אורח חיים שמ"ה · רמה 4 · שיטת אדמו״ר הזקן

דעת הרב

דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שמ"ה

שיטת אדמו״ר הזקן על כ"ז הסעיפים שמקודדים את כל המסגרת המושגית של ארבע הרשויות לשבת — רשות הרבים, רשות היחיד, כרמלית, מקום פטור. מסגרת יסוד למלאכת ההוצאה.

מדוע רמה 4 המוקדשת לאדמו״ר הזקן? שולחן ערוך אדמו״ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם שכתב אדמו״ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + פנימיות העניין בחיבור אחד, ופוסק בחריפות תלמודית מיוחדת במינה.

עבור חב״ד, אדמו״ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מאסף, עבור סימן שמ"ה, את הטקסט המלא של הרב, חידושיו, ודברי הרבי המאירים את הנושא.

→ לקרוא את המבוא הכללי על שיטת אדמו״ר הזקן

1 · טקסט אדמו״ר הזקן

שלחן ערוך הרב — סימן שמ"ה

הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו״ר הזקן

סימן שמ"ה — דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת — וּבוֹ כז סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה״ת, כפי שהובאה בספריא. 27 סעיפים + 3 ערכי קונטרס אחרון.

סעיף א דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת וּבוֹ כ"ז סְעִיפִים: אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת: רְשׁוּת הַיָּחִיד…

דִּין אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת וּבוֹ כ"ז סְעִיפִים:

אַרְבַּע רְשֻׁיּוֹת לְשַׁבָּת: רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים, כַּרְמְלִית וּמְקוֹם פְּטוּר.

אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד? מָקוֹם הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְיֵשׁ בַּחֲלָלוֹ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים, שֶׁזֶּהוּ שִׁעוּר מָקוֹם חָשׁוּב הָרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ.

וְכֵן חָרִיץ עָמֹק עֲשָׂרָה טְפָחִים, שֶׁנִּמְצָא חֲלָלוֹ מֻקָּף בִּמְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, אִם רֹחַב חֲלָלוֹ הוּא ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים, שֶׁהוּא שִׁעוּר מָקוֹם — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה בְּתוֹכוֹ, אֲפִלּוּ הוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

וְכֵן עַמּוּד אוֹ תֵּל שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד' עַל ד' — הֲרֵי הוּא כְּמֻקָּף מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה, שֶׁהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים "גּוּד אַסֵּק", דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ רוֹאִים אֶת ד' צְדָדֵי הָעַמּוּד הַגְּבוֹהִים י' טְפָחִים כְּאִלּוּ נִמְשְׁכוּ וְהֻעֲלוּ לְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ וְעוֹמְדִים כִּמְחִצּוֹת סָבִיב לוֹ, וְנִמְצָא רֹאשׁוֹ מֻקָּף מִד' צְדָדִים וַחֲלָלוֹ ד' עַל ד':

סעיף ב תֵּל שֶׁהוּא מְשֻׁפָּע וְהוֹלֵךְ וּמִתְלַקֵּט בְּגָבְהוֹ מְעַט מְעַט, אִם הוּא מַגְבִּיהַּ י' טְפָחִים…

תֵּל שֶׁהוּא מְשֻׁפָּע וְהוֹלֵךְ וּמִתְלַקֵּט בְּגָבְהוֹ מְעַט מְעַט, אִם הוּא מַגְבִּיהַּ י' טְפָחִים מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת — הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ זָקוּף בְּיֹשֶׁר, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא בִּמְקוֹם גָּבְהוֹ, אִם מַגְבִּיהַּ כֵּן מִכָּל רוּחוֹתָיו, אֲפִלּוּ הוּא עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁאֵין נוֹחַ לַהֲלוֹךְ בּוֹ. אֲבָל אִם מִתְלַקֵּט גֹּבַהּ עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ה' אַמּוֹת, הֲרֵי הַהִלּוּךְ בּוֹ נוֹחַ וְקַל, וּלְפִיכָךְ הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אִם הוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ כְּכַרְמְלִית אִם הוּא בְּכַרְמְלִית:

סעיף ג עַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ ד' עַל ד', וּמִתְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ לְמַטָּה, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ…

עַמּוּד גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה שֶׁיֵּשׁ בְּרֹאשׁוֹ ד' עַל ד', וּמִתְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ לְמַטָּה, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ ג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ יֵשׁ בּוֹ ג' טְפָחִים עַל ג' טְפָחִים — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל רֹאשׁוֹ, לְפִי שֶׁהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי הִיא שֶׁאוֹמְרִים "גּוּד אַחֵת", דְּהַיְנוּ, מְשׁוֹךְ אֶת רֹאשׁ הָעַמּוּד מִכָּל צְדָדָיו וְהוֹרֵד לְמַטָּה עַד לָאָרֶץ, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת אוֹתוֹ מִכָּל צְדָדָיו עַד רֹאשׁוֹ; וְכֵיוָן שֶׁבְּרֹאשׁוֹ יֵשׁ ד' עַל ד', הֲרֵי הוּא שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה. וַאֲפִלּוּ אִם כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָחוֹת מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים עַל ג' טְפָחִים, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, שֶׁכָּל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִג' טְפָחִים לָאָרֶץ כְּלָבוּד הוּא, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ.

אֲבָל תַּחַת רֹאשׁוֹ וְעַד הָאָרֶץ, אַף עַל פִּי שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ מְחִצּוֹת מַקִּיפוֹת שָׁם — אֵין זֶה מוֹעִיל לַעֲשׂוֹת שָׁם רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁאֵין שָׁם רֶוַח ד' עַל ד' שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם, שֶׁהֲרֵי תַּחְתִּית הָעַמּוּד מַפְסִיק שָׁם:

סעיף ד עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּעָבְיוֹ ד' עַל ד' בְּמֶשֶׁךְ גֹּבַהּ עֲשָׂרָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אַף עַל…

עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּעָבְיוֹ ד' עַל ד' בְּמֶשֶׁךְ גֹּבַהּ עֲשָׂרָה, וְאַחַר כָּךְ מִתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אַף עַל פִּי שֶׁכְּשֶׁמַּגִּיעַ לְג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים, אוֹ אֲפִלּוּ אִם כְּבָר אֵין בְּעָבְיוֹ ג' טְפָחִים לְמַעְלָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לָאָרֶץ — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל גַּבָּהּ, מִשּׁוּם שֶׁאוֹמְרִים גּוּד אַסֵּק גֹּבַהּ י' טְפָחִים שֶׁל צְדָדָיו לְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

אֲבָל לְמַטָּה תַּחַת הַשִּׁפּוּעַ אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שָׁם "גּוּד אַחֵת", מֵחֲמַת בְּקִיעַת הַגְּדָיִים, כִּי כָּל מְחִצָּה שֶׁאֵינוֹ מַגַּעַת ג' טְפָחִים לָאָרֶץ אֵינוֹ מְחִצָּה לַחֲלוֹק רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לְפִי שֶׁהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֶּיהָ. אֲבָל פָּחוֹת מִג' טְפָחִים, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לַעֲבוֹר שָׁם, אֲפִלּוּ אֵין בָּהּ אֶלָּא ז' טְפָחִים וּמַשֶּׁהוּ — אָנוּ אוֹמְרִים לָבוּד, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לָאָרֶץ:

סעיף ה כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁם ד' מְחִצּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת אֶלָּא פְּרוּצוֹת בְּאֶמְצָעָן,…

כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׁם ד' מְחִצּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן שְׁלֵמוֹת אֶלָּא פְּרוּצוֹת בְּאֶמְצָעָן, וְאֵין בָּהֶן אֶלָּא אַמָּה לְכַאן וְאַמָּה לְכַאן בְּכָל זָוִית, כְּגוֹן ד' קוֹרוֹת הַנְּעוּצִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לְאַרְבַּע זָוִיּוֹת, וְכָל אַחַת עָבְיָהּ אַמָּה עַל אַמָּה, שֶׁנִּמְצָא שֶׁלְּכָל רוּחַ יֵשׁ מְחִצָּה בְּרֹחַב אַמָּה מִזָּוִית זוֹ וּבְרֹחַב אַמָּה מִזָּוִית זוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם אֶלָּא י"ג אַמּוֹת וּשְׁלִישׁ — הֲרֵי זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק לְתוֹכָהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב. אֲבָל מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינָן חֲשׁוּבוֹת מְחִצּוֹת לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ, אֲפִלּוּ הֵן בְּכַרְמְלִית, הוֹאִיל וְהַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, אֶלָּא לְעוֹלֵי רְגָלִים בִּלְבָד הִתִּירוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן סָבִיב הַבֵּירָאוֹת שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מַיִם מְצוּיִים לָהֶם בְּשַׁבָּתוֹת:

סעיף ו וְכֵן מָקוֹם הַמֻּקָּף ג' מְחִצּוֹת גְּמוּרוֹת אֶלָּא שֶׁפָּרוּץ וּפָתוּחַ לְגַמְרֵי בְּרוּחַ רְבִיעִית, אוֹ…

וְכֵן מָקוֹם הַמֻּקָּף ג' מְחִצּוֹת גְּמוּרוֹת אֶלָּא שֶׁפָּרוּץ וּפָתוּחַ לְגַמְרֵי בְּרוּחַ רְבִיעִית, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא ב' מְחִצּוֹת וְלֶחִי, שֶׁלֶּחִי זֶה נִדּוֹן כִּמְחִצָּה ג', עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכוֹ חַיָּב. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ לְטַלְטֵל בּוֹ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, וְשֶׁלֹּא לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלֹא לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּדִין הַכַּרְמְלִית שֶׁיִּתְבָּאֵר.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא פָּרוּץ וּפָתוּחַ לְכַרְמְלִית. אֲבָל אִם הוּא פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים — הַזּוֹרֵק לְתוֹכוֹ פָּטוּר, שֶׁאֵינוֹ כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּפְעָמִים נִדְחָקִים רַבִּים לְתוֹכוֹ, כְּשֶׁיֵּשׁ דֹּחַק רַב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:

סעיף ז כְּתָלִים הַמַּקִּיפִים אֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי עַל גַּבֵּיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד, אַף עַל פִּי…

כְּתָלִים הַמַּקִּיפִים אֶת רְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי עַל גַּבֵּיהֶם רְשׁוּת הַיָּחִיד, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן רְחָבִים ד'. וַאֲפִלּוּ אִם גַּם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם אֵין בּוֹ ד', שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד שָׁם, מִכָּל מָקוֹם עַל גַּבֵּי הַכְּתָלִים לְמַעְלָה, אִם יֵשׁ שָׁם ד' עַל ד' בְּהִצְטָרְפוּת כֻּלָּם עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ שָׁם עַל גַּבֵּי כְּתָלִים, שֶׁאֵין בָּהֶם רֹחַב ד' בְּכָל אֶחָד, מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי אֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ שָׁם עַל גַּבֵּיהֶם דַּף הָרָחָב ד' עַל ד', כְּמִדָּתָם עִם הֶחָלָל שֶׁבֵּינֵיהֶם, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ עָלָיו:

סעיף ח חוֹרִים שֶׁבְּכָתְלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁכְּלַפֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד. וַאֲפִלּוּ הֵם…

חוֹרִים שֶׁבְּכָתְלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁכְּלַפֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד. וַאֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים כְּלַפֵּי חוּץ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהֵם לְמַטָּה מִי' טְפָחִים שֶׁשָּׁם הוּא אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד — הֲרֵי הֵם בְּטֵלִים אֶצְלָהּ וְנֶחְשָׁבִים כָּמוֹהָ. אֲבָל אִם הֵם כְּלַפֵּי חוּץ וְאֵינָם עוֹבְרִים כְּלַפֵּי פְּנִים, אֵינָם בְּטֵלִים אֶצְלָהּ, וַהֲרֵי הֵם נִדּוֹנִים לְפִי גָבְהָם וְרָחְבָּם כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

סעיף ט אֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ. וְלָכֵן אִם נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד,…

אֲוִיר רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד עַד לָרָקִיעַ. וְלָכֵן אִם נָעַץ קָנֶה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֲפִלּוּ גָּבוֹהַּ מֵאָה אַמָּה, עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, בֵּין רָחָב בֵּין קָצָר בֵּין גָּבוֹהַּ בֵּין נָמוּךְ, דִּינוֹ כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לִבְנוֹת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד עֲלִיּוֹת זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת:

סעיף י וַאֲפִלּוּ כְּלִי הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים…

וַאֲפִלּוּ כְּלִי הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְרַבֵּעַ ד' טְפָחִים עַל ד' טְפָחִים וְהוּא גָבוֹהַּ י' טְפָחִים, כְּגוֹן תֵּבָה אוֹ כַּוֶּרֶת אוֹ מִגְדָּל, הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד בְּתוֹכוֹ וְעַל גַּבּוֹ עַד לָרָקִיעַ, מִפְּנֵי שֶׁכֹּל שֶׁהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד' הוּא חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ.

אֲבָל אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁרָחָב ד', אֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁחֲכָמִים גָּזְרוּ עַל כָּל דָּבָר שֶׁרָחָב ד' וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה לַעֲשׂוֹתוֹ רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּהַיְנוּ כַּרְמְלִית כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר, מִכָּל מָקוֹם בְּכֵלִים לֹא רָצוּ חֲכָמִים לִגְזוֹר לְבַטְּלָם מִתּוֹרַת כְּלִי לַעֲשׂוֹתָם רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמָם, הוֹאִיל וְהֵן כֵּלִים, וְדִינָם כִּמְקוֹם פְּטוּר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּינָם כִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהֵם עוֹמְדִים עָלֶיהָ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם אֵינוֹ רָחָב ד' וְהוּא לְמַטָּה מִי'.

וְכֵלִים הַמְּחֻבָּרִים לַקַּרְקַע אֵין עֲלֵיהֶם תּוֹרַת כְּלִי לְעִנְיָן זֶה, וְגָזְרוּ עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹתָם כַּרְמְלִית אִם רְחָבִים ד' וְאֵינָם גְּבוֹהִים י':

סעיף יא אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים? רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה עַל ט"ז אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה…

אֵיזוֹ הִיא רְשׁוּת הָרַבִּים? רְחוֹבוֹת וּשְׁוָקִים הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה עַל ט"ז אַמָּה, שֶׁכֵּן הָיָה רֹחַב הַדֶּרֶךְ בְּמַחֲנֵה לְוִיִּים שֶׁבַּמִּדְבָּר.

וְהוּא שֶׁאֵינָם מְקֹרִים וְאֵין לָהֶם חוֹמָה סָבִיב. וַאֲפִלּוּ יֵשׁ לָהֶם חוֹמָה אֶלָּא שֶׁהֵם מְפֻלָּשִׁים מִשַּׁעַר לְשַׁעַר, דְּהַיְנוּ שֶׁהַשְּׁעָרִים מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה, הֲרֵי יֵשׁ לְאוֹתוֹ דֶרֶךְ הַמְּכֻוָּן מִשַּׁעַר לְשַׁעַר כָּל דִּין רְשׁוּת הָרַבִּים אִם הוּא רָחָב ט"ז אַמָּה, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ אֶלָּא ב' מְחִצּוֹת מִשְּׁנֵי צְדָדָיו בִּלְבָד (אִם מְחִצּוֹת אֵלּוּ אֵינָן רְחוֹקוֹת אַמָּה בְּרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים מִכְּנֶגֶד חֲלַל הַשַּׁעַר). וְהוּא שֶׁאֵין הַדְּלָתוֹת נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ד.

וְכֵן דְּרָכִים שֶׁעוֹבְרִים בָּהֶן מֵעִיר לְעִיר וּרְחָבִים ט"ז אַמָּה, וְכֵן מְבוֹאוֹת רְחָבִים ט"ז אַמָּה הַמְּפֻלָּשִׁים מֵרְחוֹב לִרְחוֹב אוֹ מֵרְחוֹבוֹת לִדְרָכִים הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה, הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכֹּל שֶׁאֵין שִׁשִּׁים רִבּוֹא עוֹבְרִים בּוֹ בְּכָל יוֹם כְּדִגְלֵי מִדְבָּר, אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא כַּרְמְלִית.

וְעַל פִּי דִבְרֵיהֶם נִתְפַּשֵּׁט הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהָקֵל וְלוֹמַר שֶׁאֵין לָנוּ עַכְשָׁו רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמְכוּ (וְכָל יְרֵא שָׁמַיִם יַחְמִיר לְעַצְמוֹ):

סעיף יב מְבוֹאוֹת הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה, אֲפִלּוּ שֶׁמִּתְקַצְּרִים בִּקְצָתָן וְאֵין בָּהֶם ט"ז אַמָּה — הֲרֵי הֵן…

מְבוֹאוֹת הָרְחָבִים ט"ז אַמָּה, אֲפִלּוּ שֶׁמִּתְקַצְּרִים בִּקְצָתָן וְאֵין בָּהֶם ט"ז אַמָּה — הֲרֵי הֵן רְשׁוּת הָרַבִּים, לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְשׁוּת הָרַבִּים לְהִתְלַקֵּט בִּמְלַקֵּט וּרְהִיטְנִי. לְפִיכָךְ מְבוֹאוֹת הַמְּפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִב' רָאשֵׁיהֶם, וְאָרְכָּן לְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרָחְבָּן ט"ז אַמָּה — הֲרֵי הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, לְפִי שֶׁהֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֲרֻכָּה שֶׁנִּתְקַצְּרָה בִּקְצָתָהּ, כֵּיוָן שֶׁאָרְכָּן לְאֹרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל אִם אָרְכָּן מְפֻלָּשׁ לְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, אֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא אִם כֵּן רְחָבִים י"ג אַמָּה וּשְׁלִישׁ (וְאָז הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים אֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים לְרֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים), וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁעַכְשָׁו יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָל עִנְיָן:

סעיף יג כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ ג' טְפָחִים, אֲפִלּוּ הֵם קוֹצִים אוֹ צוֹאָה…

כָּל דָּבָר שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינוֹ גָבוֹהַּ ג' טְפָחִים, אֲפִלּוּ הֵם קוֹצִים אוֹ צוֹאָה שֶׁאֵין רַבִּים דּוֹרְסִים עֲלֵיהֶם — חֲשׁוּבִים כַּקַּרְקַע, וַהֲרֵי הֵם רְשׁוּת הָרַבִּים (וַאֲפִלּוּ הֵם כֵּלִים).

וְאִם הוּא גָבוֹהַּ ג' וּמִג' וְעַד ט' וְלֹא ט' בִּכְלָל, אִם הוּא רָחָב ד' עַל ד' — חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהוּא כְּכַרְמְלִית, וְהוּא שֶׁאֵינוֹ כְּלִי. וְאִם אֵינוֹ רָחָב ד' עַל ד', הוּא מְקוֹם פְּטוּר (וְאִם הוּא כְּלִי, נִתְבָּאֵר לְעֵיל).

וְאִם הוּא גָבוֹהַּ ט' טְפָחִים מְצֻמְצָמִים, שֶׁרָאוּי לְכַתֵּף עָלָיו, שֶׁאֵינוֹ לֹא גָבוֹהַּ וְלֹא נָמוּךְ, וְרַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו — הֲרֵי הוּא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אֲפִלּוּ אֵינוֹ רֹחַב ד', שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא צָרִיךְ לָרַבִּים, רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא, בֵּין רָחָב בֵּין קָצָר. אֲבָל אִם אֵין רַבִּים מְכַתְּפִים עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁרָאוּי הוּא לְכַתֵּף עָלָיו — אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים. וּפָחוֹת מִט', אֲפִלּוּ אִם מְכַתְּפִים עָלָיו אֵינוֹ כְּלוּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכִתּוּף. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִט' וְעַד עֲשָׂרָה רָאוּי הוּא לְכִתּוּף, וּרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא אִם מְכַתְּפִים עָלָיו, אֲפִלּוּ אֵינוֹ רֹחַב ד'.

אֲבָל מֵעֲשָׂרָה וּלְמַעְלָה, אַף אִם רָאוּי הוּא לְכִתּוּף וּמְכַתְּפִים עָלָיו — הֲרֵי נִשְׁתַּנָּה לִרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁאִם הוּא רָחָב ד' עַל ד' הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם אֵינוֹ רָחָב ד' הוּא מְקוֹם פְּטוּר (אֲפִלּוּ הוּא כְּלִי). וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בּוֹ מָקוֹם כְּדֵי לָחֹק לְהַשְׁלִימוֹ לְד', כְּגוֹן חוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְאֵין בְּתוֹכוֹ ד' עַל ד', הֲרֵי הוּא מְקוֹם פְּטוּר, וְאֵין אוֹמְרִים רוֹאִים כְּאִלּוּ נֶחְקַק מִן הַכֹּתֶל בִּמְקוֹמוֹ כְּשִׁעוּר ד' עַל ד':

סעיף יד גּוּמָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינָהּ עֲמֻקָּה ג' טְפָחִים — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים. מִשְּׁלֹשָׁה…

גּוּמָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵינָהּ עֲמֻקָּה ג' טְפָחִים — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים. מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה — אִם רְחָבָה ד' עַל ד' הֲרֵי הוּא כַּרְמְלִית, וְאִם לָאו הוּא מְקוֹם פְּטוּר, אֲפִלּוּ הִיא עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים וְיוֹתֵר. וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים מַנִּיחִים בָּהּ רַבִּים חֶפְצֵיהֶם עַד שֶׁיָּשׁוּבוּ, מִכָּל מָקוֹם תַּשְׁמִישׁ עַל יְדֵי הַדְּחָק הוּא, וְאֵינוֹ חָשׁוּב תַּשְׁמִישׁ לַעֲשׂוֹתָהּ רְשׁוּת הָרַבִּים בִּשְׁבִיל כָּךְ. וְאִם הִיא עֲמֻקָּה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה אַרְבָּעָה — הֲרֵי זוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ לָהּ מְחִצּוֹת בְּתוֹכָהּ. וְהוּא שֶׁיְּהֵא הָעֹמֶק עֲשָׂרָה מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת:

סעיף טו הָיְתָה הַגּוּמָא מְלֵאָה מַיִם — אֵין הַמַּיִם מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר דְּבָרִים…

הָיְתָה הַגּוּמָא מְלֵאָה מַיִם — אֵין הַמַּיִם מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת, וְהוּא הַדִּין שְׁאָר דְּבָרִים צְלוּלִים שֶׁאָדָם מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וְרוֹאֶה בְּתוֹכָם וְנִרְאִים הַמְּחִצּוֹת. אֲבָל מְלֵאָה פֵרוֹת אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁהַפֵּרוֹת מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת מִן הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ דַּעְתּוֹ לְפַנּוֹתָם הַיּוֹם, הוֹאִיל וְעַכְשָׁו אֵין הַמְּחִצּוֹת נִכָּרוֹת.

(וַאֲפִלּוּ בִּמְלֵאָה מַיִם, אוֹ אֲפִלּוּ בְּרֵיקָנִית, אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָעֹמֶק עֲשָׂרָה הוּא מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

(וַאֲפִלּוּ הוּא עָמֹק עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת), אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים) אֶלָּא כַּרְמְלִית, כְּמוֹ הַיַּמִּים וְהַנְּחָלִים שֶׁאֵינָן רְשׁוּת הַיָּחִיד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֲפִלּוּ עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, הוֹאִיל וְעוֹבְרִים עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר).

וְהוּא הַדִּין לִרְקָק שֶׁבְּכַרְמְלִית.

(וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הוּא עָמֹק עֲשָׂרָה מִתּוֹךְ הִלּוּךְ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת, שֶׁאָז אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד מִן הַתּוֹרָה, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁהָרַבִּים מְהַלְּכִים בּוֹ, לְפִי שֶׁכָּל מַיִם שֶׁהֵן עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה אֵין נוֹחַ לַהֲלוֹךְ בָּהֶן כְּלָל):

סעיף טז רְקַק מַיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה, בָּטֵל הוּא לגבי רְשׁוּת הָרַבִּים אִם…

רְקַק מַיִם שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה, בָּטֵל הוּא לגבי רְשׁוּת הָרַבִּים אִם רְגִילִים הָרַבִּים לְהַלֵּךְ בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא הִלּוּךְ שֶׁעַל יְדֵי הַדְּחָק. וַאֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רָחָב ד', שֶׁאֵין מְהַלְּכִים בְּתוֹכוֹ אֶלָּא מְדַלְּגִים עָלָיו — הֲרֵי הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ וְעוֹבְרִים עָלָיו, וְאֵין מַקִּיפִים אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁמַּקִּיפִים אֶת הַבּוֹר שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן דַּף הַמֻּנָּח עַל גַּבֵּי הָרְקָק (אוֹ עַל הַבּוֹר) הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ. אֲבָל רְקָק שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא אִם הוּא רָחָב ד', וַאֲפִלּוּ הוּא עָמֹק ט':

סעיף יז אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים…

אֲוִיר רְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. אֲבָל לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים מְקוֹם פְּטוּר הוּא לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, כְּגוֹן פְּנֵי כֹּתֶל שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אִם אֵיזֶה דָבָר נִדְבַּק שָׁם אוֹ קוֹלֵט מִן הָאֲוִיר — מֻתָּר לְהוֹצִיא מִשָּׁם לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. אֲבָל דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן חוֹר שֶׁבַּכֹּתֶל אוֹ רֹאשׁ עַמּוּד, אִם אֵין בּוֹ ד' עַל ד' — אֲפִלּוּ לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה מְקוֹם פְּטוּר הוּא, וְאִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — גַּם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ מְקוֹם פְּטוּר, אֶלָּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הוּא:

סעיף יח חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינָם מְפֻלָּשִׁים לִפְנִים, אִם הֵם (רחבים)…

חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים וְאֵינָם מְפֻלָּשִׁים לִפְנִים, אִם הֵם (רחבים) [גְּבוֹהִים] ג' טְפָחִים אֵינָם כִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֶלָּא נִדּוֹנִים לְפִי מִדּוֹתֵיהֶם: אִם יֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד' וְהֵם לְמַטָּה מי' טְפָחִים — הֵם כַּרְמְלִית, וְאִם הֵם לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים — הֵם רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאִם אֵין בָּהֶם ד' עַל ד' — הֵם מְקוֹם פְּטוּר, בֵּין שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה בֵּין שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה:

סעיף יט אֵיזוֹ הִיא כַּרְמְלִית? מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הִלּוּךְ לָרַבִּים וְגַם אֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן.…

אֵיזוֹ הִיא כַּרְמְלִית? מָקוֹם שֶׁאֵינוֹ הִלּוּךְ לָרַבִּים וְגַם אֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן. וְזֶהוּ "כְּאַרְמְלִית", כְּלוֹמַר כְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ לֹא בְתוּלָה וְלֹא נְשׂוּאָה, כָּךְ זֶה אֵינוֹ מֻקָּף מְחִצּוֹת כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאֵינוֹ הִלּוּךְ לְרַבִּים כִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

וּמָקוֹם זֶה הוּא מְקוֹם פְּטוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁמֻּתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵהֶם לְתוֹכוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּטֵל אֵצֶל כָּל אֶחָד מֵהֶן, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' בֵּין שֶׁאֵין בּוֹ. אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים חִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁכְּשֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' הוּא מְקוֹם פְּטוּר, וּכְשֶׁיֵּשׁ בּוֹ — הוּא מָקוֹם חָשׁוּב וְאֵינוֹ בָּטֵל אֶצְלָן, וַעֲשָׂאוּהוּ רְשׁוּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּקְרָאוּהוּ כַּרְמְלִית.

כְּגוֹן מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' הַמֻּקָּף מְחִצּוֹת שֶׁאֵינָן גְּבוֹהוֹת י' טְפָחִים, וְכֵן תֵּל אוֹ עַמּוּד שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' וְאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, וְכֵן חָרִיץ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ ד' עַל ד' וְאֵינוֹ עָמֹק עֲשָׂרָה.

וְכֵן הַיַּמִּים וְהַנְּחָלִים, שֶׁאַף שֶׁהֵם עֲמֻקִּים עֲשָׂרָה וְהַמַּיִם אֵינָם מְבַטְּלִים הַמְּחִצּוֹת, מִכָּל מָקוֹם אֵין הָעֹמֶק עֲשָׂרָה מִתְלַקֵּט מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, וְגַם אֵינָן רְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי שֶׁרַבִּים מְהַלְּכִים בָּהֶם בִּסְפִינוֹת, לְפִי שֶׁאֵינוֹ נוֹחַ תַּשְׁמִישׁ הֲלִיכָתָן כְּמוֹ בַּיַּבָּשָׁה, וְאֵינוֹ דוֹמֶה לְדִגְלֵי מִדְבָּר.

וְאַף אִם יֵשׁ בָּהֶם גּוּמָא שֶׁעָמְקָהּ מִתְלַקֵּט י' טְפָחִים מִתּוֹךְ הִלּוּךְ ד' אַמּוֹת, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, וְהַזּוֹרֵק לְתוֹכָהּ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב, מִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵינָהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כַּרְמְלִית (הוֹאִיל וְעוֹבְרִים עַל מְחִצּוֹתֶיהָ מִלְמַעְלָה כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת כְּלָל):

סעיף כ וְכֵן הַבִּקְעָה, דְּהַיְנוּ שָׂדוֹת זְרוּעוֹת אוֹ קְצוּרוֹת שֶׁאֵינָן מֻקָּפוֹת גָּדֵר גָּבוֹהַּ י'…

וְכֵן הַבִּקְעָה, דְּהַיְנוּ שָׂדוֹת זְרוּעוֹת אוֹ קְצוּרוֹת שֶׁאֵינָן מֻקָּפוֹת גָּדֵר גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים, וְכֵן קֶרֶן זָוִית הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן מְבוֹאוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם ג' מְחִצּוֹת וְאֵין לָהֶם לֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּרוּחַ רְבִיעִית הַפְּתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכֵן רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהִיא מְקֹרָה, שֶׁאֵינָהּ דּוֹמָה לְדִגְלֵי מִדְבָּר — הֵן כַּרְמְלִית:

סעיף כא וְכֵן הָאִסְטְוָנִית, דְּהַיְנוּ מָקוֹם פָּנוּי שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם הַסּוֹחֲרִים עַל…

וְכֵן הָאִסְטְוָנִית, דְּהַיְנוּ מָקוֹם פָּנוּי שֶׁלִּפְנֵי הַחֲנוּיוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים שָׁם הַסּוֹחֲרִים עַל אִצְטְבָאוֹת, וּמָקוֹם זֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְהִלּוּךְ רַבִּים, וְכַרְמְלִית הוּא. וְכֵן הָעַמּוּדִים שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁבָּהֶם תּוֹלִים הַתַּגָּרִים פְּרַקְמַטְיָא, וְגַם אִצְטְבָאוֹת סְדוּרוֹת לִפְנֵיהֶם לֵישֵׁב שָׁם הַתַּגָּרִים, הֲרֵי אִצְטְבָאוֹת אֵלּוּ הֵן כַּרְמְלִית אִם הֵן רְחָבוֹת ד' עַל ד' וּגְבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל בְּתֵל וְעַמּוּד שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

אֲבָל מָקוֹם פָּנוּי שֶׁבֵּין הָעַמּוּדִים הוּא רְשׁוּת הָרַבִּים, כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים שָׁם. וְאַף עַל פִּי שֶׁבֵּין עַמּוּד לְעַמּוּד אֵין שָׁם רֹחַב ט"ז אַמָּה כְּשִׁעוּר רֹחַב רְשׁוּת הָרַבִּים, וַאֲפִלּוּ אֵין שָׁם אֲפִלּוּ י"ג אַמָּה וּשְׁלִישׁ כְּשִׁעוּר מָבוּי הַמְּפֻלָּשׁ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, אַף עַל פִּי כֵן כֵּיוָן שֶׁרַבִּים בּוֹקְעִים בָּהֶם — הֵם טְפֵלִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים הָרְחָבָה ט"ז אַמָּה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּמָבוֹי, שֶׁהוּא מָקוֹם חָשׁוּב בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ טָפֵל וּבָטֵל לִרְשׁוּת הָרַבִּים:

סעיף כב בַּיִת נָמוּךְ, שֶׁאֵין תּוֹכוֹ י' טְפָחִים בְּגֹבַהּ וְקֵרוּיוֹ מַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל…

בַּיִת נָמוּךְ, שֶׁאֵין תּוֹכוֹ י' טְפָחִים בְּגֹבַהּ וְקֵרוּיוֹ מַשְׁלִימוֹ לַעֲשָׂרָה, אִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — הֲרֵי עַל גַּבָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ עַל גַּבֵּי עַמּוּד הַגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב ד', מִשּׁוּם "גּוּד אַסֵּק". אֲבָל תּוֹכוֹ הוּא כַּרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁאֵין שָׁם מְחִצּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה.

וְאִם חוֹקֵק בָּהֶם ד' עַל ד', אֲפִלּוּ בָּאֶמְצַע, רָחוֹק מִן הַכְּתָלִים ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר — נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד, לְפִי שֶׁבִּמְקוֹם הַחֲקָק עַצְמוֹ, שֶׁשָּׁם הוּא גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה, שָׁם הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה; וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

וְאַף עַל פִּי שֶׁשְּׂפַת הַחֲקָק מִצְטָרֵף עִם הַכְּתָלִים שֶׁבְּתוֹכוֹ לְהַשְׁלִימָם לַעֲשָׂרָה, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא רָחוֹק מֵהֶם ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, שֶׁשָּׁם הֵם גְּבוֹהִים י', נַעֲשָׂה חֲקָק זֶה רְשׁוּת הַיָּחִיד, הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכְּתָלִים רְחוֹקִים מֵחֲלָלוֹ ג' טְפָחִים אוֹ יוֹתֵר, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁלְּעִנְיַן שַׁבָּת אֵין צָרִיךְ רַק שֶׁתְּהֵא הָרְשׁוּת מִשְׁתַּמֶּרֶת עַל יְדֵי הַמְּחִצּוֹת, וַאֲפִלּוּ הֵן רְחוֹקוֹת מִמֶּנָּה הַרְבֵּה נִקְרֵאת רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהַשְּׁאָר נַעֲשָׂה כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהֵם כִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.

אֲבָל כְּשֶׁלֹּא חָקַק בּוֹ, אֵין תּוֹכוֹ נַעֲשֶׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי צַד הַחִיצוֹן שֶׁל הַכְּתָלִים, הוֹאִיל וְאֵין בְּתוֹכוֹ חָלָל גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים.

וְאִם אֵין הַכְּתָלִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה אֲפִלּוּ בְּצַד הַחִיצוֹן שֶׁלָּהֶם, אֵין הַחֲקָק נַעֲשֶׂה רְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא סָמוּךְ לַכְּתָלִים פָּחוֹת מִג' טְפָחִים, שֶׁאָז מִצְטָרֵף שְׂפָתוֹ לְגֹבַהּ הַכְּתָלִים לְהַשְׁלִימָם לַעֲשָׂרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכְּתָלִים גְּבוֹהִים י' אֲפִלּוּ בְּצַד הַחִיצוֹן, מִכָּל מָקוֹם מִצְטָרְפִים:

סעיף כג גַּג הַבּוֹלֵט עַל מְחִצּוֹת הַבַּיִת, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מְחִצּוֹת הַבַּיִת נִכָּרִים וְנִרְאִים לָעוֹמְדִים…

גַּג הַבּוֹלֵט עַל מְחִצּוֹת הַבַּיִת, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין מְחִצּוֹת הַבַּיִת נִכָּרִים וְנִרְאִים לָעוֹמְדִים עַל הַגַּג כְּשֶׁמִּסְתַּכְּלִין תַּחַת רַגְלֵיהֶם, כְּגוֹן גַּגִּין שֶׁלָּנוּ — אֵין אוֹמְרִים בִּמְחִצּוֹת אֵלּוּ "גּוּד אַסֵּק", וְלָכֵן עַל גַּבֵּי הַגַּג אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ הוּא גָבוֹהַּ וְרָחָב הַרְבֵּה, אֶלָּא כַּרְמְלִית הוּא. וְאִם חַלּוֹן פָּתוּחַ לוֹ מִן הַבַּיִת, נַעֲשָׂה כֻּלּוֹ כְּחוֹרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד, וּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא.

וְכֵן זִיזִין הַבּוֹלְטִים מִן הַכֹּתֶל וְיֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד', הֵם כַּרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן חַלּוֹן הַבַּיִת פָּתוּחַ לָהֶם, לְפִי שֶׁאַף שֶׁהֵם גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה, אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַחֵת מְחִצָּה לְמַטָּה עַד לָאָרֶץ", הוֹאִיל וְהַגְּדָיִים יְכוֹלִים לִבְקוֹעַ תַּחְתֵּיהֶם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְמַעְלָה.

וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁגַּג הַבּוֹלֵט אֵינוֹ כְּכַרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן בּוֹלֵט ד' טְפָחִים לְתוֹךְ רְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית, שֶׁאָז בְּלִיטָה זוֹ הִיא כַּרְמְלִית כְּמוֹ זִיזִים הַבּוֹלְטִים, וּשְׁאָר הַגַּג הוּא פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לִבְלִיטָה זוֹ, שֶׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת אֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַסֵּק" לְהַפְסִיק בֵּין בְּלִיטָה זוֹ לִשְׁאָר הַגַּג, הוֹאִיל וְאֵינָן נִכָּרוֹת לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל הַגַּג. אֲבָל אִם אֵין בַּבְלִיטָה ד' טְפָחִים, אֵינָהּ כְּכַרְמְלִית אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר, וּשְׁאָר הַגַּג, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא מְחִצּוֹת הַבַּיִת וְאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם "גּוּד אַסֵּק", מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁהַבַּיִת שֶׁתַּחְתָּיו רְשׁוּת הַיָּחִיד, הֲרֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ; וְלֹא הֻצְרְכוּ לוֹמַר "גּוּד אַסֵּק" אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁתַּחְתָּיו אֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה בְּהֶקֵּף מְחִצּוֹת סְבִיבָהּ, כְּגוֹן עַמּוּד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְכַיּוֹצֵא בָהּ (אֶלָּא שֶׁכֵּיוָן שֶׁשְּׁאָר הַגַּג פָּרוּץ בְּמִלּוּאוֹ לַבְּלִיטָה שֶׁהִיא מְקוֹם פְּטוּר, אַף הוּא נַעֲשָׂה מְקוֹם פְּטוּר אִם הַבְּלִיטָה הִיא מְקוֹם פְּטוּר מִב' רוּחוֹת הַגַּג, כְּגוֹן שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית מְהַלֶּכֶת מִב' רוּחוֹת הַבַּיִת, שֶׁגַּג זֶה לֹא עָדִיף מִבַּיִת שֶׁנִּפְרַץ בְּמִלּוּאוֹ מִב' רוּחוֹתָיו, שֶׁאֵינוֹ רְשׁוּת הַיָּחִיד אֶלָּא כָּרְשׁוּת שֶׁנִּפְרַץ לוֹ). וְיֵשׁ לִסְמוֹךְ עַל דְּבָרָיו לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים:

סעיף כד (חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי כַּרְמְלִית, אֵינָם כְּכַרְמְלִית אִם הֵם לְמַעְלָה מִג' טְפָחִים, אֶלָּא…

(חוֹרִים שֶׁבַּכְּתָלִים כְּלַפֵּי כַּרְמְלִית, אֵינָם כְּכַרְמְלִית אִם הֵם לְמַעְלָה מִג' טְפָחִים, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בָּהֶם ד' עַל ד' וְהֵם לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּחוֹרֵי רְשׁוּת הָרַבִּים):

סעיף כה כַּרְמְלִית — הֵקֵלּוּ בָהּ מִקֻּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים. מִקֻּלֵי רְשׁוּת…

כַּרְמְלִית — הֵקֵלּוּ בָהּ מִקֻּלֵּי רְשׁוּת הַיָּחִיד וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים. מִקֻּלֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית בְּפָחוֹת מִד' עַל ד', וּמִקֻּלֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — שֶׁאֵין כַּרְמְלִית לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר הוּא לְעִנְיַן דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְסֻיָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל דָּבָר מְסֻיָּם, כְּגוֹן רֹאשׁ עַמּוּד הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אִם יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד' — רְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא, וְאִם אֵין בּוֹ ד' עַל ד' — אַף לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ כַּרְמְלִית, אֶלָּא מְקוֹם פְּטוּר.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין מְקוֹם פְּטוּר בְּכַרְמְלִית אֶלָּא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל בְּכַרְמְלִית אָנוּ אוֹמְרִים "מָצָא מִין אֶת מִינוֹ וְנֵעוֹר", דְּהַיְנוּ, הַמְּקוֹם פְּטוּר מָצָא אֶת הַכַּרְמְלִית שֶׁהִיא מִינוֹ, שֶׁהִיא גַם כֵּן מְקוֹם פְּטוּר מִן הַתּוֹרָה, וְנֵעוֹר וְנִתְחַזֵּק עַל יְדֵי מִינוֹ לְהִצְטָרֵף עִמּוֹ וְלִהְיוֹת כָּמוֹהוּ. וְלָכֵן כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד', שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, בָּטֵל הוּא אֵצֶל הַכַּרְמְלִית וְנַעֲשָׂה כָּמוֹהָ אִם הוּא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, אֲבָל אִם הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מְקוֹם פְּטוּר הוּא, שֶׁאֵין כַּרְמְלִית תּוֹפֶסֶת לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה. אֲבָל בּוֹר הָעוֹמֵד בְּכַרְמְלִית, אֲפִלּוּ עָמֹק מֵאָה אַמָּה הוּא כַּרְמְלִית, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ בּוֹ ד' עַל ד', שֶׁהַכַּרְמְלִית תּוֹפֶסֶת עַד הַתְּהוֹם וְאֵין מְקוֹם פְּטוּר נוֹהֵג שָׁם. וְכֵן עִקָּר.

וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אֵין מְקוֹם פְּטוּר בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד:

סעיף כו בַּיַּמִּים וּנְחָלִים מוֹדְדִים אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁל כַּרְמְלִית מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִן…

בַּיַּמִּים וּנְחָלִים מוֹדְדִים אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁל כַּרְמְלִית מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלֹא מִן הַקַּרְקַע, לְפִי שֶׁהַמַּיִם נֶחְשָׁבִים כָּאָרֶץ עַצְמָהּ. וְלָכֵן כָּל הַמַּיִם וְי' טְפָחִים לְמַעְלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֵם כַּרְמְלִית, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה הוּא מְקוֹם פְּטוּר:

סעיף כז אֵיזֶהוּ מְקוֹם פְּטוּר? כָּל מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' וְהוּא גָבוֹהַּ…

אֵיזֶהוּ מְקוֹם פְּטוּר? כָּל מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁבִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד' וְהוּא גָבוֹהַּ מִשְּׁלֹשָׁה וּלְמַעְלָה עַד לָרָקִיעַ, אוֹ חָרִיץ שֶׁאֵין בּוֹ ד' טְפָחִים רֹחַב וְעָמֹק מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד הַתְּהוֹם, אֲפִלּוּ הוּא אָרֹךְ אֶלֶף אַמָּה. וְכֵן מְחִצּוֹת הַגְּבוֹהוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד לָרָקִיעַ וְאֵין בֵּינֵיהֶם ד' עַל ד' — הֲרֵי בֵּינֵיהֶם מְקוֹם פְּטוּר אִם הֵם בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בְּכַרְמְלִית אֵין שָׁם מְקוֹם פְּטוּר כְּלָל אֶלָּא לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים, וְכָל שֶׁכֵּן בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:

קונטרס אחרון — 3 ערכים (לחץ לפתיחה)

הקונטרס אחרון הוא נספח הפלפול של אדמו״ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.

קונטרס אחרון, אות א

ד' טפחים כו'. הנה רמ"א כאן נתכוין לדעת ר"ת ולא לדעת רשב"ם כמבואר ממה שכתב כמ"ש בסי' שמ"ט ושם פסקו בש"ע דלא כרשב"ם. והנה כר"ת נמי לא קיי"ל כמבואר גבי תחומין בסוף סי' שצ"ט ע"ש בטור והא דבסי' שמ"ט קיי"ל כוותיה ע"ש בב"י היינו כדפרש"י דגבי העברה ליכא למיתב פיאות כו' משא"כ בתחומין וא"כ ה"ה למקום ד' על ד' כדפרש"י בהדיא. עי' בתוס' ורא"ש וכן דעת הרמב"ם ורשב"א ורבינו ירוחם ומגיד משנה וטור וש"ע כמ"ש האליה זוטא וכן דעת הלבוש שהשמיט הג"ה זו:

קונטרס אחרון, אות ב

מד"ס אינה כו'. מ"ש המג"א סוף ס"ק י"ד כמו קרפף ותל אפשר דלדוגמא בעלמא נקטינהו דיש רשות היחיד שהיא כרמלית אבל אין כוונתו דוקא כי התם ביותר מבית סאתים דהא בס"ק י"א כתב בשם הרמב"ם דאפילו ברחבה ד' הויא כרמלית אם עמוקה י' וכ"כ רש"י.

וע"כ צ"ל דהא דמשמע מפירוש רש"י בעירובין דף פ"ז גבי ימה של טבריה שיש לה אוגנים דמשום שהוא יותר מבית סאתים הוא דהויא כרמלית היינו משום שעל האוגנים שהן שפה גבוה כדפרש"י שם אין עוברים עליהם כלל משא"כ ברקק.

ולא תימא דוקא רקק שרשות הרבים מהלכת בו דהא אפילו אמת המים העוברת בבקעה אם עמוקה י' היא כרמלית כדתנן בעירובין שם ע"ש בפרש"י במתניתין ואין לומר משום דאין מחיצות מועילות כלל לאמה דהא מחיצות החצר מועילות לה אם הנקבים אין רחבים ג' כמ"ש בסי' שנ"ו ס"א בהג"ה ומחיצות עצמן שבבקעה חוץ לחצר אין מועילות ע"ש בט"ז ואע"פ שאין רבים עוברים עליהם אלא ודאי כיון שהן פרוצות לכל עובר שם לעבור עליהן (כדאמרינן כהילוכך של חול כו' היה הולך ופגע באמת המים לא יעבור כו' אלא ידלג כו' ע"ש ובטור ש"ע סי' ש"א סעיף ג' ד' דבחול נמי לאו אורחה להקיף אלא לדלג או לעבור במים) אינן כלום מדברי סופרים משום דדמיא קצת לרשות הרבים שהיא גם כן פרוצה לכל עובר כמו חצר שנפרצה מרוח אחת במילואה שאסורה מדברי סופרים מהאי טעמא אף על גב דהויא רשות היחיד מדאורייתא וגם לא בקעי בה רבים.

והא דהים נדון משום מחיצה וכן תל המתלקט גבי מבוי אף על גב דדרסי ביה אלא דלא הוו ששים ריבוא כמ"ש המ"א סוף סי' שס"ג היינו ברוח רביעית למבוי דבלאה"נ לא הוה המבוי רשות הרבים אף אם כאן בהתל ושפת הים היו ס' ריבוא בוקעים והוה ניחא תשמישתיה וכיון שיש לו למבוי ג' מחיצות גמורות דסגי מדאורייתא לכולי עלמא לאפוקי מרשות הרבים הלכך כשאין שם ששים ריבוא ולא ניחא תשמישתיה לא גזרו כלל אבל הכא כיון דאי הוה ניחא תשמישתיה דהילוך זה שמהלכין קצת במקום זה והוו בקעי בהו ששים ריבוא הוו רשות הרבים לכן עכשיו נמי הוה כרמלית דמאי שנא משאר כרמלית דאף על גב דלא ניחא תשמישתיה ולא דרסי עליה רבים אלא מעטים גזרו עליה כרמלית אטו רשות הרבים דניחא תשמישה ובקעי בה רבים כגון אצטבא מג' ועד ט' דלא דרסי עלה רבים (עי' דף ז' וח').

ואפילו את"ל שלא כדעת המג"א שם כי דבריו שם בסק"ל וסק"מ צע"ג דבגמרא שם מבואר בהדיא דאף שהרבים בוקעים על המחיצה עצמה לא מבטלו לה לרבנן דקיי"ל כוותייהו כמ"ש הרמב"ם ואפילו אינה עשויה בידי אדם שהרי גובה מעלת בית מרון וגובה שבילי בית גלגול אינו עשוי בידי אדם. והמג"א דילג בהתוס' תיבות כולי האי ע"ש בתוס' שהקשו דהוא הדין אפילו לאלף כורים דמה שיעור יהיה ותירצו דכל שאינה עשויה בידי אדם לא חשיב כולי האי ואתו רבים כו' וכוונתם שאף שבמקומה היא מחיצה גמורה והזורק עליה חייב (דהא תל אתי שם במכל שכן מפסי ביראות ע"ש) אף אם היו רבים בוקעים עליה ממש כמבואר בגמ' מ"מ לא חשיבה כולי האי לבטל בקיעת הרבים במקום שלהלאה ממנו שלא יהיה שם רשות הרבים מחמת שהים מקיפתו אלא אדרבה בקיעת הרבים שם מבטלתה שם.

והיינו דוקא כשנשלמו שם כל תנאי רשות הרבים אבל כשחסר אחד מתנאיה בענין דבלא"ה לא הוי שם רשות הרבים מהני מחיצה זו לעשות שם רשות היחיד מן התורה אע"ג דבקעי שם רבים כמבואר מדברי רא"ם שבמג"א כאן ס"ק י"ד דאי לאו שהים אינו נוח תשמיש הליכתו מיקרי רבים בוקעים בו ואפילו הכי אי הוה מתלקט עשרה מתוך ד' אמות הוי רשות היחיד הואיל וחסר ניחא תשמישתיה וא"כ י"ל נמי דהוא הדין אם חסר אחד משאר תנאי רשות הרבים ועוד שמבוי שיש לו ג' מחיצות מיקרי ג"כ לא ניחא תשמישתיה דהיינו קרן זוית לפירוש הרמב"ם וטור ש"ע עיין בגמרא ועוד דכל שאין שם פילוש לא מיקרי בקיעת רבים דבקיעת רבים היינו כעין קפנדריא כדפרש"י בסוף פ"ק דסוכה עיין במ"ש בסי' שמ"ו והכי משמע בפ"ק דעירובין גבי חצר שהרבים כו' וכיון שלהלאה מהתל אין שם בקיעת רבים המבטלת מחיצה דאורייתא עכ"פ א"כ י"ל דמחיצה זו מועלת ברביעית של המבוי אע"ג דבקעי בה רבים כיון שבמקומה היא מחיצה גמורה. ולפי זה ה"ה למחיצת הרקק הגבוהות י' טפחים ואף אי הוה בקעי בהו ס' רבוא לא הוי רשות הרבים.

אפילו הכי שאני הכא שלהלאה יש ג' מחיצות גמורות משא"כ ברקק ואמת המים שעוברים בין מחיצות אלו והן אינן מועילות מדאורייתא להמקום שביניהן אילו היו רבים בוקעים שם והוה ניחא תשמישתיה.

ועוד דהא קשה לכאורה על המג"א שם שלא די שדבריו הם נגד הגמ' אלא שסותרים זה את זה שכאן העתיק דברי רא"ם שמבואר להדיא מדבריו במסקנא דמה שהספינות עוברים בים מיקרי בקעי ביה רבים אלא דלא הוי רשות הרבים משום דלא ניחא תשמישתיה וא"כ הוא הדין לנמל ותל המתלקט דלא ניחא תשמישתיה (כמבואר בגמרא דעירובין שם) אף אם ששים ריבוא בוקעים בו לא מבטלי מחיצתא.

וע"כ צ"ל דעת המג"א שכיון שעכ"פ מדרבנן אתו רבים ומבטלי מחיצתא בין בים דעכ"פ הוי כרמלית דרבנן ובין בתל דלא אמרינן אלא שאין חייבים עליו כו' אבל איסורא מיהא איכא ע"ש בפרש"י ד"ה ומחתנא כו' ובתוס' ד"ה מני כו' א"כ למבוי ברביעית נמי לא מהני כיון שמקום מחיצה זו ג"כ היא עכ"פ כרמלית מדברי סופרים הואיל ודומה לרשות הרבים מחמת בקיעת הרבים בו כמו ברשות הרבים גמורה אע"פ שאינו דומה לה מחמת המחיצות עיין במה שכתבתי בסי' שס"ג משא"כ כשלא בקעי בה רבים לא מיבעי בתל שהוא עצמו רשות היחיד גמורה אפילו מדברי סופרים כמשמעות הטור ושו"ע ושאר פוסקים משום דאין לגזור מתלקט אטו אינו מתלקט שגובה התל הוא דבר הניכר לעין ולא גזרו על שיעורו שמא יטעו כמו שלא גזרו על שארי שיעורי רשויות שבת שמא יטעו בהם ויכשלו בדאורייתא אלא אפילו בגומא שבים שהיא כרמלית מדברי סופרים משום שאין העומק ניכר לעין שהוא עמוק עשרה ומתחלפת היא בגומא שאינה עמוקה עשרה שהיא רשות הרבים גמורה אם רשות הרבים מהלכת בה ולכן גזרו בכל גומא אפילו שבים וכן אמת המים שבבקעה אטו פחות מי' שרשות הרבים מהלכת בה כמו שגזרו בכל כרמלית דלא ניחא תשמישתיה ולא בקעי בה רבים אטו רשות הרבים גמורה אפילו אם יש לה ג' מחיצות דסגי מדאורייתא כמ"ש לעיל אפילו הכי גבי מבוי כיון שיש לו ג' מחיצות בלא זו לא גזרו לא בקעי רבים.

וצ"ע גבי מבוי שכלה לרחבה אטו בקעי רבים וכמבואר מדין פרצת מבוי מצדו בעשר בסי' שס"ה ע"ש דלא גזרו גזרה זו במבוי כלל.

אבל כשבקעי רבים הוי כרמלית דרבנן אף במקום המחיצה עצמה אע"ג דלא ניחא תשמישתיה כמו שהתל המתלקט הוא כרמלית דרבנן אי בקעי ביה רבים אע"ג דלא ניחא תשמישתיה כמשמעות פשט לשון הגמרא אין חייבים כו'.

ובזה סליקו כל דברי המג"א כהוגן להלכה אף אם לא נתכוין לזה:

קונטרס אחרון, אות ג

כלפי כרמלית כו'. עי' ברא"ש דבמופלגין לא איצטריך לאשמועינן דהיינו שינויא דרבינא אלא בסמוכין מיירי הפוסקים.

עיין במגיד משנה שבב"י וע"כ מיירי למטה מי' דלמעלה פשיטא הא לאו חורי כרמלית נינהו אלא חורי מקום פטור וא"כ לפי מה שסתם רמ"א בהג"ה סי"ח ובסי' שמ"ו דאין מקום פטור בכרמלית הרי חורי כרמלית ככרמלית הם ואינם נדונים לפי רחבם כלל וגם לא לפי גבהם אלא גובה עשרה משום דלמעלה מי' לאו כרמלית היא כלל אבל גובה ג' ורוחב ד' אינו מעלה ומוריד כלל ולא דמי כלל לחורי רשות הרבים דלא כמגיד משנה וב"י.

או אפשר דבחורין כ"ע מודו דלא בטילי לגבי כרמלית דכמו שלפי דעת רש"י צריך לחלק בין קרקע חלקה דבין לחיין דאמרינן מצא מין כו' בעירובין דף ט' ובין דבר גבוה ג' שהוא דבר בפני עצמו ואינו בטל לכרמלית כך י"ל להר"ן וסיעתו שדבר הגבוה ג' שבטל היינו כשהוא כולו באויר הכרמלית לאפוקי חורין שמוקפין בכותלין מכל צד רק שמרוח אחת לבד פתוחים לכרמלית לא בטילי לגבה.

ומ"ש רמ"א בסוף סי' זה על מחיצות שאין ביניהם ד' וכל זה כו' אבל כו' אף על גב דמוקפות בין החלל שביניהם לאויר הכרמלית יש לומר דמיירי בענין שגם המחיצות עצמן הן מקום פטור על גבה אפילו בהצטרפותן עם החלל שביניהם. אבל לפי מ"ש המג"א על לשון ואין ביניהן כו' אי אפשר לומר כן דהא על גבה הוה רשות היחיד בכהאי גוונא כמו שנתבאר לעיל בפנים וצ"ע לדינא:

מקור: ספריא — שולחן ערוך הרב, אורח חיים שמ"ה.

2 · חידוש אדמו״ר הזקן

חידושים מיוחדים של הרב

החידושים המיוחדים של הרב בסימן זה

החידושים המייחדים את אדמו״ר הזקן בסימן שמ"ה. כל חידוש בנוי לפי המבנה: השיטה הקלאסית ← חידוש הרב ← נפקא מינה למעשה.

חידוש א — ארבע קטגוריות מובנות (שמ"ה:א-ה)

שיטת ארבע הרשויות

השיטה הקלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר שיטה מובנית בארבע קטגוריות. כלי פדגוגי מרכזי להבנת איסור ההוצאה.

נפקא מינה למעשה: כלי: בכל טלטול, לזהות את רשות המוצא ורשות היעד.

חידוש ב — רוב הרחובות המודרניים = כרמלית (שמ"ה:טז-כב)

אין רשות הרבים דאורייתא בערים המודרניות

השיטה הקלאסית:

חידוש הרב: אדמו״ר הזקן מבאר: התנאים המחמירים של רשות הרבים (ט"ז אמה, שישים ריבוא) אינם מתקיימים ברוב הערים המודרניות — ולכן כרמלית (מדרבנן).

נפקא מינה למעשה: כלי: אין הוצאה דאורייתא ברוב המקרים העירוניים המודרניים, אך עדיין אסור.

3 · דברי הרבי

סיכות, מאמרים ואגרות הרבי

דברי הרבי בנושאי סימן שמ"ה

⚠ הערה כנה על סימן זה: סימן שמ"ה מובא בכמה שיחות ואגרות של הרבי בנושא. להלן ההפניות העיקריות שזוהו.
הפניהנושאהקשר לסימן שמ"ה
ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא יישום שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ה הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ה ומבאר את היישום המודרני.
אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים מקרים מעשיים הקשורים לסימן תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות הנוגעות לסימן זה.

⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן כיווני מחקר שיש לאמת מול הכרכים המודפסים של מהדורת קה״ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן הוא שערי הלכה ומנהג.

4 · למעשה

הלכה למעשה — מנהג חב״ד

ההנהגה החב״דית למעשה

נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו״ר הזקן סימן שמ"ה, ברגישות החב״דית.

עבור החסיד החב״די — סימן שמ"ה

  • ① ארבע רשויות: רשות הרבים דאורייתא / רשות היחיד מותר / כרמלית מדרבנן / מקום פטור מותר. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ"ה:א-ה.
  • ② רוב הרחובות המודרניים = כרמלית. חידוש ב של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ"ה:טז-כב.
  • ③ בית + גינה מגודרת = רשות היחיד (מטלטלים בחופשיות). מקור: שולחן ערוך אדמו״ר הזקן שמ"ה:כג-כז.
  • ④ חדר מדרגות / לובי בניין: לבדוק את המעמד המקומי.

⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית החב״דית. לכל שאלה מעשית: יש לשאול את הרב שלך.