✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שע״ג · סעיף אחד בשולחן ערוך
דין שתי גזוזטראות בשתי עליות — להכיר ולהבין
סימן שע״ג
דין שתי גזוזטראות בשתי עליות
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שע״ג: טקסט עברי שלם של המחבר ושל הגהת הרמ״א, ביאור עברי, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים וסיכום.
נושא: שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות — מתי הנסר הרחב ארבעה טפחים שנתן ביניהן עושה אותן כפתח לעירוב, ומתי משיכה או גובה של שלושה טפחים מונעים זאת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שע״ג (סעיף אחד בשולחן ערוך, עם הגהת הרמ״א; גם בשולחן ערוך הרב סעיף אחד, הנלמד ברמה 4)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — סעיף המחבר היחיד, עם הגהת הרמ״א
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ״א — הגהתו וגבולותיה
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שע״ג מכיל סעיף אחד מהמחבר (רבי יוסף קארו), עם הגהת הרמ״א. נושא הסימן, לפי כותרתו: דין שתי גזוזטראות בשתי עליות. הסעיף אומר מתי הנסר הרחב ארבעה טפחים שנתן ביניהן עושה אותן כפתח, כדי לערב יחד. גם בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן יש לסימן זה סעיף אחד; לשונו נלמדת ברמה 4.
סעיף א
דין שתי גזוזטראות בשתי עליות. ובו סעיף אחד:
שתי גזוזטראו' הבולטו' משני עליו' זו כנגד זו ונתן ביניהם נסר רחב ארבע' הרי הוא כפתח ומערבין יחד: הגה ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי (המגיד פ״ג) ואם רצו כל א' מערבת לעצמה אבל אם היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח וא' למערב אינם יכולים לערב יחד וכן אם היתה אחת גבוה מחבירת' לא חשיב פתח והני מילי כשמרוחקו' זו מזו ג״ט אבל אם הם תוך ג' זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח:
ביאור: שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות, זו כנגד זו, ונתן ביניהן נסר רחב ארבעה [טפחים] — הרי הוא כפתח, ומערבין יחד. הגהת הרמ״א: ואם אין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר — הדין כן (המגיד, פרק ג [המגיד משנה על הלכות עירובין לרמב״ם]). [עד כאן ההגהה; המחבר ממשיך:] ואם רצו, כל אחת מערבת לעצמה. אבל אם אינן זו כנגד זו — שאחת משוכה למזרח ואחת למערב — אינן יכולות לערב יחד. וכן אם אחת גבוהה מחברתה — אינה נחשבת פתח. ודבר זה, כשמרוחקות זו מזו שלושה טפחים; אבל אם הן בתוך שלושה [טפחים] זו לזו, בין בריחוק בין בגובה — נחשבת יפה כפתח.
מה אומר הסעיף:
- שתי גזוזטראות זו כנגד זו, ונסר של ארבעה [טפחים] ביניהן, הרי הן כפתח: זו כנגד זו ונתן ביניהם נסר רחב ארבע׳ הרי הוא כפתח ומערבין יחד. המשנה ברורה (ס״ק ב) מצריך לקבוע את הנסר במסמרים, שלא יוכל ליטלו בשבת.
- הגהת הרמ״א — בפחות מארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר: ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי. המשנה ברורה (ס״ק ה) מבאר שאם הסמיכה באורך כל הכותל או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים; והמגן אברהם (ס״ק ב) מציב אותו גבול, בסמיכה של יותר מעשר אמות או באורך כל הגזוזטראות: ראה פרק 6.
- כל אחת יכולה גם לערב לעצמה: ואם רצו כל א׳ מערבת לעצמה. לפי המשנה ברורה (ס״ק ו), דבר זה כשהנסר מחזיק רק מארבעה טפחים עד עשר אמות; ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים; ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית; כל אחד יכול לערב לעצמו את החצר עם בתיו ועלייתו.
- גזוזטראות משוכות: אין מערבין יחד: אבל אם היו זו שלא כנגד זו שאחת משוכה למזרח וא׳ למערב אינם יכולים לערב יחד. טעם אחד, לפי המשנה ברורה (ס״ק ט): הנסר יבוא מקרן זוית של זו לזו, ופתח בקרן זוית אין עושים; והוא מוסיף שאדם מתיירא לעבור בגשר שאינו ישר אלא עומד באלכסון.
- אחת גבוהה מחברתה: אינה פתח: וכן אם היתה אחת גבוה מחבירת׳ לא חשיב פתח.
- שיעור שלושה טפחים: והני מילי כשמרוחקו׳ זו מזו ג״ט אבל אם הם תוך ג׳ זו לזו בין בריחוק בין בגובה חשיב שפיר כפתח. לפי המשנה ברורה (ס״ק י״א), הרי הן אז כאילו הן זו כנגד זו — במשיכה, משום לבוד —; וכשהאויר שביניהן יותר מארבעה טפחים, מותר על ידי נסר שנותן מזו לזו.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
הבית יוסף, על הטור, מייחס דין זה למשנה בפרק חלון במסכת עירובין (ע״ח ע״ב). היא עוסקת תחילה בחריץ שבין שתי חצירות: « חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד » (עירובין ע״ח ע״ב). אחר כך בא הנסר, ועמו שתי הגזוזטראות: « נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד » (עירובין ע״ח ע״ב); ו: « פָּחוֹת מִכָּאן — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד » (עירובין ע״ח ע״ב) — [לפי רש״י, נסר שאינו רחב ארבעה: « פחות מכאן - שאינו רחב » (רש״י עירובין ע״ח ע״ב); ראה רמה 2].
את המשך הדין — גזוזטראות שאינן זו כנגד זו — מייחס הבית יוסף למימרא דרבא (ע״ט ע״א): « הָא דְּאָמְרַתְּ זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — אִין, זוֹ שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד זוֹ — לֹא, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ נָמֵי » (עירובין ע״ט ע״א).
ואחר כך: « לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אֲבָל אֵין בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה — גְּזוּזְטְרָא עֲקוּמָּה הִיא » (עירובין ע״ט ע״א).
השאלה היסודית: שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות — האם הן נחשבות כפתח, כדי לערב יחד? הסעיף משיב, בין השאר, לפי אם נסר של ארבעה [טפחים] מחבר ביניהן — והגהת הרמ״א עוסקת במרחק של פחות מארבעה [טפחים] ביניהן —, אם הן זו כנגד זו או משוכות, אם הן בגובה אחד אם לאו, ולפי שיעור שלושה טפחים.
מקומו בהלכות עירובין
במפתח של ספריא, הלכות עירובין שבשולחן ערוך מתחילות בסימן שמ״ה. סימן שע״ג בא אחרי סימן שע״ב, ומפרשיו מפנים אליו, בין השאר: המשנה ברורה לסעיף ה (חלון שבין שני בתים, אפילו למעלה מעשרה טפחים; ס״ק ג), המגן אברהם לסעיף ז (פרצה עד עשר אמות; ס״ק ב), הט״ז לסעיף ט״ז (חריץ שבין שתי חצירות; ס״ק ב).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
כמה מושגים מבנים את הסימן הזה, לפי סדר הסעיף:
המושגים החיוניים של סימן שע״ג:
- גזוזטרא — הט״ז מפרש בשם רש״י: « נסרים בולטים משפת תקרת העלייה לר״ה » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק א).
- זו כנגד זו — « ר״ל שזה בולט מדרום לצפון וזה מצפון לדרום » (משנה ברורה שע״ג ס״ק א).
- נסר — רחב ארבעה [טפחים]: « ובעינן שיקבע הנסר במסמרים שלא יוכל ליטלו בשבת » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ב); המגן אברהם כותב זאת בשם השלטי גבורים (ס״ק א).
- כפתח — לפי המשנה ברורה: « דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג). ואחר כך הוא מביא את הפרי מגדים: « וכתב הפמ״ג דוקא כמו שצייר המחבר שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ג); תמצית ההמשך: שני בתים יכולים לערב דרך פתח שביניהם אפילו למעלה מעשרה טפחים (סימן שע״ב סעיף ה), אבל גזוזטראות הבולטות כך משתי חצרות אינן מועילות, כיון שהפתח למעלה מעשרה.
- אין המרחק שביניהם ארבעה — בהגהת הרמ״א: « היינו שאין בין גזוזטרא לגזוזטרא הפסק אויר רק פחות מד״ט וא״כ יוכל לפסוע בקל מזה לזה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ד).
- כל א׳ מערבת לעצמה — המשנה ברורה כותב שאפילו בלי עירוב משותף, « יכולים כ״א לערב לעצמו החצר עם בתיו ועליה שלו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ו). וכשכל אחת מערבת לעצמה, על השטח שכנגד הנסר ועל הנסר עצמו: « מסתברא דאסור שהרי כ״א פרוץ למקום חבירו ואוסרין זה על זה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ז) — בלשון מסתברא.
- משוכה — « ר״ל משוכה ממקום חברתה לצד מזרח » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ח). הטעם: « שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לזו ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ט); ועוד: « וגם לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון עומד מתירא אדם לעבור בו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ט). היקף דין זה שנוי במחלוקת. הט״ז כותב: « משמע כל שאינם בקרן זוית שפיר מהני הנסר אע״ג דהוה בעיקום » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ג). הביאור הלכה מביא שהאליה רבה חולק עליו: « והנה בא״ר חולק עליו וסובר דאין נ״מ אלא כל שהוא מעוקם בג״ט לא מהני נסר » (ביאור הלכה שע״ג). והביאור הלכה מסיים: « וכן עיקר דהרבה ראשונים ס״ל כדעת רש״י דהמשנה דגזוזטרא קאי אנסר ואפ״ה בזה שלא כנגד זה לא מהני » (ביאור הלכה שע״ג). להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
- תוך ג — « פי׳ דהוי כאלו הנסר מונח בשוה » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י). המשנה ברורה (ס״ק י״א) מפרש תחילה בין בריחוק בין בגובה בשתי גזוזטראות המרוחקות זו מזו יותר מארבעה טפחים, שאחת גבוהה מחברתה פחות משלושה טפחים: הרי הן אז כאילו הן זו כנגד זו, ונותן נסר מזו לזו; ואחר כך, וכן במשיכה של פחות משלושה: « אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד״ט מותר ע״י נסר שנותן בין זו לזו » (משנה ברורה שע״ג ס״ק י״א).
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | שתי גזוזטראות הבולטות משתי עליות, זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן — הרי הוא כפתח, ומערבין יחד. הרמ״א: אם אין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר — הדין כן. אם רצו, כל אחת מערבת לעצמה. גזוזטראות משוכות, אחת למזרח ואחת למערב — אינן יכולות לערב יחד; אחת גבוהה מחברתה — אינה פתח; ודבר זה כשהן מרוחקות שלושה טפחים; בתוך שלושה, בין בריחוק בין בגובה — נחשבת יפה כפתח. |
לב הסימן: מה עושה שתי גזוזטראות לפתח, כדי לערב יחד. נסר של ארבעה [טפחים] בין שתי גזוזטראות זו כנגד זו עושה זאת (סעיף א); הגהת הרמ״א מרחיבה את הדין למרחק של פחות מארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר (סעיף א) — המשנה ברורה מבאר שבסמיכה באורך כל הכותל, או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים, והמגן אברהם מציב אותו גבול, בסמיכה של יותר מעשר אמות או באורך כל הגזוזטראות (פרק 6). המשיכה, או הפרש הגובה, מונעים זאת, משלושה טפחים ומעלה (סעיף א) — במשיכה, הנסר יבוא מקרן זוית לקרן זוית, ויעמוד באלכסון, כמו שמבאר המשנה ברורה (ס״ק ט); והיקף דין זה שנוי במחלוקת (פרק 3).
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה י״א ס״ק בסימן זה. הנה כולם, לפי הסדר — להבין יותר את משמעות הסעיף:
משנה ברורה (א) — (א) זו כנגד זו - ר״ל שזה בולט מדרום לצפון וזה מצפון לדרום:
משנה ברורה (ב) — (ב) נסר - ובעינן שיקבע הנסר במסמרים שלא יוכל ליטלו בשבת:
משנה ברורה (ג) — (ג) הרי הוא כפתח - פי' ועי״ז מותר לטלטל בשתי החצרות מזה לזה אם ירצו לערב יחד דכיון שיש נסר ביניהם רחב ארבע הרי יכול בקל לילך מפתח העליה זו להעליה שכנגדו ומצטרפים וכתב הפמ״ג דוקא כמו שצייר המחבר שהיו הגזוזטראות בולטות מן העליות שיש בהן דיורין וקי״ל לעיל בסימן שע״ב ס״ה דשני בתים יכולין לערב דרך פתח שביניהם אפילו הוא למעלה מי״ט אבל אם היו כה״ג בולטות משתי חצרות לא מהני כיון שהוא למעלה מי״ט וכנ״ל שם:
משנה ברורה (ד) — (ד) ואם אין המרחק וכו' - היינו שאין בין גזוזטרא לגזוזטרא הפסק אויר רק פחות מד״ט וא״כ יוכל לפסוע בקל מזה לזה:
משנה ברורה (ה) — (ה) דינא הכי - כמו בנסר שיכולין לערב יחד כשירצו ואם רצו מערבין שנים ודוקא שסמיכת הגזוזטראות זו לזו לא היה באורך כל הכותל דאלו אם היה סמיכתן באורך כל הכותל או שהיה נמשך הסמיכה זו לזו ביותר מעשר אמות אז מערבין אחד ולא שנים:
משנה ברורה (ו) — (ו) ואם רצו כל אחת וכו' - ודוקא כשאין הנסר מחזיק רק מארבעה טפחים עד עשר אמות אבל אם הוא מרוצף בנסרים יותר מעשר אמות מערבין אחד ולא שנים. ודע דמה שצריכין לערב יחד הוא רק להועיל שיהיו יכולין כ״א לטלטל על הגזוזטרא וכן לחצר חבירו כלים ששבתו בבית אבל מ״מ אפילו לא עירוב יחד יכולים כ״א לערב לעצמו החצר עם בתיו ועליה שלו:
משנה ברורה (ז) — (ז) לעצמה - ובאופן זה יהיה מותר לכ״א לטלטל מכלי ביתו בשטח גזוזטרא השייך לו אמנם על השטח שכנגד הנסר וגם על הנסר גופא מסתברא דאסור שהרי כ״א פרוץ למקום חבירו ואוסרין זה על זה:
משנה ברורה (ח) — (ח) משוכה למזרח - ר״ל משוכה ממקום חברתה לצד מזרח:
משנה ברורה (ט) — (ט) אינם יכולים לערב יחד - שכשיתנו הנסר מזו לזו יבא מקרן זוית של זו לזו ופתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וגם לפי שאין הגשר ישר אלא באלכסון עומד מתירא אדם לעבור בו:
משנה ברורה (י) — (י) חשיב שפיר וכו' - פי' דהוי כאלו הנסר מונח בשוה:
משנה ברורה (יא) — (יא) כפתח - דע דמה שאמרו בין בריחוק בין בגובה היינו שמרוחק זה מזה יותר מד' טפחים באויר שבין זו לזו אלא שזו גבוה מזו בפחות מג' טפחים אז אמרינן דהוי כאלו הם שניהם זו כנגד זו ונותן נסר מזו לזו כיון שהמרחק שביניהם יותר מד' טפחים וה״ה נמי כשמרוחק זו מזו בפחות מג' טפחים בריחוק שזו לצד מזרח וזו לצד מערב ואינם זה כנגד זה ממש רק שמרוחק פחות מג״ט אמרינן לבוד והוי כאלו הם זו כנגד זו ואז אף שעדיין יש אויר רחוק בין זו לזו יותר מד״ט מותר ע״י נסר שנותן בין זו לזו:
לטקסט בספריא: משנה ברורה שע״ג.
6. שיטת הרמ״א
הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף הגהה לסעיף זה. בטקסט שבספריא (מהדורת מגיני ארץ), היא באה אחרי המלים הרי הוא כפתח ומערבין יחד, ולפני המשך דברי המחבר.
הגהת הרמ״א וגבולותיה:
- סעיף א — ההגהה: « ואם אין המרחק שביניהם ארבעה אפילו בלא נסר נמי דינא הכי » (רמ״א או״ח שע״ג:א). הטעם, לפי הט״ז: « כיון דיכול לפסוע מזה לזה » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ב); וכן המשנה ברורה (ס״ק ד).
- מה שמביא הבית יוסף בשם המגיד משנה — שהוכיח הרשב״א מן התוספות: « שאם אין ביניהם מרחק ד׳ אינו צריך נסר מזו לזו אלא אף בלא נסר מערבין אחד ואין מערבין שנים כל שהן זו כנגד זו » (בית יוסף או״ח שע״ג). הט״ז מעיר שזה סותר את דברי התוספות והרמ״א, ומשיב: « ולק״מ דזה מיירי במערב לטלטל מגזוזטרא לחברתה והם רחבות הרבה » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ב); לעומת זאת, « משא״כ בדברי תו׳ ורמ״א כאן שהגזוזטרא אינם רחבים ואינו רוצה להשתמש שם רק שעל ידיהם יהיה פתח מחצר לחצר ובזה מערבין כמו שרוצים » (ט״ז או״ח שע״ג ס״ק ב).
- הגבול שמציב המשנה ברורה: « ודוקא שסמיכת הגזוזטראות זו לזו לא היה באורך כל הכותל דאלו אם היה סמיכתן באורך כל הכותל או שהיה נמשך הסמיכה זו לזו ביותר מעשר אמות אז מערבין אחד ולא שנים » (משנה ברורה שע״ג ס״ק ה). המגן אברהם מציב אותו גבול — ביותר מעשר אמות, או באורך כל הגזוזטראות (ס״ק ב) —, ומוסיף שכן כתב המגיד משנה בשם הרשב״א, וכן כתב הב״ח (המגיד משנה שבספריא כותב שהרשב״א למד את דינו מן התוספתא, ואינו מזכיר שם עשר אמות: ראה רמה 2).
- חב״ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שע״ג (ראה רמה 4 — דעת הרב).
7. מקרים מעשיים מודרניים
המצבים שלהלן הם יישומים של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד מהם קשור לחלק הסעיף הנוגע בו.
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| שתי מרפסות זו כנגד זו, בשני בניינים, ונסר ביניהן | יישום של האתר, סעיף א: זו צורת הדין שבסעיף — שתי גזוזטראות הבולטות מעליות שיש בהן דיורין (הפרי מגדים, שמביא המשנה ברורה, ס״ק ג), זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן: « הרי הוא כפתח ומערבין יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א). הנסר צריך להיות קבוע (משנה ברורה, ס״ק ב). אם בניין של ימינו עומד בתנאים אלו — היעזר ברב שלך. |
| שתי מרפסות כמעט סמוכות, בלא נסר | יישום של האתר, סעיף א, הגהת הרמ״א: זו כנגד זו, אם אין המרחק שביניהן ארבעה טפחים, אפילו בלא נסר — הדין כן (ההגהה באה בדין גזוזטראות זו כנגד זו; בדין זה מביא הבית יוסף בשם המגיד משנה דין אחר — מערבין אחד ולא שנים —, והט״ז מעמידו מול ההגהה ומחלק בין שני המקרים, ס״ק ב: ראה פרק 6); בגזוזטראות סמוכות שאינן זו כנגד זו, דף זה אינו מכריע. המשנה ברורה מבאר שאם הסמיכה באורך כל הכותל או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים (ס״ק ה). היעזר ברב שלך. |
| שתי מרפסות משוכות זו מזו | יישום של האתר, סעיף א: « אינם יכולים לערב יחד » (שו״ע או״ח שע״ג:א), אלא אם המשיכה פחותה משלושה טפחים (סעיף א). היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה, בשם האליה רבה) — היעזר ברב שלך. |
למקרים מעשיים מדויקים: הסעיף תולה את הפתח, בין השאר, בנסר — הגהת הרמ״א, במרחק של פחות מארבעה —, במקום הגזוזטראות זו כנגד זו ובגובהן, ובשיעור שלושה טפחים; והמפרשים מציבים בו תנאים וגבולות. להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שע״ג:
- שתי גזוזטראות זו כנגד זו, ונסר רחב ארבעה [טפחים] ביניהן — הרי הוא כפתח, ומערבין יחד (סעיף א); הנסר צריך להיות קבוע, לפי המשנה ברורה (ס״ק ב).
- הגהת הרמ״א: זו כנגד זו, אם אין המרחק שביניהן ארבעה [טפחים], אפילו בלא נסר — הדין כן (סעיף א); אם הסמיכה באורך כל הכותל (משנה ברורה, ס״ק ה) — כל הגזוזטראות, כותב המגן אברהם (ס״ק ב) — או ביותר מעשר אמות, מערבין אחד ולא שנים.
- אם רצו, כל אחת מערבת לעצמה (סעיף א); לפי המשנה ברורה, לא כשהנסר מחזיק יותר מעשר אמות; ועוד כותב הוא (ודע) שהעירוב יחד אינו נצרך אלא לטלטל על הגזוזטרא, ולהוציא לחצר חברו כלים ששבתו בבית; כל אחד יכול לערב לעצמו את החצר עם בתיו ועלייתו (ס״ק ו).
- גזוזטראות משוכות: אינן יכולות לערב יחד (סעיף א); היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק ג; ביאור הלכה).
- אחת גבוהה מחברתה: אינה פתח (סעיף א).
- ודבר זה כשהן מרוחקות שלושה טפחים; בתוך שלושה, בין בריחוק בין בגובה — נחשבת יפה כפתח (סעיף א) — על ידי נסר, כשהאויר שביניהן יותר מארבעה טפחים, לפי המשנה ברורה (ס״ק י״א).
- להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהי גזוזטרא, לפי הט״ז בשם רש״י (ס״ק א)?
- מדוע הנסר עושה את שתי הגזוזטראות לפתח (משנה ברורה, ס״ק ג), וכיצד יש להניחו (ס״ק ב)?
- מה אומרת הגהת הרמ״א כשהמרחק פחות מארבעה טפחים, ומה טעמה (ט״ז, ס״ק ב; משנה ברורה, ס״ק ד)?
- כיצד מיישב הט״ז את הגהת הרמ״א עם מה שמביא הבית יוסף בשם המגיד משנה (ס״ק ב)?
- מדוע גזוזטראות משוכות אינן יכולות לערב יחד (משנה ברורה, ס״ק ט), ובמה נחלקו הט״ז והאליה רבה (ביאור הלכה)?
- מה פירוש בין בריחוק בין בגובה, ומה הדין בפחות משלושה טפחים (משנה ברורה, ס״ק י וי״א)?
- אילו דברי רבא (עירובין ע״ט ע״א) אנו מוצאים בסעיף?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שע״ג)