השולחן ערוך (סימן רנ״ג) מתיר להשאיר תבשיל על האש בכניסת השבת (שהייה) ולהחזירו בשבת (חזרה) כאשר אין חשש שמא יחתה בגחלים: תבשיל מבושל כל צורכו, מקור חום גרוף וקטום (שהוסרו או כוסו הגחלים), קדרה עודנה רותחת, אחוזה ביד, על דעת להחזירה, ומונחת על גבה ולא לתוכה.
הרמ״א מוסיף שנהגו להקל בחזרה בתנורים שלנו, ובשהייה די בבישול כמאכל בן דרוסאי לדעת המקילים. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
סימן רנ״ג עוסק בשני מעשים נפרדים: להשאיר את הקדרה על האש בערב שבת (שהייה) ולהחזירה בשבת לאחר שהוסרה (חזרה). החשש היסודי אחד הוא: שמא יחתה בגחלים. חשש זה מסתלק כאשר התבשיל מבושל כל צורכו והמקור גרוף וקטום (הוסרו או כוסו הגחלים) — מה שמגשימה כיום פלטה בלי וסת חום. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
בליל שבת החמין מבעבע על הפלטה; בצהרי היום מרימים את הקדרה כדי להתכבד, ואז רוצים להשיבה למקומה. שני מעשים, שתי שאלות. הן נראות מודרניות מאוד — פלטה, תנור במצב שבת, סיר טמון — אך השולחן ערוך כבר קבע בהן הלכה, בסימן רנ״ג שבהלכות שבת (אורח חיים), בדברו על הכירה והתנור.
מה אומר השולחן ערוך בסימן רנ״ג?
המחבר (רבי יוסף קארו) מקדיש חלק מן הסימן לחזרה — להשיב את הקדרה בשבת:
כִּירָה שֶׁהִיא גְּרוּפָה וּקְטוּמָה וְנָטַל הַקְּדֵירָה מֵעָלֶיהָ — אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת מוּתָּר לְהַחֲזִירָהּ כָּל זְמַן שֶׁהִיא רוֹתַחַת, וְלֹא הִנִּיחָהּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְדַוְקָא עַל גַּבָּהּ, אֲבָל לְתוֹכָהּ אָסוּר.
"כירה שהיא גרופה וקטומה, ונטל את הקדרה מעליה — אפילו בשבת מותר להחזירה כל זמן שהיא רותחת, ובלבד שלא הניחה על גבי קרקע. ודווקא על גבה — אבל לתוכה אסור." (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ג.)
הסימן פותח למעשה בשהייה (סעיף א׳) ומפרט אחר כך את החזרה (סעיף ב׳) ואת דיני הטלטול בשבת. חוט השני אחד: להסיר את החשש שמא יחתה בגחלים.
שתי השאלות: שהייה וחזרה
| המעשה | משמעו | מתי? |
|---|---|---|
| שהייה | להשאיר את הקדרה על האש בערב שבת כדי שתמשיך להתחמם בשבת | לפני שבת |
| חזרה | להשיב על מקור החום קדרה שהוסרה ממנו | בשבת |
| הטמנה | לעטוף את הקדרה בחומר מבודד (נידונה בסימן רנ״ז) | לפני / בשבת |
שלושת צירי השהייה
1. שמא יחתה — החשש להבעיר
המנוע של כל הסימן: חוששים שמא כדי לזרז בישולו של תבשיל שלא נגמר, יבוא האדם לחתות בגחלים — מלאכה האסורה בשבת. במקום שחשש זה בטל, השהייה חוזרת להיתרה.
2. גרוף וקטום — הוסרו או כוסו הגחלים
גריפת הגחלים (גרוף) או כיסוין באפר (קטום) ממעיטה את החום ומסמנת שאין דעתו לחתות. במכשיר בן זמננו, פלטה בלי וסת חום מתכוונן — שאי אפשר להגביר את חומה — ממלאת תפקיד זה.
3. מצב התבשיל
תבשיל מבושל כל צורכו שרק יורע לו אם יישאר על האש — או תבשיל חי לגמרי שמניחו לְמחר — אינו מדרבן לחתות. הביניים (מבושל למחצה, או מבושל שעוד ישתבח) הוא שדורש גרוף וקטום.
חמשת תנאי החזרה
כדי להחזיר קדרה בשבת, המחבר והרמ״א מציבים יחד חמישה תנאים:
| # | התנאי | מדוע |
|---|---|---|
| 1 | מקור גרוף וקטום | שאם לא כן נחשד שרוצה לחתות |
| 2 | הקדרה עודנה רותחת | שאם לא כן הוי בישול מחדש |
| 3 | אחוזה ביד, לא הונחה על הקרקע | המעשה צריך להישאר רצוף |
| 4 | על דעת להחזירה מתחילה | שלא "ניתק" את הקשר עם האש |
| 5 | על גבה ולא לתוכה, ותבשיל מבושל כל צורכו | "לתוכה" אסור אף על גרוף וקטום |
ספרדים ואשכנזים: דיוק הרמ״א
המחבר פוסק בתחילה כדעת החכמים: להשאיר תבשיל שאינו מבושל כל צורכו צריך גרוף וקטום. הרמ״א (רבי משה איסרליש, לבני אשכנז) מסיים "ונהגו להקל כסברא האחרונה" — שנהגו כדעת המקילים: די שהתבשיל הגיע לכלל מאכל בן דרוסאי (בישול למחצה). עוד הוא מביא שנהגו להקל בחזרה בתנורים שלנו, שדינם ככירה, אף אם הניח את הקדרה על גבי קרקע — כל זמן שלא נצטננה.
המנהגים נבדלים אפוא בין הקהילות — ומכאן חשיבות הידיעה של מנהגך.
יישום בן זמננו: פלטה, תנור במצב שבת, סיר טמון
- הפלטה (בלעך): בלי וסת חום, ובמידת הצורך מכוסה בפח, היא מקבילה למקור גרוף וקטום — ומכאן ההקלה בשהייה ובחזרה של תבשיל מבושל.
- התנור במצב שבת: הסימן מזכיר שהתנור חמור מן הכירה; "מצב שבת" בא בדיוק לנטרל כל וסת.
- הסיר החשמלי (slow cooker): לפי מבנהו (גוף חימום מכוסה, אין וסת נגיש), כמה פוסקים מקרבים אותו לכירה גרופה וקטומה — עם דיוקים חשובים.
פוסקים בני זמננו נשענים על מסגרת זו כדי לדון במכשירים שלנו — עם הבדלים לפי המנהג, סוג הפלטה ומצב בישולו של התבשיל.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. כדי לדעת אם הפלטה שלך, התנור או הסיר כשרים לשימוש — לפי קהילתך ומצבך — שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
האם מותר להשאיר תבשיל על הפלטה לפני כניסת השבת?
סימן רנ״ג מתירו (שהייה) כשאין חשש שיחתה: תבשיל מבושל כל צורכו, או מקור גרוף וקטום. פלטה בלי וסת נחשבת כגרוף וקטום. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
האם מותר להחזיר קדרה על הפלטה בשבת?
זו החזרה. היא מותרת על גרוף וקטום בחמישה תנאים: תבשיל מבושל, קדרה רותחת, אחוזה ביד, על דעת להחזירה, ומונחת על גבה ולא לתוכה. המנהגים נבדלים — שאל את הרב שלך.
מהו גרוף וקטום?
מקור שהוסרו ממנו הגחלים (גרוף) או שכוסו באפר (קטום), ובכך מסתלק החשש שמא יחתה. פלטה בלי וסת, מכוסה בפח, ממלאת תפקיד זה כיום. למעשה — שאל את הרב שלך.
ללמוד את סימן רנ״ג לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.