✦ ❖ ✦ D A A T · L E V E L 3 — S Y N T H E S I S / R E V I E W ✦ ❖ ✦

Siman 131 — Kosher wine made on a non-Jew's premises

דין יין כשר שנעשה ברשות עובד כוכבים

A Jew came to make, in a non-Jew's cellar, a wine that will stay there and that still belongs to his host. Everything the three preceding simanim had built — the seal, the double seal, the key — stops working here, and for one reason only: the man who might touch it has nothing to fear. From this the siman draws a grid of cases whose conclusion is constant: here, only a presence guards
Structured review, ruling tables, rapid memorisation

Source: Shulchan Aruch, Yoreh De'ah קל״א — 2 seifim
Nosei kelim: ש״ך (Shach) · ט״ז (Taz) · פתחי תשובה · בית יוסף · טור
Compiled by: הרב יוסף חיים סממה · DAAT
For students who have mastered Levels 1 and 2
daattorah.com

📑 Plan of the synthesis

The axiom: it is not the lock that guards the wine
The 3 reflex questions: whose wine · where it is · who can see
Master table A — the full grid of seif 1
Master table B — the four equivalents of the public domain
The guard: יושב ומשמר and יוצא ונכנס
One Jew in the city, or many?
The deposit with another non-Jew, and כפוף תחת ידו
The התקבלתי receipt — the shift to siman 130
The seal within a seal: the machloket, and the three answers
Seif 2 — why the sea is safer than the cellar
The 6 golden rules
Mnemonic — the aid « מירתת »
The 5 classic pitfalls
Recap of the 2 seifim — one line each, and a final flash card

1. The axiom: it is not the lock that guards the wine

The starting point:

Simanim 128 to 130 had one silent constant: the wine belonged to the Jew. The non-Jew who came near it had nothing to gain and much to lose if caught. All the measures of guarding — the seal, the double seal, the key, the escort — did nothing but exploit that fear.

Siman 131 removes that constant. The wine is the non-Jew's own, and it rests in his cellar; the Jew has only produced it according to the rules so that it may be sold to Jews. The owner therefore loses nothing by being found out but a sale — and the spring of all the preceding measures slackens at a stroke.

« ישראל שעשה יינו של עובד כוכבים בטהרה כדי שיהא מותר לישראל » (שו״ע יו״ד קל״א:א).

The Rambam had already named the spring, two halakhot earlier, in the opposite case: « מִפְּנֵי שֶׁהָעַכּוּ״ם מְפַחֵד תָּמִיד וְאוֹמֵר עַתָּה יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ פִּתְאֹם וְיִמְצָא אוֹתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ » רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה א.

And for our case he states exactly the opposite: « שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן שֶׁל עַכּוּ״ם וּבִרְשׁוּתוֹ אֵינוֹ מְפַחֵד לְזַיֵּף וּלְהִכָּנֵס לַבַּיִת » רמב״ם הלכות מאכלות אסורות פרק י״ג הלכה ג.

The source	What it establishes	Consequence in the siman
The mishnah at the end of perek Rabbi Yishmael (עבודה זרה ס״א ע״א)	The criterion is the city and the door, not the vessel	The whole grid of seif 1
Rav Yosef: the window, the rubbish heap, the palm tree (עבודה זרה ס״א ע״א)	Whatever creates an unpredictable passage is equivalent to the street	The Mehaber's list
The baraita corrected by Rabbi Yochanan (עבודה זרה ס״א ע״ב)	A Jew living in the courtyard dispenses with key and seal	The first line of seif 1
The Sages against Rabbi Meir (עבודה זרה ס״א ע״ב)	In another courtyard, neither key nor seal suffices: a guard is needed	The prohibition despite two seals
Rava on the house of Parzak Rufila (עבודה זרה ס״א ע״ב)	A depositary dependent on the owner will cover for him	The כפוף תחת ידו

And the line that closes the perek gives the siman its single criterion: « אָמַר רָבָא: אִם נִתְפָּס עָלָיו כְּגַנָּב — חַמְרָא שְׁרֵי, וְאִי לָא — אָסוּר » (עבודה זרה ס״א ע״ב).

💡 The marker: every time the siman looks strict, ask what the owner would risk; every time it looks lenient, ask who could walk in unannounced. There is no other variable in the whole siman.

⚖ The phrase the Acharonim place over the whole siman

The Pitchei Teshuva rules out the most tempting error — thinking the question is settled by the law of acquisition: « דהכא אין הטעם משום דינא דקנין כמו במכירת חמץ ובכור והיתר שביתת בהמה דהכא הכל תליא במרתת » (פתחי תשובה יו״ד קל״א ס״ק א). הכל תליא במרתת — everything depends on the fear.

2. The 3 reflex questions

1. Whose wine is it? The non-Jew's so long as he can hold it back — that is, so long as nothing has been paid, or he has written no receipt. Then: siman 131. Otherwise: siman 130.

▼

2. Where is it? With the owner, with another independent non-Jew, or with another who depends on him. Three distinct regimes.

▼

3. Who can see? A Jew in the courtyard · Jews in the city plus a door onto the street · peddlers who may enter at any hour · nobody. Four answers, four requirements.

3. Master table A — the full grid of seif 1

Configuration	Requirement	Reason
A Jew lives in the courtyard (even if the non-Jew lives there too)	אפילו בלא חותם	Entry possible unannounced
Jews in the city + room opening onto the street	מפתח וחותם	Being seen is possible; the mark makes it useful
The same, after the fact (Rama)	חותם אחד	As in siman 130
Closed room, even with Jews in the city	יושב ומשמר	No one will see
A wholly non-Jewish city, even with an open room	יושב ומשמר	The street supplies no witness
Jewish peddlers able to enter at any hour	כישראל דרים שם	Unpredictability equals residence
Rubbish heap · window · palm tree facing the entrance	כפתוח לרשות הרבים	Each creates a passage
With another non-Jew, an independent one	מפתח וחותם	The depositary would be seized as a thief
With another non-Jew, dependent on the owner	כאלו הוא ברשות בעל היין	גומלין: he will cover for him
התקבלתי receipt and no more withholding	מפתח וחותם	The wine is the Jew's
Receipt written but the withholding continues	כאלו לא כתב	The fact belies the writing

💡 To remember: the only cell in the table where the Mehaber writes permitted with nothing is the neighbour's — and the only one where he writes forbidden regardless is the one where no one looks. The two extremes of the siman are two observations about people, not about objects.

4. Master table B — the four equivalents of the public domain

Element	Why it counts as the street	Limit
פתח פתוח לרשות הרבים	A passer-by may appear	With no Jews in the city it is worthless
אשפה	A rubbish heap draws people at any hour	—
חלון	One can see from the courtyard or the street	Rama: by day only, not at night
דקל של ישראל	It may be climbed without warning	Even with no fruit, on the lenient conclusion

The source is a single line of Rav Yosef: « אָמַר רַב יוֹסֵף: וְחַלּוֹן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי, וְאַשְׁפָּה כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי, וְדִיקְלָא כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמֵי » (עבודה זרה ס״א ע״א).

The Tur explains the palm tree and goes beyond the obvious reason: « לא מיבעיא אם יש בו פירות שירא הנכרי שמא יעלה עליו ללקט פירותיו » (טור יו״ד קל״א).

⚖ The Taz widens the reach of the opening

One might have thought, as in siman 128, that only what lies in the line of sight is protected. The Taz refuses it: « אבל הכא אמרינן חזקה לא נכנס כלל דמרתת שמא יראוהו נכנס ויוצא או יראוהו מן הדרך כניסתו ויציאתו » (ט״ז יו״ד קל״א ס״ק ד). It is not the act that would be seen, it is the entering — so the whole room is covered.

5. The guard: יושב ומשמר and יוצא ונכנס

The mishnah itself eases the requirement: « וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא יוֹצֵא וְנִכְנָס — מוּתָּר » (עבודה זרה ס״א ע״א).

By the same token the Shach explains why the neighbour suffices: « והישראל דר בחצר. דחשיב כמו שומר דסגי ביוצא ונכנס כן כתבו הפוסקים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ב).

⚖ The boundary: the announced absence

« ויוצא ונכנס. אע״פ ששהה זמן רב אם לא הודיעו שמפליג » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט). It is not the length that breaks the guarding, it is the announcement: once the non-Jew knows the guard will not return, the fear collapses.

6. One Jew in the city, or many?

Position	Requirement	Scope
Beit Yosef, Perishah	One Jew, even one other than the producer	A literal reading of the mishnah
Rashba, Ran	Several resident Jews	מירתת measured as probability
Shach, in practice	Strict where there is no loss; benefit permitted in all cases	Two thresholds

« אם דר ישראל. אפילו ישראל אחר ב״י ופרישה אבל דעת הרשב״א דאפילו בישראל זה לבדו דר בעיר אינו מתיירא מליכנס שם ומזייף ובעינן דוקא ישראלים רבים דרים שם » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ג).

« ויש להחמיר במקום שאין הפסד אבל בהנאה נראה דשרי אף שלא במקום הפסד » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ג).

💡 Pitfall: the number of Jews never redeems a closed door. The Shach notes it in a word: « אף על פי שישראל דר בעיר. ואפילו הרבה ישראלים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ח). The two conditions are cumulative; they do not replace one another.

7. The deposit with another non-Jew, and כפוף תחת ידו

The Mehaber permits it — but on a condition: « והוא שלא יהא עובדי כוכבים האחר כפוף תחת יד העובד כוכבים בעל היין » (שו״ע יו״ד קל״א:א).

The source is Rava's case: « אֲמַר לְהוּ רָבָא: אַדְּרַבָּה, אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר לָא חָיְישִׁינַן לְגוֹמְלִין, הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא מִירְתַת מִינֵּיהּ, אֲבָל הָכָא, כֵּיוָן דְּמִירְתַת מִינֵּיהּ — מְחַפֵּי עֲלֵיהּ זְכוּתָא » (עבודה זרה ס״א ע״ב).

Position	Deposit with a third party
Rosh, Rashba, Ran — and the Mehaber	Permitted with key and seal, if the third party is independent
Rambam, ch. 13	Every non-Jewish domain is one: a guard is required in both cases

The Beit Yosef rules explicitly: « ופסקו הרא״ש והרשב״א והר״ן ז״ל הלכה כת״ק אבל מדברי הרמב״ם בפרק י״ג נראה שפוסק כרשב״א ולענין הלכה נראה דנקיטין כהרשב״א והרא״ש והר״ן » (בית יוסף יו״ד קל״א).

8. The התקבלתי receipt — the shift to siman 130

« ואם כתב העובד כוכבים לישראל התקבלתי אם כשיבא ישראל להוציאו אינו מעכב עליו הרי הוא כיינו ומותר במפתח וחותם » (שו״ע יו״ד קל״א:א).

The counter-case is in the mishnah itself: « אֲבָל אִם יִרְצֶה יִשְׂרָאֵל לְהוֹצִיא וְאֵינוֹ מַנִּיחוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת מְעוֹתָיו, זֶה הָיָה מַעֲשֶׂה בְּבֵית שְׁאָן וְאָסְרוּ » (עבודה זרה ס״א ע״א).

⚖ What does not count as a receipt

« דוקא כ׳ לו התקבלתי או שזקפו עליו במלוה הא לאו הכי אפילו קנאו ממנו בפני עדים כדרך מקחן של עובדי כוכבי׳ שלא יוכל א׳ מהם לחזור המקח אסורים » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק י״ג). A contract, even an irrevocable one, does not suffice: the receipt is needed, or the conversion of the price into a debt.

⚖ Partial payment

« ולא פרע לו מעות. היינו שלא פרע לו כלום אבל אם פרע לו מקצת בענין שיש לישראל חלק ביין » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק א). As soon as the deposit gives the Jew a real share in the wine, one leaves siman 131.

9. The seal within a seal: the machloket, and the three answers

Position	The double seal here	Practical outcome
Baal haTerumot, Rabbenu Tam	Permits in every case	The double seal stands in for a guard
Rosh, Rashba, Ran, Rambam, Geonim	Permits nothing, however many	A guard is obligatory
Rama	Benefit yes, drinking no	The position followed in practice
Bach, and the Shach where the loss is substantial	As far as drinking	Only בהפסד מרובה
Taz	No drinking; buying it outright to resell, yes	Tightens the Rama's leniency

« ויש מי שאומר שבחותם תוך חותם מותר בכל ענין » (רמ״א יו״ד קל״א:א).

« ויש לסמוך עליו להתירו בהנאה אבל לא בשתייה » (רמ״א יו״ד קל״א:א).

The Beit Yosef reports the opposing camp in the firmest terms: « וכתב הרשב״א בתשובה שכך היא הסכמת הגאונים והר״מ והרא״ש שיינו של נכרי שטיהרו ישראל ונתנו בחצר שהנכרי דר שם אין לו תקנה ואפי׳ בכמה חותמות אלא כשישראל יושב ומשמר » (בית יוסף יו״ד קל״א).

⚖ The Shach's two concessions

« ומכל מקום בהפסד מרובה אפשר דיש להתיר בשתיה וכדברי הב״ח » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ו) — and, for all three simanim at once: « ודע דבכל הסימן וכן בכל סימן קכ״ט וק״ל דחיישינן שמא נגע בו עובד כוכבים היינו דוקא במקום דאיכא למיחש שמא נגע בו לשתות או להחליף או לשום הנאה אחרת » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ו).

10. Seif 2 — why the sea is safer than the cellar

« עובדי כוכבים שקונים יין מישראל ומחתימין אותו חותם בתוך חותם ומוליכין אותו כמה ימים בספינה לבדם מותר » (שו״ע יו״ד קל״א:ב).

The reason comes from the Tur, in the name of Rabbenu Tam: « אבל כשמוליך יין למרחוק בטורח גדול והוצאה מרובה וגם קנה אותו חש לטרחו ולהוצאתו ולא יזייף » (טור יו״ד קל״א).

⚖ Two Acharonic refinements

The Bach holds to the letter of the seif: « וכתב הב״ח דאע״ג דמדינא להט״ו אין חילוק בין חותם א׳ לב׳ חותמות מכל מקום לא שרי הכא אלא בחב״ח כדמשמע בתוספות » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק ט״ז). And the Noda BiYehuda, reported by the Pitchei Teshuva, generalises the reason without daring to make it a rule: « אבל היכא שהעובד כוכבים משלם שכר השמירה חושש להפסד הוצאותיו ושפיר מרתת » (פתחי תשובה יו״ד קל״א ס״ק ה).

The Rama adds to seif 2 the case of partnership: « אם יש על היין עוד חותם אחד הוי חותם בתוך חותם כמו שנתבאר לעיל סימן ק״ל ולא חיישינן לשותפות העובד כוכבים » (רמ״א יו״ד קל״א:ב).

And the Shach gives the reason: « דהכא שאני דכיון דאית לישראל שותפות בעובד כוכבים מרתת ונתפס עליו כגנב » (ש״ך יו״ד קל״א ס״ק י״ח).

11. The 6 golden rules

A seal is not a barrier, it is a mark. Its force comes from the eye that will read it, not from its strength.
The owner fears nothing. Where the wine belongs to the man who might touch it, no closure replaces a watching eye.
An unpredictable presence is worth more than two seals. The Jewish neighbour dispenses with everything; an announced absence cancels everything.
City and door are cumulative. Neither Jews without an open door, nor an open door without Jews.
The receipt changes the siman. התקבלתי plus the absence of withholding move the case from 131 to 130.
What one has paid for, one does not spoil. Seif 2 and the Noda BiYehuda both draw the same conclusion from investment.

12. Mnemonic — the aid « מירתת »

Letter	Key word	What it recalls
מ	מפתח	The key — first of the two guarantees, and the only one the Taz accepts alone after the fact
י	ישראל דר בחצר	The neighbour, who dispenses with everything
ר	רשות הרבים	The door, the window, the rubbish heap, the palm tree
ת	התקבלתי	The receipt, which shifts the siman
ת	תוך חותם	The double seal — and the one place in the block where it fails

Five letters, five doors. If none of them is passed, the guard remains — and nothing else.

13. The 5 classic pitfalls

Transposing siman 130 to here. Two seals suffice there and fail here. The Taz says it in one line: « שאין עובד כוכבים מרתת מליגע כיון שהוא שלו מה שאין כן ביין של ישראל ברשות עובד כוכבים דמותר בחת״ח או בחותם אחד בדיעבד דמרתת טפי » (ט״ז יו״ד קל״א ס״ק ג).
Thinking the contract suffices. The Shach expressly rules out an irrevocable sale with no receipt (s.k. 13).
Counting Jews without looking at the door. The two conditions are cumulative (s.k. 8).
Relying on a deposit with a third party without checking his independence. A subordinate depositary is equivalent to the owner himself.
Extending seif 2 to seif 1. The leniency of the voyage rests on an investment, not on a closure; the Bach keeps its strict letter.

14. Recap of the 2 seifim — one line each, and a final flash card

Seif	Content in one line
1	A non-Jew's wine made kosher and left with him: permitted with no seal if a Jew lives in the courtyard; key and seal if Jews live in the city and the room opens onto the street (a single seal after the fact); otherwise a guard is obligatory even with two seals — and a guard who comes and goes suffices. With another, independent non-Jew: key and seal. Peddlers, rubbish heap, window and palm tree widen the criterion; the התקבלתי receipt moves the wine under the regime of siman 130. Rama: on one view two seals would permit in every case — one relies on it for benefit, not for drinking.
2	Non-Jews who buy a Jew's wine, seal it with a double seal and carry it alone for several days by sea: permitted, for they have invested too much to spoil it. Rama: in a partnership where the key is with the Jew, one further seal makes a double seal and the non-Jew's partnership is no cause for concern.

Seif

Content in one line

A non-Jew's wine made kosher and left with him: permitted with no seal if a Jew lives in the courtyard; key and seal if Jews live in the city and the room opens onto the street (a single seal after the fact); otherwise a guard is obligatory even with two seals — and a guard who comes and goes suffices. With another, independent non-Jew: key and seal. Peddlers, rubbish heap, window and palm tree widen the criterion; the התקבלתי receipt moves the wine under the regime of siman 130. Rama: on one view two seals would permit in every case — one relies on it for benefit, not for drinking.

Non-Jews who buy a Jew's wine, seal it with a double seal and carry it alone for several days by sea: permitted, for they have invested too much to spoil it. Rama: in a partnership where the key is with the Jew, one further seal makes a double seal and the non-Jew's partnership is no cause for concern.

Question	Answer in a word
What guards the wine?	מירתת
How is it measured?	נתפס עליו כגנב
What is a Jewish neighbour worth?	כשומר, וסגי ביוצא ונכנס
What is a double seal worth here?	להנאה כן, לשתייה לא
What changes the siman?	התקבלתי
Why is the sea permitted?	חש לטרחו ולהוצאתו

⚖ The reflex in 3 questions

Can the seller still hold the wine back? If yes → siman 131; if no → siman 130.
Can anyone walk in unannounced? If yes → material means suffice; if no → a presence is needed.
Is it a matter of drinking or of selling? The siman does not use the same threshold for both — that is the decision structure of the Shach and the Rama.

🎓 Recap of the study path

Level	Content	Gain
🌱 Level 1 — Base	Text of the 2 seifim, translation, step-by-step explanation	Overall understanding
⚡ Level 2 — Lamdan	The chakira of the seal, the status of the neighbour, גומלין between the Rambam and the Rosh, and the Taz's ט״ס	In-depth study
✨ Level 3 — Synthesis	Two master tables, the Shach's thresholds, golden rules, mnemonic, pitfalls, recap of the seifim	Practical mastery + review
📜 Level 4 — Halakha lema'asse	The practical ruling according to the ש״ך, the ט״ז and the פתחי תשובה	Contemporary application

💡 Suggested next steps:

Reread Siman קל״א in the original Shulchan Aruch (Hebrew) with the ש״ך and the ט״ז
Study the neighbouring simanim: 130 (sealing the wine, one seal, two seals) and 132 (deriving no benefit from yayin nesekh)
Go back to Siman 129, the source of the rule about the announced absence that the Shach applies here
Read the sugya at the end of perek Rabbi Yishmael in tractate Avodah Zarah
Discuss personal cases with a Rav — halakha lema'asseh is decided with a Rav

📖 Sources of this siman on Sefaria:

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · הרב יוסף חיים סממה
תלמיד חכם · מעביר שיעורים בהלכה ובחסידות
סימן קל״א · Level 3 — Synthesis / Review · דין יין כשר שנעשה ברשות עובד כוכבים
daattorah.com