נא לפחתך — אין מגישים לפני המקום מה שלא היינו מגישים לפחה.
- יין שריחו רע — ואף שטעמו וריחו יין ומברכים עליו בורא פרי הגפן.
- יין שנתגלה, ואף שאין הנחשים מצויים בינינו.
- הרמ״א: ואף יין שריחו יין וטעמו חומץ.
- דקדוק: לא עמד מגולה אלא שעה מועטת — אין להקפיד כל כך, אלא אם כן נמר ריחו וטעמו (שו״ע הרב רע״ב:א).
סעיף ב — יין מגיתו (יין חדש)
יין מגיתו מקדשין עליו. וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום.
- יין מגיתו כשר: התסיסה אינה תנאי.
- והמחבר מוסיף: וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום.
- וסעיף זה — ולא קולא של בני זמננו — הוא יסוד היתר מיץ הענבים.
- ומכל מקום היין הישן עדיף — ולא מן הסעיף, אלא משולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״ב:ב ומשנה ברורה ס״ק ה: מצוה מן המובחר ביין ישן.
סעיף ג — יינות עם משקעים, יין שחור, מתוק וכו'
מקדשין על יין שבפי החבית, אע״פ שיש בו קמחין. הגה : ויש אוסרין לקדש עליו, אלא יסננו תחלה להעביר הקמחין. ועל יין שבשולי החבית — אע״פ שיש בו שמרים, ועל יין שחור, ועל יין מתוק, ועל יין דריחיה חלא וטעמיה חמרא. ומכל מקום מצוה לברור יין טוב לקדש עליו.
- רשימת יינות עכורים או חריגים, וכולם כשרים: פי החבית עם קמחין, שולי החבית עם שמרים, יין שחור, יין מתוק, ויין שריחו חומץ וטעמו יין.
- הרמ״א: לסנן תחילה את הקמחין — וכן נקט אדמו״ר הזקן, אם אפשר לו.
- ואין להתבלבל: קרום לבן על פניו אוסר את הקידוש — שכבר החמיץ.
- והסעיף חותם בכלל הנוהג בכל הסימן: מצוה לברור יין טוב.
סעיף ד — יין לבן
מקדשין על יין לבן. והרמב״ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד — אבל מבדילים עליו. ומנהג העולם כסברא ראשונה.
- יין לבן כשר לדעת המחבר, וכן הכריע המנהג: ומנהג העולם כסברא ראשונה.
- והרמב״ן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד — ומתירו להבדלה.
- ומכל מקום מצוה לחזר אחר יין אדום, אלא אם כן הלבן משובח ממנו (אורח חיים תע״ב:י״א).
סעיף ה — יין חי (לא מזוג)
יין חי — אפילו אם הוא חזק דדרי (פירוש: שראוי להמזג) על חד תלת מיא — מקדשים עליו. ומכל מקום יותר טוב למוזגו, ובלבד שיהא מזוג כראוי. הגה : ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה.
- יין חי כשר, ואפילו חזק כדי לשאת שלושה חלקי מים.
- והמובחר לפי הגמרא למוזגו — ובלבד שיהא מזוג כראוי.
- הרמ״א: ויינות שלנו, שאינם חזקים, טובים יותר בלא מזיגה. שינוי במציאות, לא בעיקרון.
סעיף ו — יין מצימוקים
יין צמוקים מקדשים עליו, (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה).
- יין צימוקים כשר.
- ותנאי (הטור): שיהא בהם מעט לחלוחית — והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה.
- ואם אין יוצא מהם דבר אף בעצירה — אין זה יין.
סעיף ז — שמרים/חרצנים + מים
שמרי יין או חרצנים שנתן עליהם מים — אם ראוי לברך עליו בורא פרי הגפן — מקדשין עליו (ועיין לעיל סי' ר״ד סעיף ה').
- שמרים וחרצנים ששרו במים: השאלה אינה במקור אלא בתוצאה.
- והמידה אחת, ומקורה בסימן ר״ד: האם הנוזל עדיין ראוי לבורא פרי הגפן?
- אם כן — מקדשים עליו; ואם לאו — אין זה יין.
סעיף ח — יין מבושל, יין עם דבש
מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, ויש אומרים שאין מקדשין עליהם. הגה : והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר — רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש.
- יין מבושל ויין שיש בו דבש כשרים, כנגד דעת מיעוט הפוסלת אותם משום שאינם ראויים לניסוך.
- הרמ״א: והמנהג לקדש עליהם אפילו יש לו יין אחר, כשהאחר גרוע מהם.
- והטעם שנקט אדמו״ר הזקן: המבושל לא נשתנה לגריעות אלא לעילוי (רע״ב:ט).
סעיף ט — אין יין: שכר (בירה וכד')
במקום שאין יין מצוי — יש אומרים שמקדשין על שכר ושאר משקין חוץ מן המים, ויש אומרים שאין מקדשין. ולהרא״ש: בלילה לא יקדש על השכר אלא על הפת, ובבוקר יותר טוב לקדש על השכר, שיברך עליו שהכל קודם ברכת המוציא — שאם יברך על הפת תחלה, אין כאן שום שינוי. ודברי טעם הם. הגה : וכן המנהג פשוט כדברי הרא״ש. ואם יין בעיר — לא יקדש על הפת. ומי שאינו שותה יין משום נדר — יכול לקדש עליו וישתו אחרים המסובין עמו. ואם אין אחרים עמו — יקדש על הפת ולא על היין, או ישמע קידוש מאחרים (הגהות מיי' פ' כ״ט דמחזר אחר יין, ותשובת מיי' ספר הפלאה סי' ד' דיקדש על הפת, לכן צ״ל החילוק אם אוכל לבדו ואם אוכל עם אחרים).
- במקום שאין יין: שתי דעות, האחת מתירה שכר ושאר משקים — חוץ מן המים — והשנייה לא.
- הרא״ש, ואחריו הרמ״א: בלילה מקדשים על הפת, לא על השכר; ובבוקר השכר עדיף, שברכת שהכל קודמת להמוציא ויש בכך היכר.
- הרמ״א: ואם יין בעיר — לא יקדש על הפת.
סעיף י — ברכת הקידוש פוטרת יין הסעודה
ברכת יין של קידוש פוטרת יין שבתוך הסעודה, ואינו טעון ברכה לאחריו, דברכת המזון פוטרתו — בין שהוא על הכוס בין שאינו על הכוס.
• סעיפים 1, 3-4: איכות היין (ריח רע, משקעים, יין לבן) — מה פוסל ומה לא
• סעיפים 2, 5-8: הרחבה (יין חדש, צימוקים, שמרים, מבושל, יין עם דבש) — חז״ל מקילים
• סעיפים 9-10: חלופות ליין (שכר, פת) + פטירת יין הסעודה
- ברכת הקידוש פוטרת את כל יין הסעודה: אין חוזרים ומברכים על כוס אחרת.
- ואין ברכה אחרונה על הכוס: ברכת המזון פוטרתה.
- והטעם: כוס הקידוש מצורכי הסעודה היא, ומחמתה היא באה.
2. הרקע הכללי
על איזה יינות לקידוש?
סימן רע״א · 271 קבע שהקידוש חייב להיעשות על יין. סימן רע״ב · 272 משיב על השאלה המעשית: איזה יין בדיוק? המחבר מתקדם במעגלים קונצנטריים:
- קריטריון איכות — אין לכבד את השבת ביין "פגום" (סעיף 1: כלל "הקריבהו נא לפחתך" — מלאכי א:ח)
- קריטריון מקור — מהענב, בכל צורותיו (סעיפים 2-7: יין חדש, יין לבן, צימוקים וכו')
- קריטריון עיבוד — יין מבושל, יין עם דבש, חרצנים מהולים (סעיפים 7-8)
- קריטריון חלופה — בירה/פת אם אין יין (סעיף 9)
מיקום בהלכות שבת
סימן רע״ב הוא המשלים הטכני של סימן רע״א · 271. הוא גם מכין את סימן רע״ג · 273 (מקום הקידוש) שידון בסביבת הקידוש.
3. מושגי המפתח בהלכה
4. פירוט 10 הסעיפים — מבט סינופטי
| סעיף | סוג יין | פסיקה |
|---|---|---|
| א | ריח רע, יין מגולה, "ריחיה חמרא טעמיה חלא" | פסול (הקריבהו) |
| ב | יין מהגת (חדש) או אשכול סחוט | מותר |
| ג | יין עם קמחין, שמרים, שחור, מתוק, "ריחיה חלא טעמיה חמרא" | מותר (הרמ״א: לסנן קמחין) |
| ד | יין לבן | מחבר: מותר. רמב״ן: פסול. |
| ה | יין חי (לא מזוג) | מותר. אידיאל: מזוג. רמ״א: יינותינו טובים יותר חיים. |
| ו | יין מצימוקים | מותר אם נותרה לחלוחית |
| ז | שמרים/חרצנים + מים | מותר אם ראוי ל"בורא פרי הגפן" |
| ח | יין מבושל, יין עם דבש | מותר (רמ״א: מנהג) |
| ט | אין יין — בירה/פת | לילה: פת. בוקר: שכר (רא״ש, רמ״א). |
| י | ברכת הקידוש יין הסעודה | פוטרת. אין צורך בברכה אחרונה. |
5. המשנה ברורה — הסעיפים הראשונים
המשנה ברורה לרבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) כולל 38 סעיפים על סימן זה. להלן הראשונים — להבנה טובה יותר של הסעיפים:
לטקסט המלא של 38 הסעיפים, עיין בספריא: Mishnah Berurah 272.
6. שיטת הרמ״א — 5 הגהות
- הגהה לסעיף א: "יין שריחו ריח יין וטעמו טעם חומץ" — פסול לקידוש (טור). הרחבה לדין המחבר.
- הגהה לסעיף ג: לסנן את הקמחין לפני הקידוש (מרדכי). מחמיר יותר מהמחבר.
- הגהה לסעיף ה: "יינות שלנו (האירופאיים מימי הביניים) טובים יותר ללא מזיגה" — טור. הפיכת האידיאל התלמודי.
- הגהה לסעיף ח: המנהג לקדש על יין מבושל/עם דבש אפילו אם יש יין אחר — ובלבד שהראשון יותר טוב.
- הגהה לסעיף ט: שיטת הרא״ש — בלילה, קידוש על הפת ולא על השכר; בבוקר, שכר. אם יש יין בעיר, לא לקדש על הפת.
7. מקרים מעשיים בני זמננו
| מצב | יישום |
|---|---|
| יין שכתוב עליו « מבושל » בהכשר מוכר | סעיף ח — מותר לקידוש, והמנהג (רמ״א) לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר כשהאחר גרוע ממנו. המילה « מפוסטר » לבדה אינה קובעת מעמד זה: ראה מושג 4. |
| מיץ ענבים (מפוסטר, ללא אלכוהול) | כשר — ואין זו קולא של פוסקי הדור אלא דין המחבר עצמו, או״ח רע״ב:ב — « וסוחט אדם אשכול של ענבים ואומר עליו קידוש היום ». ומכל מקום היין הישן עדיף: מצוה מן המובחר ביין ישן (שולחן ערוך אדמו״ר הזקן רע״ב:ב; משנה ברורה ס״ק ה). |
| יין לבן | כשר (מחבר, סעיף ד) — וכן פסק אדמו״ר הזקן: יין לבן מקדשים עליו (רע״ב:ד). ומכל מקום מצוה לחזר אחר יין אדום, אם אין הלבן משובח ממנו (אורח חיים תע״ב:י״א; משנה ברורה רע״ב ס״ק י). האיכות קודמת אפוא לצבע. |
| יין עם משקע גלוי (שמרים) | סעיף ג — מותר כמות שהוא: השמרים אינם טעונים סינון. הקמחין — הנקודות הלבנות — הם שהרמ״א מצריך לסנן תחילה, וכן נקט אדמו״ר הזקן אם אפשר לו (רע״ב:ג). אין זה אפוא עניין של אסתטיקה. |
| יין מצימוקים (יין חנוכה ביתי) | סעיף ו — מותר. לוודא שהייתה לחלוחית, לא רק השרייה. |
| אין יין מצוי במקום (ולא סתם שלא הביא עמו) | סעיף ט — לילה: קידוש על הפת; בוקר: על הבירה (רא״ש/רמ״א). ולשון הרמ״א: ואם יין בעיר לא יקדש על הפת. |
| יין « מבושל » שגוי מגישו או מוזגו | יין מבושל שנגע בו גוי נשאר מותר: « יין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים מותר » (יו״ד קכ״ג:ג). ואין זה מדין טומאה אלא מאיסור סתם יינם. ועדיין כשר לקידוש (סעיף ח). |
8. סיכום מעשי של הסימן
- אין יין פגום — ריח רע, "ריח יין/טעם חומץ", יין מגולה (סעיף א). עיקרון: הקריבהו נא לפחתך.
- כל יין מהענב כשר — יין חדש, לבן, אדום, מתוק, שחור, צימוקים, שמרים (סעיפים ב-ז). חז״ל מקילים.
- יין מבושל מותר — אפילו כשיש יין אחר, גרוע ממנו (רמ״א, סעיף ח).
- אין יין: לילה ← קידוש על הפת; בוקר ← שכר (סעיף ט).
- לברור את היין הטוב — מצוה לברור יין טוב (סעיף ג), ולחזר אחר יין אדום אלא אם כן הלבן משובח ממנו: מצוה לחזור אחר יין אדום (אורח חיים תע״ב:י״א; משנה ברורה רע״ב ס״ק י). « לא מפוסטר » אינו קריטריון: הרמ״א מתיר יין מבושל אף כשיש יין אחר, כשהאחר גרוע ממנו (סעיף ח).
- ברכת הקידוש פוטרת כל יין אחר בסעודה (סעיף י).
9. שאלות הבנה
- אילו יינות פסולים לקידוש? מדוע?
- מהו עיקרון "הקריבהו נא לפחתך"? מהיכן מקורו?
- האם יין לבן, יין מתוק, יין שחור מותרים? האם יש מחלוקת בין המחבר לרמב״ן?
- מה אומר הסימן על יין מבושל / מפוסטר?
- מה לעשות אם אין יין? מה שיטת הרא״ש (שאחריה הרמ״א)?
- האם בירה יכולה להחליף יין? לילה ובוקר?
- האם ברכת הקידוש פוטרת את היין בשאר הסעודה?
להמשך לימוד
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות וניואנסים של האחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: לחזרה ולשינון מהיר עם מנמוניקות
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן רע״ב)