Daat HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman רצ"א

דִּין שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

יְהֵא זָהִיר מְאֹד לְקַיֵּם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. וְאַף אִם הוּא שָׂבֵעַ — הֲרֵי יָכוֹל לְקַיֵּם אוֹתָהּ (בְּיוֹתֵר מִכְּבֵיצָה מְעַט אֲבָל) כְּבֵיצָה. וְאַף שֶׁכְּבֵיצָה הִיא סְעֻדַּת עֲרַאי (וְאֵינוֹ [יוֹצֵא בָּהּ]), מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כְּדֵי שְׂבִיעָה — נִקְרָא סְעֻדָּה (וְיוֹצֵא בָּהּ).

(וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ בִּכְזַיִת יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ לְכַתְּחִלָּה בְּכָל אַחַת מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תרל"ט.

וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה אִם אֶפְשָׁר לוֹ).

וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל כְּלָל — אֵין צָרִיךְ לְצַעֵר אֶת עַצְמוֹ לֶאֱכוֹל, שֶׁסְּעֻדּוֹת הַשַּׁבָּת לְעֹנֶג נִצְטַוּוּ וְלֹא לְצַעַר. אֲבָל הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלֹּא לְמַלֹּאת בִּטְנוֹ בִּסְעֻדַּת הַבֹּקֶר, כְּדֵי לִתֵּן מָקוֹם לִסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית:

Laws of the three meals — and it contains 8 se'ifim:

One must be very careful to fulfill seudah shelishis (the third Shabbos meal). And even if one is satiated — he can fulfill it with (a little more than) a kebeitzah (volume of an egg). And although a kebeitzah is [normally] an occasional meal (seudas arai) — through which one does not discharge his obligation — nevertheless, since it contains enough to satiate, it is called a "meal" (and one does discharge his obligation through it).

(And some say that even with a kezayis (olive's volume) one fulfills lechatchilah each of the three meals, as will be explained in siman 639. And one should be stringent lechatchilah like the first opinion if possible.)

And if one is unable to eat at all — he need not pain himself to eat, for the Shabbos meals were commanded for delight (oneg) and not for pain. But the wise has "his eyes in his head": let him not fill his belly at the morning meal, in order to leave room for seudah shelishis:

זְמַן סְעֻדָּה ג' הוּא מִשֶּׁיַּגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְדוֹלָה עַד הָעֶרֶב, דְּהַיְנוּ מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְאֵילַךְ. וְאִם עֲשָׂאָהּ קֹדֶם לְכֵן — לֹא קִיֵּם מִצְוַת סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְשַׁךְ בָּהּ עַד אַחַר הַמִּנְחָה, שֶׁאָכַל (יוֹתֵר מִ)כְּבֵיצָה אַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה גַּם הַתְחָלַת הַסְּעֻדָּה תְּהֵא אַחַר שֵׁשׁ וּמֶחֱצָה.

וּלְהָאוֹמְרִים שֶׁמִּשֶּׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְדוֹלָה אָסוּר לִקְבּוֹעַ אֲפִלּוּ סְעֻדָּה קְטַנָּה עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה תְּחִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רל"ב — צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל לְעוֹלָם מִנְחָה קֹדֶם סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית. וְכֵן נוֹהֲגִים בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ.

אֲבָל הַמַּתִּירִים לִקְבּוֹעַ סְעֻדָּה קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה אוֹמְרִים שֶׁבְּשַׁבָּת טוֹב לֶאֱכוֹל סְעֻדָּה ג' קֹדֶם תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, לְפִי שֶׁבֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת אָסוּר לִשְׁתּוֹת מַיִם בְּתוֹךְ הַסְּעֻדָּה אוֹ אַחֲרֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב לִזְמַן חֲזָרַת הַנְּשָׁמוֹת לְגֵיהִנֹּם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְהַשּׁוֹתֶה אָז מַיִם מֵהַנָּהָר — הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הַמֵּתִים, שֶׁמִּתְקָרְרִים בְּמַיִם קֹדֶם חֲזָרָתָם, וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ סַכָּנָה בַּדָּבָר.

וּלְפִי מִנְהָגֵנוּ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב — יֵשׁ לָנוּ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת אָז מַיִם שֶׁנִּשְׁאֲבוּ אָז מֵהַנָּהָר, אֶלָּא מַיִם שֶׁבַּבַּיִת שֶׁנִּשְׁאֲבוּ קֹדֶם לְכֵן מֵהַנָּהָר, אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִים.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִסּוּר זֶה שֶׁל שְׁתִיַּת מַיִם מֵהַנָּהָר בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת הוּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁמִּתְקָרְרִים כְּשֶׁיּוֹצְאִים מֵהַגֵּיהִנֹּם. וְטוֹב לָחוּשׁ גַּם לְדִבְרֵיהֶם:

The time of seudah 3 is from when the time of minchah gedolah arrives until evening, namely from six-and-a-half hours onward. And if one did it before then — he has not fulfilled the mitzvah of seudah shelishis, unless it extended past minchah [time], when he ate (more than) a kebeitzah after six-and-a-half hours; but lechatchilah, even the start of the meal should be after six-and-a-half hours.

And according to those who say that once the time of minchah gedolah arrives it is forbidden to sit down even for a small meal until one has first prayed minchah, as explained in siman 232 — one must always pray minchah before seudah shelishis. And such is the custom in these lands.

But those who permit sitting down for a meal before the minchah prayer say that on Shabbos it is good to eat seudah 3 before minchah, because between minchah and maariv, during bein hashemashos, it is forbidden to drink water during the meal or after it, because that is close to the time when souls return to Gehinom at the conclusion of Shabbos, and one who then drinks water from the river is robbing the dead — who cool themselves in the water before their return — and there is concern for danger in the matter.

And according to our custom of eating between minchah and maariv — we should be careful not to drink at that time water that was drawn then from the river, but rather water in the house drawn earlier from the river, or other beverages.

And some say that this prohibition of drinking river water during bein hashemashos applies on erev Shabbos, when [the souls] cool themselves as they exit Gehinom. And it is good to be mindful of their words as well:

אִם נִמְשְׁכָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְדוֹלָה שֶׁאָז מַתְחִיל זְמַן סְעֻדָּה ג' — טוֹב שֶׁיַּפְסִיק הַסְּעֻדָּה וִיבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְיִטּוֹל יָדָיו מִיָּד וִיבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל לֶחֶם מִשְׁנֶה וְיִסְעוֹד, שֶׁאִם לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן, מֵאַחַר שֶׁנִּמְשְׁכָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד אוֹתָהּ שָׁעָה — לֹא יוּכַל לֶאֱכוֹל אַחַר כָּךְ סְעֻדָּה ג' אֶלָּא אֲכִילָה גַסָּה, אֲבָל מִיָּד סָמוּךְ לַאֲכִילָה עֲדַיִן הָאִצְטוּמְכָא פְּתוּחָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה שֶׁהַכֹּל סְעֻדָּה אַחַת — טוֹב לְהַפְסִיק מְעַט אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּדִבְרֵי תוֹרָה אוֹ בְּטִיּוּל קְצָת. וְטוֹב גַּם כֵּן לָקוּם וְלֵילֵךְ מְעַט, וְלֹא לְהִשָּׁאֵר יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ אַף שֶׁמַּפְסִיק מְעַט בְּדִבְרֵי תוֹרָה.

אֲבָל אִם אֵינוֹ מַפְסִיק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, אַף שֶׁמַּפְסִיק הַרְבֵּה בִּדְבָרִים אֲחֵרִים וּבְטִיּוּל — הֲרֵי הַכֹּל נֶחְשָׁב סְעֻדָּה אַחַת.

וְאֵין אִסּוּר בְּמַה שֶׁמַּפְסִיק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְגוֹרֵם לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן עַל גְּמַר הַסְּעֻדָּה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְגָמְרָהּ קֹדֶם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וַהֲרֵי זֶה גוֹרֵם בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, דְּכֵיוָן שֶׁמַּפְסִיק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד שַׁבָּת — אֵין כַּאן מִשּׁוּם מַרְבֶּה בִּבְרָכוֹת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

אֲבָל אֵין לִדְרוֹשׁ כֵּן בָּרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁקֹּדֶם חֲצוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהַפְסִיק בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבַת סְעֻדָּה ג' בְּמַה שֶּׁיֹּאכַל אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וְאֵין הָעוֹלָם בְּקִיאִים בַּהֲלָכָה זוֹ לְחַלֵּק בֵּין קֹדֶם חֲצוֹת לְאַחַר חֲצוֹת, אֶלָּא כָּל אָדָם יַעֲשֶׂה כֵּן לְעַצְמוֹ:

If the morning meal extended until the time of minchah gedolah arrived, which is when the time of seudah 3 begins — it is good to interrupt the meal and recite birkas hamazon, then immediately wash his hands, recite hamotzi over lechem mishneh (two whole loaves), and eat. For if he does not do so, since the morning meal extended up to that hour, he will only be able to eat seudah 3 afterwards as a "forced eating" (achilah gasah); but immediately after eating, the stomach is still "open."

Nevertheless, so it should not appear that everything is one meal — it is good to pause a bit after birkas hamazon with words of Torah or a brief walk. And it is also good to rise and walk a bit, and not remain seated in one's place, even if one is briefly interrupting with words of Torah.

But if one does not interrupt with birkas hamazon, even if he pauses considerably with other matters and with a walk — everything is still considered one meal.

And there is no prohibition in interrupting with birkas hamazon and thereby causing a repeated hamotzi and birkas hamazon upon the conclusion of the meal that he could have finished before birkas hamazon — even though that constitutes a "unneeded blessing" (berachah she-einah tzerichah): because since one interrupts for the honor of Shabbos, there is no issue of "multiplying blessings unnecessarily."

But one should not teach this in public, since before chatzos one cannot interrupt with birkas hamazon and fulfill the obligation of seudah 3 with what he eats after birkas hamazon, and the masses are not expert in this halachah to distinguish between before chatzos and after chatzos; rather, each person should do this for himself:

אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל אַחַר שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּצִבּוּר — טוֹב שֶׁיִּתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּצִבּוּר תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יֹאכַל סְעֻדָּה ג' כְּמוֹ שֶׁנּוֹהֲגִין.

וַאֲפִלּוּ אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל סְעֻדָּה ג' בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב, שֶׁהֲרֵי מִצְוָה לְהִמָּנַע מִלִּקְבּוֹעַ סְעֻדָּה בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב מִשָּׁעָה עֲשִׂירִית וּלְמַעְלָה כְּמוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִכָּל מָקוֹם אִם יוֹדֵעַ שֶׁיּוּכַל לֶאֱכוֹל קֹדֶם שָׁעָה עֲשִׂירִית — אֵין לוֹ לְחַלֵּק סְעֻדַּת הַבֹּקֶר לִשְׁתַּיִם עַל יְדֵי הֶפְסֵק בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ כַּאן מִשּׁוּם מַרְבֶּה בִּבְרָכוֹת שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ.

וְאִם עָבַר וְחִלְּקָהּ לִשְׁתַּיִם — יָצָא, וְאֵין צָרִיךְ לַחֲזוֹר וְלֶאֱכוֹל סְעֻדָּה ג' אַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ, בֵּין שֶׁהוּא עֶרֶב יוֹם טוֹב בֵּין שֶׁאֵינוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב:

But one who knows of himself that he can eat after praying minchah betzibbur — it is good for him to pray minchah betzibbur first and then eat seudah 3, as is the practice.

And even if Yom Tov falls at the conclusion of Shabbos, when he cannot eat seudah 3 between minchah and maariv — for it is a mitzvah to refrain from sitting down to a meal on erev Yom Tov from the tenth hour onward, just like on erev Shabbos — nevertheless, if he knows that he will be able to eat before the tenth hour, he should not split the morning meal in two by interrupting with birkas hamazon, because some say there is here an issue of "multiplying blessings unnecessarily."

And if he transgressed and split it in two — he has fulfilled [his obligation], and he need not eat seudah 3 again even though he can, whether it is erev Yom Tov or not:

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְזוֹן ב' סְעֻדּוֹת לְשַׁבָּת וְאִם יְחַלְּקֵם לְג' סְעֻדּוֹת לֹא יִהְיֶה לוֹ לְכָל סְעֻדָּה לְשָׂבְעָה — מוּטָב שֶׁיֹּאכַל ב' סְעֻדּוֹת לְשָׂבְעָה, וְאַל יֹאכַל ג' שֶׁלֹּא לְשָׂבְעָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נִמְשְׁכָה סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד שֶׁהִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה גְדוֹלָה — יְחַלְּקָהּ לִשְׁתַּיִם עַל יְדֵי הֶפְסֵק בִּרְכַּת הַמָּזוֹן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁהֲרֵי יִשְׂבַּע כְּשֶׁיֹּאכַל שֵׁנִית מִיָּד.

אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְהַמְתִּין עִם סְעֻדַּת הַבֹּקֶר עַד סָמוּךְ לְמִנְחָה גְדוֹלָה בִּשְׁבִיל קִיּוּם סְעֻדָּה ג', שֶׁהֲרֵי אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת עַד חֲצוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רפ"ח.

(וּמִכָּל מָקוֹם, אַף כְּשֶׁאוֹכֵל בַּבֹּקֶר — טוֹב לוֹ שֶׁיְּחַלְּקֶנָּה לִשְׁתַּיִם עַל יְדֵי הֶפְסֵק בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁיּוֹצֵא בָּזֶה יְדֵי חוֹבַת סְעֻדָּה ג'. וְאַף שֶׁהָעִקָּר כְּהָאוֹמְרִים שֶׁזְּמַן סְעֻדָּה ג' הוּא מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לְקַיְּמָהּ בִּזְמַנָּהּ — טוֹב שֶׁיְּקַיְּמֶנָּה בַּבֹּקֶר, שֶׁיְּקַיְּמֶנָּה לְפִי סְבָרָא זוֹ אַף שֶׁאֵינָהּ עִקָּר, מִמַּה שֶּׁלֹּא יְקַיְּמֶנָּה כְּלָל):

One who has food for only two meals for Shabbos, and if he divides it into three meals he will not have enough at each meal to be satiated — it is better to eat two meals to satiety than to eat three without satiety.

Nevertheless, if the morning meal extended until the time of minchah gedolah arrived — he should split it in two by interrupting with birkas hamazon, as has been explained, since he will be satiated when he eats the second time immediately [after].

But lechatchilah, one should not wait with the morning meal until close to minchah gedolah in order to be able to fulfill seudah 3, since it is forbidden to fast until chatzos, as explained in siman 288.

(And nevertheless, even when eating in the morning — it is good for him to split it in two by interrupting with birkas hamazon, because some say that he thereby fulfills the obligation of seudah 3. And although the main view is like those who say the time of seudah 3 is from minchah and onward, as explained, nevertheless, since he has nothing with which to fulfill it at its [proper] time — it is good for him to fulfill it in the morning according to this opinion, even though it is not the primary one, rather than not fulfill it at all):

בִּסְעֻדָּה ג' אֵין צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן, דְּהַיְנוּ לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס קֹדֶם הַסְּעֻדָּה כְּמוֹ קֹדֶם סְעֻדַּת שַׁחֲרִית, לְפִי שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמִים קִדּוּשׁ בַּיּוֹם אֶלָּא כְּעֵין קִדּוּשׁ שֶׁבַּלַּיְלָה, וּמַה בַּלַּיְלָה דַּי בְּקִדּוּשׁ אֶחָד — אַף בַּיּוֹם דַּי בְּקִדּוּשׁ אֶחָד שֶׁבְּשַׁחֲרִית:

At seudah 3, one need not make Kiddush over wine — that is, to recite the blessing over the cup before the meal, as before the morning meal (shacharis) — because the Sages instituted for the day only a Kiddush "like" the Kiddush of the night, and just as at night one Kiddush suffices, so too during the day one Kiddush suffices, that of shacharis:

אֲבָל צָרִיךְ לִבְצוֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת שְׁלֵמוֹת כְּמוֹ בִּסְעֻדּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת. וַאֲפִלּוּ סוֹעֵד פְּעָמִים הַרְבֵּה בְּשַׁבָּת — צָרִיךְ לְכָל סְעֻדָּה לֶחֶם מִשְׁנֶה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לִסְעֻדָּה ג' דַּי בְּכִכָּר אֶחָד שָׁלֵם, לְפִי שֶׁבְּיוֹם ו' יָרַד הַמָּן לְכָל אֶחָד שְׁנֵי עֹמָרִים, וּמִכָּל עֹמֶר עָשׂוּ שְׁתֵּי כִכָּרוֹת, הֲרֵי ד' כִּכָּרוֹת לְב' עֹמָרִים, אָכַל אַחַת מֵהֶן בְּיוֹם ו', וְאַחַת בְּלֵיל שַׁבָּת, וְאַחַת בַּבֹּקֶר — נִשְׁאֲרָה כִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם לִסְעֻדָּה ג'.

וְכֵן נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג לְהָקֵל בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לִבְצוֹעַ בִּסְעֻדָּה ג' עַל כִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם. אֲבָל יֵשׁ לְהַחֲמִיר לִקַּח שְׁנַיִם כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהוּא עִקָּר, אֶלָּא אִם כֵּן אֵין לוֹ שְׁנַיִם, שֶׁאָז לֹא יִפְחוֹת מִכִּכָּר אֶחָד שָׁלֵם.

אֲבָל יֵשׁ מְקִלִּין עוֹד שֶׁיָּכוֹל לְקַיֵּם סְעֻדָּה ג' בְּכָל מַאֲכָל הֶעָשׂוּי מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים שֶׁמְּבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", שֶׁהוּא נִקְרָא מָזוֹן.

וְיֵשׁ מְקִלִּין עוֹד שֶׁיָּכוֹל לְקַיְּמָהּ גַּם כֵּן בִּדְבָרִים שֶׁדֶּרֶךְ לְלַפֵּת בָּהֶן אֶת הַפַּת, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אֲבָל לֹא בְּפֵרוֹת.

וְיֵשׁ מְקִלִּין עוֹד שֶׁאֲפִלּוּ בְּפֵרוֹת יָכוֹל לְקַיְּמָהּ.

וְאֵין לִסְמוֹךְ כְּלָל עַל כָּל זֶה, אֶלָּא אִם כֵּן אִי אֶפְשָׁר כְּלָל בְּעִנְיָן אַחֵר, כְּגוֹן שֶׁהוּא שָׂבֵעַ בְּיוֹתֵר וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכוֹל פַּת בְּלֹא שֶׁיְּצַעֵר אֶת עַצְמוֹ.

וְכֵן עֶרֶב פֶּסַח שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֶאֱכוֹל פַּת בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בְּמַצָּה עֲשִׁירָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן תע"א:

However, one must break bread on two whole loaves (lechem mishneh) as at the earlier meals. And even if one eats many times on Shabbos — at each meal he requires lechem mishneh.

And some say that even for seudah 3, one whole loaf suffices, because on Friday the manna descended for each person at the rate of two omer, and from each omer they made two loaves — yielding four loaves for the two omer: one was eaten on Friday, one on Shabbos night, one in the morning — leaving one whole loaf for seudah 3.

And thus the custom has spread to be lenient in these lands and to break bread at seudah 3 on one whole loaf. But one should be stringent and take two, like the first opinion which is primary — unless he does not have two, in which case he should not go below one whole loaf.

Yet some are still more lenient: one can fulfill seudah 3 with any food made from the five species of grain over which one recites "borei minei mezonos," for it too is called "mazon" (sustenance).

And others are still more lenient: one can also fulfill it with foods that are customarily eaten as accompaniment to bread (lefatet), such as meat, fish, and the like — but not with fruit.

And still others are more lenient: even with fruit one can fulfill it.

But one should not rely on any of this at all, unless it is utterly impossible otherwise — for example, if he is very full and cannot eat bread without paining himself.

Likewise, erev Pesach that falls on Shabbos, when one cannot eat bread in these lands where the custom is not to use matzah ashirah, as will be explained in siman 471:

נָשִׁים חַיָּבוֹת בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית כְּמוֹ אֲנָשִׁים, וְכֵן לִבְצוֹעַ עַל ב' כִּכָּרוֹת בְּכָל סְעֻדָּה, שֶׁלְּכָל מַעֲשֵׂה שַׁבָּת אִישׁ וְאִשָּׁה שָׁוִין, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רע"א:

Women are obligated in seudah shelishis like men, and likewise to break bread on two loaves at every meal, since for every "deed of Shabbos" man and woman are equal, for the reason explained in siman 271: