לדבר הרשות, השולחן ערוך (סימן רמ״ח) אוסר להפליג בים המלח בפחות משלושה ימים קודם השבת, מפני עונג שבת (צער הימים הראשונים בים). לדבר מצוה מותר אף בערב שבת, ובלבד שיפסוק עם הספן שישבות בשבת (פוסק עמו שישבות).
בנהרות ובדרך קצרה הדין קל יותר; הרמ״א והמנהגים מוסיפים דיוקים. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
השולחן ערוך אוסר להפליג בים המלח פחות מג' ימים קודם השבת לדבר רשות — לפי שצער הימים הראשונים פוגם בעונג שבת. שני חריגים: מסע לדבר מצוה (עם תנאי שביתה) ודרך קצרה שאפשר להגיע בה קודם השבת. בנהרות, שאין בהם צער, הדין קל יותר. למקרה מעשי — שאל את הרב שלך.
אתם מזמינים קרוז, טיסה ארוכה או יציאה בשיירה… והמסע נמשך אל תוך השבת. האם מותר לצאת? השאלה נראית מודרנית מאוד, אך השולחן ערוך כבר עוסק בה, בסימן רמ״ח שבהלכות שבת (אורח חיים). הוא מדבר על "מפליג בספינה" ועל "הולך בשיירא", והסברה חלה ישירות על מסעותינו בני זמננו.
מה אומר השולחן ערוך בסימן רמ״ח?
המחבר (רבי יוסף קארו) פותח את הסימן בכלל היסוד:
מֻתָּר לְהַפְלִיג בִּסְפִינָה אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת אִם הוֹלֵךְ לִדְבַר מִצְוָה, וּפוֹסֵק עִמּוֹ שֶׁיִּשְׁבּוֹת. אֲבָל לִדְבַר הָרְשׁוּת אֵין מַפְלִיגִין בִּסְפִינָה בְּפָחוֹת מִג' יָמִים קוֹדֶם הַשַּׁבָּת.
"מותר להפליג בספינה אפילו בערב שבת אם הולך לדבר מצוה, ופוסק עם הספן שישבות בשבת. אבל לדבר הרשות — אין מפליגין בספינה בפחות משלושה ימים קודם השבת." (שולחן ערוך אורח חיים סימן רמ״ח סעיף א׳.)
כלומר: כלל היסוד הוא "אין מפליגין בשלושת הימים", ולו שני חריגים עיקריים שהסימן מפרש והולך.
המושגים המרכזיים, מבוארים
1. כלל שלושת הימים (ג' ימים קודם השבת)
אין יוצאים למסע בים בשלושת הימים שקודם השבת. המחבר נותן טעם בסעיף שאחריו: בשלושת הימים הראשונים בים אדם סובל מצער ובלבול — ויכנס אפוא לשבת בלא יכולת להתענג בה, לפגיעת העונג שבת.
2. דבר מצוה מול דבר רשות
גבול שלושת הימים נאמר במסע של רשות (דבר רשות). מסע לדבר מצוה מותר אף בערב שבת. מטרת הנסיעה משנה אפוא את דין הכלל.
3. פוסק עמו שישבות — התנאי
למסע של מצוה צריך לפסוק עם הספן שישבות בשבת. המחבר אף מדייק: "ואם אחר כך לא ישבות — אין בכך כלום" לגבי הנוסע, שכן עשה את שלו בהתנותו.
ים מלוח או נהר? חילוק סעיף ב׳
סעיף ב׳ מבסס את הכלל על עונג שבת — ומוציא מכך תולדה: אין הוא אמור אלא בימים המלוחים, שבהם מצטערים. בנהרות, שאין בהם צער, מותר להפליג אף בערב שבת, ובלבד שאין ידוע שהמים פחותים מעשרה טפחים (שאם לא כן נכנסים לספק תחומין).
עמדת הרמ״א
הרמ״א (רבי משה איסרליש, לבני אשכנז) מוסיף הגהה חשובה: קודם שלושה ימים מותר להפליג, אף בספינה שמושכים אותה בהמות לאורך הנהר, ואף במקום שהישראל יצטרך אחר כך לעשות מלאכה להוליך הספינה. עוד הוא מעיר שבמקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל, אף בדרך קצרה — אין מזלזלים במנהג המקום.
מקרי הסימן (סעיפים א׳–ד׳)
| סעיף | המצב | מה אומר המקור |
|---|---|---|
| א׳ (1) | הכלל הבסיסי | אין מפליגין פחות מג' ימים לדבר רשות; מותר לדבר מצוה עם תנאי שביתה |
| ב׳ (2) | טעם ג' הימים | עונג שבת (צער הים); אינו אמור אלא בים מלוח, לא בנהרות |
| ג׳ (3) | קנה שביתה | שאלת הכניסה לספינה וקניית שביתה קודם השבת |
| ד׳ (4) | שיירא (יבשתית) ועלייה לארץ ישראל | מקרה מיוחד של מסע יבשתי ושל עלייה לארץ |
יישום בן זמננו: מטוס, קרוז, רכבת
עתה מובן מדוע סימן "עתיק" זה מדבר ישירות על מסעותינו:
- הקרוז דומה ביותר למקרה הקלאסי של הספינה בים — שאלת עונג שבת ושלושת הימים ניצבת בו במלוא חריפותה.
- הטיסה הארוכה ורכבת הלילה מעוררות אותה סברה: לפתוח במסע מייגע שנכנס אל תוך השבת, או הקשור למצוה (ביקור חולה, חתונה, עלייה לארץ ישראל…).
- הדרך הקצרה שאפשר להגיע בה קודם כניסת השבת מטופלת במפורש בקלות אצל המחבר (משל צור לצידון).
פוסקים בני זמננו נשענים על מסגרת זו כדי לדון במסעות המודרניים לפני שבת — עם דיוקים לפי המנהג, מטרת הנסיעה וסוג התחבורה.
מאמר זה מציג מה שאומר המקור לשם לימוד. אין זו הוראה הלכה למעשה — יש לשאול רב. כדי לדעת אם המסע שלך מותר — לפי קהילתך, מצבך וסוג התחבורה — שאל את הרב שלך.
שאלות נפוצות
האם מותר לטוס או להפליג סמוך לשבת?
סימן רמ״ח אוסר לצאת למסע בים המלח בשלושת הימים שקודם השבת לדבר רשות, מפני עונג שבת. לדבר מצוה מותר, עם תנאי שביתה. היישום לטיסות ולקרוזים תלוי במנהג ובמקרה — שאל את הרב שלך.
מהו כלל שלושת הימים (ג' ימים)?
איסור להפליג בים המלח פחות משלושה ימים קודם השבת: בשלושת הימים הראשונים בים אדם מצטער (צער ובלבול), ויכנס לשבת בלא להתענג. הכלל נאמר בימים המלוחים בלבד, לא בנהרות.
מסע לדבר מצוה או לדבר רשות: מה ההבדל?
לדבר רשות חל גבול שלושת הימים. לדבר מצוה מותר להפליג אף בערב שבת, ובלבד שיפסוק עם הספן שישבות בשבת. למעשה — שאל את הרב שלך.
ללמוד את סימן רמ״ח לעומק
ארבע רמות, מן המתחיל עד תלמיד חכם — טקסט עברי, תרגום, פלפול ושיטת אדמו"ר הזקן.