Daas HaRav — The Alter Rebbe's Shulchan Aruch on Siman שי"ח

דִּין הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת וּבוֹ ל"א סְעִיפִים:

הַמְבַשֵּׁל בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁעָשָׂה אַחַת מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת בְּמֵזִיד — אָסוּר לוֹ לְעוֹלָם לֵהָנוֹת מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה, מִשּׁוּם קְנַס. וְגַם הַקְּדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ אֲסוּרָה לוֹ לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא בְּלוּעָה מִדָּבָר הָאָסוּר לוֹ.

אֲבָל לַאֲחֵרִים — מֻתָּר אַף הַתַּבְשִׁיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, וְאֵין צְרִיכִים לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, אַף אִם בִּשֵּׁל בִּשְׁבִילָם. שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לְהַמְתִּין כֵּן אֶלָּא בְּנָכְרִי הָעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאִם נַתִּיר לוֹ לֵהָנוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד — יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יֹאמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר מוּכָן לוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, שֶׁאִסּוּר הָאֲמִירָה לְנָכְרִי קַל בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת. וְכֵן אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל הָעוֹשֶׂה, אֶלָּא שֶׁהִתְחִיל מִבְּעוֹד יוֹם עֲשִׂיָּתוֹ בְּדָבָר שֶׁאָסוּר לְהַתְחִיל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג, שֶׁאִסּוּר זֶה גַם כֵּן קַל בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁיַּעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁבִיל שֶׁיְּהֵא מוּכָן לוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד, וְלָכֵן הִצְרִיכוּ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ גַּם לַאֲחֵרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ לְאַחֵר שֶׁיַּתְחִיל לָהֶם מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל אֵין לָחוּשׁ כְּלָל שֶׁמָּא יֹאמַר לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִיָּד. וְעוֹד, שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל לֹא יִשְׁמַע לוֹ, שֶׁ"אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ".

וְכֵן אִם הָיָה שׁוֹגֵג — אָסוּר בּוֹ בַיּוֹם גַּם לַאֲחֵרִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁעָשָׂה אִסּוּר שֶׁל תּוֹרָה — הֶחֱמִירוּ לִקְנוֹס בּוֹ בַיּוֹם כְּמוֹ בְּמֵזִיד שֶׁאָסוּר גַּם לַאֲחֵרִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְבַשֵּׁל בְּמֵזִיד וְיֹאמַר "שׁוֹגֵג הָיִיתִי". אֲבָל לָעֶרֶב מֻתָּר גַּם לוֹ מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר:

The law of one who cooks (mevashel) on Shabbos — and it contains 31 seifim:

One who cooks (mevashel) on Shabbos, or who performed one of the other melachos intentionally (be-meizid) — it is forever forbidden for him to derive benefit from that melachah, as a penalty (kenas). Likewise the pot in which he cooked is forever forbidden to him, since it has absorbed (belu'ah) a thing forbidden to him.

But for others — the dish is permitted at motzaei Shabbos immediately, and they need not wait the equivalent time it would take to prepare it (bichdei she-yei'asu), even if he cooked for them. For they only required waiting in the case of a non-Jew acting for a Jew, where if we were to permit him to benefit at motzaei Shabbos immediately, we would have to fear that he might tell the non-Jew to perform [work] on Shabbos so the thing be ready for him immediately at motzaei Shabbos — for the prohibition of asking a non-Jew (amirah le-akum) is taken lightly by people. Likewise even regarding a Jew who acts: where he began before the day of Shabbos a thing it is forbidden to begin (cf. siman 253), since that prohibition too is taken lightly by people, and we fear he may transgress it so that it be ready for him at motzaei Shabbos immediately — and therefore they required waiting bichdei she-yei'asu for others as well, as a decree lest one say to another to begin for them before Shabbos. But there is no concern at all that one would tell a Jew to perform a melachah on Shabbos in order to benefit from it at motzaei Shabbos immediately. Moreover, the Jew would not listen to him, for "no person sins for nothing of his own."

Likewise, if he acted unintentionally (be-shogeg) — it is forbidden that day even to others; for since he transgressed a Torah prohibition, they were stringent to penalize during the day as in meizid where it is forbidden also to others, as a decree lest one cook intentionally and then say "I was a shogeg." But in the evening it is permitted to him too immediately, and there is no need to wait bichdei she-yei'asu, for the reason explained:

אִם עָשָׂה עַל פִּי הוֹרָאַת חָכָם שֶׁטָּעָה — נִקְרָא שׁוֹגֵג. וְהוּא הַדִּין הַשּׁוֹכֵחַ שֶׁהוּא שַׁבָּת אוֹ שֶׁהִיא מְלָאכָה:

If he acted in accordance with the ruling of a sage who erred — he is called a shogeg. And the same law applies to one who forgot that it was Shabbos or that it was a melachah:

אִם חָל יוֹם טוֹב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת — אָסוּר עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שַׁבָּת מְכִינָה לְיוֹם טוֹב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין הֲכָנָה שַׁיָּךְ בָּזֶה, מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"א. וְיֵשׁ לָחוּשׁ לִסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

If Yom Tov falls on motzaei Shabbos — it is forbidden until motzaei Yom Tov, since Shabbos does not provide preparation (hachanah) for Yom Tov. Some say that the concept of hachanah does not apply here, for a reason that will be explained in siman 501. One should be concerned for the first opinion:

אִם בִּשֵּׁל בְּמֵזִיד וְנִתְעָרֵב הַתַּבְשִׁיל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּתַבְשִׁילִין אֲחֵרִים — בָּטֵל בְּרֹב. וְאֵינוֹ נִקְרָא "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין", דְּהַיְנוּ שֶׁאֶפְשָׁר לַאֲחֵרִים לֶאֱכוֹל הַתַּעֲרוֹבוֹת הַזֶּה בְּהֶתֵּר גָּמוּר שֶׁלֹּא מֵחֲמַת בִּטּוּל בְּרֹב, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין" אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ צַד הֶתֵּר לְמִי שֶׁנֶּאֱסַר לוֹ, אֲבָל כָּאן אֵין הֶתֵּר בְּלֹא בִּטּוּל בְּרֹב אֶלָּא לַאֲחֵרִים, שֶׁלֹּא נֶאֱסַר לָהֶם כְּלָל מִמּוֹצָאֵי שַׁבָּת וְאֵילָךְ.

אֲבָל אִם נִתְעָרֵב בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁבּוֹ בַיּוֹם חָל עָלָיו שֵׁם "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין" לְגַבֵּי אֲחֵרִים שֶׁאֵין בָּטֵל לָהֶם בְּרֹב — חָל עָלָיו שֵׁם "דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין" גַּם לְגַבֵּי הַמְבַשֵּׁל, וְנֶאֱסָר לוֹ הַתַּעֲרוֹבוֹת הַזֶּה לְעוֹלָם:

If he cooked be-meizid and at motzaei Shabbos the dish became mixed with other dishes — it is nullified by majority (batel be-rov). And it is not called davar she-yesh lo matirin (a thing that has a way to become permitted) — meaning that others could eat this mixture in complete permissibility without needing the nullification by majority — because it is only called davar she-yesh lo matirin when there is a path of permissibility for the one to whom it was forbidden. But here, without nullification by majority, there is no permission except for the others, to whom it was not at all forbidden from motzaei Shabbos onward.

But if it became mixed on Shabbos itself — since on that day it bore the name davar she-yesh lo matirin with respect to others (for whom it is not nullified by majority) — that name applies also to the one who cooked, and this mixture is forbidden to him forever:

הַשּׁוֹחֵט בְּשַׁבָּת לְחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה — מֻתָּר הַבָּרִיא לֶאֱכוֹל מִמֶּנּוּ חַי וּבְלֹא מְלִיחָה, אֶלָּא בַּהֲדָחָה בִּלְבַד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן ס"ז, לְפִי שֶׁאָסוּר לִמְלוֹחַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"א.

וַאֲפִלּוּ חָלָה הַחוֹלֶה הַיּוֹם, וְאֶתְמוֹל לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ כְּלָל שֶׁיִּשְׁחַט הַיּוֹם — אַף עַל פִּי כֵן אֵין בָּהּ מִשּׁוּם מֻקְצֶה, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"י.

אֲבָל הַמְבַשֵּׁל אוֹ עָשָׂה שְׁאָר מְלָאכָה בִּשְׁבִיל הַחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה — אָסוּר בְּשַׁבָּת לַבָּרִיא אוֹ לְחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּמְלַאכְתּוֹ בִּשְׁבִילוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁחִיטָה שֶׁאֵין בָּהּ לְהַרְבּוֹת בִּשְׁבִיל הַבָּרִיא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְכַזַּיִת בָּשָׂר שֶׁצָּרִיךְ לְהַחוֹלֶה בְּלֹא שְׁחִיטַת כָּל הַבְּהֵמָה.

וַאֲפִלּוּ עָשָׂה עַל יְדֵי נָכְרִי, בֵּין לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, בֵּין לְצֹרֶךְ חוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה — אָסוּר לַבָּרִיא בְּשַׁבָּת, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ. אֲבָל לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מֻתָּר לַבָּרִיא מִיָּד, וְאֵין צָרִיךְ לְהַמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ, כֵּיוָן שֶׁהַנָּכְרִי עָשָׂה בְּהֶתֵּר לְצֹרֶךְ חוֹלֶה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מְלָאכוֹת, חוּץ מֵאֲפִיָּה וּבִשּׁוּל, שֶׁאִם אָפָה נָכְרִי אוֹ בִּשֵּׁל בְּשַׁבָּת לְצֹרֶךְ חוֹלֶה — אָסוּר לַבָּרִיא אַף בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי נָכְרִים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן קי"ג:

One who slaughters (shochet) on Shabbos for a dangerously ill patient — the healthy person may eat from it raw, without salting (melichah), only with rinsing (hadachah), as will be explained in Yoreh Dei'ah siman 67, since it is forbidden to salt on Shabbos (cf. siman 321).

And even if the patient became ill that very day, and yesterday there was no intention at all to slaughter that day — nevertheless there is no muktzeh concern, for the reason explained in siman 310.

But one who cooks or performs another melachah for a dangerously ill patient — it is forbidden on Shabbos to the healthy person or to a non-dangerously ill patient, as a decree lest one increase his work for them. This is not the case in slaughter, where one cannot increase for the healthy person — for one cannot obtain a kezayis of meat that the patient needs without slaughtering the whole animal.

And even if he had it done via a non-Jew, whether for a dangerously ill patient or one not in danger — it is forbidden to the healthy person on Shabbos, as a decree lest one increase for him. But at motzaei Shabbos, it is permitted to the healthy person immediately, without needing to wait bichdei she-yei'asu, since the non-Jew acted in permitted fashion for the needs of a sick person.

To what does this apply? To other melachos, except for cooking and baking — for if a non-Jew cooked or baked on Shabbos for a patient, it is forbidden to the healthy person even after Shabbos because of bishul akum, as will be explained in Yoreh Dei'ah siman 113:

הַקּוֹצֵץ פְּרִי שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלוֹ לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת — אָסוּר לַבָּרִיא מִשּׁוּם מֻקְצֶה, אֲפִלּוּ חָלָה מִבְּעוֹד יוֹם וְהָיָה כְּבָר בְּדַעְתּוֹ מִבְּעוֹד יוֹם לִקְצוֹץ הַפְּרִי בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין הֲכָנָה מוֹעֶלֶת כְּלָל בִּמְחֻבָּר בְּכַיּוֹצֵא בָזֶה, שֶׁהוּא גָּדֵל וְהוֹלֵךְ בְּשַׁבָּת.

אֲבָל פְּרִי שֶׁנִּגְמַר בִּשּׁוּלוֹ וְשׁוּב אֵינוֹ גָדֵל וְהוֹלֵךְ — מוֹעֶלֶת בּוֹ הֲכָנָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְחֻבָּר:

One who plucks a fruit that has not yet ripened for a patient on Shabbos — it is forbidden to the healthy person because of muktzeh, even if the patient became ill before Shabbos and one already intended before Shabbos to pluck the fruit on Shabbos, because hachanah is of no avail at all for something still attached in such a case, since it continues to grow on Shabbos.

But a fruit that has fully ripened and no longer continues to grow — hachanah is effective for it, even though it is attached:

הַמְבַשֵּׁל הוּא מֵאֲבוֹת מְלָאכוֹת, שֶׁכֵּן בַּמִּשְׁכָּן הָיוּ מְבַשְּׁלִים סַמְמָנִים לִצְבּוֹעַ בָּהּ. וְלֹא בִּשּׁוּל בַּמַּיִם בִּלְבַד, אֶלָּא אַף הַטִּגּוּן וְהָאֲפִיָּה וְהַצְּלִיָּה הֵן בִּכְלַל בִּשּׁוּל.

וְכֵן כָּל מִי שֶׁרִפָּה גּוּף קָשֶׁה בְּאוּר, כְּגוֹן הַמַּתִּיךְ אֶחָד מִמִּינֵי מַתָּכוֹת, אוֹ הַמְחַמֵּם אֶת הַמַּתֶּכֶת עַד שֶׁנַּעֲשָׂה גַּחֶלֶת, וְכֵן הַמְמַסֵּס הַשַּׁעֲוָה אוֹ הַחֵלֶב אוֹ הַזֶּפֶת וְהַגָּפְרִית בְּאוּר, אוֹ שֶׁהִקְשָׁה גּוּף רַךְ בְּאוּר, כְּגוֹן הַמַּנִּיחַ כְּלִי אֲדָמָה בְּאוּר עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלִי חֶרֶס — חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל.

וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְבַשֵּׁל בְּאוּר — כָּךְ אָסוּר לְבַשֵּׁל בְּתוֹלֶדֶת הָאוּר, כְּגוֹן לִתֵּן בֵּיצָה בְּצַד קְדֵרָה שֶׁהוּחַמָּה בְּאוּר, אוֹ לְשַׁבְּרָהּ עַל הַסּוּדָר שֶׁהוּחַם בְּאוּר כְּדֵי שֶׁתִּצָּלֶה מְעַט. וְאִם נִצְלֵית שָׁם כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסָאִי — חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל כְּמוֹ בְּצוֹלֶה עַל הָאוּר.

וַאֲפִלּוּ בְּתוֹלֶדֶת חַמָּה, כְּגוֹן בְּסוּדָר שֶׁהוּחַם בַּחַמָּה — אָסוּר, גְּזֵרָה מִשּׁוּם תּוֹלְדוֹת הָאוּר, שֶׁהָרוֹאֶה סָבוּר שֶׁהוּחַם הַסּוּדָר בְּאוּר. וְכֵן אָסוּר לְגַלְגְּלָהּ עַל גַּבֵּי חוֹל וַאֲבַק דְּרָכִים שֶׁהוּחַמּוּ מִכֹּחַ חַמָּה. וְאָסוּר לְהַטְמִינָהּ בָּהֶם אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַטְמִין בְּרֶמֶץ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ז.

אֲבָל בַּחַמָּה עַצְמָהּ, כְּגוֹן לִתֵּן בֵּיצָה בַּחַמָּה כְּדֵי שֶׁתִּצָּלֶה, אוֹ לִתֵּן מַיִם בַּחַמָּה כְּדֵי שֶׁיּוּחַמּוּ — מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בִּשּׁוּל בְּכָךְ. וְאֵין לִגְזוֹר עַל חַמָּה מִשּׁוּם אוּר, מִפְּנֵי שֶׁחַמָּה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת בְּאוּר:

Cooking (mevashel) is among the avos melachos, for in the Mishkan they would cook ingredients for dyeing. And it is not only cooking in water, but also frying, baking (afiyah) and roasting (tzliyah) are included in bishul.

Likewise, anyone who softens a hard body by fire — for example, melting one of the metals, or heating metal until it becomes a coal, or melting wax, tallow, pitch or sulfur by fire, or hardening a soft body by fire, such as placing an earthenware vessel in fire until it becomes ceramic — is liable (chayav) for mevashel.

And just as it is forbidden to cook by fire, so is it forbidden to cook by a derivative of fire (toledes ha-ur), such as placing an egg next to a pot heated by fire, or breaking it on a cloth heated by fire so that it roast a little. And if it roasted there to the level of ma'achal ben Drussai — he is liable for mevashel just as in roasting on fire.

And even with a derivative of the sun, such as a cloth heated by the sun — it is forbidden, as a decree because of derivatives of fire, since the onlooker would think the cloth was heated by fire. Similarly, it is forbidden to roll [the egg] on sand or dust of the roads that were heated by the sun. And it is forbidden to bury it in them even before Shabbos, as a decree lest one bury in hot ashes (remetz), as explained in siman 257.

But in the sun itself — such as placing an egg in the sun so that it roast, or placing water in the sun so that it heat — it is permitted, since this is not the manner of cooking. And we do not decree on the sun because of fire, since the sun cannot be confused with fire:

הַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּתוֹלֶדֶת חַמָּה. אֲבָל אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲפִלּוּ אִם הַתַּבְשִׁיל עוֹמֵד עַל גַּבָּיו וּמִתְבַּשֵּׁל מִלְמַעְלָה. אֲבָל מֻתָּר לְהַעֲמִידָם שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם, אֲבָל לְהַטְמִינוֹ כֻּלּוֹ בְּתוֹכָם — אָסוּר אֲפִלּוּ מִבְּעוֹד יוֹם, מִשּׁוּם אִסּוּר הַטְמָנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ו:

One who cooks in the hot springs of Tiberias — is exempt (patur), since they are like a derivative of the sun (toledes hachamah). But it is forbidden mi-divrei sofrim, even if the dish stands on top of them and is cooked from above. However, it is permitted to place them there before Shabbos, but to bury [the dish] entirely within them is forbidden even before Shabbos, because of the prohibition of hatmanah, as will be explained in siman 326:

כָּל דָּבָר לַח יֵשׁ בּוֹ בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל. דְּהַיְנוּ, תַּבְשִׁיל לַח שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כְּבָר כָּל צָרְכּוֹ וְנִצְטַנֵּן, וַאֲפִלּוּ לֹא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי אֶלָּא שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וְחִמְּמוֹ בְּשַׁבָּת עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל.

אֲבָל אִם הוּא חַם כָּל כָּךְ עַד שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ וּמַרְתִּיחוֹ יוֹתֵר — אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם בִּשּׁוּל. וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה לְהַרְתִּיחוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְחִתּוּי, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (וְאִם מֻתָּר לִתְּנוֹ עַל גַּבֵּי כִירָה אוֹ תַּנּוּר — נִתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג).

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי — אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל. וּמֻתָּר לְהַרְתִּיחוֹ בְּשַׁבָּת סָמוּךְ לָאֵשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְחִתּוּי.

וְנָהֲגוּ לְהָקֵל אִם לֹא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, אֶלָּא רָאוּי עֲדַיִן לֶאֱכוֹל מֵחֲמַת חֲמִימוּתוֹ. אֲבָל אִם נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי — נוֹהֲגִין כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה אֲפִלּוּ לְעִנְיַן דִּיעֲבַד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג. וַאֲפִלּוּ לִתְּנוֹ עַל תַּנּוּר בֵּית הַחֹרֶף קֹדֶם שֶׁמַּסִּיקוֹ הַנָּכְרִי, כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמֵּם כְּשֶׁיַּסִּיקֶנּוּ — אָסוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם. וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁיִּתְבָּאֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל:

Every liquid item has cooking after cooking (bishul achar bishul). That is, a liquid dish that has already been fully cooked and cooled — and even if it has not entirely cooled, only that it is no longer hot enough that the hand recoils from it (yad soledes bo) — and one warmed it on Shabbos until yad soledes bo — he is liable for mevashel.

But if it is so hot that already yad soledes bo and one boils it further — there is no bishul issue. It is permitted even lechatchilah to boil it near the fire, in a place where there is no concern of stoking (chitui), as will be explained (and whether it is permitted to place it on a kirah or oven — see siman 253).

And some say that even if it has fully cooled — there is no bishul achar bishul. It is permitted to boil it on Shabbos near the fire, in a place where there is no concern of stoking.

The common practice is to be lenient if it has not fully cooled, but is still fit to eat because of its warmth. But if it has fully cooled — the practice is according to the first opinion even bediavad, as explained in siman 253. And even to place it on a winter-house oven before a non-Jew lights it, so that it heat when he lights it — is forbidden, as explained there. And likewise for anything that will be mentioned as having bishul:

וְכָל זֶה בְּתַבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲבָל כָּל שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נִתְבַּשֵּׁל כְּבָר כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסָאִי — יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ רוֹתֵחַ. וַאֲפִלּוּ יִתְבַּשֵּׁל מֵאֵלָיו, אֶלָּא שֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁמְּקָרֵב בִּשּׁוּלוֹ, כְּגוֹן שֶׁמְּגִיסוֹ בְּכַף:

All this applies only to a dish that has been cooked to its full extent. But anything not cooked to its full extent, even if already cooked to ma'achal ben Drussai — it has bishul, even while still boiling. And even if it would cook by itself, but one does something to hasten its cooking, such as stirring it with a spoon:

תַּבְשִׁיל יָבֵשׁ שֶׁאֵין בּוֹ רֹטֶב כְּלָל — אֵין בּוֹ בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל, אִם נִתְבַּשֵּׁל כְּבָר כָּל צָרְכּוֹ, וַאֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי. וּמֻתָּר אֲפִלּוּ לִשְׁרוֹתוֹ בִּכְלִי רִאשׁוֹן רוֹתֵחַ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִמּוֹחַ שָׁם וְיִהְיֶה דָּבָר לַח.

וְאִם הוּא דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת — אֵין שׁוֹרִין אוֹתוֹ בְּשַׁבָּת בְּחַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אֲפִלּוּ אֵינוֹ נִמּוֹחַ שָׁם כְּלָל. וְאִם שָׁרָה בִּכְלִי רִאשׁוֹן — חַיָּב.

וּבִכְלִי שֵׁנִי אָסוּר לִשְׁרוֹתוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְבַשֵּׁל. וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִתְבָלִין שֶׁמֻּתָּר לִתְּנָם בִּכְלִי שֵׁנִי כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּבָלִין עֲשׂוּיִין לְמַתֵּק הַקְּדֵרָה, וְאֵינוֹ נִרְאֶה כִּמְבַשֵּׁל. וְכֵן כָּל דָּבָר הֶעָשׂוּי לִתֵּן טַעַם בִּקְדֵרָה, כְּגוֹן שׁוּם וּבָצָל — הֲרֵי הֵם כִּתְבָלִין, וּמֻתָּר לִתְּנָם בִּכְלִי שֵׁנִי אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּבָצָל, שֶׁמָּא הוּא מִתְבַּשֵּׁל גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְנָהֲגוּ לְהָקֵל. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּכָל דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל לִשְׁרוֹתוֹ בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר בָּזֶה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

אֲבָל מֻתָּר לַעֲרוֹת מִכְּלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ עַל כָּל דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל, חוּץ מִמִּין דָּג שֶׁנִּקְרָא "קֻלְיָס הָאִסְפָּנִין", וּמָלִיחַ הַיָּשָׁן, דְּהַיְנוּ בָּשָׂר אוֹ דָּג מָלוּחַ שֶׁל שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, שֶׁאֵלּוּ אֵינָם צְרִיכִים בִּשּׁוּל אֶלָּא מְעַט, וְעֵרוּי זֶה הִיא גְּמַר מְלֶאכֶת בִּשּׁוּלָן, וְחַיָּב עָלָיו מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁרוֹתָן וְלַהֲדִיחָן בְּמַיִם צוֹנְנִים.

וְכֵן כָּל דָּבָר קָשֶׁה שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל, שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁרִיָּה אוֹ הֲדָחָה בְּחַמִּין, אִם שָׁרָה אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֵׁנִי, אוֹ הֱדִיחוֹ אֲפִלּוּ בְּעֵרוּי מִכְּלִי שֵׁנִי, וְנַעֲשָׂה רָאוּי — חַיָּב מִשּׁוּם מְבַשֵּׁל.

וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, שֶׁהוּא מָלוּחַ הַרְבֵּה, וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה כִּי אִם עַל יְדֵי שְׁרִיָּה אוֹ הֲדָחָה בְּחַמִּין, אִם שָׁרָה אוֹ הֵדִיחַ בְּחַמִּין — חַיָּב. אֲבָל מֻתָּר לִשְׁרוֹתוֹ וְלַהֲדִיחוֹ בְּצוֹנְנִין, וַאֲפִלּוּ נַעֲשֶׂה רָאוּי עַל יְדֵי כָךְ, שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ אֹכֶל מֻתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ אֹכֶל בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן שכ"ד:

A dry dish containing no gravy at all — there is no bishul achar bishul, if it has already been cooked to its full extent, even if it has entirely cooled. And it is even permitted to soak it in a boiling kli rishon so that it dissolve there and become a liquid item.

And if it is a dry thing that was not cooked before Shabbos — one does not soak it on Shabbos in hot water where yad soledes bo, even if it does not dissolve there at all. And if he soaked it in a kli rishon — he is liable.

In a kli sheni it is forbidden to soak it mi-divrei sofrim, since it appears like cooking. It is not similar to spices that are permitted to be put in a kli sheni, as will be explained, since the spices are meant to flavor the pot and it does not appear like cooking. Likewise, anything meant to give flavor to a pot, such as garlic and onion, is like spices, and it is permitted to put them in a kli sheni even when yad soledes bo. And one [authority] is in doubt about the onion, lest it cook also in a kli sheni so long as yad soledes bo. The custom is to be lenient. Some permit any dry uncooked thing to be soaked in a kli sheni when yad soledes bo. One should be stringent in this following the first opinion.

But it is permitted to pour from a kli sheni where yad soledes bo over any dry uncooked thing, except for the fish called kulyas ha'ispanin, and the old salted fish (maliach ha-yashan), namely meat or fish salted from the previous year, since these require only a little cooking, and this pouring (iruy) is the completion of their cooking, and one is liable for mevashel. But one may soak them and rinse them in cold water.

Likewise, any hard uncooked thing not fit to eat except by soaking or rinsing in hot water — if he soaked it even in a kli sheni, or rinsed it even with iruy from a kli sheni, and it became fit — he is liable for mevashel.

Likewise, any uncooked thing that is very salty and not fit to eat except by soaking or rinsing in hot water — if he soaked or rinsed it in hot water — he is liable. But it is permitted to soak or rinse it in cold water, even if it becomes fit thereby, since anything that is not food, it is permitted to render food on Shabbos, as will be explained in siman 324:

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ, מִכָּל מָקוֹם יֵשׁ בִּשּׁוּל אַחַר אֲפִיָּה אוֹ צְלִיָּה, שֶׁהָאָפוּי אוֹ הַצָּלוּי, אִם נְתָנוֹ, אֲפִלּוּ בְּעוֹדוֹ רוֹתֵחַ, בְּתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — חַיָּב.

וּלְפִי זֶה גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי יֵשׁ לְהַחֲמִיר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִתֵּן פַּת אֲפוּיָה אֲפִלּוּ בִּקְעָרָה שֶׁהִיא כְּלִי שֵׁנִי, כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.

וְיֵשׁ מִי שֶׁמִּסְתַּפֵּק וְחוֹשֵׁשׁ מֵחִיּוּב חַטָּאת גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים רַכִּים שֶׁמִּתְבַּשְּׁלִים גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי, וְאֵין אָנוּ בְּקִיאִין בָּהֶן, וְשֶׁמָּא גַּם הַלֶּחֶם נִקְרָא רַךְ לְעִנְיָן זֶה וּמִתְבַּשֵּׁל גַּם בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְכֵן יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק סָפֵק זֶה גַּם בִּשְׁאָר דְּבָרִים. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר בְּכֻלָּן, לְבַד מִבִּתְבָלִין, שֶׁהִתִּירוּ חֲכָמִים בְּפֵרוּשׁ לִתְּנָם בִּכְלִי שֵׁנִי, וְכֵן מַיִם וְשֶׁמֶן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר מַשְׁקִין. וַאֲפִלּוּ בְּבָשָׂר צָלוּי יֵשׁ לְהַחֲמִיר, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בִּשּׁוּל אַחַר צְלִיָּה. אֲבָל בִּמְבֻשָּׁל אֵין לְהַחֲמִיר כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן, שֶׁלְּדִבְרֵי הַכֹּל אֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ.

אֲבָל יֵשׁ מַתִּירִין בְּאָפוּי וְצָלוּי, אֲפִלּוּ צוֹנְנִים, לִתְּנָם אֲפִלּוּ בְּתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן רוֹתֵחַ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אֲפִלּוּ אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה.

וְנָהֲגוּ לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא לִתֵּן פַּת אֲפִלּוּ בִּכְלִי שֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לְהַתִּיר אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה:

There is one who says that although there is no bishul achar bishul in a dry thing, nevertheless there is bishul after baking (afiyah) or roasting (tzliyah) — that the baked or roasted item, if one placed it, even while still boiling, into a kli rishon where yad soledes bo — he is liable.

Accordingly, in a kli sheni too one should be stringent mi-divrei sofrim, as explained above. And therefore one must be careful not to put baked bread even into a bowl that is a kli sheni, so long as yad soledes bo.

And there is one who is in doubt and concerned for chiyuv chatas even in a kli sheni where yad soledes bo, because there are soft items that cook also in a kli sheni, and we are not experts in them, and perhaps bread too is called soft for this matter and cooks even in a kli sheni where yad soledes bo. Likewise, one should be in this doubt concerning other items. And one should be stringent in all of them, except for spices which the Sages explicitly permitted to put in a kli sheni, and likewise water and oil, as will be explained. And the same applies to other liquids. And even with roasted meat one should be stringent, since there is bishul after roasting. But with that which is cooked (mevushal) one should not be stringent at all, even in a kli rishon, for according to all opinions there is no bishul achar bishul in a dry thing.

But some permit baked and roasted items, even cold, to be put even inside a boiling kli rishon, since there is no bishul even after afiyah and tzliyah.

And the practice is to be careful lechatchilah according to the first opinion, not to put bread even in a kli sheni so long as yad soledes bo. But bediavad there is room to permit even in a kli rishon according to the latter opinion:

וּלְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיֵּשׁ בִּשּׁוּל אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה — יֵשׁ גַּם כֵּן אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר בִּשּׁוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר הַמְבֻשָּׁל אָסוּר לִתְּנוֹ בְּלֹא רֹטֶב סָמוּךְ לָאֵשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.

אֲבָל לְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה, וְדָבָר הָאָפוּי אוֹ צָלוּי מֻתָּר לִתְּנוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר, אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן כְּבָר לְגַמְרֵי:

According to the first opinion that there is bishul after afiyah and tzliyah — there is also afiyah and tzliyah after bishul, namely that every cooked thing is forbidden to be placed without gravy near the fire in a place where it could heat to yad soledes bo.

But according to all opinions there is no afiyah and tzliyah after afiyah and tzliyah, and a baked or roasted thing it is permitted to place near the fire in the manner that will be explained, even if it has already entirely cooled:

כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ — מֻתָּר לְהַנִּיחוֹ בְּשַׁבָּת עַל גַּבֵּי קְדֵרָה הַטְּמוּנָה בַּבְּגָדִים כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמוֹר חֻמּוֹ וְלֹא יִצְטַנֵּן. וַאֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל כְּשֶׁעוֹשֶׂה דָּבָר שֶׁמְּמַהֵר לִגְמוֹר בִּשּׁוּלוֹ, מִכָּל מָקוֹם כָּאן אִי אֶפְשָׁר לוֹ כְּלָל לָבֹא לִידֵי בִּשּׁוּל גָּמוּר, וְלֹא אֲפִלּוּ לִידֵי הוֹסָפַת בִּשּׁוּל, אֶלָּא לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ בִּלְבַד. וּמֻתָּר לָטוּחַ פִּיו בְּבָצֵק כְּדֵי לְהַעֲמִיד חֻמּוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ בָּצֵק שֶׁנִּלּוֹשׁ מֵאֶתְמוֹל. אֲבָל אָסוּר לְהַטְמִינוֹ תַּחַת הַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג:

A vessel containing a hot item where yad soledes bo — it is permitted to place it on Shabbos on top of a pot that is wrapped (hatmanah) in cloths so that it preserve its heat and not cool. Even if it was not cooked to its full extent — for which there is bishul when one does something that hastens its cooking — nevertheless, here it is altogether impossible to come to full cooking, nor even to an increase of cooking, but only to maintain its heat. And it is permitted to seal its opening with dough to maintain its heat, if he has dough kneaded from the day before. But it is forbidden to wrap it under cloths, as explained in siman 253:

אֲבָל אֵין מַנִּיחִין כְּלִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, עַל גַּבֵּי קְדֵרָה שֶׁהִיא חַמָּה כָּל כָּךְ שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם מֵחֻמָּהּ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וְהוּא הַדִּין עַל גַּבֵּי מֵחַם שֶׁהוּא חַם כָּל כָּךְ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהָעֶלְיוֹן לֹא נִתְבַּשֵּׁל עֲדַיִן כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל אַף כְּשֶׁהוּא חַם. אֲבָל אִם נִתְבַּשֵּׁל כְּבָר כָּל צָרְכּוֹ, אֶלָּא שֶׁנִּצְטַנֵּן מְעַט, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא חַם קְצָת עַד שֶׁהוּא רָאוּי לֶאֱכוֹל מֵחֲמַת חֲמִימוּתוֹ — כְּבָר נִתְבָּאֵר שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָקֵל שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, וּמֻתָּר לְהַנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי קְדֵרָה אוֹ עַל גַּבֵּי מֵחַם לְחַמְּמוֹ הַרְבֵּה.

וְאִם הוּא דָּבָר יָבֵשׁ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, וּמֻתָּר לְחַמְּמוֹ עַל גַּבֵּיהֶן אֲפִלּוּ שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ:

But one does not place a vessel containing a thing that is not so hot that yad soledes bo, on top of a pot that is so hot that the upper [vessel] could be heated by its heat until yad soledes bo; and the same applies on a urn (meicham) that is so hot.

To what does this apply? When the upper [item] has not yet been cooked to its full extent, so that there is bishul in it even when it is hot. But if it has already been cooked to its full extent, and only cooled somewhat, even if not so hot as yad soledes bo, but warm enough to be fit to eat because of its warmth — it has already been explained that the practice is to be lenient that there is no bishul in this, and it is permitted to place it on a pot or on a urn to heat it greatly.

And if it is a dry thing cooked to its full extent, even if entirely cooled — there is no bishul, and it is permitted to heat it on top of them even until yad soledes bo:

וַאֲפִלּוּ אִם הַקְּדֵרָה טְמוּנָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, כְּגוֹן עַל גַּבֵּי כִירָה שֶׁאֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה, עַל פִּי הַדְּרָכִים שֶׁנִּתְבָּאֲרוּ בְּסִימָן רנ"ג, וְכֵן מֵחַם שֶׁעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ — מֻתָּר לִתֵּן עֲלֵיהֶן בְּשַׁבָּת כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל יָבֵשׁ אֲפִלּוּ הוּא צוֹנֵן לְגַמְרֵי, אוֹ תַּבְשִׁיל לַח שֶׁלֹּא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג:

And even if the pot is sitting on the fire — for example, on a kirah that is not raked or covered (gerufah u-ketumah), via the means explained in siman 253, and likewise a urn on the fire — it is permitted to place on them on Shabbos anything that does not entail bishul, such as a dry dish even completely cold, or a liquid dish that has not entirely cooled, for the reason explained in siman 253:

כְּלִי רִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירוּהוּ מֵעַל הָאוּר, מְבַשֵּׁל כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. לְפִיכָךְ, אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ תְּבָלִין. וְטוֹב לִמְנוֹעַ מִלָּתֵת תְּבָלִין בִּכְלִי רִאשׁוֹן אֲפִלּוּ אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת הַרְחָקָה וּסְיָג לַדָּבָר.

אֲבָל מֶלַח מֻתָּר לִתֵּן בְּתוֹכוֹ, כֵּיוָן שֶׁהֶעֱבִירוֹ מֵעַל הָאֵשׁ, שֶׁהַמֶּלַח צָרִיךְ בִּשּׁוּל רַב כְּמוֹ בְּשַׂר שׁוֹר, וְאֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל אֶלָּא עַל הָאֵש֖.

וּמִכָּל מָקוֹם, בְּשַׂר שׁוֹר אָסוּר לִתֵּן בִּכְלִי רִאשׁוֹן, שֶׁאַף שֶׁהַבָּשָׂר אֵינוֹ מִתְבַּשֵּׁל, מִכָּל מָקוֹם הַלַּחְלוּחִית שֶׁעָלָיו מִתְבַּשֵּׁל, אֶלָּא אִם כֵּן שֶׁהוּא יָבֵשׁ שֶׁאֵין עָלָיו לַחְלוּחִית כְּלָל.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַמֶּלַח אֵינוֹ צָרִיךְ בִּשּׁוּל אֶלָּא מְעַט, וְאָסוּר לִתְּנוֹ אַף בִּכְלִי שֵׁנִי כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְהַמַּחְמִיר תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה.

וְאִם עָבַר וְנָתַן מֶלַח אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן, אֲפִלּוּ הוּא עַל הָאֵשׁ שֶׁעָשָׂה אִסּוּר — הַמַּאֲכָל מֻתָּר, לְפִי שֶׁהַמֶּלַח בָּטֵל נֶגֶד הַמַּאֲכָל. וְיֵשׁ חוֹלְקִים, וְאוֹסְרִים עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת:

A kli rishon, even after it has been removed from the fire, cooks (mevashel) as long as yad soledes bo. Therefore, it is forbidden to put spices into it. And it is good to refrain from putting spices in a kli rishon even when there is no yad soledes bo, as a measure of distancing and safeguard.

But salt is permitted to be put in it, once it has been removed from the fire, since salt requires much cooking like ox meat, and only cooks on the fire.

Nonetheless, ox meat is forbidden to be put into a kli rishon, for although the meat does not cook, the moisture on it cooks — unless it is dry without any moisture at all.

Some say that salt only requires a little cooking, and it is forbidden to put it even in a kli sheni so long as yad soledes bo. And one who is stringent — blessing shall come upon him.

And if he transgressed and put salt even in a kli rishon, even if it is on the fire (so that he committed a prohibition) — the food is permitted, since the salt is nullified relative to the food. Some disagree and forbid it until motzaei Shabbos:

וְכָל זֶה בְּמֶלַח שֶׁאֵינוֹ מְבֻשָּׁל, אֲבָל מֶלַח שֶׁלָּנוּ שֶׁמְּתַקְּנִים אוֹתוֹ עַל יְדֵי בִּשּׁוּל בַּמַּיִם — מֻתָּר לִתְּנוֹ בִּכְלִי רִאשׁוֹן לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ, אֲפִלּוּ הוּא נִמּוֹחַ עַל יְדֵי בִּשּׁוּל זֶה הַשֵּׁנִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, הַמַּחְמִיר בּוֹ כְּמוֹ בִּשְׁאָר מֶלַח — תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה:

All this applies to unboiled salt, but our salt that is refined by cooking in water — it is permitted to put in a kli rishon according to all opinions, since there is no bishul achar bishul in a dry thing, even if it dissolves through this second cooking, as explained above.

Nonetheless, one who is stringent with it as with other salt — blessing shall come upon him:

אָסוּר לִתֵּן תְּבָלִין בִּקְעָרָה וְלַעֲרוֹת עֲלֵיהֶם מִכְּלִי רִאשׁוֹן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁעֵרוּי מִכְּלִי רִאשׁוֹן מְבַשֵּׁל כְּדֵי קְלִיפָה. וְאִם עֵרָה — אֲזַי הַקְּלִיפָה אֲסוּרָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְבַּשְּׁלָה בְּשַׁבָּת.

אֲבָל אִם עֵרָה תְּחִלָּה מֵהַכְּלִי רִאשׁוֹן לְתוֹךְ הַקְּעָרָה — מֻתָּר לִתֵּן אַחַר כָּךְ הַתְּבָלִין לַקְּעָרָה, מִפְּנֵי שֶׁחֹם כְּלִי שֵׁנִי אֵין בּוֹ כֹּחַ לְבַשֵּׁל.

וַאֲפִלּוּ לְהַמַּחְמִירִים בִּכְלִי שֵׁנִי לְעִנְיַן אִסּוּר וְהֶתֵּר, שֶׁסּוֹבְרִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כֹּחַ לְהַבְלִיעַ וּלְהַפְלִיט כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִכָּל מָקוֹם אֵין בּוֹ כֹּחַ לְבַשֵּׁל אַף עַל פִּי שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וְאֵינוֹ דוֹמֶה לִכְלִי רִאשׁוֹן שֶׁמְּבַשֵּׁל כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, לְפִי שֶׁכְּלִי רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ שֶׁעוֹמֵד (אֵצֶל הָאֵשׁ) עַל הָאוּר — דָּפְנוֹתָיו חַמִּין וּמַחֲזִיק חֻמּוֹ הַרְבֵּה, וּלְכָךְ נָתְנוּ בוֹ שִׁעוּר כָּל זְמַן שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁאֵין דָּפְנוֹתָיו חַמִּין וְהוֹלֵךְ וּמִתְקָרֵר:

It is forbidden to put spices in a bowl and pour over them from a kli rishon where yad soledes bo, since pouring (iruy) from a kli rishon cooks to the thickness of a peel (k'dei klippah). And if he poured — the peel is forbidden, since it was cooked on Shabbos.

But if he first poured from the kli rishon into the bowl — it is then permitted to put the spices into the bowl, since the heat of a kli sheni has no power to cook.

And even according to the stringent opinions for a kli sheni regarding issur ve-heter, who hold that it has the power to absorb and expel so long as yad soledes bo, nevertheless it has no power to cook even when yad soledes bo. And it is not similar to a kli rishon that cooks so long as yad soledes bo; for a kli rishon, since it sat on the fire — its walls are hot and it retains its heat for a long time, and therefore they gave it a measure of "as long as yad soledes bo" — which is not the case with a kli sheni whose walls are not hot and which keeps cooling:

אַמְבַּטִּי שֶׁל מֶרְחָץ שֶׁהִיא מְלֵאָה מַיִם חַמִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא כְּלִי שֵׁנִי — אָסוּר לַעֲרוֹת לְתוֹכָהּ מַיִם צוֹנְנִים, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַחַמִּין שֶׁבָּהּ הֵן לִרְחִיצָה — מִן הַסְּתָם הֵן חַמִּין מְאֹד, וְנִתְבַּשְּׁלִים הַצּוֹנְנִים שֶׁמִּתְעָרְבִין בָּהֶן. אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן מֵהַחַמִּין שֶׁבָּזוֹ הָאַמְבַּטִּי לְתוֹךְ אַמְבַּטִּי אַחֶרֶת שֶׁל צוֹנֵן.

וַאֲפִלּוּ מִכְּלִי רִאשׁוֹן מֻתָּר לַעֲרוֹת לְתוֹךְ מַיִם צוֹנְנִים, שֶׁלֹּא אָמְרוּ שֶׁעֵרוּי מִכְּלִי רִאשׁוֹן מְבַשֵּׁל, אֶלָּא בִּמְעָרֶה חַמִּין עַל גַּבֵּי תְבָלִין וְכַיּוֹצֵא בָהֶן, שֶׁאֵין הַחַמִּין מִתְעָרְבִין מַמָּשׁ בְּתוֹכָן, אֶלָּא מַכִּין עֲלֵיהֶם בְּקִלּוּחָן וּמְבַשְּׁלִין, אֲבָל מַיִם בְּמַיִם שֶׁמִּתְעָרְבִים מַמָּשׁ — אֵין כֹּחַ בְּקִלּוּחַ לְבַשֵּׁל מַיִם הַתַּחְתּוֹנִים, אֶלָּא הַתַּחְתּוֹנִים גּוֹבְרִים וּמְצַנְּניִם אֶת הָעֶלְיוֹנִים.

אֲבָל אָסוּר לִתֵּן חֲתִיכַת בָּשָׂר חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ לְתוֹךְ רֹטֶב צוֹנֵן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְעָרֵב מַמָּשׁ בָּרֹטֶב — הֲרֵי הוּא מְבַשֵּׁל כְּדֵי קְלִיפָה סְבִיבוֹ טֶרֶם שֶׁיִּתְגַּבֵּר עָלָיו הָרֹטֶב וִיצַנְּנוֹ:

A bathtub (ambati) of a bathhouse that is full of hot water — although it is a kli sheni — it is forbidden to pour cold water into it. For since the hot waters in it are for bathing — they are presumably very hot, and the cold waters that mix with them get cooked. But it is permitted to pour from the hot water of this bath into another bath of cold water.

And even from a kli rishon it is permitted to pour into cold water; for they only said that pouring from a kli rishon cooks when one pours hot onto spices and the like, where the hot does not really mix among them but strikes them in its stream and cooks. But water into water that really mix — the stream has no power to cook the lower waters; rather the lower waters dominate and cool the upper ones.

But it is forbidden to place a piece of hot meat where yad soledes bo into cold gravy; for since it does not really mix with the gravy — it cooks to the thickness of a peel around it before the gravy dominates and cools it:

מֵחַם שֶׁפִּנָּה מִמֶּנּוּ מַיִם חַמִּין — אָסוּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם צוֹנְנִין מֻעָטִין שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. אֲבָל מֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם צוֹנְנִים מְרֻבִּים כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן.

וְאַף עַל פִּי שֶׁעַל יְדֵי נְתִינַת הַצּוֹנֵן לְתוֹכוֹ הוּא מְצָרְפוֹ וּמַחֲזִיקוֹ, וְנִמְצָא מְתַקֵּן כְּלִי, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ צוֹרְפֵי נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שֶׁמַּנִּיחִים בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת חַמִּים לְתוֹךְ מַיִם צוֹנְנִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקַשּׁוּ וְיִתְחַזְּקוּ, וְזוֹ הִיא גְּמַר מְלֶאכֶת הַצּוֹרְפִים, שֶׁהָאוּר מְפַעְפֵּעַ הַמַּתֶּכֶת וְקָרוֹב לְהִשָּׁבֵר וְהַמַּיִם מַחֲזִיקִין אוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְתִקּוּן הַכְּלִי אֶלָּא לְהַפְשִׁיר הַמַּיִם — מֻתָּר, שֶׁאֵין כָּאן "פְּסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת", מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁמְּצָרְפִין הַכְּלִי מְחַמְּמִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה בְּיוֹתֵר, אֲבָל כָּאן אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְצֵרוּף, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלְּהִתְחַמֵּם כָּל כָּךְ:

A urn (meicham) from which hot water has been emptied — it is forbidden to put into it a small amount of cold water that could heat there until yad soledes bo. But it is permitted to put into it a large amount of cold water to merely take the chill off.

And although by putting cold water into it, one tempers and strengthens it (and one would seem to be repairing a utensil — for that is the way of copper- and iron-smelters, who place hot iron and copper in cold water so that they harden and strengthen, and that is the completion of the smiths' work, for the fire makes the metal soft and near to breaking, and the water strengthens it) — nevertheless, since he does not intend to repair the utensil but only to take the chill off the water — it is permitted. For there is here no p'sik reisha, since when one tempers the utensil one heats it first very much, but here it is possible that it not come to tempering, since the water prevents it from heating that much:

מֻתָּר לַעֲרוֹת מַיִם צוֹנְנִים אֲפִלּוּ מֻעָטִים לְתוֹךְ מַיִם חַמִּין שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ שֶׁבִּכְלִי שֵׁנִי, אֲבָל לֹא לְתוֹךְ חַמִּין שֶׁבִּכְלִי רִאשׁוֹן. וְאִם הַצּוֹנְנִים מְרֻבִּים כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְחַמְּמוּ עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, רַק שֶׁיָּפִיגוּ צִנָּתָן — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְתוֹךְ כְּלִי רִאשׁוֹן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל הָאֵשׁ:

It is permitted to pour cold water, even a small amount, into hot water where yad soledes bo that is in a kli sheni, but not into hot water in a kli rishon. And if the cold water is so abundant that it cannot heat to yad soledes bo, but only lose its chill — it is permitted even into a kli rishon, provided it is not on the fire:

מֻתָּר לְהַעֲמִיד קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שֶׁל שְׁאָר מַשְׁקִין צוֹנְנִים בְּתוֹךְ כְּלִי שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין (וַאֲפִלּוּ לְהַטְמִינוֹ כֻּלּוֹ בְּתוֹכָהּ, שֶׁמֻּתָּר לְהַטְמִין אֶת הַצּוֹנֵן בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ז, וְהַחַמִּין הֵן נִקְרָאִים דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ח).

אֲבָל בִּכְלִי רִאשׁוֹן אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ אֲפִלּוּ לְהָפִיג צִנָּתוֹ בִּלְבַד, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכַּח וְיִשְׁתַּהֶה שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וַאֲפִלּוּ בְּאַמְבַּטִּי שֶׁהֻמְשְׁכוּ לְתוֹכָהּ חַמֵּי טְבֶרְיָא מִן הַמַּעְיָן — אָסוּר לְהַעֲמִידוֹ בְּתוֹכָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כִּכְלִי רִאשׁוֹן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֶלָּא יִטּוֹל מֵהָאַמְבַּטִּי בִּכְלִי שֵׁנִי וְיַעֲמִידֶנּוּ בְּתוֹכוֹ:

It is permitted to place a pitcher of cold water or other cold liquids inside a kli sheni containing hot water (and even to fully bury it inside, since it is permitted to bury a cold thing in something that does not add heat, as explained in siman 257, and hot water is called a thing that does not add heat, as explained in siman 258).

But into a kli rishon, it is forbidden to place it even merely to take the chill off — as a decree lest one forget and it remain there until yad soledes bo. And even into an ambati into which the hot springs of Tiberias have been drawn from the source — it is forbidden to place it inside, since it is like a kli rishon mi-divrei sofrim; rather one should take from the ambati into a kli sheni and place it inside that:

מֻתָּר לִתֵּן קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה לְהָפִיג צִנָּתָן, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְּנֵם רָחוֹק מֵהָאֵשׁ, בְּעִנְיָן שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אַף אִם יִשְׁהֶה שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה. אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם סָמוּךְ לָאֵשׁ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ. וַאֲפִלּוּ לְהַנִּיחָן שָׁם שָׁעָה מֻעֶטֶת שֶׁתָּפִיג צִנָּתָן בִּלְבַד — אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁכָּחֵם וְיִשְׁהוּ שָׁם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.

וְהוּא הַדִּין פֵּרוֹת אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִין כְּמוֹת שֶׁהֵן חַיִּין, שֶׁאַף שֶׁאֵינָם צְרִיכִים בִּשּׁוּל, מִכָּל מָקוֹם אִם נִתְבַּשְּׁלוּ — חַיָּב. לְפִיכָךְ אָסוּר לְהַנִּיחָם בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְבַּשֵּׁל אִם יִשְׁהוּ שָׁם זְמַן מְרֻבֶּה, דְּהַיְנוּ בְּמָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לְהִתְחַמֵּם עַד שֶּׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ.

אֲבָל כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְהַרְתִּיחוֹ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, כְּגוֹן תַּבְשִׁיל לַח שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ וְעוֹדֶנּוּ חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, לְפִי הַמִּנְהָג שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה שֶׁנָּהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה, אוֹ אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי אֶלָּא שֶׁהוּא דָּבָר הָאָפוּי אוֹ צָלוּי, וְאֵין אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אַחַר אֲפִיָּה וּצְלִיָּה אֲפִלּוּ נִצְטַנֵּן לְגַמְרֵי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וּמִכָּל מָקוֹם, לֹא הִתִּירוּ אֶלָּא כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה, אֲבָל אָסוּר לִתְּנוֹ עַל הָאֵשׁ מַמָּשׁ, אוֹ אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לָהּ מַמָּשׁ, אֶלָּא צָרִיךְ לְהַרְחִיק קְצָת, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יִשְׁכַּח שֶׁהוּא שַׁבָּת וְיָבֹא לַחְתּוֹת בְּגֶחָלִים. אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ מַצְרִיכִים אוֹתוֹ לְהַרְחִיק קְצָת — יֵשׁ לוֹ בָּזֶה הֶכֵּר וְזִכָּרוֹן וְלֹא יָבֹא לַחְתּוֹת בְּגֶחָלִים:

It is permitted to put a pitcher of water or other liquids opposite a fire (medurah) to take their chill off, provided one puts them far from the fire, in a manner that they cannot heat in that place to yad soledes bo, even if they remain there a long time. But it is forbidden to put them close to the fire in a place where they could heat to yad soledes bo. And even to leave them there a brief time, only to lose their chill — it is forbidden, as a decree lest one forget them and they remain there until yad soledes bo.

And the same applies to fruits and other things eaten as they are, raw: although they do not require cooking, nevertheless if they were cooked — he is liable. Therefore it is forbidden to place them in a place where they could cook if they remain there a long time, namely in a place where they could heat to yad soledes bo.

But anything in which there is no bishul — it is permitted even to boil opposite the fire, such as a liquid dish cooked to its full extent and still hot with yad soledes bo, or even not yad soledes bo but not entirely cooled, according to the custom explained above to be lenient in this; or even entirely cooled but it is a baked or roasted thing, and there is no afiyah or tzliyah after afiyah or tzliyah even fully cooled, as explained above.

Nonetheless, they only permitted opposite the fire, but it is forbidden to put it on the fire itself, or even very close to it — rather, one must distance somewhat. For there is concern lest one forget it is Shabbos and come to stoke the coals. But when we require a slight distancing — there is a marker and reminder, and he will not come to stoke the coals:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמֻּתָּר לְחַמֵּם הָאָפוּי? כְּשֶׁאֵין בּוֹ שֻׁמָּן, אֲבָל פַּת כְּפוּלָה שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכָהּ חֲתִיכוֹת שֻׁמָּן שֶׁנִּקְרַשׁ (שֶׁקּוֹרִין אינפאנד"ה) — אָסוּר לְהָחֵם אוֹתָהּ אֲפִילוּ רָחוֹק מִן הָאֵשׁ מָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהַנִּיחָהּ בַּחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהַשֻּׁמָּן שֶׁבָּהּ שֶׁנִּקְרַשׁ חוֹזֵר וְנִמּוֹחַ, וַהֲרֵי זֶה דוֹמֶה לִמְרַסֵּק חֲתִיכַת בָּרָד בִּשְׁבִיל שֶׁיָּזוּבוּ מֵימָיו, שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים מִפְּנֵי שֶׁמּוֹלִיד בְּשַׁבָּת, וְדוֹמֶה לִמְלָאכָה שֶׁבּוֹרֵא מַיִם הַלָּלוּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ש"כ. וְהוּא הַדִּין לְשֻׁמָּן הַנִּמּוֹחַ.

וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אָסוּר מַה שֶּׁנִּמּוֹחַ בְּשַׁבָּת, כְּמוֹ מַשְׁקִין שֶׁזָּבוּ בְּשַׁבָּת מִפֵּרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, שֶׁאֲסוּרִים מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִסְחוֹט הַפֵּרוֹת, כֵּיוָן שֶׁהֵם עוֹמְדִים לְכָךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. וְאַף שֻׁמָּן זֶה, כֵּיוָן שֶׁדַּרְכּוֹ לִהְיוֹת זָב וְצָלוּל, לְפִיכָךְ כְּשֶׁהוּא קָרוּשׁ הֲרֵי הוּא כְּפֵרוֹת הָעוֹמְדִים לְמַשְׁקִין, וְהַזָּב מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת — אָסוּר עַד לָעֶרֶב:

In what case did they say it is permitted to heat baked goods? When there is no fat in them; but a folded loaf (a pas kefulah) that has pieces of congealed fat inside (called impanada) — it is forbidden to warm even far from the fire in a place where there is no yad soledes bo, and even to place it in the sun, since the congealed fat in it remelts. And this resembles crushing a piece of ice in order that its waters flow — which the Sages forbade because one "creates" (molid) on Shabbos, and it resembles a melachah where one creates these waters, as will be explained in siman 320. And the same law applies to fat that melts.

And even bediavad what melts on Shabbos is forbidden, like liquids that have flowed on Shabbos from fruits designated for liquids, which are forbidden as a decree lest one squeeze the fruits, since they are designated for this, as will be explained there. And this fat too: since its usual state is to flow as liquid, when it is congealed it is like fruits designated for liquids, and what flows from it on Shabbos — is forbidden until evening:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּמּוֹחַ שֻׁמָּן הַרְבֵּה כָּל כָּךְ עַד שֶׁיָּזוּב לַחוּץ, וַהֲרֵי הוּא בְּעֵין לְבַדּוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב בְּשׁוּם דָּבָר אֶלָּא הוּא נִכָּר בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֲבָל אִם מַנִּיחָהּ בְּרִחוּק מָקוֹם כָּל כָּךְ בְּעִנְיָן שֶׁאֵין הַרְבֵּה שֻׁמָּן נִמּוֹחַ עַד שֶׁיָּזוּב לַחוּץ, אֶלָּא מְעַט מִמֶּנּוּ נִמּוֹחַ וְנִבְלָע בַּפַּת עַצְמוֹ, וְאֵינוֹ בְּעֵין לְבַד — מֻתָּר אֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה. כְּמוֹ שֶׁמֻּתָּר לִתֵּן חֲתִיכַת בָּרָד לְתוֹךְ כּוֹס שֶׁל יַיִן, אַף עַל פִּי שֶׁהַבָּרָד נִמְחֶה לְשָׁם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִתְעָרֵב וּמִתְבַּטֵּל בַּיַּיִן שֶׁבַּכּוֹס וְאֵינוֹ בְעֵין, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם.

וַאֲפִלּוּ אִם מִקְצָתוֹ זָב לַחוּץ מְעַט וְיֶשְׁנוֹ בְּעֵין, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר מֻעָט הוּא — אֵינוֹ חָשׁוּב כְּלוּם, וּמֻתָּר. וְלָכֵן מֻתָּר לְהָחֵם בְּשַׁבְּת חֲתִיכַת בָּשָׂר שָׁמֵן, אַף עַל פִּי שֶׁמִּקְצָתוֹ זָב, כֵּיוָן שֶׁדָּבָר מֻעָט הוּא. אֲבָל אָסוּר לְהָחֵם קְדֵרָה שֶׁקָּרַשׁ שַׁמְנוּנִיתָהּ, אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רֹטֶב הַרְבֵּה וְנִמּוֹחַ הַשֻּׁמָּן בְּתוֹךְ הָרֹטֶב, מִכָּל מָקוֹם הַשֻּׁמָּן הוּא צָף לְמַעְלָה וְיֶשְׁנוֹ בְּעֵין:

In what case did they say so? When much fat melts to the point of flowing outside, and it stands by itself (be-ein), unmixed with anything and identifiable in itself. But if he places it at such a distant location that not much fat melts to flow outside, but only a little melts and is absorbed into the bread itself, and it is not in its own state — it is permitted even lechatchilah. Just as it is permitted to place a piece of ice into a cup of wine, even though the ice dissolves there, since it mixes and is nullified in the wine of the cup and is not be-ein, as will be explained there.

And even if a small part flowed out a bit and it is be-ein, since it is a small amount — it does not count, and it is permitted. Therefore it is permitted to warm a piece of fatty meat on Shabbos, although a small part flows out, since it is a small amount. But it is forbidden to warm a pot whose fattiness has congealed, even in a place where there is no yad soledes bo, even though it has much gravy and the fat would melt within the gravy — nevertheless the fat floats up and is be-ein:

אֲבָל יֵשׁ חוֹלְקִים עַל כָּל זֶה, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אִסּוּר כְּלָל בְּמַה שֶּׁנִּמּוֹחַ הַשֻּׁמָּן עַל יְדֵי שֶׁמַּנִּיחוֹ בְּמָקוֹם חַם. וְלֹא אָסְרוּ גַּבֵּי חֲתִיכַת בָּרָד אֶלָּא לְרַסֵּק בְּיָדַיִם, אֲבָל בְּנִמּוֹחַ מֵאֵלָיו לֹא גָזְרוּ. וְלָכֵן מֻתָּר לְהָחֵם פַּת זוֹ הַמְמֻלֵּאת בְּשֻׁמָּן אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין כָּאן מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, לֹא בַּפַּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲפִיָּה אַחַר אֲפִיָּה, וְלֹא בַּשֻּׁמָּן הַקָּרוּשׁ שֶׁנִּמּוֹחַ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין בִּשּׁוּל אַחַר בִּשּׁוּל בְּדָבָר יָבֵשׁ אַף עַל פִּי שֶׁנִּמּוֹחַ בְּבִשּׁוּל זֶה הַשֵּׁנִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה. אֲבָל קְדֵרָה שֶׁקָּרַשׁ שַׁמְנוּנִיתָהּ — אֵין לְהָחֵם אוֹתָהּ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא יוּכַל הַתַּבְשִׁיל לְהִתְחַמֵּם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבָּרֹטֶב שֶׁנִּצְטַנֵּן יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וּלְעִנְיַן הֲלָכָה נָהֲגוּ לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּדִיעֲבַד יֵשׁ לְהָקֵל כַּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה. וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִסְמוֹךְ בִּמְקוֹם הַצֹּרֶךְ עַל סְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, כִּי כֵן עִקָּר.

וְכֵן יֵשׁ לְהָקֵל לִתֵּן פַּת הַמְמֻלֵּאת בְּשֻׁמָּן עַל תַּנּוּר בֵּית הַחֹרֶף קֹדֶם שֶׁהֻסַּק, וּכְשֶׁיַּסִּיקֶנּוּ הַנָּכְרִי גַּם הִיא תִּתְחַמֵּם עָלָיו, לְפִי שֶׁאֲפִלּוּ לְעִנְיַן אִסּוּר בִּשּׁוּל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל — אֵין בָּזֶה אִסּוּר מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֵן שָׁם קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן הַנָּכְרִי אֶת הָאוּר בַּתַּנּוּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רנ"ג, אִם כֵּן כָּאן שֶׁיֵּשׁ מַתִּירִין לְגַמְרֵי — יֵשׁ לְהָקֵל עַל כָּל פָּנִים קֹדֶם שֶׁהֻסַּק הַתַּנּוּר. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין לְהָקֵל בִּפְנֵי עַם הָאָרֶץ, וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי נָכְרִי:

But some disagree with all this and say that there is no prohibition at all in fat that melts because one placed it in a hot place. They only forbade with a piece of ice — the crushing with one's hands — but with what melts by itself, they did not decree. Therefore it is permitted to warm this bread filled with fat even in a place where yad soledes bo, for there is no bishul here: not in the bread, since there is no afiyah after afiyah; nor in the congealed fat that melts, since there is no bishul achar bishul in a dry thing even if it dissolves in this second cooking, as explained above. But a pot whose fattiness has congealed — one only warms it in a place where the dish cannot heat to yad soledes bo, since in the gravy that has cooled there is bishul, as explained above.

And as to the halachah, the custom is to be stringent lechatchilah according to the first opinion; but bediavad one may be lenient according to the latter opinion. And even lechatchilah one may rely in case of need on the latter opinion, for it is essential.

Likewise it is permissible to place bread filled with fat on the winter-house oven before it is lit, and when the non-Jew lights it, this too will warm on it — since even regarding the prohibition of bishul in a thing that has bishul, there is no Torah prohibition but only mi-divrei sofrim, since he places it before the non-Jew puts fire in the oven, as explained in siman 253; therefore here, where some permit entirely, one may be lenient at any rate before the oven is lit. Nevertheless, one should not be lenient in front of an unlearned person (am ha-aretz), and one should do it via a non-Jew:

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל מֻתָּר לִתֵּן שֻׁמָּן מְהֻתָּךְ שֶׁנִּקְרַשׁ עַל גַּבֵּי מִינֵי קְמָחִים וְקִטְנִיּוֹת רוֹתְחִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְרַסְּקֶנּוּ בְּיָדַיִם, אֶלָּא יַנִּיחֶנּוּ עַל גַּבֵּיהֶן אוֹ בְּתוֹכָן וְהוּא נִמּוֹחַ מֵאֵלָיו, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁנִמּוֹחַ אֵינוֹ בְּעֵין אֶלָּא נִכְנָס בְּתוֹכָן.

אֲבָל עַל גַּבֵּי צָלִי חַם — יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מֻתָּר לִתֵּן עָלָיו שֻׁמָּן קָרוּשׁ שֶׁיְּהֵא נִמּוֹחַ מֵאֵלָיו, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין הַנִּמּוֹחַ נִכְנָס בְּתוֹכוֹ אֶלָּא צָף עַל גַּבָּיו — יֵשׁ לְדַמּוֹתוֹ לִקְדֵרָה שֶׁקָּרַשׁ שַׁמְנוּנִיתָהּ שֶׁנּוֹהֲגִין לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה:

And according to all opinions it is permitted to place melted fat that has congealed on top of various boiling flour-dishes and legumes, provided one does not crush it with the hands, but lays it on top of them or inside them and it melts by itself — for what melts is not be-ein but enters into them.

But on top of a hot roast — there is doubt whether it is permitted to place congealed fat on it that would melt by itself; for since what melts does not enter into it but floats on top — there is room to liken it to a pot whose fattiness has congealed, where the custom is to be stringent lechatchilah:

אָסוּר לִתֵּן צוֹנֵן עַל הַמֵּחַם אֲפִלּוּ לְהַפְשִׁיר, כָּל שֶׁהַמֵּחַם חַם כָּל כָּךְ שֶׁאִלּוּ הָיָה הַצּוֹנֵן מֻנָּח עָלָיו הַרְבֵּה הָיָה בָא לִידֵי בִשּׁוּל, דְּהַיְנוּ שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, שֶׁדִּין מַנִּיחַ עַל גַּבֵּי מֵחַם כְּדִין מַנִּיחַ כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. אֲבָל אִם אֵינוֹ חַם כָּל כָּךְ — מֻתָּר:

It is forbidden to put cold [items] on a urn (meicham), even to take the chill off, so long as the urn is so hot that if much cold were placed on it, it would come to bishul, namely to yad soledes bo — for the law of placing on a urn is like the law of placing opposite the fire. But if it is not so hot — it is permitted:

הָאִלְפָּס וְהַקְּדֵרָה שֶׁהֶעֱבִירָן מְרֻתָּחִין מֵעַל גַּבֵּי הָאוּר, אִם אֵינָן מְבֻשָּׁלִין כָּל צָרְכָּן — לֹא יוֹצִיא מֵהֶם בְּכַף, שֶׁנִּמְצָא מֵגִיס, וְיֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

אֲבָל אִם נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל צָרְכָּן — מֻתָּר לְהָגִיס בָּהֶן לְאַחַר שֶׁהֶעֱבִירָן מֵעַל גַּבֵּי הָאוּר.

אֲבָל צֶמֶר שֶׁבַּיּוֹרָה, אַף עַל פִּי שֶׁקָּלַט הָעַיִן — אָסוּר לְהָגִיס בּוֹ (מִשּׁוּם צוֹבֵעַ), שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַצַּבָּעִין לְהָגִיס בּוֹ תָּמִיד כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵחָרֵךְ.

וְיֵשׁ מַחְמִירִין גַּם בִּקְדֵרָה בְּכָל עִנְיָן. וְהָעִקָּר כַּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְהָרוֹצֶה לְהַחֲמִיר — יַחְמִיר בַּהֲגָסָה מַמָּשׁ. אֲבָל לְהוֹצִיא בְּכַף — אֵין לְהַחֲמִיר כְּלָל בְּנִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ וְאֵינָהּ עַל הָאֵשׁ:

The pan (ilpas) and the pot that have been removed boiling from the fire, if they are not cooked to their full extent — one does not take from them with a spoon, since that amounts to stirring (megis), and there is in this bishul, as explained above.

But if they have been cooked to their full extent — it is permitted to stir them after removing them from the fire.

But the wool in the dyer's vat, even though the eye has absorbed [the color] — it is forbidden to stir it (because of tzove'a [dyeing]), since it is the way of dyers to stir it constantly so that it not burn.

And some are stringent also for a pot in every case. And the essential ruling is according to the first opinion. And whoever wishes to be stringent — let him be stringent regarding actual stirring. But for taking out with a spoon — there is no need to be stringent at all when it is cooked to its full extent and not on the fire:

אָסוּר לָטוּחַ שֶׁמֶן וְשׁוּם עַל גַּבֵּי הַצָּלִי בְּעוֹדוֹ חַם שֶׁהַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, אֲפִלּוּ נִצְלָה מִבְּעוֹד יוֹם, דְּמִכָּל מָקוֹם יִתְבַּשֵּׁל הַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן. אֲבָל שֻׁמָּן שֶׁנִּקְרַשׁ — אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּל, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לְהִסְתַּפֵּק בּוֹ מִצַּד אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה:

It is forbidden to smear oil and garlic on top of a roast while it is still hot with yad soledes bo, even if it was roasted before Shabbos, since in any case the garlic and oil will cook. But congealed fat — there is in it no prohibition of bishul; only that there is doubt about it for another reason, as explained above: