Level 4 — Daat HaRav (Alter Rebbe) — Siman קס״ב · דִּינֵי הַגְבָּהָה וְשִׁפְשׁוּף הַיָּדַיִם בִּנְטִילָה

דִּינֵי הַגְבָּהָה וְשִׁפְשׁוּף הַיָּדַיִם בִּנְטִילָה וּבוֹ ט״ז סְעִיפִים:סֵדֶר נְטִילָה מֵרְבִיעִית כָּךְ הוּא: אִם שׁוֹפֵךְ כָּל הָרְבִיעִית בְּפַעַם אַחַת עַל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת, כְּגוֹן שֶׁאַחֵר יוֹצֵק עַל יָדָיו, אוֹ שֶׁאוֹחֵז הַכְּלִי בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו וְשׁוֹפֵךְ עַל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד — נִטְהֲרוּ יָדָיו. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם יֵשׁ לוֹ מַיִם רַבִּים וְשׁוֹפֵךְ רְבִיעִית עַל כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ. אֲבָל אִם בָּא לִטֹּל עַל כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ מֵרְבִיעִית בִּלְבַד — צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ עַל כָּל אַחַת שְׁתֵּי פְּעָמִים, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ עַל הַיָּד פַּעַם אַחַת נִטְמְאוּ הַמַּיִם מֵהַיָּד, הוֹאִיל וְאֵין בָּהֶם רְבִיעִית, שֶׁהוּא שִׁעוּר טָהֳרָה בַּיָּדַיִם, וּכְשֶׁשּׁוֹפֵךְ שֵׁנִית מְטַהֲרִים מַיִם שְׁנִיִּים אֶת מַיִם הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַיָּד. וְאַחַר כָּךְ מְנַגְּבָהּ בְּמַפָּה אוֹ בְּדָבָר אַחֵר לְהָסִיר הָרִאשׁוֹנִים לְגַמְרֵי מִן הַיָּד, מִשּׁוּם טָהֳרָה יְתֵרָה, לְהָאוֹמְרִים שֶׁזֶּהוּ טַעַם הַנִּגּוּב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קנ״ח:

The order of netila from a revi’it. The order of netila from a revi’it. If one pours the whole revi’it at once over both hands together — e.g. another pours over his hands, or he holds the vessel by his fingertips and pours over both hands as one — his hands are pure. All the more so if he has abundant water and pours a revi’it over each hand separately. But if he comes to wash each hand separately from a single revi’it — he must pour twice over each, for when he pours once over the hand the water is defiled by the hand, since it does not amount to a revi’it, which is the measure of purity for the hands; and when he pours a second time, the second waters purify the first waters and the hand. Afterward he dries it with a cloth or something else to remove the first waters entirely from the hand, out of added purity (טָהֳרָה יְתֵרָה), according to those who give this as the reason for the nigguv, as explained in siman קנ״ח.

וְאַף אִם נִגֵּב בְּדָבָר קָשֶׁה שֶׁאֵין הַמַּיִם נִבְלָעִים, כְּגוֹן שֶׁשִּׁפְשְׁפָן בַּכֹּתֶל אוֹ בְּרֹאשׁוֹ (אֲפִלּוּ בְּשַׂעֲרוֹתָיו, רַק שֶׁלֹּא חִכֵּךְ בָּהֶן, שֶׁאָז הָיָה צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִטֹּל, אֶלָּא שֶׁשִּׁפְשֵׁף עֲלֵיהֶם מִלְּמַעְלָה), אַף עַל פִּי שֶׁחוֹזֵר וְנוֹגֵעַ בְּמֵי הַשִּׁפְשׁוּף — אֵין יָדָיו נִטְמָאוֹת מִשּׁוּם נְגִיעָתָם בְּלַחְלוּחִית מַיִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ טְמֵאִים, כֵּיוָן שֶׁכְּבָר נִטְהֲרוּ בַּמַּיִם הַשְּׁנִיִּים. וְאִם שָׁפַךְ עַל כָּל יָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ שְׁטִיפָה אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּמֵי שְׁטִיפָה זוֹ כְּדֵי שֶׁיִּמְשַׁח כָּל הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם שְׁתֵּי פְּעָמִים — נִטְהֲרוּ הַמַּיִם כְּאִלּוּ שָׁפַךְ עֲלֵיהֶם שְׁתֵּי פְּעָמִים:

Drying and a doubled rinse. And even if he dried on a hard thing in which water is not absorbed — e.g. he rubbed them on the wall or on his head (even on his hair, provided he did not scratch them, for then he would have to wash again, but he only rubbed over them) — although he again touches the rubbing-water, his hands are not defiled by their contact with the moisture of the first waters that were impure, since they have already been purified by the second waters. And if he poured over each hand separately a single rinse abundant as two — that is, this water has enough to wet the whole segment requiring netila twice — the waters are pure as though he had poured over them twice.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁשָּׁפַךְ עַל כָּל יָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל אִם שׁוֹפֵךְ עַל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת — אֵין שְׁטִיפָה אַחַת מוֹעֶלֶת לְטַהֲרָן כְּלָל, אֶלָּא אִם כֵּן שׁוֹפֵךְ עֲלֵיהֶן רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, אֲבָל פָּחוֹת מֵרְבִיעִית, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם בָּאוּ מִשִּׁיּוּרֵי טָהֳרָה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס — אֵינָן מְטַהֲרִים שְׁתֵּי יָדַיִם כְּאַחַת אֶלָּא בִּשְׁתֵּי שְׁטִיפוֹת, שֶׁהַמַּיִם הַשְּׁנִיִּים מְטַהֲרִים אֶת הָרִאשׁוֹנִים וְאֶת הַיָּדַיִם:

Both hands as one. In what case? When he poured over each hand separately; but if he pours over both hands together — a single rinse does not purify them at all, unless he pours over them a revi’it at once. But less than a revi’it, even if the water comes from remnants of purity, in the manner explained in siman ק״ס — does not purify both hands together except by two rinses, the second waters purifying the first and the hands.

אֲבָל הַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם טְמֵאִים, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָן וְאַחַר יֹאכַל. וְאִם שִׁפְשְׁפָן בְּדָבָר קָשֶׁה וְחָזַר וְנָגַע בְּמֵי הַשִּׁפְשׁוּף — נִטְמְאוּ הַיָּדַיִם בִּנְגִיעָתָן בְּלַחְלוּחִית מַיִם הַטְּמֵאִים. וְאִם הִטְבִּילָן בְּמֵי מִקְוֶה — אֵין צָרִיךְ נִגּוּב, שֶׁהַמִּקְוֶה מְטַהֵר מַיִם הַטְּמֵאִים בְּהַשָּׁקָה:

The waters on them are tamei. But the waters upon them are impure, and he must dry them and then eat. And if he rubbed them on a hard thing and again touched the rubbing-water — the hands were defiled by their contact with the moisture of the impure waters. And if he immersed them in mikveh water — no nigguv is needed, for the mikveh purifies impure waters by hashaka (contact).

וְכָל זֶה כְּשֶׁיָּדָיו נְקִיּוֹת, אֲבָל אִם יֵשׁ עֲלֵיהֶן לִכְלוּךְ טִיט אוֹ שְׁאָר כָּל דָּבָר הַחוֹצֵץ — צָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶן ג׳ פְּעָמִים, רִאשׁוֹנָה לְהַעֲבִיר הַלִּכְלוּךְ, וְאַחַר כָּךְ מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת. וּמַיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה נִטְמְאוּ מֵהַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, הוֹאִיל וְלֹא טִהֲרוּ הַיָּדַיִם מִפְּנֵי הַלִּכְלוּךְ שֶׁעֲלֵיהֶן שֶׁחוֹצֵץ, וְגַם מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם לֹא טִהֲרוּ, וְנִטְמְאוּ גַּם הֵם מֵהַיָּדַיִם, הוֹאִיל וְהַמַּיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה לֹא בָּאוּ כְּלָל לְטָהֳרַת הַיָּדַיִם כִּי אִם לְהָסִיר הַחֲצִיצָה. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מְמַעֲטִים אֶת הָרְבִיעִית, שֶׁאַף אִם לֹא נִשְׁאַר בַּכְּלִי רְבִיעִית כְּשֶׁמַּתְחִיל לִטֹּל מַיִם רִאשׁוֹנִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, לְפִי שֶׁהַמַּיִם שֶׁשָּׁפַךְ רִאשׁוֹנָה הֵם צֹרֶךְ הַנְּטִילָה וּמִכְּלָלָהּ, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה רְבִיעִית בַּכְּלִי בְּהַתְחָלַת נְטִילָתוֹ — דַּיּוֹ. (אֲבָל אִם אֵין עַל יָדָיו דָּבָר הַחוֹצֵץ, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מְלֻכְלָכוֹת וּמְטֻנָּפוֹת, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲבִיר מֵהֶם הַטִּנּוּף בַּנְּטִילָה, כָּל שֶׁאֵינוֹ חוֹצֵץ בַּנְּטִילָה, כְּגוֹן שֶׁהוּא לַח — דַּיּוֹ בְּמַה שֶּׁעוֹבֵר עַל יְדֵי רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, שֶׁהֵם בָּאִים לְטַהֵר אֶת הַיָּדַיִם מִטֻּמְאָתָן. וְעִקַּר טֻמְאַת הַיָּדַיִם לֹא גָּזְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁהֵם עַסְקָנִיּוֹת, וְשֶׁמָּא נָגְעוּ בְּמָקוֹם מְטֻנָּף, לְכָךְ הִתְקִינוּ נְטִילָה לְטַהֲרָן מִטִּנּוּפָן, אֶלָּא שֶׁכֵּיוָן שֶׁגָּזְרוּ עֲלֵיהֶן טֻמְאָה — נִטְמְאוּ מַיִם הָרִאשׁוֹנִים, וְנִטְהָרִים עַל יְדֵי שְׁנִיִּים[)]:

Soiled hands. And all this when his hands are clean; but if there is on them dirt, mud or any other interposing thing — he must pour over them three times: the first to remove the dirt, then first and second waters, or a revi’it at once. The water poured first is defiled by the hands, even if he poured a revi’it at once, since it did not purify the hands because of the interposing dirt; and the first waters that follow did not purify either and were themselves defiled by the hands, for the water poured first did not come at all to purify the hands but only to remove the interposition. Nevertheless they do not diminish the revi’it: even if a revi’it does not remain in the vessel when he begins the first waters that follow — this is of no consequence, for the water poured first is a need of the netila and part of it, and since there was a revi’it in the vessel at the start of his netila — that suffices. (But if there is nothing interposing on the hands, even if they are dirty and soiled, so that he must remove the filth by the netila — since it does not interpose, e.g. it is moist — it suffices with what is removed by first and second waters, or a revi’it at once, which come to purify the hands of their impurity. For the essence of the impurity of the hands was decreed only because they are busy and may have touched a soiled place; so the netila was instituted to purify them of their filth, but since impurity was decreed upon them — the first waters are defiled and are purified by the seconds.)

טֻמְאַת הַיָּדַיִם וְטָהֳרָתָן אֵינָהּ אֶלָּא עַד הַפֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם וְלֹא חוּץ לַפֶּרֶק, שֶׁאִם נָטַל הָרִאשׁוֹנִים עַד הַפֶּרֶק וְהַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק — לֹא נִטְמְאוּ שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם שָׁם רִאשׁוֹנִים, וּלְפִיכָךְ, אִם חָזְרוּ לַפֶּרֶק — אֵינָן מְטַמְּאִין אֶת הַיָּד. אֲבָל אִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק וְנִטְמְאוּ יָצְאוּ חוּץ לַפֶּרֶק, אַף עַל פִּי שֶׁנָּטַל גַּם הַשְּׁנִיִּים חוּץ לַפֶּרֶק — לֹא טִהֲרוּם שָׁם, וּלְפִיכָךְ, אִם חָזְרוּ לַפֶּרֶק — חָזְרוּ וְטִמְּאוּ הָרִאשׁוֹנִים אֶת הַיָּד. לְכָךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: הַנּוֹטֵל — צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ הַמַּיִם שֶׁחוּץ לַפֶּרֶק לְתוֹךְ הַפֶּרֶק. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם נוֹטֵל כָּל הַיָּד עַד הַקָּנֶה שֶׁל זְרוֹעַ — לֹא יַגְבִּיהַּ כָּל הַיָּד לְגַמְרֵי, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמֶּנָּה מַיִם עַל הַזְּרוֹעַ בְּמָקוֹם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ שָׁם גַּם אַחַר שֶׁיְּנַגֵּב יָדָיו, שֶׁאֵינוֹ מְנַגֵּב אוֹתוֹ מָקוֹם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְכֻסֶּה בִּבְגָדִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁיַּשְׁפִּיל יָדוֹ לֶאֱכֹל בָּהּ — יַחְזְרוּ מֵהַזְּרוֹעַ לְיָדוֹ וִיטַמְּאוּהָ, אֶלָּא יַגְבִּיהַּ רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו, וְעַל יְדֵי זֶה תְּהֵא שְׁאָר הַיָּד מֻגְבַּהַת קְצָת, שֶׁמֵּהָאֶצְבָּעוֹת אֵין לָחֹשׁ שֶׁיֵּרְדוּ עַל הַזְּרוֹעַ. וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁיִּהְיוּ מֻגְבָּהִים וְעוֹמְדִים מִסּוֹף הַנְּטִילָה עַד שֶׁיְּנַגְּבָן, שֶׁאִם יַגְבִּיהָן וְיַחֲזֹר וְיַשְׁפִּילָן — יַחְזְרוּ הַמַּיִם שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַפֶּרֶק עַל יְדֵי הַגְבָּהָתוֹ וְיָשׁוּבוּ לְתוֹךְ הַפֶּרֶק. לְפִיכָךְ, יִטֹּל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאַחַת, שֶׁאִם יִטֹּל יָדוֹ אַחַת וְיַגְבִּיהֶנָּה וְאַחַר כָּךְ יִשְׁפֹּךְ בָּהּ עַל הַשְּׁנִיָּה — נִמְצָא מוֹרִידָהּ לְמַטָּה כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ בָּהּ. וְאִם רוֹצֶה לְהַשְׁפִּילָן מִתְּחִלַּת הַנְּטִילָה שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים חוּץ לַפֶּרֶק כְּלָל מִתּוֹךְ הַפֶּרֶק — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, רַק שֶׁיַּשְׁגִּיחַ שֶׁיָּבוֹא הַמַּיִם עַל רָאשֵׁי הָאֶצְבָּעוֹת. וְאִם שׁוֹפֵךְ רְבִיעִית עַל כָּל יָד בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אוֹ רְבִיעִית עַל שְׁתֵּי יָדָיו כְּאֶחָד, שֶׁאֵין שָׁם מַיִם טְמֵאִים כְּלָל — אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה כְּלָל. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּטְבִּיל יָדָיו. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמִים: הַנּוֹטֵל צָרִיךְ שֶׁיַּגְבִּיהַּ יָדָיו, אֵינוֹ בְּנוֹטֵל כָּל הַיָּד עַד הַקָּנֶה שֶׁל זְרוֹעַ, אֶלָּא בְּנוֹטֵל הָאֶצְבָּעוֹת לְבַדָּן, וּכְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים שֶׁהַנְּטִילָה דַּיָּהּ עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד, וְטֻמְאַת הַיָּדַיִם לָרִאשׁוֹנִים וְטָהֳרָתָן מֵהַשְּׁנִיִּים הִיא עַד הַקָּנֶה שֶׁל זְרוֹעַ, לְפִיכָךְ יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא הָלְכוּ הָרִאשׁוֹנִים חוּץ לִמְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת וְנִטְמְאוּ שָׁם, אַף אִם לֹא יָצְאוּ לְשָׁם מֵהָאֶצְבָּעוֹת, אֶלָּא הָלְכוּ לְשָׁם מֵחֲמַת הַכְּלִי, וְהַשְּׁנִיִּים שֶׁמָּא לֹא הָלְכוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ הָרִאשׁוֹנִים וְנִשְׁאֲרוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּטֻמְאָתָן, וּמְטַמְּאִין הַיָּד אִם יוֹרְדִים לָאֶצְבָּעוֹת כְּשֶׁמַּשְׁפִּיל יָדָיו, לָכֵן צָרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו לְמַעְלָה מִסּוֹף הַנְּטִילָה עַד שֶׁיְּנַגֵּב. וְאַף אִם רוֹצֶה לְהַשְׁפִּילָן מִתְּחִלַּת הַנְּטִילָה — אֵינוֹ מוֹעִיל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם לִטֹּל מַמָּשׁ בְּתוֹךְ הַפֶּרֶק שֶׁלֹּא יֵלְכוּ הַמַּיִם חוּץ לְאֶצְבְּעוֹתָיו מְעַט, וְאִם הָלְכוּ לְשָׁם — נִטְמְאוּ שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָרְדוּ לְשָׁם מֵהָאֶצְבָּעוֹת אֶלָּא מֵהַכְּלִי. וְהַמַּטְבִּיל יָדָיו אוֹ שֶׁשָּׁפַךְ עֲלֵיהֶם רְבִיעִית כְּאֶחָד, אֲפִלּוּ שָׁפַךְ עַל הָאֶצְבָּעוֹת וְיָצְאוּ מֵהֶן חוּץ לַפֶּרֶק — לֹא נִטְמְאוּ שָׁם כְּלָל כֵּיוָן שֶׁהֵם מֵי טָהֳרָה. וְעַל פִּי סְבָרָא זוֹ נָהֲגוּ עַכְשָׁו לְהָקֵל בְּהַגְבָּהַת הַיָּדַיִם, לְפִי שֶׁנּוֹהֲגִין לִשְׁפֹּךְ עַל כָּל יָד ג׳ פְּעָמִים אַף שֶׁהֵן נְקִיּוֹת, וְשׁוּב אֵין לָחֹשׁ שֶׁמָּא לֹא הָלְכוּ הַשְּׁנִיִּים בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָלְכוּ הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁאִם לֹא הָלְכוּ הַשְּׁנִיִּים — הָלְכוּ הַשְּׁלִישִׁיִּים:

Raising the hands. The impurity of the hands and their purity extend only up to the segment requiring netila, not beyond it: if he poured the first waters up to the segment and the seconds beyond the segment — they were not defiled there, though they are «first» there; therefore, if they return into the segment — they do not defile the hand. But if the firsts, which were within the segment and were defiled, went out beyond the segment — even though he poured the seconds too beyond the segment, they did not purify them there; therefore, if they return into the segment — the firsts again defile the hand. Therefore the Sages said: one who washes must raise his hands upward, so that the waters beyond the segment do not return into the segment. Nevertheless, if he washes the whole hand up to the wrist-bone — he shall not raise the whole hand entirely, so that water does not flow onto the forearm to a place where it would remain even after the nigguv (for he does not dry that place, being covered by garments), and afterward, when he lowers his hand to eat with it, they would return from the forearm to his hand and defile it; rather he shall raise his fingertips, and thereby the rest of the hand will be somewhat raised, for from the fingers there is no concern that they descend onto the forearm. And he must be careful that they remain raised from the end of the netila until he dries them: for if he raises them and then lowers them — the waters that went out beyond the segment by his raising them would return into the segment. He shall therefore wash both hands at once: for if he washes one hand and raises it, and then pours from it over the second — he lowers it as he pours. And if he wishes to lower them from the start of the netila so that the first waters do not go out of the segment at all — he is permitted, provided he sees to it that the water reaches the fingertips. And if he pours a revi’it over each hand separately, or a revi’it over both at once, so that there is no impure water there at all — he need not be careful of this at all; all the more so one who immerses his hands. And some explain that what the Sages said — «one who washes must raise his hands» — does not refer to one who washes the whole hand up to the wrist, but to one who washes only the fingers, according to the view that the netila suffices up to the joint of the fingers with the palm; whereas the impurity of the hands for the firsts and their purity by the seconds extends up to the wrist-bone, so that there is concern that the firsts may have gone beyond the joint of the fingers and been defiled there — even if they did not go there from the fingers, but from the vessel — and the seconds may not have gone everywhere the firsts went, the firsts remaining in their impurity and defiling the hand if they descend to the fingers when he lowers his hands; therefore he must raise his fingertips upward from the end of the netila until he dries them. And even if he wishes to lower them from the start of the netila — it does not help, for it is impossible to be so exact as to wash precisely within the segment without the water going a little beyond his fingers, and if it went there — it was defiled there, even if it did not descend there from the fingers but from the vessel. But one who immerses his hands, or pours over them a revi’it at once, even if he poured over the fingers and it went out beyond the segment — it was not defiled there at all, since these are waters of purity. And it is by this reasoning that the custom today is to be lenient about raising the hands, for the custom is to pour over each hand three times even when clean, and there is no longer concern that the seconds may not have gone everywhere the firsts went: for if the seconds did not go there — the thirds went there.

כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ הָרִאשׁוֹנִים עַל הַיָּד — צָרִיךְ לִזָּהֵר וְלִשְׁפֹּךְ בִּשְׁפִיכָה אַחַת עַל כָּל פֶּרֶק הַצָּרִיךְ נְטִילַת יָדַיִם. וּמִכָּל מָקוֹם, אֵין צָרִיךְ שְׁפִיכָה אַחַת מַמָּשׁ, אֶלָּא שֶׁלֹּא יַפְסִיק מִלִּשְׁפֹּךְ עַד שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם בְּכָל הַפֶּרֶק, שֶׁאֵין יָדַיִם טְהוֹרוֹת לַחֲצָאִין, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ נְטִילָה בְּכָךְ. וְאִם פָּסַק אַחַר שֶׁנָּטַל מִקְצָת הַיָּד — אֵין נְטִילַת מִקְצָת זוֹ עוֹלָה לוֹ (וַאֲפִלּוּ שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — (ו)נִטְמְאוּ הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא טִהֲרוּ כְּלוּם), וְצָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִשְׁפֹּךְ גַּם עַל מַה שֶּׁנָּטַל. וְאִם לֹא שָׁפַךְ אֶלָּא עַל הַנִּשְׁאָר מִיָּדוֹ שֶׁלֹּא נָטַל — הֲרֵי יָדוֹ טְמֵאָה כְּשֶׁהָיְתָה (אֲפִלּוּ אִם גַּם שְׁפִיכָה זוֹ הָיְתָה רְבִיעִית). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם יֵשׁ עֲדַיִן עַל מִקְצָת הַיָּד שֶׁנָּטַל טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ — מִצְטָרֶפֶת נְטִילָה זוֹ עִם מַה שֶּׁהוֹסִיף וְנָטַל הַנִּשְׁאָר מִיָּדוֹ, שֶׁמַּשְׁקֶה טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ חִבּוּר לְטָהֳרָה, וַהֲרֵי זוֹ כִּנְטִילָה אַחַת. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְכָל זֶה בָּרִאשׁוֹנִים, אֲבָל בַּשְּׁנִיִּים — נוֹטֵל מִקְצָת יָדוֹ וְחוֹזֵר וּמוֹסִיף עַל מִקְצָתָהּ הַשֵּׁנִי, וַאֲפִלּוּ נִתְנַגֵּב מִקְצָתָהּ הָרִאשׁוֹן:

A pouring over the whole segment. When he pours the first waters over the hand — he must be careful to pour with a single pouring over the whole segment requiring netila. Nevertheless, a literally single pouring is not required, but that he not interrupt his pouring until the water reaches the whole segment, for the hands are not pure by halves, since that is not the way of netila. And if he interrupted after washing part of the hand — that partial netila does not count for him (and even if he poured a revi’it at once — the waters were defiled, since they purified nothing), and he must pour again also over what he already washed. And if he poured only over the remaining part of the hand he had not washed — his hand is impure as before (even if this pouring too was a revi’it). And some say that if there still remains on the washed part enough to moisten (טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ) — this netila joins with what he added by washing the rest of the hand, for a liquid moist enough to moisten is a connection for purity, and this is like one netila. But it is fitting to be stringent like the first view. And all this for the firsts; but for the seconds — he washes part of his hand and then adds over the other part, even if the first part has already dried.

אַחַר נְטִילַת מַיִם שְׁנִיִּים עַל שְׁתֵּי יָדָיו, אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — יְשַׁפְשֵׁף יָדָיו זוֹ בָּזוֹ. וְאִם לֹא נָטַל אֶלָּא עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת לְכַף הַיָּד — יִזָּהֵר כְּשֶׁמְּשַׁפְשְׁפָן זוֹ בָּזוֹ שֶׁלֹּא תִּגַּע זוֹ בָּזוֹ בְּכַף הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָפְלוּ שָׁם מַיִם וְלֹא נִטְהַר, שֶׁמָּקוֹם זֶה מְטַמֵּא מַיִם שֶׁעַל יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה בִּנְגִיעָתָהּ בּוֹ, וְהַמַּיִם חוֹזְרִים וּמְטַמְּאִין אֶת הַיָּד, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מַיִם שְׁנִיִּים. אֲבָל אִם שָׁפַךְ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּזֶה, שֶׁמֵּי רְבִיעִית מֵי טָהֳרָה הֵם, וְאֵינָן מִתְטַמְּאִין. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא אָמְרוּ מֵי רְבִיעִית מֵי טָהֳרָה הֵם אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהֵם מְטַהֲרִים, שֶׁאָז אֵינָן מִתְטַמְּאִין מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, כְּגוֹן אִם נָטַל רְבִיעִית עַד מְקוֹם חִבּוּר הָאֶצְבָּעוֹת וְיָצָא מִשָּׁם לְכַף הַיָּד — אֵין הַכַּף מְטַמְּאָתָן, לְפִי שֶׁמְּטַהֲרִים הֵם לַמָּקוֹם שֶׁבָּאוּ שָׁמָּה, אֲבָל אִם יָד אַחַת טְמֵאָה נָגְעָה בָּהֶם — טִמְאָתָם אַף עַל פִּי שֶׁהֵם מֵי רְבִיעִית. (וְיֵשׁ לְהָקֵל בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים):

Rubbing the hands. After the netila of the second waters over both hands, or a revi’it at once — he shall rub his hands one against the other. And if he washed only up to the joint of the fingers with the palm — he shall be careful, when rubbing them together, that they not touch at the palm in a place where no water fell and which was not purified, for that place defiles the waters that are on the other hand by its contact with them, and the waters return and defile the hand, even though they are second waters. But if he poured a revi’it at once — he need not be careful of this, for the waters of a revi’it are waters of purity and are not defiled. Some say that «the waters of a revi’it are waters of purity» was said only where they purify, for then they are not defiled from that place — e.g. if he washed a revi’it up to the joint of the fingers and it went out to the palm, the palm does not defile them, for they purify the place to which they came; but if an impure hand touched them — it defiles them, even though they are waters of a revi’it. (And one may be lenient in a matter of rabbinic law.)

אִם שִׁפְשְׁפָן זוֹ בָּזוֹ אַחַר שֶׁשָּׁפַךְ עֲלֵיהֶם מַיִם רִאשׁוֹנִים פְּחוּתִים מֵרְבִיעִית, אֲפִלּוּ שָׁפַךְ עַל כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ שְׁטִיפָה אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם שֶׁנִּטְהֲרוּ בָּהֶן — חָזְרוּ וְנִטְמְאוּ בִּנְגִיעָתָן זוֹ בָּזוֹ. וַאֲפִלּוּ מַיִם שְׁנִיִּים אֵין מוֹעִילִין לְטַהֲרָן, לְפִי שֶׁהַמַּיִם שֶׁעַל יָד זוֹ נִטְמְאוּ בִּנְגִיעָתָן בְּמֵי זוֹ וְשֶׁעַל זוֹ בִּנְגִיעַת מֵי זוֹ, וְאֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים אֶלָּא הַמַּיִם שֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד זוֹ עַצְמָהּ שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ לְטַהֲרָהּ וְלֹא שֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד אַחֶרֶת, וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים אֶת הַיָּדַיִם. לְפִיכָךְ, צָרִיךְ לְנַגְּבָן תְּחִלָּה, וְיַחֲזֹר וְיִטְּלֵם כָּרָאוּי. וַאֲפִלּוּ אִם שָׁפַךְ עַל אַחַת הָרִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים, שֶׁהַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ טְהוֹרִים — חָזְרָה וְנִטְמְאָה אִם נָגְעָה בָּהּ חֲבֶרְתָּהּ שֶׁלֹּא שָׁפַךְ עָלֶיהָ אֶלָּא רִאשׁוֹנִים בִּלְבַד. וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שְׁטִיפָה אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, שֶׁהַיָּד טְהוֹרָה, מִכָּל מָקוֹם, הַמַּיִם טְמֵאִים מְטַמְּאִים הַמַּיִם שֶׁעַל זוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמַּיִם אֲחֵרִים מוֹעִילִים לְטַהֲרָהּ, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה כְּבָר טְהוֹרָה לְגַמְרֵי עִם הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ:

Rubbing after less than a revi’it. If he rubbed them one against the other after pouring over them first waters less than a revi’it — even if he poured over each separately a single rinse abundant as two, by which they had been purified — they are defiled again by their contact one with the other. And even the second waters do not avail to purify them, for the waters on this hand were defiled by contact with the waters of that one, and those on that one by contact with the waters of this one, and the second waters purify only the waters that were defiled by this same hand which they came to purify, not those defiled by another hand; and they return and defile the hands. Therefore he must first dry them, then wash them again properly. And even if he poured over one of them firsts and seconds, whose waters are pure — it is defiled again if the other, over which he poured only firsts, touched it. And even if it was a rinse abundant as two, the hand being pure — nevertheless the impure waters defile the waters that are on this one. Nevertheless, some say that other waters avail to purify it, since it was already entirely pure with the waters upon it.

אֲפִלּוּ נָגַע בָּהּ יָד שֶׁאֵינָהּ נְטוּלָה כְּלָל, בֵּין שֶׁהִיא יָדוֹ בֵּין יָדוֹ שֶׁל אַחֵר שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו — הֲרֵי הַמַּיִם שֶׁעָלֶיהָ מִתְטַמְּאִין מִיָּד הַטְּמֵאָה שֶׁנָּגְעָה בָּהֶם, וְצָרִיךְ לִתֵּן עָלֶיהָ שְׁנִיִּים אֲחֵרִים. וְאִם לֹא נָתַן עָלֶיהָ אֶלָּא הָרִאשׁוֹנִים בִּלְבַד — אֵין לָהֶם תַּקָּנָה אֶלָּא בְּנִגּוּב, אוֹ בְּהַשָּׁקָה לְמֵי מִקְוֶה. וְגַם הַיָּד שֶׁאֵינָהּ נְטוּלָה אֵין לָהּ תַּקָּנָה אֶלָּא בְּנִגּוּב, לְפִי שֶׁנִּטְמְאָה גַּם כֵּן מִמֵּי חֲבֶרְתָּהּ הַטְּמֵאִים, וְאֵין מַיִם שְׁנִיִּים וַאֲפִלּוּ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת מְטַהֲרִים טֻמְאָה הַבָּאָה מֵחֲמַת יָד אַחֶרֶת (אֲבָל אִם נָגְעָה בַּשְּׁנִיִּים, שֶׁטֻּמְאָתָן הִיא בִּנְגִיעָתָם — אֵין צָרִיךְ לְנַגְּבָהּ). וּכְבָר נִתְבָּאֵר שֶׁבְּמֵי רְבִיעִית בְּבַת אַחַת יֵשׁ לְהָקֵל וְלוֹמַר שֶׁאֵינָן מִתְטַמְּאִין כְּלָל, וּלְפִיכָךְ אִם שָׁפַךְ עַל יָדוֹ אַחַת רְבִיעִית בְּבַת אַחַת וְנָגְעָה בָּהּ יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁלֹּא שָׁפַךְ עָלֶיהָ כְּלוּם — יָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה טְהוֹרָה (וְגַם הַשְּׁנִיָּה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ לַחְלוּחִית מַיִם מִן הָרִאשׁוֹנִים, וְלַחְלוּחִית זֶה שֶׁעָלֶיהָ נִטְמְאָה מִמֶּנָּה שֶׁהֲרֵי אֵין בּוֹ רְבִיעִית, מִכָּל מָקוֹם, מִטַּהֵר הוּא עַל יְדֵי מַיִם רִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים אוֹ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ, כֵּיוָן שֶׁטֻּמְאָתָהּ הִיא מִיָּד זוֹ עַצְמָהּ). אֲבָל אִם נָתַן עַל יָדוֹ הַשְּׁנִיָּה מַיִם הָרִאשׁוֹנִים פְּחוּתִים מֵרְבִיעִית וְנָגְעָה בְּזוֹ שֶׁנָּתַן עָלֶיהָ רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — נִטְמְאָה יָד זוֹ מִמֵּימֵי הַשְּׁנִיָּה הַטְּמֵאִים, וְצָרִיךְ לִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ מַיִם שְׁנִיִּים לְטַהֲרָהּ, שֶׁכָּל מַיִם טְמֵאִים מְטַמְּאִים אֶת הַיָּד הַנּוֹגַעַת בָּהֶם, אֲפִלּוּ הִיא טְהוֹרָה לְגַמְרֵי, וַאֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַסְּעוּדָה:

A touch by an unwashed hand. Even if a hand that was not washed at all touched it — whether his own hand or that of another who did not wash his hands — the waters upon it are defiled by the impure hand that touched them, and he must place upon it other second waters. And if he placed upon it only the firsts alone — there is no remedy for them except by nigguv, or by hashaka to mikveh water. And the unwashed hand too has no remedy except by nigguv, for it too was defiled by the impure waters of the other, and the second waters, even a revi’it at once, do not purify an impurity coming from another hand. (But if it touched the seconds, whose impurity is only by contact — it need not be dried.) And it has already been explained that with the waters of a revi’it at once one may be lenient and say that they are not defiled at all; therefore if he poured over one hand a revi’it at once and his second hand, over which he poured nothing, touched it — his first hand is pure (and the second too, although there is on it moisture from the firsts, and this moisture upon it was defiled from it since it does not amount to a revi’it; nevertheless it is purified by first and second waters, or a revi’it at once, that he will pour over it, since its impurity is from this same hand). But if he placed over his second hand first waters less than a revi’it and it touched the one over which he placed a revi’it at once — this hand was defiled by the impure waters of the second, and he must pour over it second waters to purify it, for all impure waters defile the hand that touches them, even one entirely pure, and even in the middle of the meal.

וְכָל זֶה כְּשֶׁנּוֹטֵל יָדוֹ אַחַת אוֹ שְׁתֵּיהֶן כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֲבָל אִם מְצָרֵף יָדָיו זוֹ לָזוֹ וְנוֹטֵל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת — הֲרֵי הֵן נֶחְשָׁבוֹת כְּיָד אַחַת לְגַמְרֵי, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ בִּנְגִיעָתָן זוֹ בְּמַיִם טְמֵאִים שֶׁעֲלֵיהֶן מִשְּׁטִיפָה הָרִאשׁוֹנָה, וְיָכוֹל לְשַׁפְשְׁפָן זוֹ בָּזוֹ. וְנָכוֹן הַדָּבָר לְשַׁפְשְׁפָן מִיָּד אַחַר שְׁטִיפָה הָרִאשׁוֹנָה, כְּדֵי לִרְחֹץ יָפֶה הַזֵּעָה קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן עֲלֵיהֶם מַיִם שְׁנִיִּים לְטַהֲרָן. לְפִיכָךְ, כָּל הַנּוֹטֵל יָדָיו מֵרְבִיעִית — אוֹ יִשְׁפֹּךְ לוֹ אַחֵר עֲלֵיהֶן, אוֹ יֹאחַז הַכְּלִי בְּרָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹתָיו כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל ב׳ יָדָיו כְּאַחַת, וִישַׁפְשְׁפָם מִיָּד אַחַר שְׁטִיפָה הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאִם יִטֹּל כָּל אַחַת בִּפְנֵי עַצְמָהּ — יֵשׁ לָחֹשׁ שֶׁמָּא תִּגַּע יָד בַּחֲבֶרְתָּהּ קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן מַיִם שְׁנִיִּים עַל שְׁתֵּיהֶן. אֲבָל אִם נוֹטֵל כָּל יָד מֵרְבִיעִית — אֵין צָרִיךְ לָחֹשׁ לָזֶה. וַאֲפִלּוּ ד׳ וְה׳ שֶׁהִנִּיחוּ יְדֵיהֶן זוֹ בְּצַד זוֹ אוֹ זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ — כְּיָד אַחַת חֲשׁוּבוֹת, וְאֵינָן מְטַמְּאוֹת זוֹ אֶת זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״ס:

Joining the hands as one. And all this when he washes one hand, or both each separately; but if he joins his hands one to the other and washes both as one — they are regarded entirely as one hand, and do not defile one another by their contact in the impure waters upon them from the first rinse, and he may rub them one against the other. And it is right to rub them immediately after the first rinse, in order to wash the sweat well before he places upon them the second waters to purify them. Therefore whoever washes his hands from a revi’it — either let another pour over them, or let him hold the vessel by his fingertips so as to wash both hands at once, and rub them immediately after the first rinse; for if he washes each separately — there is concern that one hand may touch the other before he places the second waters over both. But if he washes each hand from a revi’it — there is no need to be concerned about this. And even four or five persons who placed their hands one beside the other or one upon the other — are regarded as one hand and do not defile one another, as explained in siman ק״ס.

נָטַל שְׁתֵּי יָדָיו זוֹ לְעַצְמָהּ וְזוֹ לְעַצְמָהּ מַיִם הָרִאשׁוֹנִים פְּחוּתִים מֵרְבִיעִית, וְנִמְלַךְ כְּשֶׁנָּטַל הַמַּיִם הַשְּׁנִיִּים, וְהִגִּיעַ יָדָיו זוֹ לָזוֹ וְשָׁפַךְ עַל שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת — יָדָיו טְמֵאוֹת, מִפְּנֵי שֶׁכְּשֶׁמְּצָרֵף יָדָיו זוֹ לָזוֹ לְקַבֵּל מַיִם הַשְּׁנִיִּים — נִטְמְאוּ יָדָיו בִּנְגִיעָתָן זוֹ לָזוֹ, כִּי מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי זוֹ מְטַמְּאִים הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ וְגַם הַיָּד עַצְמָהּ, וּכְשֶׁנּוֹטֵל אֶת הַשְּׁנִיִּים — לֹא טִהֲרוּ אֶת הָרִאשׁוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁנִּטְמְאוּ מִיָּד אַחֶרֶת, אֶלָּא גַּם הַשְּׁנִיִּים נִטְמְאוּ בָּהֶם, וְצָרִיךְ לְנַגֵּב יָדָיו וְלַחֲזֹר וְלִטְּלָן כָּרָאוּי:

Changing one’s mind at the seconds. If he washed his two hands each separately with first waters less than a revi’it, and then changed his mind when taking the second waters, joined his hands one to the other and poured over both at once — his hands are impure, because when he joins his hands to receive the second waters, they were defiled by their contact one with the other: for the water upon this one defiles the water upon the other and the hand itself; and when he takes the seconds — they did not purify the firsts, since they were defiled from another hand, but the seconds too were defiled by them; and he must dry his hands and wash them again properly.

כָּל טֻמְאַת הַמַּיִם מֵהַיָּדַיִם אֵינָהּ אֶלָּא בַּמַּיִם שֶׁעַל הַיָּד בִּשְׁעַת נְטִילָה, שֶׁאָז בְּקַל נִטְמְאוּ הַמַּיִם, בֵּין מֵהַיָּד עַצְמָהּ, כְּגוֹן מַיִם רִאשׁוֹנִים, בֵּין מִיָּד אַחֶרֶת טְמֵאָה, וַאֲפִלּוּ הֵם מַיִם שְׁנִיִּים, אֲבָל מַיִם שֶׁאֵינָן עַל הַיָּד, אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַיִם טְמֵאוֹת נוֹגְעוֹת בָּהֶם בִּשְׁעַת נְטִילָה — אֵינָן מְטַמְּאוֹת אוֹתָן, שֶׁהֲרֵי לֹא אָסְרוּ לִתֵּן מַיִם בְּחָפְנָיו לַחֲבֵרוֹ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין חָפְנָיו כְּלִי, אֲבָל לֹא מִשּׁוּם שֶׁנִּטְמְאוּ הַמַּיִם מֵחָפְנָיו. וְכֵן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַכִּסֵּא — יָכוֹל לִשְׁאֹב בְּחָפְנָיו מִן הַדְּלִי וְהַמַּיִם הַנִּשְׁאָרִים כְּשֵׁרִים לִנְטִילָה. וַאֲפִלּוּ אִם הַנּוֹטֵל עַצְמוֹ בִּשְׁעַת נְטִילָתוֹ נוֹגֵעַ בְּיָדָיו הַטְּמֵאִים בַּמַּיִם שֶׁעַל הַכְּלִי אוֹ שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלִי, בֵּין קֹדֶם מַיִם רִאשׁוֹנִים בֵּין קֹדֶם שְׁנִיִּים — לֹא נִטְמְאוּ מִיָּדָיו. לְפִיכָךְ, כְּלִי שֶׁנִּקַּב בְּשׁוּלָיו וְתָחַב בּוֹ בַּרְזָא וְדוֹחֵק אוֹתָהּ לְמַעְלָה וְיוֹצְאִים הַמַּיִם עַל יָדוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבַּרְזָא מְלֻחְלֶחֶת בַּמַּיִם וְנוֹגֵעַ בָּהֶם בְּיָדוֹ הַטְּמֵאָה — לֹא נִטְמְאוּ, וְיָכוֹל לַחֲזֹר וּלְדָחְקָהּ בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה שֶׁנְּטָלָהּ בָּרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי דְּחִיקַת הַבַּרְזָא בְּיָדוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא הָיְתָה נְטוּלָה כְּלָל. וּמִכָּל מָקוֹם, צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁפֹּךְ עַל כָּל אֶחָד רְבִיעִית בְּבַת אַחַת, אוֹ שְׁטִיפָה אַחַת מְרֻבָּה כִּשְׁתַּיִם, שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְמַיִם שְׁנִיִּים, אוֹ שֶׁיִּשְׁפֹּךְ הָרִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים עַל יָד זוֹ וְאַחַר כָּךְ הָרִאשׁוֹנִים וּשְׁנִיִּים עַל יָד זוֹ, שֶׁאִם יִשְׁפֹּךְ הָרִאשׁוֹנִים עַל זוֹ וְעַל זוֹ, וְאַחַר כָּךְ הַשְּׁנִיִּים עַל זוֹ וְעַל זוֹ — נִמְצָא נוֹגֵעַ בַּבַּרְזָא בְּיָדוֹ לַחָה מִמַּיִם הָרִאשׁוֹנִים הַטְּמֵאִים וְנִדְבְּקוּ מַיִם טְמֵאִים בַּבַּרְזָא, וּכְשֶׁחוֹזֵר וְדוֹחֲקָהּ בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה — נִטְמְאָה מִמַּיִם טְמֵאִים שֶׁנִּדְבְּקוּ בָּהּ, וְצָרִיךְ לְנַגְּבָהּ. וְכֵן יִזָּהֵר בִּכְלִי שֶׁאֵין לוֹ אֶלָּא אֹזֶן אֶחָד, שֶׁאִם יֹאחֲזֶנָּה בְּיָדוֹ לַחָה מִמַּיִם טְמֵאִים — לֹא יֹאחֲזֶנָּה בְּיָדוֹ הַשְּׁנִיָּה. אֲבָל אִם הָיְתָה הָאֹזֶן מְלֻחְלֶחֶת בַּמַּיִם הַטְּהוֹרִים, אַף עַל פִּי שֶׁנָּגְעוּ בָּהֶם יָדַיִם טְמֵאוֹת — אֵין לָחֹשׁ לִגַּע בָּהֶם אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת נְטִילָה. (וַאֲפִלּוּ מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי יָדַיִם טְמֵאוֹת אֵינָן מִתְטַמְּאִים אֶלָּא בִּשְׁעַת נְטִילָתָן לַאֲכִילָה, אֲבָל מִי שֶׁיָּדָיו מְלֻחְלָחוֹת בְּמַיִם שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת נְטִילָתָן לַאֲכִילָה וְנָגַע בָּהֶן מִי שֶׁטִּהֵר יָדָיו לַאֲכִילָה — יָדָיו טְהוֹרוֹת):

Defilement of the waters and the barza. All defilement of the waters from the hands is only in the water upon the hand at the time of netila, for then the waters are easily defiled, whether from the hand itself — like the first waters — or from another impure hand, even if they are second waters. But water that is not upon the hand, although impure hands touch it at the time of netila — does not defile them; for they only forbade giving water in one’s cupped palms to another because the palms are not a vessel, not because the water was defiled by the palms. Likewise one who comes out of the privy — he may draw in his cupped palms from the pail, and the remaining water is fit for netila. And even if the one washing himself touches, at the time of his netila, with his impure hands the water that is on the vessel or within the vessel, whether before the firsts or before the seconds — it was not defiled by his hands. Therefore a vessel pierced at its bottom, into which he inserted a stopper (בַּרְזָא) which he pushes upward and from which the water comes out onto the hand — although the stopper is moist with water and he touches it with his impure hand — they were not defiled, and he may again push it with his second hand, washed first, by pressing the stopper with his first hand which was not washed at all. Nevertheless, he must pour over each a revi’it at once, or a rinse abundant as two, so as not to need second waters; or he shall pour firsts and seconds over one hand, then firsts and seconds over the other: for if he pours the firsts over this one and that one, and then the seconds over this one and that one — he finds himself touching the stopper with his hand moist from the impure first waters, and impure waters cling to the stopper; and when he again pushes it with his second hand — it is defiled by the impure waters that clung to it, and he must dry it. Likewise he shall be careful with a vessel that has only one handle: if he holds it with his hand moist from impure waters — let him not hold it with his second hand. But if the handle was moist with the pure waters, although impure hands touched them — there is no concern to touch them, even at the time of netila. (And even the water upon impure hands is defiled only at the time of their netila for eating; but one whose hands are moist with water not at the time of their netila for eating, and one who purified his hands for eating touched them — his hands remain pure.)

כְּשֶׁשּׁוֹפֵךְ מַיִם רִאשׁוֹנִים עַל יָדָיו — צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר עַל יָדָיו צְרוֹר אוֹ קֵיסָם אוֹ שׁוּם דָּבָר אַחֵר, לְפִי שֶׁאֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים אֶלָּא מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי הַיָּד, וְלֹא הַמַּיִם שֶׁיָּצְאוּ מֵהַיָּד עַל גַּבֵּי צְרוֹר אוֹ דָּבָר אַחֵר, וְחוֹזְרִים וּמְטַמְּאִים אֶת הַיָּד שֶׁהִיא נוֹגַעַת בָּהֶם. וַאֲפִלּוּ שֶׁלֶג וּבָרָד וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים שֶׁהֵם מִבְּרִיַּת הַמַּיִם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מְרֻסָּק וּפָסוּל לִנְטִילָה — אֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִין אוֹתָן הַמַּיִם שֶׁעַל גַּבָּיו. וְאִם שׁוֹפֵךְ רְבִיעִית מַיִם כְּאַחַת עַל יָדָיו — אֵין צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּכָךְ:

A pebble and a splinter. When he pours the first waters over his hands — he must be careful that no pebble, splinter, or any other thing remains upon the hands, for the second waters purify only the water that is upon the hand, not the water that went out from the hand onto a pebble or another thing, which returns and defiles the hand that touches it. And even snow, hail and the other things that are of the nature of water, since it is not crushed and is unfit for netila — the second waters do not purify the water upon it. And if he pours a revi’it of water at once over his hands — he need not be careful of this.

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַכָּה בְּיָדוֹ וּרְטִיָּה עָלֶיהָ וְאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִירָהּ מֵחֲמַת כְּאֵב הַמַּכָּה — דַּי לוֹ שֶׁיִּטֹּל שְׁאָר הַיָּד שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הַמַּכָּה. וְאֵין זוֹ נְטִילָה לַחֲצָאִין, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטֹּל חֶצְיָהּ הַשְּׁנִיָּה, וְדוֹמֶה לְמִי שֶׁנִּקְטַע אֶצְבָּעוֹ שֶׁנּוֹטֵל שְׁאָר הַיָּד. אָמְנָם צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ הַמַּיִם לָרְטִיָּה, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ הַיָּד, וּמִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְהִזָּהֵר שֶׁיַּגִּיעוּ הַמַּיִם עַד הָרְטִיָּה וְלֹא יִפְּלוּ עַל הָרְטִיָּה, לָכֵן יִשְׁפֹּךְ רְבִיעִית כְּאַחַת עַל כָּל הַיָּד, שֶׁאָז לֹא נִטְמְאוּ הַמַּיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּרְטִיָּה, שֶׁבְּוַדַּאי סוֹפָהּ לַהֲסִירָהּ אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַהֲסִירָהּ עַכְשָׁו, לָכֵן אֵינָהּ בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַיָּד (שֶׁהֲרֵי אִם הָיָה יָכוֹל לַהֲסִירָהּ מָתַי שֶׁיִּרְצֶה — הָיָה צָרִיךְ לַהֲסִירָהּ מִשּׁוּם חֲצִיצָה, וְאִם הָיְתָה בְּטֵלָה לְגַבֵּי הַיָּד — לֹא הָיְתָה חֲשׁוּבָה חֲצִיצָה). אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵינָן חוֹצְצִין מִפְּנֵי מִעוּטָן, שֶׁאֵינָן מַקְפִּידִין עֲלֵיהֶם לַהֲסִירָן לְעוֹלָם — הֲרֵי הֵם בְּטֵלִים לְגַבֵּי הַיָּד לְגַמְרֵי, וְאֵין לָחֹשׁ לְהַמַּיִם שֶׁעֲלֵיהֶם שֶׁיַּחְזְרוּ וִיטַמְּאוּ הַיָּד, לְפִי שֶׁמַּיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים מַיִם שֶׁעֲלֵיהֶם כַּמַּיִם שֶׁעַל הַיָּד עַצְמָהּ:

A wound and plaster. One who has a wound on his hand with a plaster upon it that he cannot remove because of the pain of the wound — it suffices for him to wash the rest of the hand, not at the place of the wound. And this is not a half-netila, since he cannot wash the other half, and it resembles one whose finger was cut off, who washes the rest of the hand. However he must be careful that the water not reach the plaster, lest they return and defile the hand; and because it is hard to be careful that the water reach up to the plaster without falling upon it, he shall pour a revi’it at once over the whole hand, for then the waters are not defiled. In what case? For a plaster whose end is certainly to be removed, but which he cannot remove now — it is therefore not nullified relative to the hand (for if he could remove it whenever he wished, he would have to remove it on account of interposition; and if it were nullified relative to the hand, it would not be considered interposition). But things that do not interpose because of their smallness, which one is never particular to remove — are entirely nullified relative to the hand, and there is no concern that the water upon them return and defile the hand, for the second waters purify the water upon them like the water upon the hand itself.

מַיִם רִאשׁוֹנִים, דְּהַיְנוּ מַיִם שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן — נוֹטְלִים בֵּין עַל גַּבֵּי כֵּלִים בֵּין עַל גַּבֵּי קַרְקַע, שֶׁאֵין רוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל אַחֲרוֹנִים שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. (וְאִם נָגַע בְּשׁוֹפְכִין שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ בִּכְלִי, אִם לֹא נָטַל רְבִיעִית בְּבַת אַחַת — נִטְמְאוּ יָדָיו, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁפַךְ שָׁם גַּם מַיִם שְׁנִיִּים, שֶׁאֵין מַיִם שְׁנִיִּים מְטַהֲרִים אֶלָּא מַיִם שֶׁעַל גַּבֵּי יָדָיו, וְלֹא שֶׁעַל גַּבֵּי קַרְקַע אוֹ כְּלִי, וַאֲפִלּוּ הַשְּׁנִיִּים מְרֻבִּים מֵהָרִאשׁוֹנִים, וַאֲפִלּוּ הֵן מֵי רְבִיעִית. וְלָכֵן מִי שֶׁשּׁוֹאֵב בִּכְלִי קָטָן מִכְּלִי גָּדוֹל וְאוֹחֵז בְּיָדוֹ שְׂפַת הַכְּלִי הַלַּחָה מִמַּיִם טְמֵאִים, אַף עַל פִּי שֶׁהִטְבִּיל מְקוֹם אֲחִיזָתוֹ בְּמֵי רְבִיעִית כְּשֶׁשָּׁאַב מִכְּלִי הַגָּדוֹל — לֹא הוֹעִיל כְּלוּם):

First waters. First waters, that is, the waters before the meal — one takes them either upon vessels or upon the ground, for no evil spirit (רוּחַ רָעָה) rests upon them as upon the last waters after the meal. (And if he touched slop-water upon the ground or in a vessel, if he did not wash a revi’it at once — his hands were defiled, even though he poured second waters there too, for the second waters purify only the water upon his hands, not that upon the ground or in a vessel, even if the seconds are more abundant than the firsts, and even if they are waters of a revi’it. Therefore one who draws with a small vessel from a large one and holds in his hand the rim of the vessel moist with impure waters — even though he immersed the place of his grip in the waters of a revi’it when he drew from the large vessel — it availed nothing.)