Daat HaRav — The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe on Siman רע"ג

שֶׁיִּהְיֶה הַקִּדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה וּבוֹ י"ב סְעִיפִים:

אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁאִם קִדֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְאָכַל בְּבַיִת אַחֵר, בֵּין שֶׁהָיָה דַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה לֶאֱכוֹל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין שֶׁקִּדֵּשׁ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּבַיִת זֶה וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּבַיִת אַחֵר — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּקִּדּוּשׁ הָרִאשׁוֹן, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל בַּבַּיִת הָאַחֵר, בֵּין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל לַיְלָה וּבֵין בַּקִּדּוּשׁ שֶׁל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: בִּמְקוֹם עֹנֶג סְעֻדַּת שַׁבָּת — שָׁם תְּהֵא קְרִיאַת הַקִּדּוּשׁ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאִם קִדֵּשׁ וְלֹא סָעַד אַחֲרָיו כְּלָל שֶׁלֹּא יָצָא יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ:

Laws that the Kiddush must be in the place of the meal (mekom seudah) — containing 12 se'ifim:

There is no Kiddush except in the mekom seudah. For if one made Kiddush in one house and ate in another — whether he had originally intended to eat in the other house, or whether he made Kiddush intending to eat in the first house and then changed his mind to eat in the other — he has not fulfilled his obligation with the first Kiddush, and he must repeat the Kiddush before eating in the other house. This applies both to the Kiddush of the night and to the Kiddush of the day, as it is said, "Vekarata laShabbos oneg" ("And you shall call the Shabbos a delight"); and the Sages expounded: in the place of the oneg of the Shabbos meal — there shall the Kiddush be recited.

And it goes without saying that if one made Kiddush and did not eat any meal at all afterwards, he has not fulfilled the obligation of Kiddush:

וַאֲפִלּוּ בְּבַיִת אֶחָד מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּחֶדֶר אֶחָד עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר זֶה, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר, וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָּה לַבַּיִת — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנִמְלַךְ, אֲבָל אִם כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הָיָה דַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל בְּחֶדֶר אַחֵר — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ אִם שְׁנֵי הַחֲדָרִים הֵם בְּבַיִת אֶחָד. וְכֵן מִבַּיִת לָעֲלִיָּה, אוֹ מֵעֲלִיָה לַבַּיִת (וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה).

אֲבָל מִבַּיִת לְבַיִת, אוֹ מִבַּיִת לֶחָצֵר — אֵינוֹ מוֹעִיל מַה שֶּׁהָיָה בְּדַעְתּוֹ מִתְּחִלָּה עַל כָּךְ, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ שָׁם יָכוֹל הוּא לִרְאוֹת מִשָּׁם אֶת מְקוֹמוֹ שֶׁקִּדֵּשׁ בּוֹ, אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ חַלּוֹן, וַאֲפִלּוּ מִקְצָת מְקוֹמוֹ — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁזֶּה נִקְרָא קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, שֶׁשְּׁנֵי מְקוֹמוֹת אֵלּוּ כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן קִדּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁהֵן כְּמָקוֹם אֶחָד לְעִנְיַן צֵרוּף לְזִמּוּן, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קצ"ה. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם בִּשְׁעַת הַדְּחָק:

And even within one house, from one room to another: if one made Kiddush in one room intending to eat in that room, and then changed his mind to eat in another room — and likewise from the house to the upper floor (aliyah) or from the aliyah to the house — he must repeat the Kiddush.

In what case is this said? When he changed his mind. But if, at the time he made Kiddush, he already intended to eat in another room — he need not repeat the Kiddush, provided the two rooms are in the same house. The same applies from the house to the aliyah or vice versa (yet in any case, lechatchilah it is best not to do so, since some dispute this).

But from one house to another, or from the house to the courtyard — the fact that he originally intended this does not help, and he must repeat the Kiddush, as has been explained.

However, if at the time of his eating there he can see from there the place where he made Kiddush — even through a window, and even only part of that place — some hold that this is considered Kiddush in the mekom seudah, since these two places are then like one place with respect to Kiddush, just as they are like one place for joining for zimmun, as explained in siman 195. And one may rely on their words at a time of pressing need (sha'as hadechak):

מִפִּנָּה לְפִנָּה בְּבַיִת אֶחָד, שֶׁקִּדֵּשׁ בְּזָוִית זוֹ עַל דַּעַת לֶאֱכוֹל כַּאן וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בְּזָוִית אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ בַיִת וְאוֹתוֹ חֶדֶר, וַאֲפִלּוּ הוּא טְרַקְלִין גָּדוֹל — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁכָּל הַחֶדֶר נֶחְשָׁב מָקוֹם אֶחָד. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁיֵּשׁ חוֹלְקִים עַל זֶה:

From corner to corner in one house: if he made Kiddush in one corner intending to eat there, and then changed his mind to eat in another corner of the same house and the same room — even if it is a large traklin (banquet hall) — he need not repeat the Kiddush, since the entire room is regarded as a single place. Nevertheless, lechatchilah it is best not to do so, since some dispute this:

וְסֻכָּה שֶׁהִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁמְּחִצּוֹת הַסֻּכָּה מַפְסִיקוֹת בֵּין חֲלַל הַסֻּכָּה לַחֲלַל הַבַּיִת — אֵינָהּ כְּחֶדֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין מְחִצּוֹת עֲשׂוּיוֹת לְתַשְׁמִישׁ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוַת סֻכָּה, וּלְפִיכָךְ אִם קִדֵּשׁ בַּבַּיִת וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ לֶאֱכוֹל בַּסֻּכָּה, אוֹ לְהֵפֶךְ — אֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּמוֹ מִפִּנָּה לְפִנָּה.

אֲבָל אִם מְחִצּוֹת הַבַּיִת מַפְסִיקוֹת בֵּין חֲלַל הַבַּיִת לַחֲלַל הַסֻּכָּה אַף עַל פִּי שֶׁפֶּתַח הַבַּיִת פָּתוּחַ לַסֻּכָּה — הֲרֵי זֶה כְּמֵחֶדֶר לְחֶדֶר.

(וְאִם אֵין הַסֻּכָּה סְמוּכָה לַבַּיִת אֶלָּא אֲוִיר הֶחָצֵר מַפְסִיק בֵּינֵיהֶם — הֲרֵי זֶה כְּמִבַּיִת לְבַיִת אוֹ מִבַּיִת לֶחָצֵר):

A succah that stands within the house: although the walls of the succah separate the inside of the succah from the inside of the house, it is not considered a room of its own, since the partitions were not made for ordinary use but for the mitzvah of succah. Therefore, if one made Kiddush in the house and then changed his mind to eat in the succah, or the reverse — he need not repeat the Kiddush, for this is like moving from corner to corner.

But if the walls of the house separate the inside of the house from the inside of the succah — even though the doorway of the house opens to the succah — this is like moving from room to room.

(And if the succah is not adjacent to the house but the open air of the courtyard intervenes — this is like moving from house to house, or from house to courtyard):

צָרִיךְ לֶאֱכוֹל בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ לְאַלְתַּר אַחַר הַקִּדּוּשׁ, אֲבָל אִם לֹא אָכַל עַד לְאַחַר זְמַן — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁיֹּאכַל. וְאֵין חִלּוּק בֵּין זְמַן קָצָר לִזְמַן אָרֹךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּדֵּשׁ לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד, אֲבָל אִם הָיָה בְּדַעְתּוֹ לֶאֱכוֹל מִיָּד, אֶלָּא שֶׁאֵרְעוֹ אֹנֶס שֶׁלֹּא אָכַל עַד לְאַחַר זְמַן — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ כְּשֶׁאוֹכֵל בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ. וְהוּא שֶׁלֹּא יָצָא מִמָּקוֹם זֶה מִשֶּׁקִּדֵּשׁ עַד שֶׁיֹּאכַל, אֲבָל אִם יָצָא בֵּינְתַיִם — צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ.

וְאִם מִתְּחִלָּה כְּשֶׁקִּדֵּשׁ הָיָה בְדַעְתּוֹ שֶׁלֹּא לֶאֱכוֹל עַד לְאַחַר זְמַן, וַאֲפִלּוּ הָיָה בְדַעְתּוֹ גַּם כֵּן שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּבַיִת זֶה אֶלָּא בְּבַיִת אַחֵר, וְאַחַר כָּךְ נִמְלַךְ וְאָכַל מִיָּד בִּמְקוֹם הַקִּדּוּשׁ — אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְקַדֵּשׁ:

One must eat in the place of the Kiddush immediately after the Kiddush. But if he did not eat until after some time has passed — he has not fulfilled his obligation, and he must repeat the Kiddush before eating. There is no distinction between a short time and a long time.

In what case is this said? When at the outset, when he made Kiddush, he did not intend to eat immediately. But if he intended to eat immediately, and an ones (unavoidable circumstance) occurred so that he did not eat until later — he has fulfilled his obligation, and need not repeat the Kiddush when he eats in the place of the Kiddush. This is on condition that he did not leave that place from the time he made Kiddush until he ate; but if he went out in the interim — he must repeat the Kiddush.

And if at the outset, when he made Kiddush, he intended not to eat until later — even if he also intended not to eat in this house but in another — and then he changed his mind and ate immediately in the place of the Kiddush — he need not repeat the Kiddush:

יָכוֹל אָדָם לְקַדֵּשׁ לַאֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל עִמָּהֶם, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם קִדּוּשׁ שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, כֵּיוָן שֶׁלְּהַשּׁוֹמְעִים הַיּוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָן הוּא מְקוֹם סְעֻדָּה.

וּמִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּקִדּוּשׁ זֶה, וְכֵן אִם כְּבָר קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לְקִדּוּשׁ זֶה — אֵין לוֹ לְקַדֵּשׁ לַאֲחֵרִים לְכַתְּחִלָּה, אֶלָּא אִם כֵּן הֵם אֵינָם יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ בְּעַצְמָם.

וּכְשֶׁעֲדַיִן לֹא קִדֵּשׁ לְעַצְמוֹ — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטְעוֹם כְּלוּם מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ זֶה, שֶׁאָסוּר לוֹ לִטְעוֹם עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לְבָרֵךְ לָהֶם "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁבְּקִדּוּשׁ זֶה.

אַף עַל פִּי שֶׁבִּרְכַּת הַנֶהֱנִּין אֵין מִי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה יָכוֹל לְהוֹצִיא אֲחֵרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים לְבָרֵךְ, מִכָּל מָקוֹם בִּרְכַּת "בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן" שֶׁל קִדּוּשׁ, בֵּין שֶׁל לַיְלָה בֵּין שֶׁל יוֹם, וְכֵן בִּרְכַּת "הַמּוֹצִיא" כְּשֶׁמְּקַדֵּשׁ עַל הַפַּת — אֵינָן דּוֹמוֹת לִשְׁאָר בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין, הוֹאִיל וְהֵן חוֹבָה, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן קס"ז:

A person may make Kiddush for others even though he is not eating with them, and there is no problem of "Kiddush not in the mekom seudah", since for the listeners who fulfill their obligation it is a mekom seudah.

Nevertheless, since he himself does not fulfill his obligation through this Kiddush — and likewise if he has already made Kiddush for himself in his own mekom seudah, so that he no longer needs this Kiddush — he should not make Kiddush for others lechatchilah, unless they do not know how to make Kiddush themselves.

And as long as he has not yet made Kiddush for himself, he must take care not to taste anything from this Kiddush cup, for it is forbidden for him to taste until he has made Kiddush in his own mekom seudah. Yet he may recite for them the berachah of "borei peri hagafen" of this Kiddush.

Although regarding birkos hanehenin (blessings on enjoyment) one who does not enjoy cannot discharge others even if they do not know how to bless, nevertheless the berachah of "borei peri hagafen" of Kiddush, whether of the night or of the day, and likewise the berachah of "HaMotzi" when making Kiddush over bread, are not similar to other birkos hanehenin, since they are chovah (obligation), as is explained in siman 167:

הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים שֶׁזֶּה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין קִדּוּשׁ אֶלָּא בִּמְקוֹם סְעֻדָּה — אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּגְמוֹר שָׁם כָּל סְעֻדָּתוֹ, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם אָכַל כְּזַיִת, אוֹ אֲפִלּוּ כְּזַיִת מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁמְּבָרְכִים עֲלֵיהֶם "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", אוֹ שֶׁשָּׁתָה רְבִיעִית יַיִן מִלְּבַד כּוֹס הַקִּדּוּשׁ — יוֹצֵא בָזֶה יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה.

וְיָכוֹל לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ הַסְּעֻדָּה בְּמָקוֹם אַחֵר, בֵּין מִיָּד בֵּין לְאַחַר זְמַן. וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס קֹדֶם אוֹתָהּ סְעֻדָּה, בֵּין בַּלַּיְלָה בֵּין בַּיּוֹם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכְּבָר יָצָא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה — הֲרֵי סְעֻדָּה זוֹ הָאַחֶרֶת דּוֹמָה לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת שֶׁאֵין צָרִיךְ לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס לְפָנֶיהָ:

The Geonim ruled that what the Sages said, "there is no Kiddush except in the mekom seudah", does not require that one finish his entire meal there; rather, even if he ate a kezayis, or even a kezayis of the five grains over which one recites "borei minei mezonos", or if he drank a revi'is of wine besides the Kiddush cup — by this he fulfills Kiddush in the mekom seudah.

And he may afterwards eat the meal proper in another place, whether immediately or after some time. Nor need he bless over the cup before that meal, whether at night or by day — for since he has already fulfilled Kiddush in the mekom seudah, this latter meal resembles the third Shabbos meal (seudah shlishis), before which one need not bless over the cup:

אֲבָל אִם אָכַל פֵּרוֹת, אֲפִלּוּ הַרְבֵּה, וְכֵן אִם שָׁתָה שְׁאָר מַשְׁקִים, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם "חֲמַר מְדִינָה" — אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, לְפִי שֶׁהַיַּיִן סוֹעֵד הַלֵּב, וַחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים נִקְרָאִים מָזוֹן, לְכָךְ הֵם רְאוּיִים לְהִקָּרֵא עֲלֵיהֶם שֵׁם סְעֻדָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר מַשְׁקִים וּפֵרוֹת:

But if he ate fruit, even a great deal, or drank other beverages — even chamar medinah (the country's beverage of prestige) — he does not fulfill Kiddush in the mekom seudah. For wine sustains the heart, and the five grains are called mazon (nourishment); therefore they are fit to bear the name "meal", which is not the case with other beverages or fruits:

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן מִכּוֹס הַקִּדּוּשׁ — יוֹצֵא בָזֶה יְדֵי קִדּוּשׁ בִּמְקוֹם סְעֻדָּה, וְלֹא הִצְרִיכוּ סְעֻדָּה בִּמְקוֹם קִדּוּשׁ אֶלָּא כְּשֶׁלֹּא שָׁתָה רְבִיעִית שְׁלֵמָה אֶלָּא רֹב רְבִיעִית. וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם לְעֵת הַצֹּרֶךְ, כְּגוֹן בְּקִדּוּשׁ שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ מִילָה, וְאֵין שָׁם קָטָן לְהַשְׁקוֹתוֹ מִכּוֹס שֶׁל בְּרָכָה — יִשְׁתֶּה גָדוֹל רְבִיעִית שְׁלֵמָה וְיִתְכַּוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ט.

(וּמִכָּל מָקוֹם, אִם אֶפְשָׁר טוֹב שֶׁיִּשְׁתֶּה עוֹד רְבִיעִית שְׁלֵמָה מִלְּבַד רֹב רְבִיעִית שֶׁיּוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבַת קִדּוּשׁ, כְּדֵי לָצֵאת לְדִבְרֵי הַכֹּל):

Some hold that even if he drank a revi'is of wine from the Kiddush cup itself — by this he fulfills Kiddush in the mekom seudah; and they required a meal in the place of Kiddush only when he did not drink a full revi'is but only the majority of a revi'is. And one may rely on their words in case of need — such as for the Kiddush in shul, or at a bris milah, when there is no child present to be given the cup of berachah: a grown person may drink a full revi'is with intent to fulfill his obligation thereby, as is explained in siman 269.

(Nevertheless, if possible, it is best to drink a further full revi'is beyond the majority of the revi'is with which one fulfills Kiddush, in order to be yotzei according to all opinions):

אִם קִדֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְשָׁמַע שְׁכֵנוֹ הַקִּדּוּשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁהוּא בְּתוֹךְ בַּיִת שֶׁלּוֹ וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לְפָנָיו לֶאֱכוֹל מִיָּד בְּאוֹתוֹ מָקוֹם — יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא שׁוֹמֵעַ בִּמְקוֹם סְעֻדָּתוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמְקַדֵּשׁ הוּא בְּמָקוֹם אַחֵר — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְהוּא שֶׁיִּתְכַּוֵּן הַמְקַדֵּשׁ לְהוֹצִיאוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְיִתְכַּוֵּן הוּא לָצֵאת בִּשְׁמִיעָה זוֹ.

וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יָכוֹל אָדָם לְקַדֵּשׁ בְּבֵיתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ שְׁכֵנָיו וְיֵצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָן, וַאֲפִלּוּ אִם הוּא אֵינוֹ אוֹכֵל עֲדַיִן וְאֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ זֶה, אֶלָּא שֶׁמְּקַדֵּשׁ בִּשְׁבִיל שְׁכֵנָיו שֶׁאֵינָן יוֹדְעִים לְקַדֵּשׁ:

If one made Kiddush in his own house and his neighbor heard the Kiddush from him while the neighbor was in his own house with his table set before him, ready to eat immediately in that very place — he is yotzei thereby, for he hears in his own mekom seudah. And although the one making Kiddush is in another place, this is of no concern. This is on condition that the one making Kiddush intends to be motzi him, and the listener intends to be yotzei through this hearing.

And even lechatchilah a person may make Kiddush in his house so that his neighbors will hear and fulfill their obligation, even if he himself is not yet eating and is not being yotzei with this Kiddush — but is simply making Kiddush on behalf of his neighbors who do not know how to make Kiddush themselves:

מִי שֶׁבֵּיתוֹ סָמוּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְשָׁמַע הַקִּדּוּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מֵהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁמְּקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לָצֵאת בּוֹ — לֹא יָצָא, לְפִי שֶׁבִּזְמַן הַזֶּה שֶׁאֵין לָנוּ אוֹרְחִים הַשּׁוֹבְתִים אֵצֶל בֵּית הַכְּנֶסֶת — אֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מִתְכַּוֵּן כְּלָל לְהוֹצִיא שׁוּם אָדָם בְּקִדּוּשׁ זֶה, וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא מֵחֲמַת הַמִּנְהָג:

One whose house is adjacent to the shul and who hears the Kiddush in his house from the shaliach tzibbur who is making Kiddush in shul — even if he intends to be yotzei — is not yotzei. For in our time, when we no longer have guests who lodge near the shul, the shaliach tzibbur does not at all intend to be motzi anyone with this Kiddush, and he only makes it on account of the minhag:

לְכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לֶאֱכוֹל סְעֻדַּת הַלַּיְלָה בְּמָקוֹם שֶׁהַנֵּרוֹת דּוֹלְקוֹת. וְאַף אִם אוֹכְלָהּ מִבְּעוֹד יוֹם — אֵין לוֹ לֶאֱכוֹל בֶּחָצֵר, אַף אִם נֶהֱנֶה שָׁם יוֹתֵר מִפְּנֵי הָאֲוִיר, אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים.

אֲבָל אִם הוּא מִצְטַעֵר הַרְבֵּה בַּבַּיִת מִפְּנֵי הַשָּׁרָב אוֹ מִפְּנֵי הַזְּבוּבִים — יָכוֹל לְקַדֵּשׁ וְלֶאֱכוֹל בֶּחָצֵר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה הַנֵּרוֹת, שֶׁהַנֵּרוֹת לְעֹנֶג נִצְטַוּוּ וְלֹא לְצַעַר. רַק שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת אֲרֻכִּים שֶׁיִּדְלְקוּ עַד הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רס"ג, עַיֵּן שָׁם:

Lechatchilah, one must eat the night meal in the place where the candles are burning. And even if he eats it while it is still day, he should not eat in the courtyard, even if he enjoys it more there because of the air or because of the flies.

But if he suffers greatly inside the house because of the heat or because of the flies — he may make Kiddush and eat in the courtyard, even though he does not see the candles, since the candles were commanded for oneg (delight) and not for distress. He must only take care that the candles be long enough to burn until nightfall, as is explained in siman 263, see there: