חמישה סעיפים, ושתי שאלות. הראשונה: מה עושים בלשון הנשמעת לשני פנים — האחד מקיים את הנדר והאחר אינו מקיימו? משיב השולחן ערוך שתופסים אותה לחומרה, אבל שהמפרש נאמן — אלא אם כן כבר קבע מנהג מקומו את המשמע. והשנייה: מה חייב מי שעבר על נדרו ובא להתירו? הסימן מחלק בין נדר דאורייתא לנדרים שבפרק זה, נותן לקנס תקרה של שלושים יום, ומתיר מיד בנדר שאי אפשר לעמוד בו. (שולחן ערוך יורה דעה ר״ח — ה׳ סעיפים)
סתם נדרים להחמיר כיצד אמר פירות אלו כבשר מליח או כיין נסך שיש במשמעו מליח של קדשים או יין נסך לשמים שהוא נדר שהרי הוא מתפיס בדבר הנדור
סתם נדרים להחמיר… שהרי הוא מתפיס בדבר הנדור. הסימן נפתח בדינו ומיד נותן את טעמו: אין נדר ההשוואה שווה אלא כערכו של הדבר שמשווים אליו.
שולחן ערוך יורה דעה ר״ח:ארמה 01
חמשת הסעיפים בלשון המקור, עם ביאור ופירוק פסקה אחר פסקה: הדין שהסימן נקרא על שמו ומקרה האב, מנגנון ההתפסה, נאמנות המפרש, לשון המקום, ארבעת החוזרים בהם, קנס הימים ותקרתו, הנידוי, והשבועה על הנישואין. שלושים ושבע הכניסות של נושאי הכלים — ש״ך, ט״ז, באר היטב, פתחי תשובה, נקודות הכסף — כל אחת בפני עצמה.
📖 ללמודרמה 02
עיון: שתי קריאות הרא״ש בסתם ופירושם ותימת הש״ך על הבית יוסף בדעת הרמב״ם; הב״ח נגד המחבר בשאלת עם הארץ; קושיית הרוב ושתי התשובות — של הש״ך מן הפרישה, ושל הט״ז מקידושין; הגהת פרישה, הש״ך והחוות יאיר בתלמיד חכם; חרטה או פתח; שלושים היום ו״אין להקל״ של הש״ך; סתירת הנידוי וחילוק הריב״ש; ומדרגת החרם.
📖 ללמודרמה 03
טבלת חמשת הסעיפים פסקה אחר פסקה, אקסיומת ההתפסה, שלוש שאלות הרפלקס, טבלת ארבעת מצבי הנאמנות, טבלת קנס הימים, חמש המחלוקות הפתוחות שבנושאי הכלים, אוצר המילים, כללי הזהב והמכשולים הרגילים.
📖 ללמודרמה 04
ההלכה למעשה לפי הש״ך, הט״ז, הבאר היטב והפתחי תשובה, ואחריה מקרים בני זמננו: נוסח התחייבות בעל שני פנים, לחזור בו אחר מעשה, מי שעבר ומבקש התרה, התחייבות ציבורית שנתקבלה בחרם, ושבועה הנוגעת בנישואין. הערה: אדמו״ר הזקן לא כתב שולחן ערוך על יורה דעה — רמת פסק היא, ולא ״דעת הרב״.
📖 ללמודשכאשר לשון נדר נשמעת לשני פנים ולא פירש כלום — תופסים את הפן המקיים את הנדר. כך אומר הסעיף, ומיד נותן את טעמו:
« סתם נדרים להחמיר כיצד אמר פירות אלו כבשר מליח או כיין נסך שיש במשמעו מליח של קדשים או יין נסך לשמים שהוא נדר » (שו״ע יו״ד ר״ח:א)
« שהרי הוא מתפיס בדבר הנדור » (שו״ע יו״ד ר״ח:א)אין נדר ההשוואה חל אלא אם כן הדבר שנקב בו דבר הנדור הוא — דבר שנאסר בדיבורו של אדם. והתפסה בדבר שאסרתו תורה אינה עושה כלום. להנהגה למעשה — שאל את רבך.
הן, ואף בלא צורך בהתרה:
« ואם הוא אומר שדעתו כבשר מליח ויין נסך של עבודת כוכבים נאמן » (שו״ע יו״ד ר״ח:א)
« ואין צריך שאלה ואפי׳ הוא עם הארץ » (שו״ע יו״ד ר״ח:א)אין החומרה חזקה נגדו: כלל פירוש לשתיקה היא. אלא שהב״ח חולק על היתר זה ומצריך התרה אף כאן; והש״ך מקיים את המחבר. להנהגה למעשה — שאל את רבך.
שוב אין הצהרתו שוקלת. זו הפסקה האחרונה שבסעיף א, והש״ך מדייק שהיא פועלת לשני הצדדים:
« ואם רוב אנשי המקום קורים לבשר מליח של קדשים בשר מליח סתם וליין נסך לשמים יין [נסך] סתם אינו נאמן: » (שו״ע יו״ד ר״ח:א)
« וה״ה להקל כגון שהרוב קורין לבשר מליח של עבודת כוכבי׳ בשר מליח סתם וכן ליי״נ של עבודת כוכבי׳ יי״נ סתם הולכין להקל וכן ברמב״ם פ״ב: » (ש״ך יו״ד ר״ח ס״ק ד)אם רוב המקום נוקטים את הלשון במשמע המקל — הולכין להקל. אין המדד חומרה אלא מנהג — והמנהג עובדה הוא, ומתבררת. להנהגה למעשה — שאל את רבך.
תלוי במדרגת הנדר, וכאן חלוקים הפוסקים בגלוי:
« אבל הנודר נדר גמור דאורייתא ועבר עליו (במזיד) קונסין אותו ואין מתירין לו אלא א״כ ינהוג איסור כימים שעבר עליו ונהג בו היתר » (שו״ע יו״ד ר״ח:ב)
« במה דברים אמורים שצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר בימים מועטים אבל במרובים דיו ל׳ יום: » (שו״ע יו״ד ר״ח:ג)
« ואם כן כיון דכל הני רבוותא אוסרין וכן הראב״ד והריב״ש וכמבואר בב״י אין להקל: » (ש״ך יו״ד ר״ח ס״ק י״ג)בנדרים שבפרק זה — אין קנס. בנדר דאורייתא שנעבר במזיד — צריך לנהוג איסור כימים שנהג היתר; והסעיף נותן תקרה של שלושים יום, אלא שהש״ך, בשם התוספות, הרא״ש, הראב״ד והריב״ש, כותב אין להקל. מחלוקת גלויה היא: שאל את רבך.
הסימן צופה זאת במפורש, ומתיר מיד:
« ואם יש מכשול בדבר כגון שנדר בדבר שאינו יכול ליזהר בו כגון שאסר עליו כל הפירות שבעולם חוץ מדגן ועבר עליו מתירין לו מיד » (שו״ע יו״ד ר״ח:ב)
« ואין קונסין אותו לנהוג איסור כימים שעבר עליו כדי שלא יבא לידי מכשול » (שו״ע יו״ד ר״ח:ב)והטעם אמור במפורש: כדי שלא יבא לידי מכשול. אלא שהגהת הרמ״א מצמצמת — אם רואה החכם שיוכל לעמוד על עצמו, חוזר הקנס למקומו — והש״ך מוסיף שהרוצה להתיר כדי לעבור אינו מותר לדעת יש אומרים. להנהגה למעשה — שאל את רבך.