Siman ש״ח · 52 Seifim

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman ש״ח contient 52 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo). Objet du siman : muktsé : choses permises et interdites à déplacer shabbat.

Seif א — Le mouktsé mehamat hisaron kis (objet trop précieux)

דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת. ובו נב סעיפים:
כל הכלים נטלים בשבת חוץ ממוקצה מחמת חסרון כיס כגון סכין של שחיטה או של מילה ואזמל של ספרים וסכין של סופרים שמתקנים בה הקולמסים כיון שמקפידים שלא לעשות בהם תשמיש אחר אסור לטלטלו בשבת ואפי' לצורך מקומו או לצורך גופו: הגה ואפילו תחובים בנדן עם שאר סכינים אסור לטלטלו (מהרי״ל) וה״ה לקורנס של בשמים שמקפידים עליו שלא יתלכלך: הגה וה״ה כלים המיוחדים לסחורה ומקפיד עליהם. [ב״י בשם מיי' פ' ה' והמגיד פכ״ז]:

Seif ב — La taille n'enlève pas le statut d'ustensile

כל כלי אפי' הוא גדול וכבד הרבה לא נתבטל שם כלי ממנו לא מפני גדלו ולא מפני כבדו:

Seif ג — כלי שמלאכתו לאיסור — corps et place

כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו [ואם נשתמש לאיסור בבין השמשות כגון נר שהודלק ע״ל סי' רע״ט] בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים קורדום לחתוך בו דבילה בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם ומותר לו ליטול משם ולהניחו באיזה מקום שירצה אבל מחמה לצל דהיינו שאינו צריך לטלטלו אלא מפני שירא שישבר או יגנב שם אסור: הגה כל מוקצה אינו אסור אלא בטלטולו אבל בנגיעה בעלמא שאינו מנדנדו שרי ולכן מותר ליגע במנורה שבבית הכנסת שנרות דולקות עליו או בתנור שדולק בו אש וכן מותר ליקח דבר היתר המונח על דבר מוקצה [מרדכי פרק כל הכלים וריש ביצה ורבי ירוחם חי״ג והמגיד פרק כ״ה ות״ה סי' ס״ו וכל בו סוף דיני שבת] וכן מותר לטלטל דבר מוקצה ע״י נפוח דלא הוי טלטול אלא כלאחר יד ולא מקרי טלטול [תשובת מהרי״ו סי' רכ״ו]:

Seif ד — כלי שמלאכתו להיתר, écrits saints et aliments

כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שלא ישבר או יגנב אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלו: וכתבי הקדש ואוכלים מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל: הגה ותפילין אין לטלטלם כי אם לצורך (תרומת הדשן ועיין בב״י) ושופר אסור לטלטלו כ״א לצורך גופו או מקומו (הגהות אשירי סוף פרק במה מדליקין):

Seif ה — Par le pain ou par l'enfant

יש מתירים לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור אפי' מחמה לצל ע״י ככר או תינוק:

Seif ו — Les tessons d'ustensiles brisés

כל הכלים שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהם ובלבד שיהו ראוים לשום מלאכה כגון שברי עריבה לכסו' בה החבית ושברי זכוכי' לכסות בה פי הפך אבל אם אינם ראויים לשום מלאכה לא: הגה ואם נשברו במקום שיכולין להזיק כגון כלי זכוכית שנשברו על השלחן או במקום שהולכין מותר לטלטל השברים כדי לפנות' שלא יזוקו בהם: (כל בו והגהות מרדכו וב״י בשם אורחות חיים):

Seif ז — Le tesson, et ce qui n'a jamais été ustensile

חתיכת חרס שנשברה בחול מכלי וראוייה לכסות בה כלי מותר לטלטלה אפי' במקום שאין כלים מצויים שם לכסותה בה ואם זרקה לאשפה מבע״י אסור לטלטלה כיון שבטלה מהיות עוד כלי: הגה ואפי' חזי לעני הואיל והקצוהו הבעלים שלהם אע״פ שהם עשירים דמוקצה לעשיר הוי מוקצה לעני כמו שיתבאר סוף הסי' (ר״ן פ' במה אשה) ודוקא חתיכ' חרס משום דאתיא משברי כלים אבל דבר שאין בו שייכו' כלי כגון צרורות או אבנים אע״פ שראוים לכסות בהם כלי אסור לטלטלם: הגה דכל דבר שאינו כלי כלל אסור לטלטלו אפי' לצורך גופו כל שכן לצורך מקומו (מרדכי פרק קמא דיום טוב):

Seif ח — Les portes détachées des ustensiles

כל הכלים הנטלים בשב' דלתותיהן שנתפרקו מהם נטלים בין נתפרקו בחול בין נתפרקו בשב':

Seif ט — Porte de coffre et porte de poulailler

דלת של שידה תיבה ומגדל יכולים ליטלה מהם ואסור להחזירה גזירה שמא יתקע ושל לול ושל תרנגולים אסור בין ליטול בין להחזיר דכיון דמחובר לקרקע אית ביה בנין וסתירה:

Seif י — Les couvercles — la prise et la préparation

כסוי בור ודות אין ניטלים אא״כ יש להם בית אחיזה דאז מוכח שהוא כלי ושל כלים אפי' הם מחוברים בטיט יכולים ליטלם אפי' אין להם בית אחיזה והוא שתקנם ועשה בהם מעשה והכינם לכך או שנשתמש בהם מבע״י וכיסוי חביות הקבורו' בקרקע לגמרי צריכו' בית אחיזה:

Seif יא — L'aiguille entière, ébréchée, neuve

מחט שלימה מותר לטלטלה ליטול בה את הקוץ ניטל חודה או חור שלה אסור וחדשה שלא נקבה עדיין מותר:

Seif יב — Les restes de nattes

שירי מחצלאות מותר לטלטלם דחזי לכסות בהו טינופא ואם זרקם לאשפה מבעוד יום אסור לטלטלם:

Seif יג — Les chiffons usés — la mesure de trois doigts

שירי מטלניות שבלו אם יש בהם ג' אצבעו' על ג' אצבעו' מותר לטלטלן ואם לאו אסור ויש מתירין אפי' אין להם ג' על ג' ובלבד שלא יהו טליתו' של מצוה:

Seif יד — La chaussure neuve sur sa forme

מנעל חדש מותר לשמטו מעל הדפוס אף על פי שמלאכתו לאיסור כיון דשם כלי עליו מותר לטלטלו לצורך מקומו:

Seif טו — La sandale dont la courroie s'est rompue

סנדל שנפסק רצועה הפנימי' עדיין תורת כלי עליו ומותר לטלטלו נפסקה החיצונה בטל מתורת כלי ואסור לטלטלו ואם הוא בכרמלי' מות' לכרוך עליו גמי לח שהוא מאכל בהמה לתקנו שלא יפול מרגלו ובחצר שהוא נשמר שם אסור:

Seif טז — La perche dans la chemise ; le banc à trois pieds

חלוק שכבסו אותו ותחבו בו קנה לתלות בו לייבשו יכול לשמטו מעל הקנה אבל ליקח הקנה מתוכו אסור לפי שאינו כלי ואם תחבו בו כלי מותר ליטלו מתוכו אפי' הוא מלאכתו לאיסור כירה שנשמט' אפי' אחת מירכותיה אסור לטלטלה: הגה וכן ספסל ארוך שנשמט אחת מרגליה כ״ש שתים דאסור לטלטלה ולהניחה על ספסל אחרת ולישב עליה אפי' נשברה מבעוד יום [תרומת הדשן סי' ע״א] אא״כ ישב עליה כך פעם א' קודם השבת [ב״י ס״ס שי״ג] גם אסור להכניס הרגל לשם משום בנין [ב״י ססי' שי״ג]:

Seif יז — Les briques restées du chantier

לבנים שנשארו מהבנין מותר לטלטלם דמעתה לא קיימו לבנין אלא למזגא [פירוש להסמך ולשבת עליהן] עלייהו ואם סדרם זה על זה גלי אדעתיה שהקצם לבנין ואסור לטלטלם:

Seif יח — L'épine sur la voie publique

קוץ המונח ברה״ר מותר לטלטלו פחות פחות מד' אמות ובכרמלית מותר לטלטלו להדיא משום דחיישינן שמא יזוקו בו רבים ובמקום היזקא דרבים לא גזר רבנן שבות :

Seif יט — L'échelle du grenier et celle du colombier

סולם של עלייה שהוא גדול ועשוי להטיח בו גג אסור לטלטלו אבל של שובך מותר לנטותו ממקום למקום אבל לא יוליכנו משובך לשובך כדי שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ויבא לצוד:

Seif כ — Les palmes coupées pour le feu

חריות [פי' ענפים] של דקל שקוצצים לשריפה מוקצים הם ואסור לטלטלם ישב עליהם מעט מבעוד יום מותר לישב עליהם בשבת וכ״ש אם קשרם לישב עליהם או אם חשב עליהם מבעוד יום לישב עליהם אפי' בחול:

Seif כא — L'assise de pierres

אבל נדבך של אבנים אף ע״פ שחשב עליו מבעוד יום אסור לישב [עליהם] אא״כ למדום [פי' סדרום]: הגה וי״א דדין אבנים כדין חריות וכן עיקר (מרדכי פ' במה טומנין והמגיד פ' כ״ה בשם הרי״ף וכן יש לפרש הרא״ש):

Seif כב — יחוד — destiner une pierre à un usage

אסור לכסות פי החבית באבן או בקעת או לסגור בהן את הדלת או להכות בהן בברזא [פי' הקנה שמשימין לחביות להוציא היין ממנו] אע״פ שחשב עליה מבע״י אסור אא״כ ייחדה לכך לעולם אבל ייחדה לשבת זו בלבד לא וה״מ בדבר שאין דרכה לייחדה לכך כגון הני דאמרן אבל בכל מידי דאורחיה בהכי כגון לפצוע בה אגוזים ביחוד לשבת אחת סגי ויש מי שאומר דלא שנא י״א שצריך שיעשה בה שום מעשה של תיקון מבעוד יום [וע״ל סי' רנ״ט דביחוד סגי]:

Seif כג — La palme coupée pour chasser les mouches

מותר לחתוך ענף מן הדקל מבע״י ומותר להניף בו על השלחן בשבת להבריח הזבובים כיון דלצורך חתכו עשאו כלי גמור:

Seif כד — Lin et laine pour la plaie

פשתן סרוק וצמר מנופץ שנותנין על המכה אם חשב עליהם מבעוד יום לתתם על המכה או שישב עליהם שעה אחת מבעוד יום או שצבען בשמן דגלי דעתיה דלמכה קיימי או שכרכה במשיחה ליתנה על המכה בשבת תו לית בהו משום מוקצה ומשום רפואה נמי ליכא שאינו אלא כמו מלבוש שלא יסרטו בגדיו [במכה] וי״א דלא סגי במחשבה לחוד:

Seif כה — Les peaux sèches

עורות יבשים בין של אומן בין של ב״ה מותר לטלטלם: הגה וי״א דוקא עורות בהמה גסה דחזי לישב עליהם אבל מבהמה דקה אסור אא״כ חשב לישב עליהם מבעוד יום [רש״י פרק במה טומנין]:

Seif כו — Les planches — de la maison et de l'artisan

נסרים של בה״ב מותר לטלטלן ושל אומן אסור אא״כ חשב עליהם מבע״י ליתן עליהם פת לאורחים או תשמיש אחר:

Seif כז — Débarrasser la table

עצמות שראויים לכלבים וקליפים שראוים למאכל בהמה ופרורים שאין בהם כזית מותר להעבירם מעל השלחן אבל אם אין הקליפים ראוים למאכל בהמה אסור לטלטלם אלא מנער את הטבלא והם נופלי' ואם יש פת על השלחן מותר להגביה הטבלא ולטלטלה עם הקליפים שאינם מאכל בהמה שהם בטלים אגב הפת ואם היה צריך למקום השלחן אפי' אין עליה אלא דברים שאינם ראוים למאכל בהמה מותר להגביה ולטלטלה:

Seif כח — Fagots préparés comme fourrage

חבילי עצים וקש שהתקינן למאכל בהמה אפי' הם גדולים הרבה מותר לטלטלן:

Seif כט — Le fourrage et l'animal qu'on possède

כל שהוא ראוי למאכל חיה ועוף המצוים מטלטלין אותו ואם אינו ראוי אלא למאכל חיה ועוף שאינן מצוים אם יש לו מאותו מין חיה או עוף מותר לטלטל מאכל הראוי לאותו המין ואם לאו אסור: הגה ולפ״ז מותר לטלטל עצמות שנתפרקו מן הבשר מע״ש אם ראוים לכלבים דהא כלבים מצוים [ב״י דלא כהר״ן]:

Seif ל — Les noyaux de dattes

גרעיני תמרים במקום שמאכילים אותם לבהמה מותר לטלטלן ואדם חשוב צריך להחמיר על עצמו שלא לטלטלן אלא דרך שינוי:

Seif לא — La viande crue, et la viande gâtée

בשר חי אפי' תפל שאינו מלוח כלל מותר לטלטלו משום דחזי לאומצא וכן אם הוא תפוח [פי' מסריח רש״י] מותר לטלטלו משום דראוי לכלבים:

Seif לב — Le poisson salé et celui qui ne l'est pas

דג מלוח מותר לטלטלו ושאינו מלוח אסור מפני שאינו ראוי:

Seif לג — L'amulette non éprouvée

קמיע שאינו מומחה אף על פי שאין יוצאין בו מטלטלין אותו:

Seif לד — Évacuer les immondices

כל דבר מטונף כגון רעי וקיא וצואה בין של אדם בין של תרנגולים וכיוצא בהם אם היו בחצר שיושבים בה מותר להוציאם לאשפה או לבה״כ ואפי' בלא כלי ואם היו בחצר שאינו דר שם אסור להוציאם ואם ירא מפני התינוק שלא יתלכלך בה מותר לכפות עליה כלי:

Seif לה — Le vase qu'on a sorti

אע״פ שמותר להוציא גרף של רעי ועביט של מי רגלים אסור להחזירם אא״כ נותן לתוכם מים:

Seif לו — Ne pas fabriquer un גרף של רעי

אין עושין גרף של רעי לכתחילה דהיינו להביא דבר שעתיד לימאס כדי להוציאו לכשימאס ואם עבר ועשאו מותר להוציאו:

Seif לז — En cas de perte

במקום דאיכא פסידא מותר להכניס מטתו אצל גרף של רעי ולקבוע ישיבתו שם כדי להוציאו:

Seif לח — La corbeille de terre préparée

מכניס אדם מבעוד יום מלא קופתו עפר ומייחד לו קרן זוית ועושה בו כל צרכיו בשבת כגון ליטול ממנו לכסות צואה או רוק וכיוצא בזה אבל לא ייחד לו קרן זוית בטל אגב עפר הבית ואסור לטלטלו: הגה ולכן מותר ליקח פירות הטמונים בחול כי אין אותו עפר מוקצה [ב״י ססי' שי״א בשם שבלי לקט]:

Seif לט — Le panier devant les poussins

אסור לטלטל בהמה וחיה ועוף ואע״פ כן מותר לכפות את הסל לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו בו ובעודם עליו אסור לטלטלו:

Seif מ — Conduire une bête sans la soulever

כל בהמה חיה ועוף מדדים אותם בחצר דהיינו שאוחז בצוארן ובצדדין ומוליכן אם צריכין הבעלי חיים לכך ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ דמוקצין הם ואסור לטלטלן חוץ מתרנגולת שאין מדדין אותה מפני שמגבהת עצמה מן הארץ ונמצא זה מטלטל אבל דוחים אותה מאחוריה בידים כדי שתכנס:

Seif מא — La mère qui fait marcher son enfant

האשה מדדה את בנה אפי' ברשות הרבים ובלבד שלא תגררהו אלא יהא מגביה רגלו אחת ויניח השניה על הארץ וישען עליה עד שיחזור ויניח רגלו שהגביה שנמצא לעולם הוא נשען על רגלו האחת:

Seif מב — Toucher sans remuer

דבר שהוא מוקצה מותר ליגע בו ובלבד שלא יהא מנענע אפי' מקצתו [וכבר נתבאר ר״ס זה]:

Seif מג — Déplacer en soufflant

מותר לטלטל מוקצה ע״י נפיחה [וכבר נתבאר ר״ס זה]:

Seif מד — L'ustensile fêlé

כלי שנתרועעה לא יטלו ממנו חרס לכסות בו או לסמוך בו:

Seif מה — Jouer à la balle

אסור לשחוק בשבת ויו״ט בכדור: הגה ויש מתירין ונהגו להקל [תוס' פ״ק דביצה]:

Seif מו — Les œufs de vers à soie

אסור לשאת תחת אציליו זרע התולעים שעושין המשי מפני שאסור בטלטול ועוד שהוא מוליד בחומו:

Seif מז — Le vêtement de cha'atnez

יש אוסרים לטלטל בגד שעטנז ויש מתירים:

Seif מח — L'éventail

מותר לטלטל מניפה בשבת להבריח הזבובים:

Seif מט — Les balais

מכבדות שמכבדים בהם הקרקע מותר לטלטלם:

Seif נ — L'astrolabe et les livres de science

הרשב״א מתיר לטלטל האיצטרלו״ב בשבת וכן ספרי החכמה ולדעת הרמב״ם יש להסתפק בדבר:

Seif נא — L'horloge

מה שמורה על השעות שקורין ארילוז"יו בין שהוא של חול בין שהוא של מין אחר יש להסתפק אם מותר לטלטלו [וכבר פשט המנהג לאסור]:

Seif נב — מוקצה pour le riche l'est pour le pauvre

מוקצה לעשירים הוי מוקצה ואפי' עניים אין מטלטלין:

2. Le contexte général — la grande institution du mouktsé

De quoi parle ce siman ?

Le siman ש״ח est l'un des simanim les plus importants en pratique de toute Hilkhot Shabbat — car il introduit la grande catégorie du mouktsé (« mis à l'écart »), qui interdit le simple déplacement de très nombreux objets Shabbat. Le siman compte 52 seifim, doublé par 171 entrées du Mishnah Berurah.

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman ש״ח ouvre le bloc « Mouktsé » des simanim 308-310 — qui restent ensemble la référence absolue. Le bloc est complété par les simanim 311 (mort) et 312 (avancées rabbiniques sur le mouktsé). Le siman ש״ח est si dense qu'il est étudié seul dans la plupart des yeshivot.

3. Les 4 catégories du mouktsé

L'ensemble du Talmud et des Rishonim distingue 4 grandes catégories de mouktsé. Chaque seif du siman 308 traite d'au moins l'une d'elles :

4. Cartographie des 52 seifim

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 171 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

Pour le texte intégral des 171 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 308.

6. La position du Rama

Le Rama enrichit le siman ש״ח de très nombreuses gloses — souvent plus permissives que le Mehaber. Quelques cas-clefs :

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique du Siman

9. Questions de compréhension

Pour aller plus loin