השולחן ערוך (סימן רנ״ב) מתיר להתחיל בערב שבת, סמוך לחשיכה, מלאכה שתיגמר מאליה בשבת, לפי שאין אדם מצווה על שביתת כליו (שביתת כלים) — והלכה כבית הלל.
שני סייגים מגבילים זאת: אין אש שאפשר לחתות בה (שמא יחתה), אין קדרה שאינה טוחה בטיט שאפשר להגיס בה (שמא יגיס). למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
מותר להתחיל בערב שבת מלאכה הנגמרת מאליה בשבת — לשרות, להשרות, לכבוש, להשקות — לפי שלבית הלל הכלים הדוממים אינם צריכים "לשבות" בשבת (שביתת כלים). הסייגים: אין התערבות אדם בשבת, אין בישול פעיל (שמא יחתה / שמא יגיס), וזהירות בהשמעת קול ובמה שנראה בפרהסיה (מראית עין). למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
אתם מפעילים את מכונת הכביסה בערב שבת: היא מכבסת, סוחטת ונעצרת… בעיצומה של שבת. האם מותר? השאלה נראית מודרנית לחלוטין, אך השולחן ערוך כבר עוסק בה, בסימן רנ״ב שבהלכות שבת (אורח חיים). מדובר שם על שריית דיו, הלבנת פשתן בתנור, טעינת המכבש, פתיחת המים אל הגינה — והסברה חלה ישירות על מכונותינו האוטומטיות.
מה אומר השולחן ערוך בסימן רנ״ב?
המחבר (רבי יוסף קארו) פותח את הסימן בהיתר עקרוני:
מוּתָּר לְהַתְחִיל בִּמְלָאכָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁיכָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְגָמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְהִיא נִגְמֶרֶת מֵאֵלֶיהָ בְּשַׁבָּת.
"מותר להתחיל במלאכה בערב שבת סמוך לחשיכה, אף על פי שאינו יכול לגומרה מבעוד יום, והיא נגמרת מאליה בשבת." (שולחן ערוך אורח חיים סימן רנ״ב סעיף א׳.)
ובאים דוגמאות: לשרות דיו וסממנים, לתת פשתן בתנור שיתלבן, לטעון את מכבש השמן והיין, לפתוח מים אל הגינה. הצד השווה: תהליך אוטונומי, שאינו דורש עוד את יד האדם משהותחל. שלושה מושגים מבארים מדוע מותר — והיכן הגבולות.
שלושת המושגים המרכזיים
1. שביתת כלים — שביתת הכלים
הסוגיה היסודית (ביצה ט"ז ע"ב) מעמידה את בית שמאי, המחייבים שאף כליו של יהודי "ישבתו" בשבת, מול בית הלל, שלדעתם רק היהודי ומי שתלוי בו (אדם, בהמה) שובתים — לא הכלים הדוממים. הלכה כבית הלל.
תוצאה: תהליך מכני שהתחיל בערב שבת יכול להמשיך מאליו בשבת, כלשון הסימן: אֵין אָדָם מְצֻוֶּה עַל שְׁבִיתַת כֵּלִים — "אין אדם מצווה על שביתת כליו".
2. שמא יחתה / שמא יגיס — שני הסייגים
שמא יחתה: אם הקדרה על האש, חוששים שהיהודי יחתה בגחלים בשבת כדי להחיש את הבישול. שמא יגיס: אף שאינה על האש, אם אינה טוחה בטיט, חוששים שיגיס בה, שכן המגיס בקדרה חייב משום מבשל.
לפיכך צמר בקדרה טוחה בטיט ושאינה על האש מותר, ואילו כל הנוגע לבישול פעיל אסור.
3. קציצה — מחיר קצוב עם האומן הגוי
הסימן (סעיף ב׳) מתיר למסור בגדים לכובס גוי או עורות לעבדן סמוך לחשיכה, ובלבד שקצץ עמו דמים (קציצה), שהמלאכה תיעשה בביתו, ובלא שיבקש ממנו לעבוד בשבת. מכוח הדמים הוא פועל אַדַּעְתָּא דְנַפְשֵׁיהּ — לטובת עצמו, ולא כשלוחו של הישראל (אותה סברה כסימן רמ״ז).
מקרי הסימן (סעיפים א׳–ז׳)
| סעיף | המצב | מה אומר המקור |
|---|---|---|
| א׳ (1) | לשרות, להלבין, לפרוס מצודות, לטעון קודם חשיכה | מותר אם התהליך אוטונומי; אסור אם אש (יחתה) או קדרה שאינה טוחה (יגיס) |
| ב׳ (2) | בגדים לכובס / עורות לעבדן גוי | מותר בקציצה, בביתו, בלא בקשה מפורשת לשבת |
| ג׳ (3) | מלאכה הידועה כ"של יהודי" הנעשית בפרהסיה | "טוב להחמיר" — מפני מראית עין |
| ד׳ (4) | ללבוש בשבת בגד שגמרו הגוי | מחבר: מותר (אדעתא דנפשיה); רמ״א: להמתין בכדי שיעשה |
| ה׳ (5) | השקיה, מכבש, רחיים, מוגמר, שעורים לשרות | מותר — הכלי פועל מאליו (אין שביתת כלים) |
| ו׳ (6) | לצאת סמוך לחשיכה במחט או בקולמוס | אסור — שמא ישכח ויוציא בשבת (תפילין מותר) |
| ז׳ (7) | למשש בבגדיו קודם השבת | מצוה — שלא יוציא דבר אסור בשבת |
עמדת הרמ״א: קול ושעון
הרמ״א (רבי משה איסרליש) מוסיף זהירות בהשמעת קול: על הרחיים הטוחנות בשבת הוא מביא דעה מחמירה ("שמא יאמרו: רחיים של פלוני טוחנות בשבת") לכתחילה, אך מתיר להקל בהפסד. אך על שעון המשקולת המשמיע קול לשעות:
וּמוּתָּר לְהַעֲמִיד כְּלִי מִשְׁקוֹלֶת שֶׁקּוֹרִין זייגר מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁמַּשְׁמִיעַ קוֹל לְהוֹדִיעַ הַשָּׁעוֹת בְּשַׁבָּת, כִּי הַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁדַּרְכָּן לְהַעֲמִידוֹ מֵאֶתְמוֹל.
"ומותר להעמיד כלי משקולת שקורין 'זייגר' מערב שבת, אף על פי שמשמיע קול להודיע השעות בשבת, כי הכל יודעים שדרכן להעמידו מאתמול." (הגהת הרמ״א שם.)
מכאן העיקרון: כשהכל יודעים שהמנגנון הופעל קודם השבת, אין מראית עין.
יישום בן זמננו: מכונת כביסה, שעוני שבת, מכונות
עתה מובן מדוע סימן "עתיק" זה מדבר ישירות על מכשירינו:
- מכונת הכביסה או המדיח שהופעלו בערב שבת? יסוד שביתת כלים (בית הלל) מתיר, ובלבד שאין צורך בהתערבות בשבת — ובכפוף להשמעת קול הנשמעת ולמראית עין.
- רובוט בישול מתוכנת שיבשל בשבת? בעייתי הרבה יותר: הבישול האוטומטי נוגע לשמא יגיס ולמבשל. זהו מקרה לשאול בו רב.
- שעוני השבת (אור, חימום) ממשיכים בדיוק את הגיון ה"זייגר": המנגנון מכוון לפני שבת ופועל מאליו.
פוסקים בני זמננו נשענים על מסגרת זו כדי לדון במכונות האוטומטיות, עם דיוקים לפי הקול, הבישול האפשרי ונוכחות התערבות ידנית.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. כדי לדעת אם המכשיר או התהליך שלך מותר — לפי הדגם, הקול וקהילתך — שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
האם מותר להפעיל מכונת כביסה בערב שבת שתעבוד בשבת?
הסימן מתיר להתחיל מלאכה הנגמרת מאליה בשבת, שכן לבית הלל אין אדם מצווה על שביתת כליו (שביתת כלים). סייגים: אין התערבות בשבת, וזהירות בהשמעת קול ובמראית עין. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
מהו שביתת כלים?
השאלה אם כליו הדוממים של יהודי צריכים לשבות בשבת. בית שמאי מחייבים; בית הלל — שהלכה כמותם — אינם מחייבים. זהו היסוד המתיר לתהליך מכני שהתחיל לפני שבת להמשיך מאליו.
מדוע קדרה על האש אסורה ומכונת כביסה מותרת?
הסימן מציב שני סייגים: שמא יחתה (חשש חיתוי האש) ושמא יגיס (חשש הגסה בקדרה שאינה טוחה), הנוגעים לבישול. תהליך אוטונומי לגמרי, בלא בישול פעיל ובלא חשש התערבות, אינו נכנס בהם. למעשה — שאל את הרב שלך.
ללמוד את סימן רנ״ב לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.