רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן קפ״ג · הַמְבָרֵךְ הַאֵיךְ יִתְנַהֵג בְּכוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

הַמְבָרֵךְ הַאֵיךְ יִתְנַהֵג בְּכוֹס שֶׁל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, וּבוֹ ט״ו סְעִיפִים:
עֲשָׂרָה דְּבָרִים נֶאֶמְרוּ בְּכוֹס שֶׁל בְּרָכָה: טָעוּן הֲדָחָה, וּשְׁטִיפָה, חַי, וּמָלֵא, עִטּוּר, וְעִטּוּף, מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְנוֹתְנוֹ לִימִינוֹ, וּמַגְבִּיהוֹ טֶפַח, וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף מְשַׁגְּרוֹ בְּמַתָּנָה דֶּרֶךְ דּוֹרוֹן וַחֲשִׁיבוּת לְאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ, זוֹ אִשְׁתּוֹ, וַאֲפִלּוּ לֹא אָכְלָה עִמָּהֶם, כְּדֵי לְהָנִיחַ בְּרָכָה לְבֵיתוֹ:

"הֲדָחָה וּשְׁטִיפָה" — הֲדָחָה מִבִּפְנִים, וּשְׁטִיפָה מִבַּחוּץ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה יָפֶה מִבַּיִת וּמִחוּץ. וְאִם הוּא נָקִי מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ, וְאֵין בּוֹ שִׁיּוּרֵי כּוֹסוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁיּוּרֵי יַיִן שֶׁשָּׁרָה בּוֹ פַּת, אוֹ שֶׁקִּנְּחוֹ יָפֶה בְּמַפָּה — דַּיּוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא יָפֶה מִבַּיִת וּמִבַּחוּץ:

"חַי" — יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיִּתֵּן מֵהַיַּיִן חַי לְתוֹךְ הַכּוֹס, וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לְבִרְכַּת הָאָרֶץ — יִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם, שֶׁכָּל כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר שֶׁיְּהֵא מָזוּג, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא עָרֵב. וְלָמָּה בְּבִרְכַּת הָאָרֶץ? לְהוֹדִיעַ שֶׁבַח הָאָרֶץ, שֶׁיֵּינוֹתֶיהָ חֲזָקִים וּצְרִיכִים מְזִיגָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמְבָרֵךְ בְּחוּץ לָאָרֶץ, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מוֹזֵג עַד בִּרְכַּת הָאָרֶץ — מוּכָח הַדָּבָר שֶׁשֶּׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא בָּא לְהַרְאוֹת.
מִכָּל מָקוֹם, אִם אֵין הַיַּיִן חָזָק, שֶׁהוּא עָרֵב בְּלֹא מְזִיגָה — אֵין צָרִיךְ לְמָזְגוֹ כְּלָל. וּבִקְצָת מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִין לִמְזֹג כָּל יַיִן עַל פִּי הַקַּבָּלָה:

וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "חַי" בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז פְרִי״שׁ, שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ מֵהֶחָבִית מִיָּד סָמוּךְ לַבְּרָכָה. וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין לָנוּ יַיִן הַרְבֵּה — אֵין צָרִיךְ אֶלָּא לְשָׁפְכוֹ מֵהַקַּנְקַן שֶׁמַּחֲזִיקִין בּוֹ יַיִן סָמוּךְ לַבְּרָכָה, וְלֹא מֵהֶחָבִית, אֶלָּא אִם כֵּן שׁוֹלֵחַ לַחֶנְוָנִי לִקְנוֹת, אֲזַי יִשְׁלַח סָמוּךְ לַבְּרָכָה, שֶׁיִּהְיֶה חַי מֵהֶחָבִית.
וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים "חַי", שֶׁיְּהֵא הַכּוֹס שָׁלֵם, שֶׁשְּׁבִירַת הַכֵּלִים זוֹ הִיא מִיתָתָן. וַאֲפִלּוּ נִשְׁבַּר בָּסִיס שֶׁל מַטָּה — פָּסוּל, אֶלָּא אִם כֵּן בִּשְׁעַת הַדְּחָק.
וְטוֹב לָחֹש לְכָל הַפֵּרוּשִׁים כְּשֶׁאֶפְשָׁר.
"מָלֵא" — כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁיְּהֵא מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו. וּמִכָּל מָקוֹם, אִם חוֹשֵׁשׁ שֶׁאִם יְהֵא מָלֵא הַרְבֵּה יִשְׁפֹּךְ וְיִתְבַּזֶּה וּמַנִּיחַ קְצָת רֵיקָן לְמַעְלָה — אֵין לָחֹש, שֶׁעֲדַיִן שֵׁם מָלֵא עָלָיו:

"עִטּוּר" — יֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מְעַטְּרֵהוּ בְּתַלְמִידִים, שֶׁהָיָה מוֹשִׁיב תַּלְמִידָיו סְבִיבוֹתָיו בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מְעַטְּרֵהוּ בְּכוֹסוֹת, שֶׁהָיָה מַנִּיחַ כּוֹסוֹת יָפִים סְבִיבָיו לְהַדְּרוֹ בָּהֶם. וְאָנוּ אֵין לָנוּ "עִטּוּר":

"עִטּוּף" — יֵשׁ מִי שֶׁהָיָה מִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ. וְיֵשׁ מִי שֶׁהָיָה פּוֹרֵס סוּדָרוֹ עַל רֹאשׁוֹ. וְאָנוּ אֵין לָנוּ "עִטּוּף".
וּמִכָּל מָקוֹם, כָּל יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יְבָרֵךְ בְּמִצְנֶפֶת, רַק יָשִׂים הַכּוֹבַע עַל רֹאשׁוֹ. וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין נוֹהֲגִין גַּם כֵּן לְהִתְעַטֵּף בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל פִּי הַקַּבָּלָה שֶׁאֵין "עִטּוּף" אֶלָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה:

"מְקַבְּלוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו" — לְהַרְאוֹת חֲבִיבוּת הַכּוֹס, שֶׁהוּא חוֹשֵׁק לְקַבְּלוֹ בְּכָל כֹּחוֹ. וּכְשֶׁיַּתְחִיל לְבָרֵךְ — נוֹטְלוֹ בִּימִינוֹ לְבַדּוֹ וְלֹא בִּשְׁתֵּי יָדָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּמַשּׂאוֹי עָלָיו, וְהַיָּמִין הִיא חֲשׁוּבָה יוֹתֵר לִכְבוֹד הַכּוֹס, וְלֹא יְסַיֵּעַ כְּלָל בִּשְׂמֹאל אֲפִלּוּ לִסְמֹךְ בָּהּ יְמִינוֹ, שֶׁאֵין הַשְּׂמֹאל נוֹגַעַת בַּכּוֹס כְּלָל. וְיֵשׁ מַתִּירִים לִתְמֹךְ הַיָּמִין בִּשְׂמֹאל. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר, אִם לֹא לְצֹרֶךְ, כְּגוֹן שֶׁהַכּוֹס גָּדוֹל.
וְאִם הַמְבָרֵךְ אִטֵּר — אוֹחֵז הַכּוֹס בְּיָמִין שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא שְׂמֹאל כָּל אָדָם, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה אֶצְלוֹ.
וְאֵין לִטֹּל הַכּוֹס בְּבָתֵּי יָדַיִם, רַק יְסִירֵם קֹדֶם.
וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁעַל פִּי הַקַּבָּלָה יֵשׁ לְהַעֲמִיד הַכּוֹס עַל הַכַּף, וְהָאֶצְבָּעוֹת תִּהְיֶינָה זְקוּפוֹת סְבִיב הַכּוֹס, וְלֹא לֶאֱחֹז בְּאֶצְבְּעוֹתָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים לְהַעֲמִיד עַל הָאֶצְבָּעוֹת מַמָּשׁ:

מַגְבִּיהוֹ מִן הַקַּרְקַע טֶפַח — אִם הוּא יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. וְאִם הוּא מֵיסֵב בַּשֻּׁלְחָן — מַגְבִּיהוֹ מֵעַל הַשֻּׁלְחָן טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה לְכָל הַמְסֻבִּין וְיִסְתַּכְּלוּ בּוֹ:

וְנוֹתֵן עֵינָיו בּוֹ — כְּדֵי שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ. וְעַל כֵּן יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹסֵל כּוֹס שֶׁפִּיו צַר (שֶׁקּוֹרִין קְלוּ״ג גְּלָא״ז) לְבָרֵךְ עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִתֵּן עֵינָיו בַּיַּיִן שֶׁבְּתוֹכוֹ. וְאֵין זֶה נָכוֹן, שֶׁלֹּא הִצְרִיכוּ לִתֵּן עֵינָיו בַּיַּיִן אֶלָּא בַּכּוֹס, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִמֶּנּוּ. וּמִכָּל מָקוֹם, לְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לְבָרֵךְ עַל כּוֹס אַחֵר (כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁתּוֹת רְבִיעִית כְּאַחַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ק״צ, מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקַל בְּכוֹס שֶׁפִּיו צַר). אֲבָל אִם אֵין שָׁם כּוֹס אַחֵר בְּקַלּוּת — יְבָרֵךְ עַל זֶה, וְאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ פְּסוּל כְּלָל:

מִשֶּׁיֹּאחַז הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ — לֹא יָשִׂיחַ הַמְבָרֵךְ אֲפִלּוּ שִׂיחָה קַלָּה ב׳ וְג׳ תֵּבוֹת, מִשּׁוּם הֶסַּח הַדַּעַת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם הַמְסֻבִּין אֵין לָהֶם לְהָסִיחַ מִשֶּׁנָּטַל הַמְבָרֵךְ הַכּוֹס בְּיָדוֹ לְבָרֵךְ. וְטוֹב לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם לְכַתְּחִלָּה.
וּלְדִבְרֵי הַכֹּל, מִשֶּׁהִתְחִיל הַמְבָרֵךְ לְבָרֵךְ — לֹא יָשִׂיחוּ גַּם הַמְסֻבִּין. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ, שֶׁהֵם צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ וּלְהָבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר הַמְבָרֵךְ, אֶלָּא אֲפִלּוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה — אֵין לָהֶם לְהָשִׂיחַ, כְּמוֹ שֶׁאֵין הַמְבָרֵךְ רַשַּׁאי לְהָשִׂיחַ, שֶׁהַשּׁוֹמֵעַ כִּמְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ. וְאִם עָבְרוּ וְשָׂחוּ בֵּין בְּרָכָה לִבְרָכָה בְּשָׁעָה שֶׁהַמְבָרֵךְ שׁוֹתֵק מְעַט — יָצְאוּ. וַאֲפִלּוּ אִם שָׂח הַמְבָרֵךְ בְּעַצְמוֹ — יָצָא. אֲבָל אִם שָׂחוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְבָרֵךְ — לֹא יָצְאוּ.
וְשַׁעֲרוּרִיָּה זוֹ מְצוּיָה בֵּין הֶהָמוֹן, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַמְבָרֵךְ בְּזִמּוּן מְבָרֵךְ — אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, וּמְדַבְּרִים דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְעוֹבְרִים עַל עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה בִּשְׁאָט נֶפֶשׁ. וְטוֹב מְאֹד הָיָה שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ כְּלָל בְּזִמּוּן, שֶׁאָז הָיָה כָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַכְשָׁו, שֶׁטּוֹעִים לוֹמַר שֶׁיּוֹצְאִים בְּבִרְכַּת הַמְבָרֵךְ, וְהֵם אֵינָם שׁוֹמְעִין מַה הוּא אוֹמֵר.
וְגַם לְכָל אָדָם נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר בְּלַחַשׁ מִלָּה בְּמִלָּה עִם הַמְבָרֵךְ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה, וַאֲפִלּוּ הַחֲתִימוֹת, לְפִי שֶׁאֵין כָּל אָדָם יָכוֹל לְכַוֵּן לִשְׁמֹעַ כָּל תֵּבָה וְתֵבָה מִפִּי הַמְבָרֵךְ, וְאִם בְּאֶמְצַע יִפְנֶה לְבָבוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֵיזוֹ תֵּבָה הַמְעַכֶּבֶת — לֹא יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וּבַחֲתִימוֹת יְמַהֵר לְסַיֵּם קֹדֶם שֶׁיְּסַיֵּם הַמְבָרֵךְ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲנוֹת "אָמֵן" אַחֲרָיו, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן נ״א ונ״ט.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְזַמְּנִין אֶלָּא כְּשֶׁמִּצְטָרְפִין לְבָרֵךְ כֻּלָּם בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּבַת אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם, וְלֹא כְּשֶׁכָּל אֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ, שֶׁאֵין כָּאן זִמּוּן כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁכָּל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן עַד הַחֲתִימָה אוֹמְרִים כֻּלָּם יַחַד מִלָּה בְּמִלָּה עִם הַמְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן — הֲרֵי זֶה כַּאֲמִירָה אַחַת, וְגַם הַחֲתִימוֹת הֵם חוֹזְרִים וְשׁוֹמְעִים מִפִּי הַמְבָרֵךְ וְעוֹנִים "אָמֵן" אַחֲרָיו, כְּמוֹ כְּשֶׁאֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם מַמָּשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּרְכַּת הַזִּמּוּן צְרִיכִים לִשְׁמֹעַ מִפִּי הַמְבָרֵךְ דַּוְקָא, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר שָׁם, מִכָּל מָקוֹם, בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כַּוָּנָה — יֵשׁ לִנְהֹג כֵּן.
וְיֵשׁ חוֹלְקִין עַל זֶה וְאוֹמְרִים, שֶׁאֵין מְזַמְּנִים אֶלָּא אִם כֵּן אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם וְהֵם שׁוֹמְעִים, וּלְכָל הַפָּחוֹת צְרִיכִים לִשְׁתֹּק וְלִשְׁמֹעַ עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן". וְכֵן עִקָּר. וּמִסִּיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן" וָאֵילָךְ יֵשׁ לִנְהֹג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה מֵחֲמַת דֹּחַק חֶסְרוֹן כַּוָּנָה, אֲבָל עַד סִיּוּם בִּרְכַּת "הַזָּן" הַשְּׁמִיעָה מְעַכֶּבֶת הַזִּמּוּן, שֶׁאֵין יוֹצְאִים יְדֵי זִמּוּן כְּלָל בַּעֲנִיַּת "בָּרוּךְ שֶׁאָכַלְנוּ" לְבַד, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קצ״ג:

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלְּעִנְיָן לִשְׁאֹל בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד דִּינָהּ כִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מַפְסִיקִין בָּהּ אֶלָּא מִפְּנֵי חֲשַׁשׁ סַכָּנָה, וְלֹא כִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ שֶׁהֵקֵלוּ בָּהֶן מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד.
(לְפִי שֶׁבִּקְרִיאַת שְׁמַע נֶאֱמַר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם", וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: מִכָּאן שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם דְּבָרִים אֲחֵרִים, וְאֵין צָרִיךְ לִקְרוֹתָהּ כֻּלָּהּ בִּתְכִיפָה אַחַת מִן הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְהֵם אָמְרוּ לְהָקֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וְהַכָּבוֹד, וְלֹא רָאוּ לְהַחֲמִיר בְּבִרְכַּת קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁעִקָּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִבִּקְרִיאַת שְׁמַע עַצְמָהּ. אֲבָל בִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ לִהְיוֹת לְכַתְּחִלָּה בִּתְכִיפָה אַחַת מִן הַתּוֹרָה, שֶׁכֵּן הוּא מַשְׁמָעוּת הַפָּסוּק: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה׳ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", לְבָרֵךְ עַל הָאָרֶץ וְהַמָּזוֹן וִירוּשָׁלַיִם בִּבְרָכָה אַחַת בְּלֹא הֶפְסֵק בֵּינְתַיִם, אֶלָּא אֵין זֶה מְעַכֵּב בְּדִיעֲבַד, הוֹאִיל וְלֹא נֶאֱמַר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן "יִהְיוּ" — בַּהֲוָיָתָן יִהְיוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בִּקְרִיאַת שְׁמַע לְעִנְיַן קְרָאָהּ לְמַפְרֵעַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ד):

צָרִיךְ לֵישֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁמְּבָרֵךְ, בֵּין אִם הָיָה מְהַלֵּךְ בְּבֵיתוֹ כְּשֶׁאָכַל, בֵּין שֶׁאֲכָלוֹ מְעֻמָּד אוֹ (מֵסֵב), כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְבָרֵךְ — צָרִיךְ לֵישֵׁב, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן יוֹתֵר, וְלֹא יְהֵא מֵסֵב, שֶׁהוּא דֶּרֶךְ גַּאֲוָה, אֶלָּא יֵשֵׁב בְּאֵימָה. וְלֹא הַמְבָרֵךְ בִּלְבַד, אֶלָּא כָּל הַמְסֻבִּין לֹא יֵשְׁבוּ בְּקַלּוּת רֹאשׁ, אֶלָּא בְּאֵימָה. אַךְ אִם לֹא עָשׂוּ כֵּן, אֲפִלּוּ בֵּרַךְ מְהַלֵּךְ — בְּדִיעֲבַד יָצָא.
וְכָל זֶה בְּבֵיתוֹ, אֲבָל הַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וְאוֹכֵל דֶּרֶךְ הִלּוּכוֹ — אֵין צָרִיךְ לֵישֵׁב וּלְבָרֵךְ, לְפִי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו אִם יֵשֵׁב, מִפְּנֵי שֶׁיִּקְשֶׁה בְּעֵינָיו אִחוּר דַּרְכּוֹ, וְלֹא יוּכַל לְכַוֵּן יָפֶה:

לֹא הֶחֱמִירוּ לְבָרֵךְ מְיֻשָּׁב אֶלָּא בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, הוֹאִיל וְהִיא מִן הַתּוֹרָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא הַדִּין לִבְרָכָה אַחַת מֵעֵין ג׳ אַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, הוֹאִיל וְהִיא מֵעֵין ג׳ שֶׁל תּוֹרָה. וְיֵשׁ לָחֹש לְדִבְרֵיהֶם:

אָסוּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּעוֹדוֹ מְבָרֵךְ, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כִּמְבָרֵךְ בְּדֶרֶךְ עֲרַאי וּמִקְרֶה. אֲפִלּוּ תַּשְׁמִישׁ קַל אָסוּר לַעֲשׂוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מוֹנְעוֹ מִלְּכַוֵּן. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּדָבָר שֶׁצָּרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ אֵלָיו, וַאֲפִלּוּ הִיא דְּבַר מִצְוָה, כְּגוֹן עֵסֶק הַתּוֹרָה, שֶׁנִּמְצָא פּוֹנֶה לְבָבוֹ מִכַּוָּנוֹת הַבְּרָכָה.
וְזֶה אֵינוֹ נָכוֹן לְכַתְּחִלָּה גַּם בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת, שֶׁכֵּיוָן שֶׁכֻּלָּם צְרִיכִים כַּוָּנָה לְכַתְּחִלָּה לְדִבְרֵי הַכֹּל. וְכֵן בִּקְרִיאַת שְׁמַע אֲפִלּוּ מִפֶּרֶק שֵׁנִי וָאֵילָךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן מְלָאכָה בַּיָּדַיִם לֹא מָנְעוּ אֶלָּא בְּפֶרֶק א׳ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע:

אֵין נוֹתְנִים כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אֶלָּא לְטוֹב עַיִן, שֶׁהוּא שׂוֹנֵא בֶּצַע וְגוֹמֵל חֶסֶד בְּמָמוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ", אַל תִּקְרָא "יְבֹרָךְ" אֶלָּא "יְבָרֵךְ":