✦ ❖ ✦

DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman שי"ד · 12 Seifim

Construction et démolition à Shabbat — pour découvrir et comprendre

סימן שי"ד

דְּבָרִים הָאֲסוּרִים מִשּׁוּם בִּנְיָן וּסְתִירָה

🌱 Niveau Initiation · מתחילים

✦ ❖ ✦

Première approche du Siman שי"ד : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.

Sujet : Construction et démolition à Shabbat
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שי"ד (12 seifim)

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 12 seifim du Mehaber

2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?

3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman

4. Le détail des seifim — un par un

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique et règles à retenir

9. Questions de compréhension

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman שי"ד contient 12 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à construction et démolition à shabbat.

Seif א — Pas de boné/sotér sur les ustensiles

דברים האסורים משום בנין וסתירה בשבת. ובו יב סעיפים:
אין בנין וסתירה בכלים והני מילי שאינו בנין ממש כגון חבית הגה שאינה מוחזקת ארבעים סאה (ת"ה סי' ס"ה) שנשברה ודיבק שבריה בזפת יכול לשברה ליקח מה שבתוכה ובלבד שלא יכוין לנקבה נקב יפה שיהיה לה לפתח דא"כ הוה ליה מתקן מנא אבל אם היא שלימה אסור לשברה אפי' בענין שאינו עושה כלי ואפילו נקב בעלמא אסור לנקוב בה מחדש ואפי' יש בה נקב חדש אם להרחיבו אסור: הגה ובלבד שיתכוין לכך (מרדכי פרק חבית) ואם היה סכין תקוע מערב שבת בחבית מותר להוציאו ולהכניסו שהרי אינו מתכוין להוסיף: הגה ודוקא שהוציאו ג"כ פעם אחת מבעוד יום אבל אם לא הוציאו מבעוד יום אסור דהוי פסיק רישיה דעושה נקב ופתח לחבית (ת"ה סי' ס"ד) כלי שנתרועעה אם מותר ליטול ממנו חרס ע"ל סי' ש"ח סעיף מ"ד:

Traduction : Il n'y a pas de boné ni de sotér « sur les ustensiles » (אין בנין וסתירה בכלים) — les mélakhot de construire/démolir ne s'appliquent pas aux objets mobiles, tant qu'il ne s'agit pas d'une vraie construction. Exemple : une jarre brisée puis recollée à la poix — on peut la casser pour prendre son contenu, à condition de ne pas viser à y faire un beau trou qui servirait d'orifice (sinon = metaqen mana, fabriquer un ustensile). Mais une jarre intacte — interdit de la casser, même sans en faire un ustensile, et même y percer un simple trou neuf. Un couteau planté dans la jarre depuis la veille — on peut le retirer/réinsérer (on ne vise pas à agrandir). Glose Rama : à condition qu'on l'ait aussi retiré une fois la veille — sinon c'est un pesik reisha de percer la jarre.

Seif ב — Trou rebouché : sous ou au-dessus de la lie

היה בה נקב ונסתם אם הוא למטה מן השמרים אסור לפתחו דכיון שהוא למטה וכל כובד היין עליו צריך סתימה מעליא וחשיב כפותח מחדש למעלה מן השמרים מותר לפתחו:

Traduction : Une jarre avait un trou qui a été rebouché : s'il est en dessous du niveau de la lie (les dépôts du vin) — interdit de le rouvrir, car étant en bas, tout le poids du vin pèse dessus, le bouchage devait être solide → le rouvrir équivaut à percer à neuf. S'il est au-dessus de la lie — permis de le rouvrir.

Seif ג

במקום נקב ישן נוקבין אפי' במקדח (פי' כלי מיוחד לנקוב) כגון שנשברה הברזא וי"א דלא שרי לנקוב נקב ישן אלא בחבית של חרס שאין הסתימה מהודקת יפה אבל בחבית של עץ שמהדקים מאד העץ שסותמים בה הנקב וחותכים ראשו על דעת שלא להוציאו ודאי נראה שזה נקב חדש ואסור:

Voir l'analyse pratique : ce seif traite des mélakhot de boné/sotér (construire/démolir) — ouvrir et sceller des récipients, percer, briser pour accéder au contenu. Pour le détail — voir « Vue d'ensemble » et N2.

Seif ד

ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאה מותר ליקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות יין בשבת: הגה ובלבד שלא יהיה הברזא הראשון נגד השמרים כמ"ש ס"ב: (ב"י בשם שבולי לקט):

Seif ה

מותר ליתן קנה חלול בחבית או ברזא (ש"ל מרדכי) להוציא יין אע"פ שלא הי' בו מעולם אבל ליתן עלה של הדס בנקב שבחבית שהעלה עשוי כמרזב והיין זב דרך שם לא דגזרינן שלא יתקן מרזב ליינו שיפול היין לתוכו וילך למרחוק דכשלוקח העלה ומקפלו כעין מרזב נראה כעושה מרזב ולא דמי לברזא או קנה שאינו עושה בו שום מעשה: הגה ויש מתירים אפי' בעלה של הדס במקום שיש לו הרבה קטומים ואין לחוש שמא יקטום (הרא"ש ס"פ חבית וטור):

Seif ו

מותר להתיז ראש החבית בסייף דלאו לפתח מכוין כיון שמסיר ראשה אבל לנקבה בצדה בין של חבית בין של מגופה אסור אפי' ברומח שעושה נקב גדול ואינו דומה לפתח דכיון דהוי מצדה ודאי לפתח מכוין וליקוב המגופה למעלה מותר דלאו לפתח מכוין שאין דרך לעשות פתח למעלה אלא נוטל כל המגופ':

Seif ז

חותמות שבכלים כגון שידה תיבה ומגדל שהכסוי שלהם קשור בהם בחבל יכול להתירו או לחתכו בסכין או להתיר קליעתו ודוקא כעין קשירת חבל וכיוצא בו אבל פותחת של עץ ושל מתכת אסור להפקיע ולשבר דבכלים נמי שייך בנין גמור וסתירה ומטעם זה אסור להסיר הצירים שקורים גוגזי"ש שאחורי התיבה אם נאבד המפתח ויש מתירים בזו ושבירת פותחות של תיבות יש מתיר ויש אוסר ויש להתיר ע"י עכו"ם:

Seif ח

חותלות של תמרים וגרוגרות אם הכסוי קשור בחבל מתיר וסותר שרשרות החבל וחותך אפי' בסכין ואפי' גופן של חותלות שכל זה כמו ששובר אגוזים או שקדים כדי ליטול האוכל שבהם:

Seif ט

מותר להפקיע ולחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או בעוף הצלויים:

Seif י

חותמות שבקרקע כגון דלת של בור שקשור בו חבל יכול להתירו דלאו קשר של קיימא הוא שהרי עומד להתיר אבל לא מפקיע וחותך משום סתירה ודוקא כשעשוי לקיים על מנת שלא להסירו בשבת אבל אם אינו עשוי לקיים כלל מותר ומטעם זה מותר להסיר דף שמשימין אותו לפני התנור ושורקין אותו בטיט שאינו עשוי לקיום (וע"ל סי' רנ"ט):

Seif יא

אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח (פי' הערוך סיכה משיחה טיחה מריח' שיעה ענין אחד הוא) אבל בשאר דברים דלית בהו משום מירוח הואיל ואין היין יוצא אז (ב"י) מותר ואם היה היין יוצא דרך הנקב אסור (לסתמו ואפי') ליתן בו שום דרך הערמה לומר שאינו מכוין אלא להצניעו שם ואם הוא תלמיד חכם מותר לו להערים בכך:

Seif יב

סכין שהוא תחוב בכותל של עץ מבע"י אסור להוציאו בשבת כיון שהוא דבר מחובר אבל אם הוא תחוב בספסל וכן בכל דבר תלוש מותר להוציאו: הגה ואם דצה ושלפה מבע"י בכותל שרי (ב"י) עסס"א:

Texte intégral : ces 12 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.

2. Le contexte général — boné et sotér sur les ustensiles

De quoi parle ce siman ?

Le siman שי"ד approfondit les mélakhot de בונה (construire) et סותר (démolir) dans leur application la plus quotidienne : ouvrir et fermer des récipients, des emballages, des contenants scellés. C'est l'un des simanim les plus pratiques de toute Hilkhot Shabbat — chaque repas implique d'ouvrir des paquets.

Le principe-mère : אין בנין וסתירה בכלים — « il n'y a pas de construire ni de démolir sur les ustensiles ». Les mélakhot de boné/sotér concernent en principe le bâti (maison, sol, structure fixe). Un objet mobile (un kli) — l'ouvrir ou le casser n'est pas « démolir »… sauf deux exceptions majeures que le siman développe.

Les 2 exceptions à « ein binyan bekelim » :

בנין ממש (construction véritable) — assembler/démonter un objet de manière « structurelle » reste interdit, même sur un kli.
תיקון מנא / מתקן כלי (fabriquer / parfaire un ustensile) — si en cassant on crée un orifice utile, c'est makeh bepatish (parachever). Donc casser une jarre est permis seulement si on ne vise pas à faire un bel orifice.

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman שי"ד est le cœur théorique du couple boné/sotér. Le siman 313 (portes) en était l'application aux fermetures ; le siman 314 traite de tout récipient scellé ; le siman 315 enchaînera sur l'ohel (le toit/abri). Ensemble, ils forment le « bloc construction ».

3. Les concepts-clés halakhiques

1. אין בנין וסתירה בכלים — « pas de construire/démolir sur les ustensiles ». Règle de base : un objet mobile n'est pas soumis à boné/sotér pour son ouverture ordinaire.

2. בנין גמור (binyan gamour) — construction véritable. L'exception : si l'assemblage est structurel et durable (40 séa et plus = comme un « ohel »), alors boné/sotér s'appliquent même au kli.

3. מתקן מנא / מכה בפטיש — parfaire un ustensile. Créer un orifice utile, finir un objet → makeh bepatish (« coup de marteau », parachèvement). C'est pourquoi viser à faire un bel orifice est interdit.

4. פסיק רישא (pesik reisha) — conséquence inévitable. Au seif 1 : retirer un couteau planté dans une jarre — si on n'a jamais ouvert avant Shabbat, le retirer perce inévitablement = pesik reisha de la mélakha, interdit.

5. דרך אכילה — l'ouverture « à la manière de manger ». Ouvrir un emballage pour accéder à la nourriture (sans en faire un récipient réutilisable) est généralement permis : c'est derekh akhila, pas de la fabrication.

4. Cartographie des 12 seifim

Seif	Thème	Concept central
1	Casser une jarre recollée vs intacte ; couteau planté	אין בנין בכלים ; pesik reisha
2-3	Trou rebouché ; reperçage au foret	Trou neuf vs ancien
4-6	Bondes, bouchons, tubes d'écoulement	Pose et retrait
7	Ouverture par un non-juif ; emballages serrés	Amira lenokhri
8-9	Cercles/cerclages de tonneaux, boîtes de confiture	בנין גמור — interdit
10-12	Bouchage de fenêtres, lampes, cas-limites	Application étendue

Méthode de lecture :

Identifier si l'objet est un kli (mobile) ou du bâti
Si kli : vérifier si l'action est binyan gamour (structurel) → interdit
Vérifier si l'action crée un orifice utile → makeh bepatish, interdit
Ouvrir « pour manger » sans réutiliser le contenant → généralement permis

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 53 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

משנה ברורה (א) — (א) שאינו בנין ממש - אבל בנין גמור וסתירה גמורה שייך גם בכלים ולכן דוקא בדיבק שבריה בזפת יכול לשברה דאין זה סתירה גמורה אבל אם היתה שלמה הוי סתירה גמורה ואסור אפילו בכלי קטן וכתבו האחרונים לקמן בס"ט דהני חביות קטנות של מרקחת אסור להסיר החשוקים [שקורין רייפין] כדי ליקח מה שבתוכה ולא דמי לחבית שמדובקת שבריה בזפת דהתם דרכה מתחלה לעשות כן והוי ככלי שלמה אך ע"י א"י בודאי יש להתיר וכדלקמיה בס"ז ובקשור ע…

משנה ברורה (ב) — (ב) שאינה מחזקת - דאלו היא מחזקת מ' סאה הו"ל כאהל ואית ביה משום בנין וסתירה אפילו בנין וסתירה כל דהו:

משנה ברורה (ג) — (ג) ארבעים סאה - היינו אמה על אמה ברום ג' אמות עם עובי הדפנות בלא עובי הלבזבזים [הוא כמו זר סובב אצל שפתה] והרגלים [מ"א בשם הרמב"ם]:

Pour le texte intégral des 53 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 314.

6. La position du Rama

Le Rama enrichit le siman de gloses précisant les conditions d'intention :

Principales gloses du Rama :

Seif 1 — Élargir un trou neuf existant n'est interdit que si on le vise intentionnellement (Mordekhai).
Seif 1 — Le couteau planté dans la jarre : on ne peut le retirer/réinsérer que si on l'a aussi retiré une fois la veille de Shabbat — sinon le premier retrait Shabbat perce inévitablement (pesik reisha).
Seifim 8-9 — Sur les boîtes cerclées : retirer les cercles métalliques (reifin) d'une boîte de confiture pour l'ouvrir = problématique ; via un non-juif on peut permettre.

Différence Mehaber vs Rama :

Mehaber → expose le principe « ein binyan bekelim » et ses exceptions.
Rama → précise le rôle de l'intention et le recours au non-juif pour les emballages serrés.
Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman שי"ד.

7. Cas pratiques modernes

Situation	Analyse halakhique
Ouvrir un paquet de gâteaux / un sachet	Permis — ouvrir pour manger (derekh akhila), sans transformer l'emballage en récipient. Déchirer le sachet est permis ; ne pas viser une ouverture nette réutilisable.
Ouvrir une bouteille à capsule (1^re ouverture)	Cas-limite débattu : dévisser une capsule qui « crée » un goulot fonctionnel. La plupart des פוסקים permettent (ce n'est pas fabriquer un kli, la bouteille était déjà un kli). Capsule à anneau de sécurité = cas discuté ; consulter le Rav.
Ouvrir une boîte de conserve	Interdit selon la plupart — ouvrir une conserve « crée » le récipient (la boîte fermée n'était pas un kli utilisable). Ouvrir avant Shabbat.
Briser le cellophane d'une bouteille	Permis (derekh akhila).
Ouvrir un carton de lait / brique de jus	Permis — on ouvre pour consommer ; le carton n'est pas un kli durable.
Percer une jarre / un fût pour servir	Interdit de percer un trou neuf. Si la bonde existait avant Shabbat, l'utiliser est permis.

Pour la halakha למעשה : La règle d'or : on peut ouvrir un emballage pour accéder à la nourriture (derekh akhila), mais on ne peut pas fabriquer un récipient Shabbat. Le grand cas-limite moderne est la boîte de conserve (à ouvrir avant Shabbat) et les bouteilles à anneau de sécurité (consulter son Rav selon le minhag).

8. Synthèse pratique du Siman

Les enseignements-clefs du Siman שי"ד :

אין בנין וסתירה בכלים — pas de construire/démolir sur les objets mobiles, en principe.
Exception 1 — בנין גמור : un assemblage structurel/durable reste interdit même sur un kli.
Exception 2 — מתקן מנא : créer un orifice utile = makeh bepatish, interdit.
Derekh akhila : ouvrir un emballage pour manger est permis.
Boîte de conserve : interdit de l'ouvrir Shabbat (on « crée » le récipient).
Trou neuf dans une jarre : interdit ; trou ancien rebouché léger : permis.

9. Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :

Que signifie אין בנין וסתירה בכלים ? Quelles sont ses 2 exceptions ?
Pourquoi peut-on casser une jarre recollée mais pas une jarre intacte ?
Qu'est-ce que metaqen mana / makeh bepatish ? Pourquoi interdit de viser un bel orifice ?
Pourquoi le couteau planté dans la jarre doit-il avoir été retiré une fois la veille ?
Qu'est-ce que derekh akhila ? En quoi permet-elle d'ouvrir des emballages ?
Pourquoi ouvrir une boîte de conserve Shabbat est-il interdit ?
Quelle différence entre un trou neuf et un trou ancien rebouché (seif 2) ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :

📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שי"ד)

Pour continuer l'étude — siman suivantSiman 315 →

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שי"ד · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT

📖Rejoindre la khavroutha