מדוע רמה 4 ייחודית לאדמו"ר הזקן? שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אינו פירוש על המחבר — הוא שולחן ערוך עצמאי ושלם, שנכתב בידי אדמו"ר הזקן. ייחודו: הוא משלב הלכה + טעמי המצוות + הפנימיות בחיבור אחד, ומכריע ברמה תלמודית ייחודית.
עבור חב"ד, אדמו"ר הזקן הוא הפוסק האחרון. עמוד זה מרכז, לסימן שמ"ו, את הטקסט המלא של הרב, את חידושו, ואת דברי הרבי המאירים את הנושא.
שלחן ערוך הרב — סימן שמ"ו
הטקסט המלא של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן (שולחן ערוך הרב)
סימן שמ"ו — דִּינֵי עֵרוּבִין מִן הַתּוֹרָה — וּבוֹ יג סְעִיפִים
מקור: מהדורת קה"ת, כפי שמובאת בספריא. י"ג סעיפים + ערך אחד בקונטרס אחרון.
סעיף א דִּינֵי עֵרוּבִין מִן הַתּוֹרָה וּבוֹ י"ג סְעִיפִים: מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁמּוֹצִיא חֵפֶץ…
דִּינֵי עֵרוּבִין מִן הַתּוֹרָה וּבוֹ י"ג סְעִיפִים:
מִן הַתּוֹרָה אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא כְּשֶׁמּוֹצִיא חֵפֶץ בְּרַגְלָיו מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מַכְנִיסוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְזוֹרְקוֹ אוֹ מוֹשִׁיטוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ. וַחֲכָמִים אָסְרוּ הַהוֹצָאָה וְהַהַכְנָסָה וְהַזְּרִיקָה וְהוֹשָׁטָה מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ מֵהֶן לְכַרְמְלִית. אֲבָל מְקוֹם פְּטוּר — מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְלִרְשׁוּת הָרַבִּים וּמֵהֶן לְתוֹכוֹ, וְכֵן לִזְרוֹק וּלְהוֹשִׁיט.
אֲבָל הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ הַמַּכְנִיס מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, כְּגוֹן הַמּוֹצִיא מֵחֲנוּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים דֶּרֶךְ אִסְטְוָנִית אוֹ לְהֵפֶךְ — חַיָּב, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָח הַחֵפֶץ בִּמְקוֹם פְּטוּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹלֵךְ בְּרַגְלָיו בִּמְקוֹם פְּטוּר, וַהֲרֵי הִנִּיחַ רַגְלָיו שָׁם בְּכָל פְּסִיעָה — אֵין זוֹ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה אֶלָּא אִם כֵּן עָמַד שָׁם לָפוּשׁ, אֲבָל אִם עָמַד שָׁם לְתַקֵּן מַשָּׂאוֹ, הֲרֵי עֲמִידָה זוֹ צֹרֶךְ הִלּוּכוֹ וְאֵינָהּ חֲשׁוּבָה הַנָּחָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁהַמּוֹשִׁיט אוֹ זוֹרֵק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, שֶׁהוּא חַיָּב:
סעיף ב וְכֵן הָעוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּטוּר וְנוֹטֵל חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מִיַּד מִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת…
וְכֵן הָעוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּטוּר וְנוֹטֵל חֵפֶץ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מִיַּד מִי שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנוֹתְנוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ בְּיַד הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ, וְלֹא נָחָה יָדוֹ כְּלָל בִּמְקוֹם פְּטוּר כְּשֶׁהוֹלִיכָהּ דֶּרֶךְ שָׁם — חַיָּב. אֲבָל אִם נָחָה יָדוֹ שָׁם קְצָת — פָּטוּר.
אֲבָל אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי שְׁנַיִם, כְּגוֹן שֶׁאֶחָד עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְנוֹטֵל מִשָּׁם חֵפֶץ וּמַנִּיחוֹ בִּמְקוֹם פְּטוּר, וְהָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים נוֹטְלוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמְּזַלְזֵל בְּאִסּוּרֵי שַׁבָּת לִגְרוֹם לְכַתְּחִלָּה הוֹצָאָה מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ, וּגְזֵרָה שֶׁמָּא יָבֹאוּ לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְהֵפֶךְ בְּלֹא הַנָּחָה בִּמְקוֹם פְּטוּר בֵּינְתַיִם:
סעיף ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים…
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁהֵן רְשׁוּת הַיָּחִיד וּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה. אֲבָל בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן מְקוֹם פְּטוּר הָעוֹמֵד בֵּין ב' חֲצֵרוֹת שֶׁלֹּא עֵרְבוּ, מֻתָּר לַעֲמוֹד עָלָיו וְלִטּוֹל מֵחָצֵר זוֹ וּלְהַנִּיחַ בְּחָצֵר זוֹ. וְכֵן בִּמְקוֹם פְּטוּר שֶׁבֵּין רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן (שנ"ו) [שנ"ה] (שֶׁכֵּיוָן שֶׁאַף בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה אֵין אִסּוּר בְּזֶה אֶלָּא מִשּׁוּם גְּזֵרָה, אִם כֵּן בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם הִיא גְזֵרָה לִגְזֵרָה).
וְיֵשׁ אוֹסְרִים אֲפִלּוּ בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מִטַּעַם שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן (שנ"ג) [שנ"ב], וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כְּדִבְרֵיהֶם:
סעיף ד (וְכָל זֶה כְּשֶׁעוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּטוּר וְנַעֲשֵׂית שָׁם הַנָּחָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכֵן אִם עוֹמֵד…
(וְכָל זֶה כְּשֶׁעוֹמֵד בִּמְקוֹם פְּטוּר וְנַעֲשֵׂית שָׁם הַנָּחָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְכֵן אִם עוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַנִּיחַ חֵפֶץ בִּמְקוֹם פְּטוּר, וְחוֹזֵר וְעוֹקְרוֹ מִשָּׁם לְכַרְמְלִית אוֹ לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת. אֲבָל אִם מוֹשִׁיט אוֹ זוֹרֵק דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר בְּלִי הַנָּחָה בֵּינְתַיִם — לְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, שֶׁהֲרֵי כַּיּוֹצֵא בָזֶה בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה חַיָּב חַטָּאת, לָכֵן בִּרְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם אָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם וְאֵין כַּאן גְּזֵרָה לִגְזֵרָה). וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר גַּם בְּזֶה, וְאֵין לִסְמוֹךְ עַל דְּבָרָיו, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ג.
וּלְדִבְרֵי הַכֹּל אָסוּר לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִמְקוֹם פְּטוּר אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשֻׁיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, כְּגוֹן כַּרְמְלִית אוֹ חָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת, אֲפִלּוּ בְּלִי הַנָּחָה בֵּינְתַיִם, וּכְמוֹ שֶׁאָסְרוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז, וְהוּא הַדִּין מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם. אֲבָל מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ מְקוֹם פְּטוּר, מֻתָּר תּוֹךְ ד' אַמּוֹת:
סעיף ה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַמַּעֲבִיר חֵפֶץ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב. וַחֲכָמִים אָסְרוּ…
הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַמַּעֲבִיר חֵפֶץ ד' אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב. וַחֲכָמִים אָסְרוּ לְהַעֲבִיר ד' אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית. אֲבָל מְקוֹם פְּטוּר — מֻתָּר לְהַעֲבִיר בּוֹ בְּכֻלּוֹ, אֲפִלּוּ הוּא אָרֹךְ אֶלֶף אַמָּה. וּמֻתָּר לְטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית זוֹ לְכַרְמְלִית אַחֶרֶת תּוֹךְ ד' אַמּוֹת, כְּגוֹן מִיָּם לְבִקְעָה וְכַיּוֹצֵא בָהֶן מִשְּׁאָר הַכַּרְמְלִיּוֹת:
סעיף ו אֲפִלּוּ מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים אָסְרוּ לְטַלְטֵל בּוֹ…
אֲפִלּוּ מָקוֹם שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים אָסְרוּ לְטַלְטֵל בּוֹ אֶלָּא תּוֹךְ ד' אַמּוֹת כְּמוֹ שֶׁאָסְרוּ בְּכַרְמְלִית גְּמוּרָה, כְּגוֹן קַרְפֵּף יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם שֶׁלֹּא הֻקַּף לְדִירָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שנ"ח, שֶׁמִּן הַתּוֹרָה הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה אֲפִלּוּ אָרֹךְ וְרָחָב כַּמָּה מִילִין, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצּוֹת, אֶלָּא שֶׁמְּחֻסַּר דִּיּוּרִין, וְהַזּוֹרֵק מִתּוֹכוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים חַיָּב — אַף עַל פִּי כֵן מֻתָּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה תּוֹךְ ד' אַמּוֹת, כְּגוֹן לְבִקְעָה הָעוֹבֶרֶת לְפָנָיו. וְלֹא גָזְרוּ כַּאן כְּמוֹ שֶׁגָּזְרוּ עַל טִלְטוּל מִשְּׁאָר רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית, לְפִי שֶׁחָשְׁשׁוּ כַּאן אִם יִהְיֶה אָסוּר לְטַלְטֵל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית, יִטְעוּ לוֹמַר שֶׁהוּא אֵין לוֹ דִּין כַּרְמְלִית כְּלָל, וְיָבֹאוּ לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ יוֹתֵר מִד' אַמּוֹת:
סעיף ז וְלָמָּה חָשְׁשׁוּ יוֹתֵר לְאִסּוּר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ מִלְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית…
וְלָמָּה חָשְׁשׁוּ יוֹתֵר לְאִסּוּר הַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ מִלְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה? לְפִי שֶׁהַטִּלְטוּל בְּתוֹכוֹ מָצוּי יוֹתֵר מֵהַטִּלְטוּל מִמֶּנּוּ לְכַרְמְלִית גְּמוּרָה, וְלָכֵן בִּטְּלוּ זֶה מִפְּנֵי זֶה, שֶׁהֵם אָמְרוּ וְהֵם אָמְרוּ:
סעיף ח וְלָכֵן מֻתָּר לִקַּח מַפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית שֶׁלִּפְנֵי גִנָּה לִפְתּוֹחַ וְלִנְעוֹל הַגִּנָּה, אוֹ…
וְלָכֵן מֻתָּר לִקַּח מַפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית שֶׁלִּפְנֵי גִנָּה לִפְתּוֹחַ וְלִנְעוֹל הַגִּנָּה, אוֹ לְהַטְמִינוֹ בְּתוֹכָהּ וְלַחֲזוֹר וְלִטְּלוֹ מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּחוּץ, אַף עַל פִּי שֶׁהַגִּנָּה הִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אִם הִיא יְתֵרָה עַל בֵּית סָאתַיִם.
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא תְהֵא מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן אִסְקֻפָּה שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָחִיד, כְּגוֹן שֶׁהִיא גְבוֹהָה עֲשָׂרָה וּרְחָבָה ד', אוֹ אֲפִלּוּ אֵינָהּ גְּבוֹהָה כְּלָל אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִים הָרְחָבוֹת ד' טְפָחִים, דְּהַיְנוּ מְזוּזוֹת הַפֶּתַח מִכַּאן וּמִכַּאן אִם יֵשׁ בָּהֶן ד', וְגַם יֵשׁ עָלֶיהָ מַשְׁקוֹף מִלְמַעְלָה הָרָחָב ד', שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת תִּקְרָה עָלָיו וְאוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"א וְשס"ה, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ הָיְתָה מְחִצָּה לִפְנֵי הָאִסְקֻפָּה, וְעַל יְדֵי כֵן נַעֲשֵׂית רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְאָסוּר לְטַלְטֵל דֶּרֶךְ עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁמְּטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית לְכַרְמְלִית דֶּרֶךְ רְשׁוּת הַיָּחִיד:
סעיף ט וְאִם אִסְקֻפָּה זוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם" הוּא לִפְנֵי…
וְאִם אִסְקֻפָּה זוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית רְשׁוּת הַיָּחִיד עַל יְדֵי "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם" הוּא לִפְנֵי רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטֵל בְּתוֹכָהּ, כְּגוֹן בַּיִת וְחָצֵר — מִן הַדִּין הָיָה מֻתָּר לְטַלְטֵל מֵהָאִסְקֻפָּה לִפְנִים אוֹ לְהֵפֶךְ, שֶׁהֲרֵי מְטַלְטֵל מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לֶאֱסוֹר מִשּׁוּם שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִים לְדַקְדֵּק אִם יֵשׁ בְּרֹחַב הַמַּשְׁקוֹף ד', שֶׁכְּשֶׁאֵין בּוֹ ד' אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", וַהֲרֵי יֵשׁ לְאִסְקֻפָּה זוֹ דִּין כַּרְמְלִית אִם אֵינָהּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְחָבָה ד', וְאֵין כַּרְמְלִית בְּפָחוֹת מִד' — הֲרֵי כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁלָּנוּ הֵן כַּרְמְלִית, וְאֵין מְקוֹם פְּטוּר בְּכַרְמְלִית, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ ד' עַל ד' הוּא בָּטֵל אֶצְלָהּ וְנַעֲשֶׂה כָּמוֹהָ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה שֶׁכֵּן עִקָּר. וְאַף אִסְקֻפָּה זוֹ בְּטֵלָה אֶצְלָהּ וְלֹא אֵצֶל רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁבִּפְנִים, הוֹאִיל וְיֵשׁ דֶּלֶת מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן. וְאַף בִּזְמַן שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ אֵין הָאִסְקֻפָּה כְּלִפְנִים אֶלָּא כְּלַחוּץ, הוֹאִיל וְהוּא עָשׂוּי לַחֲזוֹר וְלִנָּעֵל:
סעיף י וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר בְּבַיִת שֶׁפִּתְחוֹ פָּתוּחַ לְכַרְמְלִית, שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל מִן הַבַּיִת וְלַחוּץ רַק…
וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר בְּבַיִת שֶׁפִּתְחוֹ פָּתוּחַ לְכַרְמְלִית, שֶׁלֹּא לְטַלְטֵל מִן הַבַּיִת וְלַחוּץ רַק עַד מְקוֹם שְׁקִיפַת הַדֶּלֶת וְלֹא יוֹתֵר אֲפִלּוּ מַשֶּׁהוּ, כִּי שֶׁמָּא לֹא יִהְיֶה בַּמַּשְׁקוֹף רֹחַב ד' וּמִשְּׁקִיפַת הַדֶּלֶת וְאֵילַךְ הוּא כַּרְמְלִית. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין לְטַלְטֵל מֵהַכַּרְמְלִית עַד מְקוֹם שְׁקִיפַת הַדֶּלֶת מִבַּחוּץ, כִּי שֶׁמָּא יִהְיֶה בַּמַּשְׁקוֹף ד', וְאָז כָּל רֹחַב הָאִסְקֻפָּה הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד אַף מִשְּׁקִיפַת הַדֶּלֶת וְאֵילַךְ. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁהָאִסְקֻפָּה מִשְּׁקִיפַת דֶּלֶת וְאֵילַךְ כְּלַפֵּי חוּץ, מַטִּילִין עָלֶיהָ מִסָּפֵק חֹמֶר רְשׁוּת הַיָּחִיד וְחֹמֶר כַּרְמְלִית.
(וְכֵן בְּחָלָל שֶׁעָלֶיהָ עַד גֹּבַהּ י' טְפָחִים מִן הָאָרֶץ. אֲבָל מִי' וּלְמַעְלָה הוּא מְקוֹם פְּטוּר אַף בְּכַרְמְלִית) (כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סִמָּן שמ"ה):
סעיף יא וְלָכֵן בְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר הַטִּלְטוּל שָׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם עֵרוּב, וּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת…
וְלָכֵן בְּאוֹתָן מְקוֹמוֹת שֶׁאָסוּר הַטִּלְטוּל שָׁם מֵחֲמַת שֶׁאֵין שָׁם עֵרוּב, וּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת הוּא לְצַד הָרְחוֹב, וְאֵין שָׁם חֶדֶר לִפְנֵי הַפֶּתַח, וְהַנָּכְרִי מֵבִיא הַמַּפְתֵּחַ — יֵשׁ לְהַזְהִיר לַשַּׁמָּשׁ שֶׁלֹּא יִקַּח הַמַּפְתֵּחַ מִיָּדוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה עִמּוֹ תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף שֶׁעַל הַפֶּתַח, כִּי שֶׁמָּא תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד, וִיטַלְטֵל מִכַּרְמְלִית שֶׁלִּפְנֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת לִרְשׁוּת הַיָּחִיד. עַל כֵּן יִקַּח הַמַּפְתֵּחַ מִמֶּנּוּ תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף. אַחַר כָּךְ יִפְתַּח הַמַּנְעוּל, וְלֹא יִפְתַּח הַפֶּתַח עַד שֶׁיָּסִיר הַמַּפְתֵּחַ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִפְתַּח הַפֶּתַח, כִּי שֶׁמָּא תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף הוּא כַּרְמְלִית, וְנִמְצָא מַכְנִיס הַמַּפְתֵּחַ מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד בִּפְתִיחַת הַפֶּתַח לִפְנִים עִם הַמַּפְתֵּחַ. עַל כֵּן יְסִירֶנּוּ תְּחִלָּה וְיִתְּנֶנּוּ לְהַנָּכְרִי, אוֹ יַטְמִינֵהוּ בֵּין הַמְּזוּזָה לְהַמַּשְׁקוֹף אוֹ בֵּין הַמְּזוּזָה לָאִסְקֻפָּה לִפְנֵי שְׁקִיפַת הַדֶּלֶת.
אֲבָל בְּמַה שֶּׁמַּכְנִיס הַמַּפְתֵּחַ לְחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת לְפָתְחָהּ בּוֹ — אֵין בְּזֶה מִשּׁוּם מַכְנִיס מִכַּרְמְלִית לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, כִּי חוֹר זֶה אֵינוֹ כְּלִפְנִים, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ מִבִּפְנִים אֶלָּא מִבַּחוּץ. וְכֵיוָן שֶׁאֵין בּוֹ ד' עַל ד', מְקוֹם פְּטוּר הוּא.
(וּלְהָאוֹמְרִים שֶׁיַּד הָאָדָם שֶׁהִיא גְבוֹהָה לְמַעְלָה מִי' טְפָחִים מִן הָאָרֶץ הוּא מְקוֹם פְּטוּר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ז, יָכוֹל לַעֲמוֹד עַל הָאִסְקֻפָּה וְלִקַּח הַמַּפְתֵּחַ מִיַּד הַנָּכְרִי בְּעוֹד שֶׁהוּא בְּכַרְמְלִית, אִם יַד הַנָּכְרִי הִיא גְבוֹהָה מֵעֲשָׂרָה. וְאַחַר כָּךְ אֵין צָרִיךְ לְהָסִיר הַמַּפְתֵּחַ מֵחוֹרוֹ שֶׁבַּדֶּלֶת טֶרֶם יִפְתָּחֶנָּה אִם חוֹר זֶה הוּא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה מֵהָאָרֶץ, כֵּיוָן שֶׁכָּל הַעֲבָרַת מַפְתֵּחַ הַכֹּל הוּא דֶּרֶךְ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה.
אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְסוֹגְרוֹ — אָסוּר לְהוֹצִיא עִמּוֹ הַמַּפְתֵּחַ דֶּרֶךְ מַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לְתוֹךְ חָלָל שֶׁתַּחַת הַמַּשְׁקוֹף, וּלְהַטְמִינוֹ שָׁם בְּחוֹר שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִי', כֵּיוָן שֶׁנָחָה קְצָת בְּיָדוֹ, לְפִי שֶׁלְּגַבֵּי עַצְמוֹ אֵינוֹ מוֹעִיל מַה שֶּׁמּוֹצִיא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם).
וְרָאוּי לְאוֹתוֹ קָהָל לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה חֶדֶר קָטָן לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְשׁוּב לֹא יִהְיֶה חֲשָׁשׁ כְּלָל:
סעיף יב וְכָל זֶה בְּתַחַת מַשְׁקוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִים. אֲבָל תִּקְרָה שֶׁאֵין לָהּ מְחִצּוֹת…
וְכָל זֶה בְּתַחַת מַשְׁקוֹף שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִים. אֲבָל תִּקְרָה שֶׁאֵין לָהּ מְחִצּוֹת מִן הַצְּדָדִים, אֲפִלּוּ הִיא רְחָבָה הַרְבֵּה — אֵין אוֹמְרִים בָּהּ "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"א, וְלָכֵן הֶחָלָל שֶׁתַּחְתֶּיהָ דִּינוֹ לְגַמְרֵי כִּרְשׁוּת הַמְהַלֶּכֶת לְפָנָיו (אִם כַּרְמְלִית — כַּרְמְלִית, וְאִם רְשׁוּת הָרַבִּים — רְשׁוּת הָרַבִּים), וְאֵין לְהִסְתַּפֵּק בְּחָלָל שֶׁתַּחְתֶּיהָ כְּלָל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד.
וְלָכֵן צָרִיךְ לְהַזְהִיר מְאֹד לָרַבִּים שֶׁנִּכְשָׁלִים בְּגַגִּין שֶׁלָּנוּ הַבּוֹלְטִים לִפְנֵי הַבָּתִּים, שֶׁמְּטַלְטְלִים תַּחְתֵּיהֶן מֵהַבָּתִּים, וְזֶהוּ אִסּוּר גָּמוּר — לֹא יֵעָשֶׂה כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי לִבְלִיטָה זוֹ אֵין לָהּ מְחִצּוֹת כְּהִלְכָתָן, שֶׁאַף שֶׁעַמּוּדִים תְּחוּבִים כְּנֶגֶד הַבַּיִת וְהַגַּג נָתוּן עֲלֵיהֶם, וַהֲרֵי זֶה צוּרַת הַפֶּתַח שֶׁהִיא כִּמְחִצָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב — מִכָּל מָקוֹם מִן הַצְּדָדִים אֵין שָׁם מְחִצָּה כְּלָל. וְלָכֵן יַעֲמִיד קָנֶה אֶחָד אֵצֶל כֹּתֶל הַבַּיִת מִקָּצָה מִזֶּה, וְקָנֶה אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד הָעַמּוּדִים שֶׁבַּקְּצָווֹת, וְיִהְיֶה הַקָּנֶה עִם הָעַמּוּד שֶׁכְּנֶגְדּוֹ מִצַּד זֶה נִדּוֹן מִשּׁוּם צוּרַת הַפֶּתַח, וְכֵן בְּצַד הַשֵּׁנִי, וְיִהְיֶה צוּרַת הַפֶּתַח מִכָּל הַג' צְדָדִים, וְכֹתֶל הַבַּיִת הוּא מְחִצָּה רְבִיעִית.
וְאַף שֶׁמִּן הַדִּין אֵין צָרִיךְ אֶלָּא ג' מְחִצּוֹת, וּבָרְבִיעִית אוֹמְרִים "פִּי תִקְרָה יוֹרֵד וְסוֹתֵם", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"א, מִכָּל מָקוֹם טוֹב לְהַחֲמִיר וְלָחוּשׁ לִדְבֵרי הָאוֹמֵר שֶׁגַּם בָּרְבִיעִית צָרִיךְ אֵיזֶה תִּקּוּן.
וְאִם בָּתִּים רַבִּים עוֹמְדִים זֶה אֵצֶל זֶה — דַּי לְהַעֲמִיד קָנֶה אֶחָד בִּקְצֵה הַבַּיִת הָעוֹמֵד מִקָּצָה מִזֶּה וְקָנֶה אֶחָד בִּקְצֵה הַבַּיִת הָעוֹמֵד מִקָּצָה מִזֶּה, וִיעָרְבוּ יַחַד כָּל הַבָּתִּים.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵין צוּרַת הַפֶּתַח מוֹעֶלֶת לְהַתִּיר הַטִּלְטוּל בִּבְלִיטָה זוֹ שֶׁלִּפְנֵי הַבָּתִּים, הוֹאִיל וְהַפָּרוּץ שֶׁבָּהּ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד. אֲבָל הָעִקָּר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב:
סעיף יג אִם גִּפּוּפִים בּוֹלְטִים מִן קְצֵה הַכֹּתֶל כְּמִין עַמּוּד, עַד פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לָאָרֶץ —…
אִם גִּפּוּפִים בּוֹלְטִים מִן קְצֵה הַכֹּתֶל כְּמִין עַמּוּד, עַד פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לָאָרֶץ — אֵין צָרִיךְ קָנֶה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:
קונטרס אחרון — ערך 1 (לחיצה לפתיחה)
הקונטרס אחרון הוא הנספח הפלפולי של אדמו"ר הזקן — מעבדתו ההלכתית בתחתית העמוד.
קונטרס אחרון, אות א
מן הצדדים כו'. עי' בתוס' דף ט' דכותל האמצעי של מבוי מצטרף לג' מחיצות על אסקופה שבאמצע כותל שכנגדה (וכ"מ ממ"ש הב"י וט"ז סי' שס"ה בשם הרשב"א גבי קורה הרחבה ד' ע"ש דמבואר דלא כמג"א).
ואף דהכא בגינה כותל ההוא לא הוקף לדירה וככרמלית הוא אין בכך כלום דהא באמת אפילו בב' רוחות אמרינן פי תקרה ובזה כנגד זה היינו טעמא דלא אמרינן משום דהוי מפולש כמ"ש התוספות ורא"ש מהגמרא סוף פ"ק דסוכה והתם פירש"י דאיסור הפילוש משום קפנדריא ובקיעת רבים א"כ כשיש מחיצה ג' באמצע אע"פ שהיא מחיצת כרמלית מכל מקום כיון שחוסמת היא את העוברים שוב אין כאן פילוש ואף שרחוקה היא אין בכך כלום לענין שבת כמ"ש התוס' ורא"ש שהביא מג"א סי' שמ"ה.
אבל מכל מקום אינה מצטרפת לענין ב' מחיצות הדבוקות לפי שלענין פי תקרה בעינן מחיצות סמוכות לתקרה כמ"ש התוס' בעירובין דף צ"ד ע"ב דאפילו ברוח אחת לא אמרינן כו' והיינו רוח אחת מרוחות דבעיא בהו מחיצה דהיינו שם ד' לשמואל ושתי דבוקות לרב אבל לענין פילוש ודאי מהני כמו דמהני אפי' בכל הד' מחיצות לעשות שם רשות היחיד אפילו באמצע רשות הרבים כמ"ש בסי' שמ"ה.
וכהאי גוונא י"ל ג"כ גבי דלת לפי מ"ש הרשב"א שהדלת מעכבת בקיעת הרבים גבי רשות הרבים בסי' שס"ד אבל לפי דעת רש"י וסיעתו שבמג"א שם צ"ל כמו שכתבתי אבל לענין ב' דבוקות אפשר דגם הרשב"א מודה שהדלת אינה כמחיצה גמורה הואיל ועשויה להפתח ואינה מועלת אלא לענין פילוש ובקיעת הרבים הואיל וננעלת בלילה וחוסמת היא את העוברים אז אבל מכל מקום אינה מחיצה גמורה להתיר הואיל והיא פתוחה או נפתחת כל היום.
ואעפ"כ אינה ג"כ כפרצה ממש להתיר הואיל וננעלת ג"כ או שראויה לינעל עיין סי' שס"ד שאם היתה כפרצה ממש היה מותר לטלטל על אסקופת כל הבתים משום חורי רשות היחיד ועוד שפי תקרה העליונה הוא פי המשקוף אפילו אם אין התקרה מונחת על הכותל אעפ"כ הכל אחד לענין טומאה כל שאין סדק מפסיק והוא הדין לענין שבת שהיא כתקרה עבה שמגעת עד כאן ומחיצותיה הן מחיצות הבית שהן עבות במקום זה ומגיעות עד המזוזות ועד בכלל ולא אמרו שדופן עקומה היא הלכה למשה מסיני אלא בגובה אבל לא בכהאי גוונא אלא ודאי משום שהדלת סותמת ואין שם מחיצות ד':
חידושים מיוחדים של הרב
החידושים הייחודיים של הרב על סימן זה
ייחודיות המבדילה את אדמו"ר הזקן על סימן שמ"ו. כל חידוש בנוי במבנה: עמדה קלאסית → חידוש הרב → השלכה מעשית.
חידוש א — דאורייתא מצומצם (346:1-3)
הגדרה מדויקת של הוצאה
עמדה קלאסית: —
חידוש הרב: אדמו"ר הזקן מנסח את ההגדרה המצומצמת של הוצאה דאורייתא. בלי התנאים המדויקים הללו, מצויים בדרבנן — חמור פחות אך עדיין אסור.
השלכה מעשית: כלי: להכיר את ההבחנה כדי להבין טוב יותר את העירובין ואת גבולותיהם.
סיכות, מאמרים ואגרות הרבי
דברי הרבי על נושאי סימן שמ"ו
| הפניה | נושא | הקשר לסימן שמ"ו |
|---|---|---|
| ליקוטי שיחות — שיחות שונות בנושא | יישום שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ו | הרבי מצטט את שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ו ומנסח את היישום המודרני. |
| אגרות קודש — תשובות במקרים מעשיים | מקרים מעשיים הקשורים לסימן | תשובות הרבי לחסידים בשאלות מעשיות מתוך סימן זה. |
⚠ אימות: ההפניות שלעיל הן סימני מחקר לאימות מול הכרכים הפיזיים של מהדורת קה"ת. המקור הישיר ביותר לפסקי הרבי לפי סימן נותר שערי הלכה ומנהג.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
ההנהגה החב"דית למעשה
נקודות הנהגה הלכתית הנובעות ישירות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן שמ"ו, ברגישות החב"דית.
לחסיד חב"ד — סימן שמ"ו
- ① הוצאה דאורייתא: העברה ברגליים רה"ר↔רה"י על ד' אמות. חידוש א של הרב. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמ"ו:1-3.
- ② זריקה / העברה דרך חלון = דרבנן. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמ"ו:4-9.
- ③ עירוב = פתרון דרבנן להתיר טלטול. מקור: שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שמ"ו:10-13.
⚠ מדור זה מציג את ההנהגה ההלכתית החב"דית. לכל שאלה מעשית: שאל את רבך.