✦ ❖ ✦

DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman ש"ח · 52 Seifim

Muktsé : choses permises et interdites à déplacer Shabbat — pour découvrir et comprendre

סימן ש"ח

דְּבָרִים הַמֻּתָּרִים וְהָאֲסוּרִים לְטַלְטֵל בְּשַׁבָּת

🌱 Niveau Initiation · מתחילים

✦ ❖ ✦

Première approche du Siman ש"ח : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.

Sujet : Muktsé : choses permises et interdites à déplacer Shabbat
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן ש"ח (52 seifim)

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 52 seifim du Mehaber

2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?

3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman

4. Le détail des seifim — un par un

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique et règles à retenir

9. Questions de compréhension

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman ש"ח contient 52 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à muktsé : choses permises et interdites à déplacer shabbat.

Seif א — Le mouktsé mehamat hisaron kis (objet trop précieux)

דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נב סעיפים:
כל הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס כגון סכין של שחיטה או של מילה ואזמל של ספרים וסכין של סופרים שמתקנים בה הקולמסים כיון שמקפידים שלא לעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלו בשבת ואפי' לצורך מקומו או לצורך גופו: הגה ואפילו תחובים בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטלו (מהרי"ל) וה"ה לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא ילכלך: הגה וה"ה כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם. [ב"י בשם מיי' פ' ה' והמגיד פכ"ז]:

Traduction : Tous les ustensiles peuvent être déplacés Shabbat, sauf le mouktsé mehamat hisaron kis (« mouktsé par crainte de la perte »). Exemples : le couteau du shohet (abattage rituel), le couteau du mohel (circoncision), le scalpel du libraire, le couteau du scribe pour tailler les calames. Le maître y tient si fort qu'il refuse tout autre usage → interdit de les déplacer Shabbat, même pour utiliser leur place ou pour un usage permis du corps. Glose Rama : Même rangé dans une trousse avec d'autres couteaux — interdit. Idem : marteau pour parfums (à protéger de la saleté), et tout ustensile dédié au commerce que le maître protège.

Seif ב — La taille n'enlève pas le statut d'ustensile

כל כלי אפי' הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כבדו:

Traduction : Tout ustensile, même très grand et lourd, ne perd pas son statut d'« ustensile » Shabbat — ni à cause de sa taille, ni à cause de son poids. Donc on peut le déplacer (sous réserve des autres règles).

Seif ג

כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו [ואם נשתמש לאיסור בבין השמשות כגון נר שהודלק ע"ל סי' רע"ט] בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים קורדום לחתוך בו דבילה בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה אבל מחמה לצל דהיינו שאינו צריך לטלטלו אלא מפני שירא שישבר או יגנב שם אסור: הגה כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו שרי ולכן מותר ליגע במנורה שבבית הכנסת שנרות דולקות עליו או בתנור שדולק בו אש וכן מותר ליקח דבר היתר המונח על דבר מוקצה [מרדכי פרק כל הכלים וריש ביצה ורבי ירוחם חי"ג והמגיד פרק כ"ה ות"ה סי' ס"ו וכל בו סוף דיני שבת] וכן מותר לטלטל דבר מוקצה ע"י נפוח דלא הוי טלטול אלא כלאחר יד ולא מקרי טלטול [תשובת מהרי"ו סי' רכ"ו]:

Voir l'analyse pratique : ce seif fait partie du grand traité du mouktsé (objets non-déplaçables Shabbat). Le concept-clef est הכנה מערב שבת — préparation depuis la veille pour rendre l'objet utilisable. Pour la cartographie complète des catégories — voir « Vue d'ensemble » et N2.

Seif ד

כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שלא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלו: וכתבי הקדש ואוכלים מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל: הגה ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרומת הדשן ועיין בב"י) ושופר אסור לטלטלו כ"א לצורך גופו או מקומו (הגהות אשירי סוף פרק במה מדליקין):

Seif ה

יש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפי' מחמה לצל ע"י ככר או תינוק:

Seif ו

כל הכלים שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהם ובלבד שיהו ראוים לשום מלאכה כגון שברי עריבה לכסו' בה החבית ושברי זכוכי' לכסות בה פי הפך אבל אם אינם ראויים לשום מלאכה לא: הגה ואם נשברו במקום שיכולין להזיק כגון כלי זכוכית שנשברו על השלחן או במקום שהולכין מותר לטלטל השברים כדי לפנות' שלא יזוקו בהם: (כל בו והגהות מרדכו וב"י בשם אורחות חיים):

Seif ז

חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראוייה לכסות בה כלי מותר לטלטלה אפי' במקום שאין כלים מצויים שם לכסותה בה ואם זרקה לאשפה מבע"י אסור לטלטלה כיון שבטלה מהיות עוד כלי: הגה ואפי' חזי לעני הואיל והקצוהו הבעלים שלהם אע"פ שהם עשירים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני כמו שיתבאר סוף הסי' (ר"ן פ' במה אשה) ודוקא חתיכ' חרס משום דאתיא משברי כלים אבל דבר שאין בו שייכו' כלי כגון צרורות או אבנים אע"פ שראוים לכסות בהם כלי אסור לטלטלם: הגה דכל דבר שאינו כלי כלל אסור לטלטלו אפי' לצורך גופו כל שכן לצורך מקומו (מרדכי פרק קמא דיום טוב):

Seif ח

כל הכלים הנטלים בשב' דלתותיהן שנתפרקו מהם נטלים בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשב':

Seif ט

דלת של שידה תיבה ומגדל יכולים ליטלה מהם ואסור להחזירה גזירה שמא יתקע ושל לול ושל תרנגולים אסור בין ליטול בין להחזיר דכיון דמחובר לקרקע אית ביה בנין וסתירה:

Seif י

כסוי בור ודות אין ניטלים אא"כ יש להם בית אחיזה דאז מוכח שהוא כלי ושל כלים אפי' הם מחוברים בטיט יכולים ליטלם אפי' אין להם בית אחיזה והוא שתקנם ועשה בהם מעשה והכינם לכך או שנשתמש בהם מבע"י וכיסוי חביות הקבורו' בקרקע לגמרי צריכו' בית אחיזה:

Seif יא

מחט שלימה מותר לטלטלה ליטול בה את הקוץ ניטל חודה או חור שלה אסור וחדשה שלא נקבה עדיין מותר:

Seif יב

שירי מחצלאות מותר לטלטלם דחזי לכסות בהו טינופא ואם זרקם לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלם:

Seif יג

שירי מטלניות שבלו אם יש בהם ג' אצבעו' על ג' אצבעו' מותר לטלטלן ואם לאו אסור ויש מתירין אפי' אין להם ג' על ג' ובלבד שלא יהו טליתו' של מצוה:

Seif יד

מנעל חדש מותר לשמטו מעל הדפוס אף על פי שמלאכתו לאיסור כיון דשם כלי עליו מותר לטלטלו לצורך מקומו:

Seif טו

סנדל שנפסק רצועה הפנימי' עדיין תורת כלי עליו ומותר לטלטלו נפסקה החיצונה בטל מתורת כלי ואסור לטלטלו ואם הוא בכרמלי' מות' לכרוך עליו גמי לח שהוא מאכל בהמה לתקנו שלא יפול מרגלו ובחצר שהוא נשמר שם אסור:

Seif טז

חלוק שכבסו אותו ותחבו בו קנה לתלות בו לייבשו יכול לשמטו מעל הקנה אבל ליקח הקנה מתוכו אסור לפי שאינו כלי ואם תחבו בו כלי מותר ליטלו מתוכו אפי' הוא מלאכתו לאיסור כירה שנשמט' אפי' אחת מירכותיה אסור לטלטלה: הגה וכן ספסל ארוך שנשמט אחת מרגליה כ"ש שתים דאסור לטלטלה ולהניחה על ספסל אחרת ולישב עליה אפי' נשברה מבעוד יום [תרומת הדשן סי' ע"א] אא"כ ישב עליה כך פעם א' קודם השבת [ב"י ס"ס שי"ג] גם אסור להכניס הרגל לשם משום בנין [ב"י ססי' שי"ג]:

Seif יז

לבנים שנשארו מהבנין מותר לטלטלם דמעתה לא קיימו לבנין אלא למזגא [פירוש להסמך ולשבת עליהן] עלייהו ואם סדרם זה על זה גלי אדעתיה שהקצם לבנין ואסור לטלטלם:

Seif יח

קוץ המונח ברה"ר מותר לטלטלו פחות פחות מד' אמות ובכרמלית מותר לטלטלו להדיא משום דחיישינן שמא יזוקו בו רבים ובמקום היזקא דרבים לא גזר רבנן שבות :

Seif יט

סולם של עלייה שהוא גדול ועשוי להטיח בו גג אסור לטלטלו אבל של שובך מותר לנטותו ממקום למקום אבל לא יוליכנו משובך לשובך כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לצוד:

Seif כ

חריות [פי' ענפים] של דקל שקוצצים לשריפה מוקצים הם ואסור לטלטלם ישב עליהם מעט מבעוד יום מותר לישב עליהם בשבת וכ"ש אם קשרם לישב עליהם או אם חשב עליהם מבעוד יום לישב עליהם אפי' בחול:

Seif כא

אבל נדבך של אבנים אף ע"פ שחשב עליו מבעוד יום אסור לישב [עליהם] אא"כ למדום [פי' סדרום]: הגה וי"א דדין אבנים כדין חריות וכן עיקר (מרדכי פ' במה טומנין והמגיד פ' כ"ה בשם הרי"ף וכן יש לפרש הרא"ש):

Seif כב

אסור לכסות פי החבית באבן או בקעת או לסגור בהן את הדלת או להכות בהן בברזא [פי' הקנה שמשימין לחביות להוציא היין ממנו] אע"פ שחשב עליה מבע"י אסור אא"כ ייחדה לכך לעולם אבל ייחדה לשבת זו בלבד לא וה"מ בדבר שאין דרכה לייחדה לכך כגון הני דאמרן אבל בכל מידי דאורחיה בהכי כגון לפצוע בה אגוזים ביחוד לשבת אחת סגי ויש מי שאומר דלא שנא י"א שצריך שיעשה בה שום מעשה של תיקון מבעוד יום [וע"ל סי' רנ"ט דביחוד סגי]:

Seif כג

מותר לחתוך ענף מן הדקל מבע"י ומותר להניף בו על השלחן בשבת להבריח הזבובים כיון דלצורך חתכו עשאו כלי גמור:

Seif כד

פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנין על המכה אם חשב עליהם מבעוד יום לתתם על המכה או שישב עליהם שעה אחת מבעוד יום או שצבען בשמן דגלי דעתיה דלמכה קיימי או שכרכה במשיחה ליתנה על המכה בשבת תו לית בהו משום מוקצה ומשום רפואה נמי ליכא שאינו אלא כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו [במכה] וי"א דלא סגי במחשבה לחוד:

Seif כה

עורות יבשים בין של אומן בין של ב"ה מותר לטלטלם: הגה וי"א דוקא עורות בהמה גסה דחזי לישב עליהם אבל מבהמה דקה אסור אא"כ חשב לישב עליהם מבעוד יום [רש"י פרק במה טומנין]:

Seif כו

נסרים של בה"ב מותר לטלטלן ושל אומן אסור אא"כ חשב עליהם מבע"י ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר:

Seif כז

עצמות שראויים לכלבים וקליפים שראוים למאכל בהמה ופרורים שאין בהם כזית מותר להעבירם מעל השלחן אבל אם אין הקליפים ראוים למאכל בהמה אסור לטלטלם אלא מנער את הטבלא והם נופלי' ואם יש פת על השלחן מותר להגביה הטבלא ולטלטלה עם הקליפים שאינם מאכל בהמה שהם בטלים אגב הפת ואם היה צריך למקום השלחן אפי' אין עליה אלא דברים שאינם ראוים למאכל בהמה מותר להגביה ולטלטלה:

Seif כח

חבילי עצים וקש שהתקינן למאכל בהמה אפי' הם גדולים הרבה מותר לטלטלן:

Seif כט

כל שהוא ראוי למאכל חיה ועוף המצוים מטלטלין אותו ואם אינו ראוי אלא למאכל חיה ועוף שאינן מצוים אם יש לו מאותו מין חיה או עוף מותר לטלטל מאכל הראוי לאותו המין ואם לאו אסור: הגה ולפ"ז מותר לטלטל עצמות שנתפרקו מן הבשר מע"ש אם ראוים לכלבים דהא כלבים מצוים [ב"י דלא כהר"ן]:

Seif ל

גרעיני תמרים במקום שמאכילים אותם לבהמה מותר לטלטלן ואדם חשוב צריך להחמיר על עצמו שלא לטלטלן אלא דרך שינוי:

Seif לא

בשר חי אפי' תפל שאינו מלוח כלל מותר לטלטלו משום דחזי לאומצא וכן אם הוא תפוח [פי' מסריח רש"י] מותר לטלטלו משום דראוי לכלבים:

Seif לב

דג מלוח מותר לטלטלו ושאינו מלוח אסור מפני שאינו ראוי:

Seif לג

קמיע שאינו מומחה אף על פי שאין יוצאין בו מטלטלין אותו:

Seif לד

כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה בין של אדם בין של תרנגולים וכיוצא בהם אם היו בחצר שיושבים בה מותר להוציאם לאשפה או לבה"כ ואפי' בלא כלי ואם היו בחצר שאינו דר שם אסור להוציאם ואם ירא מפני התינוק שלא יתלכלך בה מותר לכפות עליה כלי:

Seif לה

אע"פ שמותר להוציא גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור להחזירם אא"כ נותן לתוכם מים:

Seif לו

אין עושין גרף של רעי לכתחילה דהיינו להביא דבר שעתיד לימאס כדי להוציאו לכשימאס ואם עבר ועשאו מותר להוציאו:

Seif לז

במקום דאיכא פסידא מותר להכניס מטתו אצל גרף של רעי ולקבוע ישיבתו שם כדי להוציאו:

Seif לח

מכניס אדם מבעוד יום מלא קופתו עפר ומייחד לו קרן זוית ועושה בו כל צרכיו בשבת כגון ליטול ממנו לכסות צואה או רוק וכיוצא בזה אבל לא ייחד לו קרן זוית בטל אגב עפר הבית ואסור לטלטלו: הגה ולכן מותר ליקח פירות הטמונים בחול כי אין אותו עפר מוקצה [ב"י ססי' שי"א בשם שבלי לקט]:

Seif לט

אסור לטלטל בהמה וחיה ועוף ואע"פ כן מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו ובעודם עליו אסור לטלטלו:

Seif מ

כל בהמה חיה ועוף מדדים אותם בחצר דהיינו שאוחז בצוארן ובצדדין ומוליכן אם צריכין הבעלי חיים לכך ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ דמוקצין הם ואסור לטלטלן חוץ מתרנגולת שאין מדדין אותה מפני שמגבהת עצמה מן הארץ ונמצא זה מטלטל אבל דוחים אותה מאחוריה בידים כדי שתכנס:

Seif מא

האשה מדדה את בנה אפי' ברשות הרבים ובלבד שלא תגררהו אלא יהא מגביה רגלו אחת ויניח השניה על הארץ וישען עליה עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת:

Seif מב

דבר שהוא מוקצה מותר ליגע בו ובלבד שלא יהא מנענע אפי' מקצתו [וכבר נתבאר ר"ס זה]:

Seif מג

מותר לטלטל מוקצה ע"י נפיחה [וכבר נתבאר ר"ס זה]:

Seif מד

כלי שנתרועעה לא יטלו ממנו חרס לכסות בו או לסמוך בו:

Seif מה

אסור לשחוק בשבת ויו"ט בכדור: הגה ויש מתירין ונהגו להקל [תוס' פ"ק דביצה]:

Seif מו

אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושין המשי מפני שאסור בטלטול ועוד שהוא מוליד בחומו:

Seif מז

יש אוסרים לטלטל בגד שעטנז ויש מתירים:

Seif מח

מותר לטלטל מניפה בשבת להבריח הזבובים:

Seif מט

מכבדות שמכבדים בהם הקרקע מותר לטלטלם:

Seif נ

הרשב"א מתיר לטלטל האיצטרלו"ב בשבת וכן ספרי החכמה ולדעת הרמב"ם יש להסתפק בדבר:

Seif 51

מה שמורה על השעות שקורין ארילוז"יו בין שהוא של חול בין שהוא של מין אחר יש להסתפק אם מותר לטלטלו [וכבר פשט המנהג לאסור]:

Seif 52

מוקצה לעשירים הוי מוקצה ואפי' עניים אין מטלטלין:

Texte intégral : ces 52 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.

2. Le contexte général — la grande institution du mouktsé

De quoi parle ce siman ?

Le siman ש"ח est l'un des simanim les plus importants en pratique de toute Hilkhot Shabbat — car il introduit la grande catégorie du mouktsé (« mis à l'écart »), qui interdit le simple déplacement de très nombreux objets Shabbat. Le siman compte 52 seifim, doublé par 171 entrées du Mishnah Berurah.

Le concept-mère : מוקצה (mouktsé — « mis à l'écart, écarté ») = un objet que le maître n'envisageait pas d'utiliser Shabbat. La gezera rabbinique : ne pas le déplacer Shabbat, même sans aucune mélakha. Source : Rambam Hilkhot Shabbat 24:12-13 + Talmud Shabbat 124a-156b.

Pourquoi cette gezera ? Le Rambam cite 3 raisons : (1) « Pour que le Shabbat n'apparaisse pas comme un jour ordinaire » (les objets de semaine restent à leur place) ; (2) prévenir la mélakha elle-même (déplacer un marteau Shabbat → on risque de l'utiliser à tort) ; (3) pour celui qui ne lit pas la Torah — c'est l'unique frein perceptible à l'« anormalité » du Shabbat.

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman ש"ח ouvre le bloc « Mouktsé » des simanim 308-310 — qui restent ensemble la référence absolue. Le bloc est complété par les simanim 311 (mort) et 312 (avancées rabbiniques sur le mouktsé). Le siman ש"ח est si dense qu'il est étudié seul dans la plupart des yeshivot.

3. Les 4 catégories du mouktsé

L'ensemble du Talmud et des Rishonim distingue 4 grandes catégories de mouktsé. Chaque seif du siman 308 traite d'au moins l'une d'elles :

1. מוקצה מחמת חסרון כיס (mouktsé mehamat hisaron kis) — « mouktsé par crainte de la perte ». Objet précieux que le maître protège (couteau du shoket, scalpel, outil professionnel). Catégorie la plus stricte : interdit même letsorekh goufo (pour usage du corps). Cf. seif 1.

2. כלי שמלאכתו לאיסור (kli shemelakhto le-isour) — « ustensile dont la fonction est interdite Shabbat ». Marteau, hache, machine à écrire, stylo. Catégorie intermédiaire : permis letsorekh goufo (utiliser pour autre chose) et letsorekh meqomo (libérer la place). Interdit mehama letsel (juste pour protéger). Cf. seif 3.

3. כלי שמלאכתו להיתר (kli shemelakhto le-héter) — « ustensile dont la fonction est permise Shabbat ». Vaisselle, livres, vêtements, tables, chaises. Permis dans tous les cas, sauf raisons particulières (mouktsé mehamat hisaron kis).

4. מוקצה מחמת גופו (mouktsé mehamat goufo) — « mouktsé par sa nature même ». Pierres, sable, bois brut, animaux (mouktsé hayyim), excréments (sauf graf shel re'i = vase). Interdit absolu sauf par tiltoul min hatsad (déplacement par un autre objet permis) ou betilta (effleurement non-déplaçant).

Sous-catégories supplémentaires :

בסיס לדבר האסור — « base d'objet interdit » : un objet permis qui sert de support à un mouktsé devient mouktsé.
נולד — « ce qui est né Shabbat » (œuf pondu, fruit tombé) : mouktsé.
דחאו בידיים — « écarté délibérément » Shabbat (cf. seif 35) : mouktsé.
גרף של רעי — « vase d'immondice » : permis de déplacer pour évacuer la saleté.

4. Cartographie des 52 seifim

Seifim	Thème	Catégorie mouktsé
1-2	Mouktsé mehamat hisaron kis ; statut d'« ustensile »	1
3-6	Kli shemelakhto le-isour : marteau, hache	2
7-10	Letsorekh goufo / meqomo / mehama letsel	2
11-14	Pierres, briques, gravats	4 (mouktsé mehamat goufo)
15-19	Restes de nourriture, déchets, os, coquilles	4 + nolad
20-25	Bols de noix vides, raisins moisis, fruits tombés	nolad
26-30	Coffres, armoires, bois	1-2 selon usage
31-35	Lumières, lampes, restes de bougie ; dehao biyadayim	4 + dehao biyadayim
36-40	Animaux (oiseaux, poissons), œufs pondus Shabbat	nolad + mouktsé hayyim
41-46	Graf shel re'i — vase d'immondice (chambre des enfants)	4 — exception graf
47-52	Cas-limites : sacs, bouteilles, ustensiles ambigus	Mixed

Méthode de lecture :

Identifier l'objet en question
Le classer dans l'une des 4 catégories (hisaron kis / lemelakhto isour / lemelakhto héter / mehamat goufo)
Vérifier les exceptions (letsorekh goufo, letsorekh meqomo, graf shel re'i, etc.)
Si vraiment ambigu → consulter un Rav

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 171 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

משנה ברורה (א) — הנה קודם שנבאר סימן זה אקדים פתיחה קטנה. הנה איסור טלטול מוקצה שגדרו חז"ל כתב הרמב"ם בס"פ כ"ד וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול ומפני מה נגעו באיסור זה אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול ולא שיחת השבת כשיחת החול שנאמר ודבר דבר ק"ו שלא יהא טלטול בשבת כטלטול בחול כדי שלא יהא כיום חול בעיניו ויבא להגביה ולתקן כלים מפנה לפנה או מבית לבית או להצניע א…

משנה ברורה (ב) — (א) כל הכלים וכו' - ר"ל אפילו כלי שמלאכתו לאיסור ניטל עכ"פ לצורך גופו או מקומו וכדלקמן בס"ג:

משנה ברורה (ג) — (ב) חסרון כיס - ר"ל שמחמת חשש הפסד הוא מקפיד עליהם שלא לטלטלם ומקצה אותם מדעתו:

Pour le texte intégral des 171 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 308.

6. La position du Rama

Le Rama enrichit le siman ש"ח de très nombreuses gloses — souvent plus permissives que le Mehaber. Quelques cas-clefs :

Principales gloses du Rama :

Seif 3 — Concession majeure : le simple contact / nigia sans déplacement n'est pas mouktsé. On peut toucher la ménora, le four allumé, même un objet mouktsé. On peut aussi retirer un objet permis posé sur un mouktsé.
Seif 3 bis — Permis de déplacer un mouktsé au moyen d'un souffle (kil-akhar-yad — manière indirecte).
Seif 11-14 — Pierres et terre : le Rama élargit l'usage permis si on y est habitué (toilettes anciennes).
Seifim 36-40 — Animaux : permet de tirer un poussin tombé d'un endroit dangereux pour ne pas qu'il se blesse.
Seif 41 sq. — Élargit la définition de graf shel re'i aux pots de chambre des enfants modernes (« et même si l'odeur n'est pas encore venue »).

Différence Mehaber vs Rama :

Mehaber → strict sur la définition de mouktsé.
Rama → introduit beaucoup de cas permis indirectement (souffle, retirer objet posé dessus, toucher sans déplacer).
Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ח — combine, avec accent kabbalistique sur le repos « total ».

7. Cas pratiques modernes

Situation	Catégorie mouktsé	Conduite
Téléphone portable / smartphone	Kli shemelakhto le-isour (ou hisaron kis si très précieux)	Interdit de déplacer ; cas-limite si contient des informations vitales (Téhilim).
Argent (espèces)	Mouktsé mehamat goufo (= utilisation interdite Shabbat)	Interdit absolu.
Stylo, crayon, papier	Kli shemelakhto le-isour	Permis pour usage permis (couper papier en cuisinière), interdit pour ranger.
Marteau, outils	Kli shemelakhto le-isour	Letsorekh goufo (casser noix) / meqomo (libérer place) — permis.
Pierres, sable	Mehamat goufo	Interdit, sauf graf shel re'i.
Œuf pondu Shabbat	Nolad	Mouktsé absolu.
Animal domestique (chien, chat)	Mouktsé hayyim	Interdit de déplacer ; sauf si en danger (Rama).
Vase de nuit / couches sales	Graf shel re'i	Permis de sortir pour évacuer la saleté (sec ou humide).
Ampoule électrique éclairée	Kli shemelakhto le-isour pendant l'allumage	Interdit de déplacer la lampe quand allumée.
Médicament (sans danger)	Mouktsé selon Mehaber	Interdit de déplacer. Pour danger : permis (pikuah nefesh).

Pour la halakha למעשה : Le mouktsé est l'interdit le plus quotidien de Shabbat — on l'enfreint dès qu'on touche un objet sans réfléchir. Les 4 questions à se poser avant tout déplacement : (1) catégorie de l'objet ? (2) raison du déplacement (usage permis, libérer place, simple « pour protéger ») ? (3) y a-t-il une autre solution (souffle, objet permis intermédiaire) ? (4) en cas de doute, attendre.

8. Synthèse pratique du Siman

Les enseignements-clefs du Siman ש"ח :

4 catégories de mouktsé : (1) hisaron kis (le plus strict) ; (2) kli shemelakhto le-isour (intermédiaire) ; (3) kli shemelakhto le-héter (le plus souple) ; (4) mehamat goufo (interdit absolu).
Pour kli shemelakhto le-isour : permis letsorekh goufo (autre usage) et letsorekh meqomo (libérer place). Interdit mehama letsel (juste pour protéger).
Nolad (œuf pondu, fruit tombé Shabbat) : mouktsé absolu.
Bassis ledavar ha-asur (objet permis support d'un mouktsé) : devient mouktsé.
Graf shel re'i : permis pour évacuer saleté.
Tiltoul min hatsad / kil-akhar-yad : déplacement indirect — souvent permis (Rama).

9. Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :

Cite et explique les 4 catégories de mouktsé.
Quelle différence entre letsorekh goufo, letsorekh meqomo, et mehama letsel ?
Qu'est-ce que le nolad ? Donne deux exemples modernes.
Qu'est-ce que graf shel re'i ? Pourquoi est-il l'unique exception au mouktsé absolu ?
Que signifie bassis ledavar ha-asur ? Donne un exemple typique.
Quelle est la grande concession du Rama (seif 3) sur le contact (nigia) ?
Pourquoi un téléphone portable est-il mouktsé Shabbat ? Et l'argent ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :

📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman ש"ח)

Pour continuer l'étude — siman suivantSiman 309 →

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן ש"ח · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT

📖Rejoindre la khavroutha