דעת · רמה 3 — סיכום מגיסטרלי
סימן שע״ג
סימן שע״ג · דין שתי גזוזטראות בשתי עליות
סיכום וסימני זכרון לחזרה
📑 תכנית הסיכום
- האקסיומה המרכזית של הסימן
- המושגים העיקריים מתומצתים
- מה עושה שתי גזוזטראות פתח — לפי סדר הסעיף
- עץ החלטה — האם שתי הגזוזטראות הן פתח לערב יחד?
- המחבר, הרמ״א ואדמו״ר הזקן — היכן לשונותיהם נבדלות
- סימן זכרון ד-ד-ג
- מלכודות להימנע מהן
- מקרים מעשיים
- טבלת סיכום סופית
- הוראות מעשיות
1. האקסיומה המרכזית
סימן שע״ג במשפט אחד.
שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן — הרי הן כפתח, ומערבין יחד: « שתי גזוזטראו׳ הבולטו׳ משני עליו׳ זו כנגד זו ונתן ביניהם נסר רחב ארבע׳ הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א) — סעיף א. הגהת הרמ״א נותנת את אותו הדין, אפילו בלא נסר, כשאין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים]; ואם רצו, כל אחת [משתיהן] מערבת לעצמה; המשיכה, או הגובה, מונעים את הפתח כשהמרחק שלושה טפחים, ובתוך שלושה, בין בריחוק בין בגובה, חשיב שפיר כפתח (סעיף א). מה עושה את הפתח, לפי המשנה ברורה: « דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג).
שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן — הרי הן כפתח, ומערבין יחד: « שתי גזוזטראו׳ הבולטו׳ משני עליו׳ זו כנגד זו ונתן ביניהם נסר רחב ארבע׳ הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א) — סעיף א. הגהת הרמ״א נותנת את אותו הדין, אפילו בלא נסר, כשאין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים]; ואם רצו, כל אחת [משתיהן] מערבת לעצמה; המשיכה, או הגובה, מונעים את הפתח כשהמרחק שלושה טפחים, ובתוך שלושה, בין בריחוק בין בגובה, חשיב שפיר כפתח (סעיף א). מה עושה את הפתח, לפי המשנה ברורה: « דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג).
2. המושגים העיקריים מתומצתים
| מושג | הגדרה | בסעיף |
|---|---|---|
| הגזוזטרא | הט״ז מפרש על פי רש״י: « נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לר״ה » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק א) | שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות (סעיף א) |
| זו כנגד זו | « ר״ל שזה בולט מדרום לצפון וזה מצפון לדרום » (משנה ברורה שע״ג ס״ק א) | זו כנגד זו, ונסר ביניהן — הרי הן כפתח; משוכות — אינן יכולות לערב יחד (סעיף א) |
| נסר רחב ארבע׳ | נסר רחב ארבעה [טפחים]; צריך לקבעו: « ובעינן שיקבע הנסר במסמרים שלא יוכל ליטלו בשבת » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ב); המגן אברהם כותב זאת בשם השלטי הגבורים (ס״ק א) | « הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א) |
| הרי הוא כפתח | « דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג) | מערבין יחד (סעיף א); לפי הפרי מגדים, שהמשנה ברורה מביא, דווקא כמו שצייר המחבר: « וכתב הפמ״ג דוקא כמו שצייר המחבר שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג) |
| אין המרחק שביניהם ארבעה (רמ״א) | הגהת הרמ״א, כפי שמבאר אותה המשנה ברורה: « היינו שאין בין גזוזטרא לגזוזטרא הפסק אויר רק פחות מד״ט וא״כ יוכל לפסוע בקל מזה לזה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ד); והטעם, לפי הט״ז, « כיון דיכול לפסוע מזה לזה » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ב) | אפילו בלא נסר, הדין כן (סעיף א); אם הסמיכות באורך כל הכותל (משנה ברורה, ס״ק ה) — כל הגזוזטראות, כותב המגן אברהם (ס״ק ב) — או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים |
| כל א׳ מערבת לעצמה | כל אחת לעצמה: לפי המשנה ברורה, מותר אז לכל אחת לטלטל מכלי ביתה בשטח הגזוזטרא השייך לה: « ובאופן זה יהיה מותר לכ״א לטלטל מכלי ביתו בשטח גזוזטרא השייך לו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ז) | אם רצו (סעיף א); לפי המשנה ברורה, כשהנסר אינו מחזיק אלא מארבעה טפחים עד עשר אמות (ס״ק ו); ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית: אף בלא עירוב יחד, « יכולים כ״א לערב לעצמו החצר עם בתיו ועליה שלו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ו); ועל השטח שכנגד הנסר ועל הנסר עצמו, « מסתברא דאסור שהרי כ״א פרוץ למקום חבירו ואוסרין זה על זה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ז) |
| משוכה למזרח | « ר״ל משוכה ממקום חברתה לצד מזרח » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ח) | אינן יכולות לערב יחד (סעיף א); והטעם, לפי המשנה ברורה: « שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לזו ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ט); וגם « וגם לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון עומד מתירא אדם לעבור בו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ט) |
| אחת גבוה מחבירת׳ | אחת גבוהה מחברתה | « וכן אם היתה אחת גבוה מחבירת׳ לא חשיב פתח » (שו״ע או״ח שע״ג:א) |
| תוך ג׳ | בתוך שלושה טפחים: « פי׳ דהוי כאלו הנסר מונח בשוה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י); ובמשיכה, « אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י״א) | « והני מילי כשמרוחקו׳ זו מזו ג״ט אבל אם הם תוך ג׳ זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח » (שו״ע או״ח שע״ג:א); וכשהמרחק שביניהן יותר מארבעה טפחים — על ידי נסר: « ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד״ט מותר ע״י נסר שנותן בין זו לזו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י״א) |
3. מה עושה שתי גזוזטראות פתח — לפי סדר הסעיף
זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] → « הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א); צריך לקבוע את הנסר, לפי המשנה ברורה (ס״ק ב).
↓
הגהת הרמ״א — בתוך ארבעה [טפחים], בלא נסר → « ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי » (רמ״א או״ח שע״ג:א): יכול לפסוע מזו לזו (ט״ז, ס״ק ב; משנה ברורה, ס״ק ד). לפי המשנה ברורה, יכולין אז לערב יחד, או לערב שנים, אלא אם כן הסמיכות באורך כל הכותל או ביותר מעשר אמות: אז מערבין אחד ולא שנים (ס״ק ה); והמגן אברהם מציב אותו גבול, בסמיכות של יותר מעשר אמות או באורך כל הגזוזטראות (ס״ק ב).
↓
כל אחת לעצמה → « ואם רצו כל א׳ מערבת לעצמה » (שו״ע או״ח שע״ג:א); לפי המשנה ברורה, לא כשהנסר מרוצף יותר מעשר אמות; ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית; כל אחד יכול לערב לעצמו את החצר עם בתיו ועלייתו (ס״ק ו).
↓
משוכות, אחת למזרח ואחת למערב → « אבל אם היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח וא׳ למערב אינם יכולים לערב יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א): הנסר יבוא מקרן זוית לקרן זוית, ויעמוד באלכסון (משנה ברורה, ס״ק ט). היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה, בשם האליה רבה).
↓
אחת גבוהה מחברתה → « וכן אם היתה אחת גבוה מחבירת׳ לא חשיב פתח » (שו״ע או״ח שע״ג:א).
↓
שיעור שלושה טפחים → « והני מילי כשמרוחקו׳ זו מזו ג״ט אבל אם הם תוך ג׳ זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח » (שו״ע או״ח שע״ג:א): הרי זה כאילו הנסר מונח בשווה (משנה ברורה, ס״ק י), ובמשיכה אמרינן לבוד; וכשהאויר שביניהן יותר מארבעה טפחים — על ידי נסר (ס״ק י״א).
4. עץ החלטה — האם שתי הגזוזטראות הן פתח לערב יחד?
נקודת המוצא (ראש הסעיף): שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות (סעיף א); לפי הפרי מגדים, שהמשנה ברורה מביא, עליות שיש בהן דיורין (ס״ק ג).
↓
ש1: האם יש ביניהן נסר רחב ארבעה [טפחים], קבוע (משנה ברורה, ס״ק ב)?
↓ כן → הרי הן כפתח: מערבין יחד, ואם רצו כל אחת לעצמה (סעיף א; לפי המשנה ברורה, לא אם הנסר מחזיק יותר מעשר אמות; ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית, ס״ק ו; ועל הנסר ועל השטח שכנגדו נראה לו שאסור, ס״ק ז) — ובלבד שאינן משוכות ואין אחת גבוהה מחברתה שלושה טפחים: ש3 ו־ש4. לא ↓
ש2 (הגהת הרמ״א): האם המרחק שביניהן פחות מארבעה [טפחים]?
↓ כן → זו כנגד זו, אפילו בלא נסר, הדין כן (סעיף א, שבו ההגהה באה בדין גזוזטראות זו כנגד זו; בדין זה מביא הבית יוסף מן המגיד משנה, בשם הרשב״א, דין אחר — מערבין אחד ולא שנים —, והט״ז מעמידו מול ההגהה ומחלק בין שני המקרים, ס״ק ב: ראה רמה 1, פרק 6); באורך כל הכותל (משנה ברורה, ס״ק ה) — כל הגזוזטראות, כותב המגן אברהם (ס״ק ב) — או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים. בגזוזטראות סמוכות שאינן זו כנגד זו, דף זה אינו מכריע: היעזר ברב שלך. לא → על ידי הנסר (ש1) הסעיף עושה אותן פתח; הגהת הרמ״א פוטרת מן הנסר רק בתוך ארבעה: « אבל אם הם סמוכות זו לזו ממש שיערו בארבע כמ״ש בהג״ה ואין צריך נסר » (מגן אברהם שע״ג ס״ק ה)
ש3 (גזוזטראות רחוקות, ונסר ביניהן): האם הן משוכות זו מכנגד זו, אחת למזרח ואחת למערב? — שולחן ערוך הרב כותב
« וְכָל זֶה כְּשֶׁהֵן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א)
קודם הדין שבלא נסר (שע״ג:א); המגן אברהם (ס״ק ה) כבר מעמיד ברחוקות את שיעור שלושה הטפחים שבמשיכה, ובסמוכות משער בארבעה כהגהה.
↓ שלושה טפחים → אינן יכולות לערב יחד (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק ט); פחות משלושה → כאילו הן זו כנגד זו (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק י״א); אינן משוכות ↓
ש4 (כנ״ל): האם אחת גבוהה מחברתה?
↓ שלושה טפחים → לא חשיב פתח (סעיף א); פחות משלושה → חשיב שפיר כפתח (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק י)
→ כשהמרחק שביניהן יותר מארבעה טפחים, משיכה או גובה של פחות משלושה טפחים אינם פוטרים מן הנסר (משנה ברורה, ס״ק י״א). היקף דין המשיכה שנוי במחלוקת: הט״ז כותב « משמע כל שאינם בקרן זוית שפיר מהני הנסר אע״ג דהוה בעיקום » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ג); הביאור הלכה מביא שהאליה רבה חולק עליו, « והנה בא״ר חולק עליו וסובר דאין נ״מ אלא כל שהוא מעוקם בג״ט לא מהני נסר » (ביאור הלכה שע״ג), ומסיים « וכן עיקר דהרבה ראשונים ס״ל כדעת רש״י דהמשנה דגזוזטרא קאי אנסר ואפ״ה בזה שלא כנגד זה לא מהני » (ביאור הלכה שע״ג). היעזר ברב שלך.
5. המחבר, הרמ״א ואדמו״ר הזקן — היכן לשונותיהם נבדלות
גם בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן יש לסימן זה סעיף אחד. רמה 4 מביאה את לשונו במלואה ואת ההשוואה; הנה כמה מקומות שבהם לשונו שונה מסעיף המחבר ומהגהת הרמ״א. אין נקודות אלו מיוחדות לרב: כמה מן הפרטים האלה כתובים כבר, בין השאר ברש״י, בטור, במגן אברהם ובט״ז; ורמה 4 מציינת, בכל נקודה, היכן הם כתובים. השורות הולכות כסדר סעיף המחבר; בלשון הרב, הדין שבלא נסר, בתוך ארבעה, בא אחרי המשיכה והגובה.
| עניין | המחבר והרמ״א (סעיף א) | שולחן ערוך הרב (שע״ג:א) |
|---|---|---|
| הנסר (רמה 4, נקודה א) | « ונתן ביניהם נסר רחב ארבע׳ הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א); הסעיף אינו אומר כיצד הנסר עומד במקומו | הנסר הוא « כְּמִין גֶּשֶׁר מִזּוֹ לְזוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א), וקבוע: « וּקְבָעוֹ שָׁם בְּמַסְמֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לְהִנָּטֵל בְּשַׁבָּת » (שו״ע הרב שע״ג:א); ואחר כך, בסוגריים, « אוֹ שֶׁבִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ לְכָל הַשַּׁבָּת » (שו״ע הרב שע״ג:א). התיאור כמין גשר כבר כתוב ברש״י: « כמין גשר מזו לזו » (רש״י עירובין ע״ח ע״ב); המגן אברהם כותב את תנאי המסמר בשם השלטי הגבורים (ס״ק א), והמשנה ברורה כותב אותו אחרי הרב (ס״ק ב); הסוגריים אינם כתובים לא במגן אברהם, לא בט״ז ולא במשנה ברורה בסימן זה: מהיכן לקחם הרב — השאלה נשאלת לרב (רמה 4) |
| בלא נסר, בתוך ארבעה (רמה 4, נקודה ג) | הגהת הרמ״א: « ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי » (רמ״א או״ח שע״ג:א), בלי לומר אם במקרה זה יכולה כל אחת לערב לעצמה; האפשרות לערב כך, « ואם רצו כל א׳ מערבת לעצמה » (שו״ע או״ח שע״ג:א), באה בסעיף אחרי ההגהה, והמשנה ברורה מפרש את ההגהה « כמו בנסר שיכולין לערב יחד כשירצו ואם רצו מערבין שנים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ה) | הרב פותח דין זה ב־ « וְכָל זֶה כְּשֶׁהֵן רְחוֹקוֹת זוֹ מִזּוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א), — המגן אברהם (ס״ק ה) כבר העמיד ברחוקות את שיעור שלושה הטפחים שבמשיכה —; הוא כותב את הדין עם טעמו, טעם הט״ז (ס״ק ב): « אֲבָל אִם אֵין הַמֶּרְחָק שֶׁבֵּינֵיהֶן ד׳, אַף שֶׁאֵין שָׁם נֶסֶר כְּלָל — מְעָרְבִין יַחַד, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחַ לִפְסוֹעַ מִשְּׂפַת זוֹ לִשְׂפַת זוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א); ומוציא ממנו « וְלָכֵן אֵינָן יְכוֹלִים לְעָרֵב כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ וּלְטַלְטֵל זוֹ בְּשֶׁלָּהּ וְזוֹ בְּשֶׁלָּהּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אוֹסְרוֹת זוֹ עַל זוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א), « אֶלָּא אִם כֵּן קֵרוּב זֶה שֶׁבֵּינֵיהֶן אֵינוֹ בְּמִלּוּאוֹ אֶלָּא בְּאֶמְצַע רָחְבָּן בִּלְבָד » (שו״ע הרב שע״ג:א), « וְגַם אֵין בְּקֵרוּב זֶה יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה אַמּוֹת » (שו״ע הרב שע״ג:א) — שני התנאים של המגן אברהם (ס״ק ב). המשנה ברורה, אחריו, כותב תנאים אלו מתוך היכולת לערב שנים (ס״ק ה) |
| כל אחת לעצמה (רמה 4, נקודה ג) | « ואם רצו כל א׳ מערבת לעצמה » (שו״ע או״ח שע״ג:א) | הוא כותב זאת בנסר: « הֲרֵי הוּא כְּפֶתַח וּמְעָרְבִין יַחַד, וְאִם רָצוּ, כָּל אַחַת מְעָרֶבֶת לְעַצְמָהּ » (שו״ע הרב שע״ג:א). הגבול של עשר אמות שהמשנה ברורה כותב בנסר (ס״ק ו) — הרב אינו כותב אותו בנסר בסעיף זה: אם הוא סובר אותו ממקום אחר — השאלה נשאלת לרב (רמה 4) |
| משוכות, או אחת גבוהה (רמה 4, נקודה ב) | « אבל אם היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח וא׳ למערב אינם יכולים לערב יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א), בלי הטעם; שיעור שלושה טפחים ניתן פעם אחת לשני הדינים, « בין בריחוק בין בגובה » (שו״ע או״ח שע״ג:א) | הטעם: « מִפְּנֵי שֶׁהַנֶּסֶר שֶׁיִּתְּנוּ מִזּוֹ לְזוֹ יָבֹא מִקֶּרֶן זָוִית שֶׁל זוֹ לְשֶׁל זוֹ וְאֵינוֹ חָשׁוּב כְּפֶתַח, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לַעֲשׂוֹת פֶּתַח בְּקֶרֶן זָוִית » (שו״ע הרב שע״ג:א) — זה טעם הטור, שהמגן אברהם חוזר עליו (ס״ק ג); והשיעור, במשיכה, « כְּשֶׁהֵן מְשׁוּכוֹת זוֹ מִכְּנֶגֶד זוֹ ג׳ טְפָחִים, אֲבָל פָּחוֹת מִג׳ טְפָחִים אֵינוֹ כְּלוּם, וְכִמְכֻוָּנוֹת הֵן » (שו״ע הרב שע״ג:א), ושוב בגובה, « וַאֲפִלּוּ אִם הֵן מְכֻוָּנוֹת מַמָּשׁ, אִם הָאַחַת גָּבוֹהַּ מֵחֲבֶרְתָּהּ ג׳ טְפָחִים — אֵינוֹ חָשׁוּב פֶּתַח » (שו״ע הרב שע״ג:א). בהיקף הטעם הזה נחלקו הט״ז והאליה רבה, שהביאור הלכה מביא; הרב כותב את טעם הטור, בלי דיוק הט״ז ובלי השגת האליה רבה; דף זה אינו אומר איזו משתי הקריאות הוא תופס — השאלה נשאלת לרב (רמה 4) |
| הגזוזטראות עצמן, והעליות עם בתי חצרן (רמה 4, נקודה ד) | הסעיף אינו מחלק בזה | « בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? לְטַלְטֵל בִּגְזוּזְטְרָאוֹת עַצְמָן » (שו״ע הרב שע״ג:א); « אֲבָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁאֶצְלָן יְכוֹלָה כָּל אַחַת לְעָרֵב לְעַצְמָהּ עִם הַבָּתִּים שֶׁבַּחֲצֵרָהּ » (שו״ע הרב שע״ג:א), « רַק שֶׁלֹּא יְטַלְטְלוּ בִּגְזוּזְטְרָאוֹת » (שו״ע הרב שע״ג:א); ואם ירצו, כל הבתים של שתי החצרות יכולים לערב יחד, « רַק שֶׁיִּהְיוּ סֻלָּמוֹת כְּדִינָם מֵהַבָּתִּים לָעֲלִיּוֹת » (שו״ע הרב שע״ג:א); וכן אם הגזוזטראות רחוקות ונתן נסר מזו לזו, « וְהוּא הַדִּין אִם הַגְּזוּזְטְרָאוֹת רְחוֹקוֹת אֶלָּא שֶׁנָּתַן נֶסֶר מִזּוֹ לְזוֹ » (שו״ע הרב שע״ג:א). הט״ז מחלק לפי רוחב הגזוזטראות, ולפי אם רוצה להשתמש בהן או רק לעשות בהן פתח מחצר לחצר (ס״ק ב): אם שני החילוקים חופפים, ולאילו דינים מכוונת הלשון סֻלָּמוֹת כְּדִינָם — השאלה נשאלת לרב (רמה 4) |
6. סימן זכרון ד-ד-ג
שלושה שיעורים של הסעיף, לפי הסדר שבו הוא נותן אותם, יוצרים ד-ד-ג — ארבעה, ארבעה, שלושה:
ד — נסר רחב ארבע׳: נסר רחב ארבעה [טפחים] בין שתי גזוזטראות זו כנגד זו עושה אותן פתח (סעיף א).
ד — אין המרחק שביניהם ארבעה: הגהת הרמ״א — בתוך ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר, הדין כן (סעיף א).
ג — ג״ט: המשיכה או הגובה מונעים את הפתח כשהמרחק שלושה טפחים; בתוך שלושה, חשיב שפיר כפתח (סעיף א).
שיעור עשר אמות אינו כתוב בסעיף המחבר: הוא כתוב במגן אברהם (ס״ק ב), המפנה לסימן שע״ב סעיף ז, וכותב « וכ״כ במ״מ בשם הרשב״א וכ״כ הב״ח » (מגן אברהם שע״ג ס״ק ב); שולחן ערוך הרב כותב אותו בדין שבלא נסר (שע״ג:א); המשנה ברורה כותב אותו בדין שבלא נסר (ס״ק ה), וגם בדין הנסר (ס״ק ו), שבו אין הרב כותב אותו בסעיף זה. להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
7. מלכודות להימנע מהן
מלכודת 1: לחשוב שנסר מונח בלבד מספיק. המשנה ברורה מצריך לקבעו: « ובעינן שיקבע הנסר במסמרים שלא יוכל ליטלו בשבת » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ב); המגן אברהם כותב זאת בשם השלטי הגבורים (ס״ק א). שולחן ערוך הרב כותב את המסמר, ובסוגריים « אוֹ שֶׁבִּטְּלוֹ בְּפֵרוּשׁ לְכָל הַשַּׁבָּת » (שו״ע הרב שע״ג:א) (פרק 5).
מלכודת 2: להרחיב את הסעיף לגזוזטראות הבולטות משתי חצרות. המשנה ברורה מביא את הפרי מגדים: « וכתב הפמ״ג דוקא כמו שצייר המחבר שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג); ו־« אבל אם היו כה״ג בולטות משתי חצרות לא מהני כיון שהוא למעלה מי״ט » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג). בעירוב כל הבתים של שתי החצרות יחד, שולחן ערוך הרב כותב את תנאי הסלמות (שע״ג:א, פרק 5).
מלכודת 3: לחשוב שאין גבול לדין כל א׳ מערבת לעצמה. בדין שבהגהת הרמ״א, הבאה קודם בסעיף, לפי המשנה ברורה מערבין אחד ולא שנים אם הסמיכות באורך כל הכותל או ביותר מעשר אמות (ס״ק ה), וכן לפי המגן אברהם, בסמיכות של יותר מעשר אמות או באורך כל הגזוזטראות (ס״ק ב). אחר כך כותב הסעיף « ואם רצו כל א׳ מערבת לעצמה » (שו״ע או״ח שע״ג:א); אבל לפי המשנה ברורה, « ודוקא כשאין הנסר מחזיק רק מארבעה טפחים עד עשר אמות אבל אם הוא מרוצף בנסרים יותר מעשר אמות מערבין אחד ולא שנים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ו); ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית; כל אחד יכול לערב לעצמו את החצר עם בתיו ועלייתו (ס״ק ו); וכשכל אחת מערבת לעצמה, על השטח שכנגד הנסר ועל הנסר עצמו, « מסתברא דאסור שהרי כ״א פרוץ למקום חבירו ואוסרין זה על זה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ז) — בלשון מסתברא כותב המשנה ברורה שאסור. בדין הנסר כותב שולחן ערוך הרב « וְאִם רָצוּ, כָּל אַחַת מְעָרֶבֶת לְעַצְמָהּ » (שו״ע הרב שע״ג:א), ואינו כותב שם את מגבלת עשר האמות של המשנה ברורה (ס״ק ו; ראה רמה 4, נקודה ג). בגזוזטראות שבתוך ארבעה טפחים, בלא נסר, הוא כותב שאינן יכולות לערב כל אחת לעצמה ולטלטל כל אחת בשלה, אלא אם כן הקירוב אינו אלא באמצע רחבן ואין בו יותר מעשר אמות, אבל כל עליה יכולה לערב לעצמה עם הבתים שבחצרה, רק שלא יטלטלו בגזוזטראות (שע״ג:א).
מלכודת 4: לחשוב שהנסר מועיל בכל מקום שהגזוזטראות עומדות. משוכות — « אינם יכולים לערב יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א) — לפי המשנה ברורה, הנסר יבוא מקרן זוית לקרן זוית, ואין עושים פתח בקרן זוית, וגם מתירא אדם לעבור בגשר שעומד באלכסון (ס״ק ט); אחת גבוהה מחברתה — לא חשיב פתח (סעיף א) — וזה כשמרוחקות שלושה טפחים (סעיף א). בהיקף דין הגזוזטראות המשוכות נחלקו הט״ז והאליה רבה, והביאור הלכה מסיים כאליה רבה (פרק 4). היעזר ברב שלך.
מלכודת 5: לקרוא את « והני מילי כשמרוחקו׳ זו מזו ג״ט אבל אם הם תוך ג׳ זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח » (שו״ע או״ח שע״ג:א) כפטור מן הנסר. לפי המשנה ברורה, כשהמרחק שביניהן יותר מארבעה טפחים, « ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד״ט מותר ע״י נסר שנותן בין זו לזו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י״א).
מלכודת 6: לבלבל בין השיעורים. ארבעה [טפחים]: רוחב הנסר, והמרחק שבהגהת הרמ״א; שלושה טפחים: המשיכה והגובה (סעיף א); עשר אמות: הגבול של המגן אברהם (ס״ק ב) ושל המשנה ברורה (ס״ק ה ו־ו), ששולחן ערוך הרב כותב בדין שבלא נסר (שע״ג:א). טפחים אינם אמות.
מלכודת 7: לייחס לסעיף המחבר את טעמי דיניו. הסעיף כותב את הדינים; הטעמים שבדף זה באים מן הטור ומן המפרשים — בין השאר המגן אברהם, הט״ז, המשנה ברורה והביאור הלכה —, ושולחן ערוך הרב כותב כמה מן הטעמים האלה בגוף ההלכה (שע״ג:א, פרק 5).
8. מקרים מעשיים
המצבים שלהלן הם יישומים של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד מהם קשור לחלק הסעיף הנוגע בו.
| מצב | ניתוח | הנהגה |
|---|---|---|
| שתי מרפסות זו כנגד זו, בשני בניינים, ונסר ביניהן | יישום של האתר, סעיף א: זו צורת הדין שבסעיף — גזוזטראות הבולטות מעליות שיש בהן דיורין (הפרי מגדים, שהמשנה ברורה מביא, ס״ק ג), זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן: « הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א); צריך לקבוע את הנסר (משנה ברורה, ס״ק ב) | אם בניין של היום עונה על תנאים אלו — היעזר ברב שלך |
| שתי מרפסות כמעט סמוכות, בלא נסר | יישום של האתר, סעיף א, הגהת הרמ״א: זו כנגד זו, אם אין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר הדין כן (ההגהה באה בדין גזוזטראות זו כנגד זו; בדין זה מביא הבית יוסף בשם המגיד משנה דין אחר — מערבין אחד ולא שנים —, והט״ז מעמידו מול ההגהה ומחלק בין שני המקרים, ס״ק ב: ראה רמה 1, פרק 6); בגזוזטראות סמוכות שאינן זו כנגד זו, דף זה אינו מכריע; מערבין אחד אם הסמיכות באורך כל הכותל או ביותר מעשר אמות (משנה ברורה, ס״ק ה); שולחן ערוך הרב אינו מתיר שכל אחת תערב לעצמה לטלטל בגזוזטראות אלא בשני תנאים, וכל עליה יכולה בכל זאת לערב עם הבתים שבחצרה, רק שלא יטלטלו בגזוזטראות (שע״ג:א) | היעזר ברב שלך |
| שתי מרפסות משוכות זו מכנגד זו | יישום של האתר, סעיף א: « אינם יכולים לערב יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א), אלא אם כן המשיכה פחות משלושה טפחים (סעיף א); היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה, בשם האליה רבה) | היעזר ברב שלך |
9. טבלת סיכום סופית
| פריט | פרטים |
|---|---|
| נושא הסימן | שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות: מתי הן פתח, לערב יחד? |
| מיקום | הלכות עירובין, אחרי סימן שע״ב |
| מספר סעיפים | סעיף אחד (מחבר, עם הגהת הרמ״א) — וסעיף אחד גם בשולחן ערוך הרב |
| משנה ברורה | 11 ס״ק |
| מקור תלמודי | המשנה בעירובין ע״ח ע״ב ומימרא דרבא בע״ט ע״א, שהבית יוסף מייחס אליהן את הסעיף; נלמדו ברמות 1 ו־2 |
| כלל הזהב | זו כנגד זו: נסר רחב ארבעה [טפחים] — או, לפי הגהת הרמ״א, בתוך ארבעה בלא נסר —: פתח; משוכות או אחת גבוהה מחברתה, כשמרוחקות שלושה טפחים: אינו פתח (סעיף א) |
| פסק מעשי | הסעיף כותב כל אחד מן הדינים; היקף דין המשיכה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה); גבול עשר אמות בא מן המפרשים (מגן אברהם, ס״ק ב; משנה ברורה, ס״ק ה ו־ו) ומשולחן ערוך הרב (שע״ג:א): היעזר ברב שלך |
10. ההוראות המעשיות של סימן שע״ג
להנהגה היומיומית
- שתי גזוזטראות זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן — הרי הן כפתח: מערבין יחד (סעיף א); צריך לקבוע את הנסר, לפי המשנה ברורה (ס״ק ב).
- הגהת הרמ״א: זו כנגד זו, אם אין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר הדין כן (סעיף א); אם הסמיכות באורך כל הכותל (משנה ברורה, ס״ק ה) — כל הגזוזטראות, כותב המגן אברהם (ס״ק ב) — או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים.
- אם רצו, כל אחת מערבת לעצמה (סעיף א); לפי המשנה ברורה, לא כשהנסר מרוצף יותר מעשר אמות; ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית; כל אחד יכול לערב לעצמו את החצר עם בתיו ועלייתו (ס״ק ו).
- גזוזטראות משוכות זו מכנגד זו: אינן יכולות לערב יחד (סעיף א); היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה).
- אחת גבוהה מחברתה: לא חשיב פתח (סעיף א).
- וזה כשמרוחקות שלושה טפחים; בתוך שלושה, בין בריחוק בין בגובה, חשיב שפיר כפתח (סעיף א) — ועל ידי נסר כשהמרחק שביניהן יותר מארבעה טפחים, לפי המשנה ברורה (ס״ק י״א).
- שולחן ערוך הרב כותב את הדין בנסר הקבוע במסמר, או, בסוגריים, שביטלו בפירוש לכל השבת; בלא נסר, בתוך ארבעה, הוא כותב שמערבין יחד ואינן יכולות לערב כל אחת לעצמה ולטלטל כל אחת בשלה, אלא אם כן הקירוב אינו אלא באמצע רחבן ואין בו יותר מעשר אמות; והוא כותב שזה לטלטל בגזוזטראות עצמן, ושכל עליה יכולה לערב עם הבתים שבחצרה ובלבד שלא יטלטלו בגזוזטראות, ושאם ירצו כל הבתים של שתי החצרות יכולים לערב יחד ובלבד שיהיו סלמות כדינם מהבתים לעליות; וכן הדין אם הגזוזטראות רחוקות ונתן נסר מזו לזו (שע״ג:א) — ראה פרק 5 ורמה 4.
- במקרה של ספק — היעזר ברב שלך.
- פלפול מעמיק — רמה 2; שיטת חב״ד — רמה 4.
📚 סיכום מסלול הלימוד
למדת את סימן שע״ג בשלוש רמות:
למדת את סימן שע״ג בשלוש רמות:
- 🌱 רמה 1 — בסיס: סעיף המחבר עם הגהת הרמ״א, ביאור עברי, מושגים הלכתיים, 11 ס״ק של המשנה ברורה
- ⚡ רמה 2 — למדן: הסוגיא בעירובין ע״ח–ע״ט, החקירה במשנת הגזוזטראות, רש״י ורבינו תם, הראשונים והאחרונים
- ✨ רמה 3 — סיכום: אקסיומה, סימן זכרון, עץ החלטה, הוראות מעשיות