סימן שפ״ג · סעיף אחד בשולחן ערוך
גישה ראשונה לסימן שפ״ג: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים וסיכום.
נושא: עכו״ם הדר עם שני ישראלים — כשאינו בביתו אינו אוסר (הסעיף מפנה לסימן שע״א), ויערבו; בא בשבת — אוסר, והעירוב בטל: יכולים לשכור ממנו בשבת, ואחר כך יבטל אחד את רשותו לחברו; וכל שכן אם מת בשבת
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שפ״ג (סעיף אחד בשולחן ערוך, בלי הגהת הרמ״א; בשולחן ערוך הרב ג׳ סעיפים, הנלמדים ברמה 4)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שפ״ג מכיל סעיף אחד מהמחבר (רבי יוסף קארו), בלי הגהת הרמ״א. נושא הסימן, לפי כותרתו: כשאין העכו״ם בבית אינו מעכב. בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן יש לסימן זה ג׳ סעיפים: מספוריו הם של רמה 4, לא של עמוד זה.
סעיף א
כשאין העכו״ם בבית אינו מעכב. ובו סעיף אחד:
עכו״ם הדר עם שני ישראלים ואין העכו״ם בביתו אינו אוסר (ע״ל סימן שע״א) ויערבו ויהיו מותרים בא עכו״ם בשבת אוסר והעירוב בטל ומיהו יכולים לשכור ממנו בשבת ואח״כ יבטל הא' לחבירו ויהי' היחיד מותר וכ״ש אם מת העכו״ם בשבת שיבטל א' לחבירו ויהי' היחיד מותר:
- כשאין העכו״ם בביתו, אינו אוסר, ויערבו: עכו״ם הדר עם שני ישראלים ואין העכו״ם בביתו אינו אוסר … ויערבו ויהיו מותרים. לפי המשנה ברורה, הלך קודם השבת, הוא וכל בני ביתו, לעיר אחרת (ס״ק ב); וההפניה לסימן שע״א היא למה שנתבאר שם: לדעה ראשונה, דווקא כשהלך למקום רחוק יותר ממהלך יום אחד, שאי אפשר לו לבוא בשבת; לדעה שנייה, אפילו בתוך מהלך יום אינו אוסר (ס״ק ג).
- בא בשבת — אוסר, והעירוב בטל: בא עכו״ם בשבת אוסר והעירוב בטל. אין אומרים שכיון שהותר [הטלטול] בתחילת השבת, הותר לכל השבת: אפילו הלך למקום רחוק יותר ממהלך יום, כיון שבא אחר כך בשבת, נתגלה למפרע שיצא משם בחול, ובכניסת השבת היה בתוך מהלך יום, ועמד לבוא בשבת (משנה ברורה, ס״ק ד). העירוב בטל מיד כשבא העכו״ם לביתו: אפילו ישכרו ממנו, לא יוכלו לטלטל כל זמן שלא יבטל אחד לחברו (ס״ק ה).
- ואולם שוכרים ממנו בשבת, ואחר כך מבטל אחד לחברו: ומיהו יכולים לשכור ממנו בשבת ואח״כ יבטל הא׳ לחבירו ויהי׳ היחיד מותר. השכירות בשבת אינה דומה למקח וממכר: אינה אלא משום היכר להתיר טלטול (משנה ברורה, ס״ק ו; ט״ז, ס״ק א). המותר הוא מי שביטלו לו את הרשות; המבטל בוודאי אסור, אלא אם כן חזר השני וביטל לראשון (משנה ברורה, ס״ק ז, המפנה לסוף סימן שפ״א).
- וכל שכן אם מת בשבת: וכ״ש אם מת העכו״ם בשבת שיבטל א׳ לחבירו ויהי׳ היחיד מותר. על המקרה שעליו נאמר „וכל שכן” זה, ועל מה שצריך כששכרו ממנו קודם השבת, המפרשים חלוקים: ראה פרק 5 (משנה ברורה, ס״ק ח) ורמה 2.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
הבית יוסף מציין לסעיף זה את פרק הדר במסכת עירובין, ומביא את מעשה הגמרא: « איקלעו לההוא פונדק ואתא כותי מארי דפונדק ושכרו ממנו בשבת ואמר להם רבי יוחנן יפה עשיתם ששכרתם ושמואל פליג עליה » (בית יוסף או״ח שפ״ג). אחר כך מביא הבית יוסף שהראשונים חלוקים בהלכה ביניהם (רמה 2); סעיף המחבר כותב שיכולים לשכור ממנו בשבת.
עוד מביא הבית יוסף שרש״י מפרש: אחר ששכרו ממנו, יבטל האחד לחברו; ושהתוספות, הרא״ש והמרדכי כתבו שהדין עמו. וממשיך: « וכן מוכח כל הסוגיא דבעינן תרתי שכירות וביטול דאע״פ שעירבו לא משתרי בשכירות לחודיה דמיד כשבא הכותי בטל ליה העירוב וכי הדר שכר לא יחזיר העירוב לקדמותו » (בית יוסף או״ח שפ״ג). הטור כותב זאת אחר הביטול: « ולא אמרינן שיחזור העירוב לקדמותו אחר ששכרו להיות שניהן מותרין » (טור או״ח שפ״ג); סעיף המחבר אינו מביא משפט זה.
מקומו בהלכות עירובין
במפתח של ספריא, הלכות עירובין בשולחן ערוך מתחילות בסימן שמ״ה. הסעיף מפנה לסימן שע״א, סעיף א, ששם נתבארו המקרים שבהם העכו״ם שהלך למקום אחר אינו אוסר (משנה ברורה, ס״ק ג); ובסוף אותו סעיף, באותיות קטנות בטקסט שמביאה ספריא, יש סוגריים המפנים לסימן שפ״ג: « ואם בא העכו״ם בשבת ע״ל סי׳ שפ״ג » (שו״ע או״ח שע״א:א). ביטול רשות נתבאר בין השאר בסימנים ש״פ ושפ״א; המשנה ברורה מפנה לסוף סימן שפ״א (ס״ק ז).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
כמה מושגים בונים את הסימן, לפי סדר הסעיף:
- עכו״ם הדר עם שני ישראלים — « בחצר אחד » (משנה ברורה שפ״ג ס״ק א). כשאינו בביתו, מפרש המשנה ברורה: « שהלך קודם השבת הוא וכל בני ביתו לעיר אחרת » (משנה ברורה שפ״ג ס״ק ב); ושיעור המרחק נתבאר בסימן שע״א (ס״ק ג).
- והעירוב בטל — המשנה ברורה: « ולא אמרינן דכיון שהותר תחלת השבת הותר לכל השבת » (משנה ברורה שפ״ג ס״ק ד). המגן אברהם: « ולא שייך לו׳ כאן שבת הואיל והותרה הותרה ולא יתבטל כשיבא העכו״ם דהא בין השמשות עמד לאיסור » (מגן אברהם שפ״ג ס״ק א).
- לשכור ממנו בשבת — « ואין זה דומה למקח וממכר משום דאין זה אלא משום היכר להתיר טלטול » (משנה ברורה שפ״ג ס״ק ו).
- יבטל הא׳ לחבירו — ביטול רשות לחברו: « ר״ל האיש שביטלו לו הרשות משא״כ המבטל בודאי אסור אם לא שחזר השני וביטל להראשון דאז מותר » (משנה ברורה שפ״ג ס״ק ז).
- אם מת העכו״ם בשבת — מיתת העכו״ם בשבת: הסעיף כותב שכל שכן שיבטל אחד לחברו. על המקרה שעליו נאמר „וכל שכן” בסעיף, המפרשים חלוקים (רמה 2).
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | עכו״ם הדר עם שני ישראלים, ואינו בביתו — אינו אוסר (ראה סימן שע״א): מערבים ומותרים. בא בשבת — אוסר, והעירוב בטל. ואולם יכולים לשכור ממנו בשבת, ואחר כך מבטל אחד לחברו, והיחיד מותר. וכל שכן אם מת בשבת: מבטל אחד לחברו, והיחיד מותר. |
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
במשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) יש בסימן זה 8 ס״ק. הנה כולם, לפי הסדר — להבנת פשט הסעיף:
לטקסט בספריא: משנה ברורה שפ״ג.
6. שיטת הרמ״א
בטקסט שמביאה ספריא (מהדורת מגיני ארץ), אין לרמ״א (רבי משה איסרליש) הגהה (הגה) בסעיף זה. הסוגריים באותיות קטנות (ע״ל סימן שע״א) אינם פותחים ב„הגה”: הם הפניה לסימן שע״א.
- סעיף א — אין לרמ״א הגהה; המפרשים מבארים את הסעיף: ראה פרקים 1 ו-3, ורמה 2.
- חב״ד ← שולחן ערוך הרב, סימן שפ״ג, בג׳ סעיפים, במספור שלו (ראה רמה 4 — דעת הרב).
7. מקרים מעשיים מודרניים
המצבים שלהלן הם יישום של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד מהם קשור לדברי הסעיף שהוא נוגע בהם.
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| השכן הגוי שבחצר יצא לפני השבת, ואינו בביתו | יישום של האתר, סעיף א: אינו אוסר, והישראלים שבחצר מערבים — לפי המשנה ברורה, כשהלך קודם השבת, הוא וכל בני ביתו (ס״ק ב), ובמקרים שנתבארו בסימן שע״א (ס״ק ג). היעזר ברב שלך. |
| הוא חוזר בשבת | יישום של האתר, סעיף א: אוסר, והעירוב בטל; יכולים לשכור ממנו בשבת, ואחר כך מבטל אחד את רשותו לחברו, ורק הוא מותר; המבטל נשאר אסור, אלא אם כן חזר השני וביטל לו (משנה ברורה, ס״ק ז). היעזר ברב שלך. |
| הוא מת בשבת | יישום של האתר, סעיף א: כל שכן שמבטל אחד לחברו, והיחיד מותר; על המקרה שעליו נאמר „וכל שכן” זה, ועל שכירות שנעשתה קודם השבת, המפרשים חלוקים (רמה 2). היעזר ברב שלך. |
8. סיכום מעשי של הסימן
- עכו״ם שאינו בביתו אינו אוסר, ושני הישראלים מערבים (סעיף א), במקרים שנתבארו בסימן שע״א (משנה ברורה, ס״ק ג).
- בא בשבת — אוסר, והעירוב בטל (סעיף א); שכירות לבדה אינה מחזירה אותו (משנה ברורה, ס״ק ה).
- שוכרים ממנו בשבת, ואחר כך מבטל אחד לחברו, והיחיד מותר (סעיף א); המבטל נשאר אסור, אלא אם כן חזר השני וביטל לו (משנה ברורה, ס״ק ז).
- מת בשבת: כל שכן שמבטל אחד לחברו (סעיף א); המפרשים חלוקים על המקרה שעליו נאמר (רמה 2).
- להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
9. שאלות הבנה
- מתי אין העכו״ם שאינו בביתו אוסר, לפי שתי הדעות שמביא המשנה ברורה מסימן שע״א (ס״ק ג)?
- מדוע אין אומרים שהעירוב, שהותר בתחילת השבת, הותר לכל השבת (משנה ברורה, ס״ק ד; מגן אברהם, ס״ק א)?
- מדוע אין השכירות לבדה מספיקה, וצריך גם ביטול (משנה ברורה, ס״ק ה; בית יוסף)?
- מדוע מותר לשכור בשבת (משנה ברורה, ס״ק ו; ט״ז, ס״ק א)?
- מי הוא „היחיד” המותר, ואיך יכול גם המבטל להיות מותר (משנה ברורה, ס״ק ז)?
להעמיק עוד
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שפ״ג)