דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן של״ז

דִּין כִּבּוּד הַבַּיִת וְדָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן וּבוֹ ה' סְעִיפִים:

כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן מֻתָּר אֲפִלּוּ אֶפְשָׁר בִּלְעָדָיו, כְּגוֹן מִטָּה כִּסֵּא וְסַפְסָל, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים — מֻתָּר לְגָרְרָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת חָרִיץ. וְאַף אִם נַעֲשָׂה חָרִיץ מֵאֵלָיו — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כִּי דָבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן הוּא. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַקְּטַנִּים אֶפְשָׁר לוֹ לִטְּלָן בְּיָדָיו וְאֵין צָרִיךְ לְגָרְרָן — לֹא הִצְרִיכוּ לְכָךְ. וְכֵן בְּכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן.

אֲבָל הַגְּדוֹלִים מְאֹד אָסוּר לִגְרוֹר, שֶׁבְּוַדַּאי עוֹשִׂין חָרִיץ, וּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ וְלֹא יָמוּת הוּא", וְאַף עַל פִּי שֶׁחוֹפֵר כִּלְאַחַר יָד הוּא, וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁחוֹפֵר בְּמָרָא וְכַיּוֹצֵא בוֹ מֵהַכֵּלִים שֶׁדֶּרֶךְ לַחְפּוֹר בָּהֶם, וְגַם מְקַלְקֵל הוּא קַרְקָעִית הַבַּיִת, וְגַם מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ הִיא — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

וַאֲפִלּוּ בְּקַרְקַע הַמְרֻצָּף בְּשַׁיִשׁ וְכַיּוֹצֵא בוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בּוֹ חָרִיץ — אָסוּר לִגְרוֹר, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף:

מֻתָּר לְרַבֵּץ הַבַּיִת, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְהַשְׁווֹת הַגּוּמוֹת אֶלָּא שֶׁלֹּא יַעֲלֶה הָאָבָק, וְלָאו "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" הוּא.

אֲבָל אָסוּר לְכַבֵּד הַבַּיִת, דִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ" הוּא. וְאִם הוּא קַרְקַע מְרֻצָּף בַּאֲבָנִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּקְרָשִׁים, שֶׁאֵין לָחוּשׁ בּוֹ לְהַשְׁוָאַת גּוּמוֹת — מֻתָּר לְכַבְּדוֹ (וְלֹא גָזְרוּ בּוֹ מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף, לְפִי שֶׁהַכִּבּוּד הוּא דָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צֹרֶךְ הַיּוֹם).

וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ עַפְרוּרִית וּקְלִפֵּי אֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֵא בָהֶם מֵהַדְּבָרִים הָאֲסוּרִים בְּטִלְטוּל — מֻתָּר לְכַבְּדָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם לוֹ כִּגְרָף שֶׁל רְעִי, שֶׁהִתְּירוּ לוֹ לְהוֹצִיאוֹ לָאַשְׁפָּה מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ.

וְיֵשׁ מַתִּירִין אֲפִלּוּ בְּשֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף, דְּלָאו "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" הוּא שֶׁיַּשְׁוֶה גוּמוֹת.

וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בִּמְרֻצָּף, גְּזֵרָה מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף. וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, וְאֵין לְשַׁנּוֹת.

אֲבָל נוֹהֲגִים לְהָקֵל לְכַבֵּד עַל יְדֵי בֶּגֶד אוֹ מַטְלִית אוֹ כְּנַף אַוָּז הַקַּלִּים וְאֵינָן מַשְׁוִין גּוּמוֹת.

וְעַל יְדֵי נָכְרִי — מֻתָּר בְּכָל עִנְיָן, שֶׁכָּל "פְּסִיק רֵישֵׁהּ" מֻתָּר עַל יְדֵי נָכְרִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן רנ״ג:

אָסוּר לְכַבֵּד הַבְּגָדִים בְּמַכְבֵּדוֹת הָעֲשׂוּיִים מִקֵּסָמִים, שֶׁלֹּא יִשָּׁבְרוּ קִסְמֵיהֶם בִּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ", וַהֲרֵי זֶה סוֹתֵר כְּלִי. וְאַף שֶׁמְּקַלְקֵל פָּטוּר, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, עַיֵּן סִמָּן שי״ד.

(וְכֵן מַכְבֵּדוֹת הָעֲשׂוּיִין מֵעַנְפֵי אִילָן — אָסוּר לְכַבֵּד בָּהֶם מִטַּעַם זֶה, אֲפִלּוּ בְּקַרְקַע הַמְרֻצָּף לְדִבְרֵי הַמַּתִּירִין. וְלֹא הִתִּירוּ הַמַּתִּירִין אֶלָּא בְּמַכְבֵּדוֹת שֶׁל תְּמָרָה, שֶׁאֵינָהּ נִשְׁבֶּרֶת):

אֵין סָכִין אֶת הַקַּרְקַע, וְאֵין מְדִיחִים אוֹתוֹ, וְאֵין נוֹפְחִים הַקַּרְקַע, שֶׁמָּא יָבֹא לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת. וַאֲפִלּוּ בִּמְרֻצָּף אָסוּר אַף לְדִבְרֵי הַמַּתִּירִין בְּכִבּוּד, לְפִי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כָּל כָּךְ כְּמוֹ בְּכִבּוּד, לְפִיכָךְ לֹא רָצוּ לְחַלֵּק בָּהֶם בֵּין מְרֻצָּף לְשֶׁאֵינוֹ מְרֻצָּף, וְאָסוּר הַכֹּל:

אָסוּר לְצַדֵּד חָבִית מְלֵאָה עַל הָאָרֶץ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהִיא כְּבֵדָה — יָבֹא לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת וַדַּאי בִּצְדָדֶיהָ, וּ"פְסִיק רֵישֵׁהּ" הוּא. וְכֵן לֹא יַכְרִיעַ חָבִית וְיִשְׁפּוֹךְ מִמֶּנָּה, אֶלָּא מַגְבִּיהָהּ מִן הָאָרֶץ, וְשׁוֹפֵךְ, שֶׁאִם לֹא כֵן — יַחְפִּיר מִן הָאָרֶץ בְּוַדַּאי. וְאַף שֶׁמְּקַלְקֵל הוּא, וְגַם מְלָאכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה לְגוּפָהּ הִיא, וְגַם חוֹפֵר כִּלְאַחַר יָד הוּא — אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: