✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שפ״ד · ב׳ סעיפים בשולחן ערוך
עכו״ם הנכנס לשם אכסנאות, ואנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים — להכיר ולהבין
סימן שפ״ד
עכו״ם אכסנאי אם מעכב
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שפ״ד: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים וסיכום.
נושא: עכו״ם אכסנאי — נכנס שלא ברשות, או ברשות, רגיל לבא או אינו רגיל — ואנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שפ״ד (ב׳ סעיפים בשולחן ערוך, בלי הגהת הרמ״א; סעיף אחד בשולחן ערוך הרב, הנלמד ברמה 4)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — שני סעיפי המחבר
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ״א — אין לו הגהה בסימן זה; שאלות המפרשים
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שפ״ד מכיל ב׳ סעיפים מהמחבר (רבי יוסף קארו), בלי הגהת הרמ״א. נושא הסימן, לפי כותרתו: עכו״ם אכסנאי אם מעכב. בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן סימן זה הוא סעיף אחד: מספוריו הם של רמה 4, לא של עמוד זה.
סעיף א
עכו״ם אכסנאי אם מעכב. ובו ב סעיפים:
עכו״ם הנכנס לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם ואם נכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום:
ביאור: עכו״ם שנכנס לשם אכסנאות [לא לקבוע שם דירתו, אלא לפי שעה — משנה ברורה, ס״ק א]: אם נכנס שלא ברשות — אינו אוסר לעולם; ואם נכנס ברשות [שהשאילו או השכירו לו חדר מיוחד להתאכסן שם — משנה ברורה, ס״ק ג]: אם הוא רגיל לבוא — אוסר מיד; ואם אינו רגיל — אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום.
מה אומר הסעיף:
- נכנס שלא ברשות — אינו אוסר לעולם: עכו״ם הנכנס לשם אכסנאות אם נכנס שלא ברשות אינו אוסר לעולם. «שלא ברשות» לאו דווקא, אלא שלא נכנס ברשות (משנה ברורה, ס״ק ב).
- נכנס ברשות ורגיל לבוא — אוסר מיד: ואם נכנס ברשות אם הוא רגיל לבא אוסר מיד. ברשות: שהשאילו או השכירו לו חדר מיוחד להתאכסן שם; המשנה ברורה מביא מהמגן אברהם שעכו״ם שיש לו חוב על הבית, ונכנס שלא ברשות בעד חובו, נקרא ברשות ואוסר — ויש מקילין בזה (ס״ק ג). רגיל: שרגיל לבוא תמיד להתאכסן שם, ועל ידי זה חשוב כקבוע, וצריך לשכור ממנו הרשות (ס״ק ד).
- אינו רגיל — אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום: ואם אינו רגיל אינו אוסר עד לאחר שלשים יום. עד זמן זה חשוב כאורח ואינו אוסר, כמו לעיל בסוף סימן ש״ע (משנה ברורה, ס״ק ה). הביאור הלכה מבאר שמדובר במי ששאל או שכר את המקום להתאכסן: אם רק נתארח אצלו, אינו אוסר לעולם, שהרי יכול לסלקו בכל עת (פרק 6).
סעיף ב
אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים בין בחזקה בין ברצון אם יש לבעלי בתים באותם מקומות שנכנסו העכו״ם כלים שאסור לטלטלם בשבת אינם אוסרים עליהם:
ביאור: אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים, בין בכוח בין ברצון: אם יש לבעלי הבתים, באותם מקומות שנכנסו בהם העכו״ם, כלים שאסור לטלטלם בשבת — אינם אוסרים עליהם [על בעלי הבתים].
מה אומר הסעיף:
- אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים, בין בכוח בין ברצון: אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים בין בחזקה בין ברצון. המשנה ברורה (ס״ק ו) מביא שהמפרשים הקשו: בסעיף א מבואר שהנכנס שלא ברשות אינו אוסר כלל. בתירוץ, ובנכנסים בחזקה, נחלקו המפרשים (פרק 6; רמה 2).
- אם יש להם שם כלים שאסור לטלטלם בשבת — אינם אוסרים: אם יש לבעלי בתים באותם מקומות שנכנסו העכו״ם כלים שאסור לטלטלם בשבת אינם אוסרים עליהם. שאז העכו״ם הזה אינו אצלו אלא כאורח לפי שעה, כמו לעיל בסימן ש״ע סעיף ב (משנה ברורה, ס״ק ח). כשאין לבעלי הבתים כלים כאלה באותם מקומות, המפרשים חלוקים (רמה 2, פרק 6; רמה 3, פרק 5). בעניין הכלים הנדרשים, ראה פרק 6.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
סימנים שפ״ב ושפ״ג עוסקים בעכו״ם הדר בחצר. סימן שפ״ד עוסק במי שנכנס לשם אכסנאות (סעיף א), ואחר כך באנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים (סעיף ב). הטור כותב בסימן זה: « כותי הנכנס בחצר לשם אכסנאות » (טור או״ח שפ״ד).
לסעיף א, הבית יוסף מביא כמקור את הירושלמי, שהביאוהו התוספות והרא״ש בפרק הדר: « ירוש׳ כתבוה התוס׳ והרא״ש בפ׳ הדר » (בית יוסף או״ח שפ״ד). לסעיף ב, הוא מביא תשובת הרשב״א: « השיב הרשב״א על שר א׳ ששלחו המלך עם פרשים לשמור העיר והפרשים נכנסו בבתי היהודים מהם בחזקה ומהם ברצון הבעלים » (בית יוסף או״ח שפ״ד). והטעם, כפי שהבית יוסף מביאו: « דקי״ל כר׳ יהודה דאמר אם יש שם תפיסת יד של בע״ה אינו אוסר » (בית יוסף או״ח שפ״ד).
השאלה היסודית: עכו״ם שאינו דר בחצר, אלא מתאכסן בה לפי שעה — האם הוא אוסר את הטלטול על היהודים הדרים בה? סעיף א משיב לפי אם נכנס שלא ברשות או ברשות, ובנכנס ברשות — לפי אם הוא רגיל לבוא או לא. סעיף ב עוסק באנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים: אינם אוסרים אם יש לבעלי הבתים, באותם מקומות, כלים שאסור לטלטלם בשבת.
מקומו בהלכות עירובין
במפתח של ספריא, הלכות עירובין בשולחן ערוך מתחילות בסימן שמ״ה. סימן שפ״ד בא אחרי סימן שפ״ג · 383, שכותרתו, בראש סעיף א שלו, « כשאין העכו״ם בבית אינו מעכב » (שו״ע או״ח שפ״ג:א), ולפני סימן שפ״ה · 385, שכותרתו, בראש סעיף א שלו, « דין צדוקי ומומר בעירוב » (שו״ע או״ח שפ״ה:א). המשנה ברורה מפנה כאן לסימן ש״ע (ס״ק ה ו-ח).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
כמה מושגים בונים את הסימן, לפי סדר הסעיפים:
מושגי היסוד של סימן שפ״ד:
- לשם אכסנאות — « ר״ל שלא נכנס לשם לקבוע שם דירתו אלא לפי שעה להתאכסן שם » (משנה ברורה שפ״ד ס״ק א).
- נכנס ברשות — « ר״ל שהשאילו או השכירו חדר מיוחד להתאכסן שם » (משנה ברורה שפ״ד ס״ק ג).
- רגיל לבא — « היינו שרגיל לבוא תמיד להתאכסן שם ועי״ז חשוב כקבוע וצריך לשכור ממנו הרשות » (משנה ברורה שפ״ד ס״ק ד).
- שלשים יום — « דעד זמן זה חשוב כאורח ואינו אוסר » (משנה ברורה שפ״ד ס״ק ה).
- כלים שאסור לטלטלם — בסעיף ב: « דתו הו״ל האי עכו״ם אצלו רק כאורח לפי שעה » (משנה ברורה שפ״ד ס״ק ח); וכשאין לבעלי הבתים כלים כאלה באותם מקומות, המפרשים חלוקים (רמה 2, פרק 6; רמה 3, פרק 5).
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | עכו״ם הנכנס לשם אכסנאות: נכנס שלא ברשות — אינו אוסר לעולם; נכנס ברשות — אם רגיל לבוא, אוסר מיד; ואם אינו רגיל, אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום. |
| ב | אנשי חיל המלך שנכנסו בבתי היהודים, בין בכוח בין ברצון: אם יש לבעלי הבתים, באותם מקומות, כלים שאסור לטלטלם בשבת — אינם אוסרים. |
לב הסימן: העכו״ם המתאכסן אינו אוסר אלא אם נכנס ברשות — מיד אם רגיל לבוא, ולאחר שלושים יום אם לא (סעיף א); ואנשי חיל המלך אינם אוסרים כשיש לבעלי הבתים, באותם מקומות, כלים שאסור לטלטלם בשבת (סעיף ב). ב«בין בחזקה» שבסעיף ב נחלקו המפרשים (פרק 6).
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
במשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) יש בסימן זה 9 ס״ק. הנה כולם, לפי הסדר: חמשת הראשונים על סעיף א, וארבעת הבאים על סעיף ב.
משנה ברורה (א) — (א) לשם אכסנאות - ר״ל שלא נכנס לשם לקבוע שם דירתו אלא לפי שעה להתאכסן שם:
משנה ברורה (ב) — (ב) שלא ברשות - לאו דוקא אלא ר״ל שלא נכנס ברשות:
משנה ברורה (ג) — (ג) נכנס ברשות - ר״ל שהשאילו או השכירו חדר מיוחד להתאכסן שם. כתב מג״א דעכו״ם שיש לו חוב על הבית ונכנס שלא ברשות בעד חובו מיקרי ברשות ואוסר ויש מקילין בזה:
משנה ברורה (ד) — (ד) רגיל לבוא - היינו שרגיל לבוא תמיד להתאכסן שם ועי״ז חשוב כקבוע וצריך לשכור ממנו הרשות:
משנה ברורה (ה) — (ה) עד לאחר שלשים יום - דעד זמן זה חשוב כאורח ואינו אוסר וכמו לעיל בס״ס ש״ע וע״ש מה שכתבתי בבה״ל:
משנה ברורה (ו) — (ו) בין בחזקה - הקשו המפרשים דהא בסעיף א' מבואר דשלא ברשות אינו אוסר כלל ותירצו דמיירי שמתאכסנים ע״פ דינא דמלכותא כמו שנהוג כשאנשי חיילים באים לעיר הפקידים קובעים מקומות בעד החיל בבתי העיר ובזה אפי' לא נתרצה הבעה״ב נמי אוסר דהפקיד יש לו רשות ע״ז מן המלכות וכנכנס ברשות דמי [ואם משנה הפקיד מחוק שנתן המלך והוא עושה בחזקה הרי הוא כשאר עכו״ם ואינו אוסר ובספר משכנות יעקב סי' קי״ב חולק לגמרי על פסק המחבר ודעתו דלגבי אנשי חיל תמיד ברשות בעלים קיימא ושמן עליו ובכל גווני אינו אוסר]:
משנה ברורה (ז) — (ז) כלים שאסור לטלטלם - עיין בה״ל:
משנה ברורה (ח) — (ח) אינם אוסרים וכו' - דתו הו״ל האי עכו״ם אצלו רק כאורח לפי שעה וכדלעיל בסי' ש״ע ס״ב:
משנה ברורה (ט) — (ט) עליהם - אבל אם אין לו תפיסת יד אוסר אם שהה יותר מלמ״ד יום אם אינו רגיל וכנ״ל:
לנוסח בספריא: משנה ברורה שפ״ד.
6. שיטת הרמ״א
בטקסט שמביאה ספריא (מהדורת מגיני ארץ), אין לרמ״א (רבי משה איסרליש) הגהה (הגה) בסימן זה. המפרשים דנים בשני סעיפי המחבר; הנה כמה מדבריהם, סעיף אחר סעיף.
בלי הגהת הרמ״א — שאלות המפרשים:
- סעיף א, מי שרק נתארח — הביאור הלכה, על «אינו אוסר עד לאחר שלשים», מבאר שמדובר במי ששאל או שכר את המקום להתאכסן: « דאם נתארח אצלו בעלמא מבלי שאלה או שכירות בודאי אינו אוסר לעולם מדיכול לסלוקי בכל עת ובכל שעה » (ביאור הלכה שפ״ד). ואחר כך הוא דן בקושיה שמקשים האחרונים מהגהת הרמ״א בתחילת סימן שפ״ב · 382.
- סעיף ב, «בין בחזקה» — המגן אברהם: « צ״ע דבס״א כ׳ דשלא ברשות אינו אוסר » (מגן אברהם שפ״ד ס״ק ב). בתירוץ נחלקו המפרשים (משנה ברורה, ס״ק ו; מגן אברהם, שם; רמה 2).
- סעיף ב, תנאי הכלים — הט״ז: « ותמה אני דדברי הרשב״א סתרי אהדדי » (ט״ז או״ח שפ״ד ס״ק א), שהרי המגיד משנה כתב משמו « דאם השאיל לו או השכיר ביתו לעכו״ם אינו אוסר דלא השאיל לו אדעתא דליאסר עליו » (ט״ז או״ח שפ״ד ס״ק א); ואם כן, מדוע יאסרו כאן אנשי החיל כשאין לבעלי הבתים כלים שם? ומסיים: « וצ״ע רב » (ט״ז או״ח שפ״ד ס״ק א). בטיב הכלים הנדרשים נחלקו המפרשים (רמה 2).
- חב״ד ← שולחן ערוך הרב, סימן שפ״ד, בסעיף אחד, במספור שלו; ב«נכנס ברשות» הוא כותב « שֶׁהִשְׂכִּירוּ אוֹ הִשְׁאִילוּ לוֹ חֶדֶר מְיֻחָד לַאֲכִילָה » (שו״ע הרב שפ״ד:א) (ראה רמה 4 — דעת הרב).
7. מקרים מעשיים מודרניים
המצבים שלהלן הם יישומים של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד קשור לדין שבסעיף שהוא נוגע בו.
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| עכו״ם מתאכסן לילות אחדים אצל אחד מן היהודים שבחצר | יישום של האתר, סעיף א: אם נכנס שלא ברשות — אינו אוסר לעולם; אם נכנס ברשות — שהשאילו או השכירו לו חדר מיוחד להתאכסן שם (משנה ברורה, ס״ק ג) — ואינו רגיל לבוא, אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום. אם רק נתארח אצלו, בלי שאלה או שכירות, אינו אוסר, לדעת הביאור הלכה (פרק 6). היעזר ברב שלך. |
| אותו עכו״ם בא להתאכסן בכל פעם שהוא עובר | יישום של האתר, סעיף א: נכנס ברשות ורגיל לבוא — אוסר מיד, וצריך לשכור ממנו הרשות (משנה ברורה, ס״ק ד). היעזר ברב שלך. |
למקרים מעשיים מדויקים: הסעיפים תולים את הדין, בין השאר, ברשות הכניסה, ברגילות לבוא ובמשך השהייה (סעיף א), ובכלים שבעלי הבתים משאירים באותם מקומות (סעיף ב); והמפרשים דנים בהיקפם (פרק 6). להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שפ״ד:
- עכו״ם שנכנס שלא ברשות לשם אכסנאות — אינו אוסר לעולם (סעיף א).
- נכנס ברשות: אם רגיל לבוא — אוסר מיד; ואם לא — אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום (סעיף א).
- אנשי חיל המלך, בין בכוח בין ברצון, אינם אוסרים אם יש לבעלי הבתים, באותם מקומות, כלים שאסור לטלטלם בשבת (סעיף ב); ב«בין בחזקה» נחלקו המפרשים (פרק 6).
- להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מהו «לשם אכסנאות», ומהו «נכנס ברשות» (סעיף א; משנה ברורה, ס״ק א וס״ק ג)?
- מדוע הרגיל לבוא אוסר מיד (משנה ברורה, ס״ק ד)?
- מדוע מי שאינו רגיל אינו אוסר אלא לאחר שלושים יום (משנה ברורה, ס״ק ה)?
- בסעיף ב, מדוע הכלים שאסור לטלטלם גורמים שאנשי החיל אינם אוסרים (משנה ברורה, ס״ק ח)?
- איזו קושיה מקשים המפרשים על «בין בחזקה», מסעיף א (משנה ברורה, ס״ק ו; מגן אברהם, ס״ק ב)?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שפ״ד)