דעת הרב — שולחן ערוך אדמו"ר הזקן על סימן שנ"ז

דִּינֵי חָצֵר פָּחוֹת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת וּבִיב וּבוֹ ח' סְעִיפִים:

חָצֵר שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִד' אַמּוֹת עַל ד' אַמּוֹת וּסְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁכֵּיוָן שֶׁאֵין בָּהּ ד' אַמּוֹת, אֵין סָאתַיִם מַיִם שֶׁאָדָם רָגִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל יוֹם רְאוּיִים לִבָּלַע בָּהּ, וַהֲרֵי זֶה כְּאִלּוּ שׁוֹפְכָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וּמִכָּל מָקוֹם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אָסוּר, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁפְּכֶנּוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים מַמָּשׁ. לְכָךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת גּוּמָא שֶׁתְּהֵא חֲלָלָהּ מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם — בֵּין בֶּחָצֵר בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סָמוּךְ לֶחָצֵר מַמָּשׁ. אֶלָּא שֶׁאִם יַעֲשֶׂנָּה בַּחוּץ, צָרִיךְ לְכַסּוֹת בִּנְסָרִים, שֶׁתְּהֵא מְקוֹם פְּטוּר.

וְכֵיוָן שֶׁיַּעֲשֶׂה גוּמָא סָאתַיִם, מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ וּבֶחָצֵר כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה — אֲפִלּוּ כּוֹר וַאֲפִלּוּ כּוֹרַיִם, וַאֲפִלּוּ נִתְמַלְּאָה הַגּוּמָא מֵעֶרֶב שַׁבָּת. אֲבָל אִם אֵינָהּ מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם, לֹא יִשְׁפּוֹךְ בָּהּ אֲפִלּוּ מְעַט, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִשְׁפּוֹךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִיא מַחֲזֶקֶת:

וְכָל זֶה בִּימוֹת הַחַמָּה, שֶׁאָדָם מַקְפִּיד עַל לִכְלוּךְ חֲצֵרוֹ וְחָפֵץ הוּא שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם מִמֶּנָּה לַחוּץ. אֲבָל בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, שֶׁאֵין אָדָם מַקְפִּיד עַל לִכְלוּךְ חֲצֵרוֹ וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן שֶׁיֵּצְאוּ הַמַּיִם מִמֶּנָּה לַחוּץ, אֵין לָחוּשׁ לְכָךְ, וּמֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה מְאֹד.

וְלָמָּה אֵין חוֹשְׁשִׁים לְמַרְאִית הָעַיִן, שֶׁהָרוֹאֶה שֶׁהַצִּנּוֹר שֶׁבְּקַרְקָעוּת חֲצֵרוֹ מְקַלֵּחַ מַיִם בְּשַׁבָּת יֹאמַר שֶׁהוּא עַצְמוֹ שְׁפָכָן לִרְשׁוּת הָרַבִּים? לְפִי שֶׁבִּימוֹת הַגְּשָׁמִים סְתָם צִנּוֹרוֹת מְקַלְּחִים הֵם מֵי גְשָׁמִים, וְיֹאמַר הָרוֹאֶה שֶׁמֵּי גְשָׁמִים הֵם. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַגֶּשֶׁם, יֹאמְרוּ מֵי גְשָׁמִים הֵם שֶׁמִּתְמַצִּים וְהוֹלְכִים מִן הַגְּשָׁמִים שֶׁעָבְרוּ:

וְאִם יֵשׁ בֶּחָצֵר ד' עַל ד', אֲפִלּוּ אֵינָהּ מְרֻבַּעַת אֶלָּא אֲרֻכָּה וּקְצָרָה, כְּגוֹן שֶׁאָרְכָּהּ שְׁמֹנֶה אַמּוֹת וְרָחְבָּהּ ב' — מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה, מִפְּנֵי שֶׁהַסָּאתַיִם רְאוּיִים לִבָּלַע בָּהּ. וְאַף אִם אֵרַע שֶׁיּוֹצְאִין, אֵין כַּוָּנָתוֹ לְכָךְ, וְלֹא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ בִּיצִיאָה זוֹ, וְאֵין לִגְזוֹר.

וְחָצֵר וְאַכְסַדְרָה שֶׁאֵין בְּכָל אַחַת מֵהֶן לְבַדָּהּ ד' אַמּוֹת, אֶלָּא בְּהִצְטָרְפוּת שְׁתֵּיהֶן — הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפוֹת לְד' אַמּוֹת לְהַתִּיר לִשְׁפּוֹךְ בָּהֶן. וְהוּא הַדִּין שְׁתֵּי דְּיוּטָאוֹת שֶׁלִּפְנֵי ב' עֲלִיּוֹת וַעֲלֵיהֶן מַעֲזִיבָה רַבָּה שֶׁרְאוּיִים הַמַּיִם לִבָּלַע בָּהּ — מִצְטָרְפוֹת זוֹ עִם זוֹ אִם הֵן סְמוּכוֹת זוֹ לְזוֹ בְּתוֹךְ ד' טְפָחִים.

וְכָל זֶה בְּחָצֵר הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל הַסְּמוּכָה לְכַרְמְלִית, אֲפִלּוּ הִיא קְטַנָּה מְאֹד — אֵין צָרִיךְ גּוּמָא, וּמֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ בָּהּ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין חִלּוּק כַּאן בֵּין רְשׁוּת הָרַבִּים לְכַרְמְלִית, אֶלָּא בְּיַמִּים וּנְהָרוֹת שֶׁאֵינָם מִתְחַלְּפִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ כַּרְמְלִית חוּץ לָעִיר. אֲבָל כַּרְמְלִית שֶׁבְּתוֹךְ הָעִיר מִתְחַלֶּפֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה. וְכֵן עִקָּר. וּלְדִבְרֵי הַכֹּל בְּחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת לֹא גָזְרוּ עַל כֹּחוֹ.

בִּיב, וְהוּא חָרִיץ הֶעָשׂוּי לְקַלֵּחַ שׁוֹפָכִין שֶׁבֶּחָצֵר לִרְשׁוּת הָרַבִּים — אִם הוּא מְכֻסֶּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים ד' אַמּוֹת הַסְּמוּכִים לֶחָצֵר, וְיֵשׁ בְּרָחְבּוֹ גַּם כֵּן ד' אַמּוֹת — מֻתָּר לִשְׁפּוֹךְ אֲפִלּוּ עַל פִּי הַבִּיב סָמוּךְ מַמָּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲפִלּוּ בִּימוֹת הַחַמָּה. וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְהֵא סִלּוֹן שֶׁל עֵץ שֶׁאֵין הַמַּיִם רְאוּיִים לִבָּלַע בּוֹ. אֲבָל אִם עָשׂוּי כְּעֵין רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים — רָאוּי לִבָּלַע בּוֹ וּמֻתָּר.