Why a Level 4 dedicated to the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is an autonomous and complete Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Chabad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity: it combines halacha (הלכה) + the reasons of the mitzvot (טעמי המצוות) + the inner dimension in a single work, and it rules with a unique Talmudic rigor.
For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his ruling is the decisive authority. The Rebbe explicitly instructed to study the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) seriously. This page gathers the Rav's way on siman כ״ד — הנהגת לבישת הציצית ושכרה ועונשה (the conduct of wearing the tsitsit, its reward and its punishment) — the last of the Hilkhot Tsitsit. The Mehaber treats this siman in 6 seifim (ו׳ סעיפים), and the Alter Rebbe unfolds it in 8 seifim (ח׳ סעיפים): he develops in it the זְרִיזוּת of wearing the talit with tsitsit all day (and at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה), the הִדּוּר מִצְוָה (« זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ »), the אֲחִיזַת הַצִּיצִית כְּנֶגֶד הַלֵּב at the ק״ש (« עַל לְבָבֶךָ »), the הַסְתַּכְּלוּת and the kiss (חִבּוּב מִצְוָה, רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה), the hint of the י׳ קְשָׁרִים and the ט״ז חוּטִין (עוֹלִים כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה), and the שָׂכָר וָעֹנֶשׁ (גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל … זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה).
שולחן ערוך הרב — סימן כ״ד — הַנְהָגַת לְבִישַׁת הַצִּיצִית וּשְׂכָרָהּ וְעָנְשָׁהּ
The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe
שולחן ערוך הרב, סימן כ״ד — הַנְהָגַת לְבִישַׁת הַצִּיצִית וּשְׂכָרָהּ וְעָנְשָׁהּ — וּבוֹ ח׳ סְעִיפִים
The text of the Alter Rebbe himself (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.24), followed by our English translation. The Mehaber treats this siman in 6 seifim (ו׳ סעיפים); the Alter Rebbe in 8 (ח׳ סעיפים).
סעיף א טוֹב וְנָכוֹן לִהְיוֹת כָּל אָדָם זָהִיר וְזָרִיז לִלְבֹּשׁ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כָּל הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הַמִּצְוֹת בְּכָל רֶגַע.
אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין אָדָם חַיָּב לִקְנוֹת טַלִּית בַּת אַרְבַּע כְּנָפוֹת כְּדֵי שֶׁיִּתְחַיֵּב בְּצִיצִית, אֶלָּא דַּוְקָא אִם רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית בַּת אַרְבַּע כְּנָפוֹת חַיָּב לְהָטִיל בָּהּ צִיצִית, מִכָּל מָקוֹם טוֹב וְנָכוֹן לִהְיוֹת כָּל אָדָם זָהִיר וְזָרִיז לִלְבֹּשׁ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כָּל הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הַמִּצְוֹת בְּכָל רֶגַע. דֻּגְמָא לַדָּבָר, כְּאָדָם הַמַּזְהִיר לַחֲבֵרוֹ עַל עִנְיָן אֶחָד, שֶׁקּוֹשֵׁר קֶשֶׁר בַּאֲזוֹרוֹ כְּדֵי שֶׁיִּזְכְּרֶנּוּ. וְעַל כֵּן יֵשׁ בְּצִיצִית חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים — כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְאַרְבַּע כְּנָפוֹת — כְּדֵי שֶׁלְּכָל צַד שֶׁיִּפְנֶה יִזְכֹּר הַמִּצְוֹת.
It is good and right to wear the talit all day. Although no one is obligated to buy a four-cornered talit in order to become bound to tsitsit — only if he wishes to wear a four-cornered garment must he place tsitsit on it — nevertheless it is good and right that every person be careful and zealous (זָהִיר וְזָרִיז) to wear a talit with tsitsit all day, so as to remember the mitzvot at every moment (כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הַמִּצְוֹת בְּכָל רֶגַע). An illustration: like one who, to remind his friend of a matter, ties a knot in his belt so as to remember it. Therefore the tsitsit has five knots — corresponding to the five books of the Torah (חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה) — and four corners, so that whichever way he turns he will remember the mitzvot. The Rav's חידוש: he turns a non-obligation (חובת גברא) into a practice of זְרִיזוּת — placing oneself under the mitzva to keep its memory at every instant.
סעיף ב אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כָּל הַיּוֹם — לְכָל הַפָּחוֹת יִזָּהֵר לִהְיוֹת לָבוּשׁ בְּצִיצִית בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה.
אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצִיצִית כָּל הַיּוֹם, לְכָל הַפָּחוֹת יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לָבוּשׁ בְּצִיצִית בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה.
At the least during the Shema and the prayer. Even one who cannot wear tsitsit all day — let him be careful, at the very least, to be clothed in tsitsit at the time of the reading of the Shema and the prayer (בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה). The Rav's חידוש: he sets a minimal threshold — the moment of the ק״ש, the acceptance of the yoke of Heaven, is the hour when the tsitsit must never be lacking.
סעיף ג מִצְוָה לַעֲשׂוֹת טַלִּית נָאָה וְצִיצִית נָאָה… שֶׁנֶּאֱמַר "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" — הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת.
מִצְוָה לַעֲשׂוֹת טַלִּית נָאָה וְצִיצִית נָאָה, וְהוּא הַדִּין כָּל הַמִּצְוֹת צָרִיךְ לַעֲשׂוֹתָן בְּהִדּוּר בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" — הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת.
הִדּוּר: a beautiful talit and beautiful tsitsit. It is a mitzva to make a beautiful talit and beautiful tsitsit (טַלִּית נָאָה וְצִיצִית נָאָה), and so too for all the mitzvot: one must perform them with הִדּוּר as much as possible, for it is said: « זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ » — « adorn yourself before Him with mitzvot (הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת) ». The Rav's חידוש: he anchors the wearing of tsitsit in the general principle of הִדּוּר מִצְוָה — the love of the mitzva shows itself in the beauty of its object.
סעיף ד מִצְוָה לֶאֱחֹז הַצִּיצִית בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית כְּנֶגֶד לִבּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, רֶמֶז לְ"עַל לְבָבֶךָ".
מִצְוָה לֶאֱחֹז הַצִּיצִית בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית כְּנֶגֶד לִבּוֹ בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע, רֶמֶז לַדָּבָר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה עַל לְבָבֶךָ". וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁיֶּאֱחֹז אוֹתָם בֵּין קְמִיצָה לְזֶרֶת שֶׁל שְׂמֹאל, וּכְשֶׁיַּגִּיעַ לְפָרָשַׁת צִיצִית — יִקָּחֵם בְּיָדוֹ הַיְמָנִית וְיַבִּיט בָּהֶם, וְיִהְיוּ בְּיָדוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְ"נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד", וְאָז יְנַשֵּׁק הַצִּיצִית וִיסִירֵם מִיָּדוֹ.
Holding the tsitsit in the left hand, against the heart. It is a mitzva to hold the tsitsit in the left hand, against the heart (כְּנֶגֶד לִבּוֹ), during the reading of the Shema — an allusion to: « וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה … עַל לְבָבֶךָ ». And there is one who says to hold them between the ring finger and the little finger of the left hand; then, upon reaching the parashat tsitsit, to take them in the right hand and gaze at them, and keep them in hand until « נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד » — and then he kisses the tsitsit and removes them from his hand. The Rav's חידוש: he joins to the din of the אֲחִיזָה the precise practice of the holding and the kiss, making the ק״ש a moment of the heart's contact with the mitzva.
סעיף ה טוֹב לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית בִּשְׁעַת עֲטִיפָה… "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" — רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה.
טוֹב לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית בִּשְׁעַת עֲטִיפָה כְּשֶׁמְּבָרֵךְ עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם וגו׳" — רְאִיָּה מֵבִיא לִידֵי זְכִירָה וּזְכִירָה מֵבִיא לִידֵי עֲשִׂיָּה.
Looking at the tsitsit at the enveloping. It is good to look at the tsitsit at the moment of enveloping (בִּשְׁעַת עֲטִיפָה), when reciting the berakha, for it is said: « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם » — seeing brings to remembering, and remembering brings to doing (רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וּזְכִירָה לִידֵי עֲשִׂיָּה). The Rav's חידוש: he makes the gaze the first rung of a ladder — see, remember, do — which is the whole meaning of the tsitsit (לְמַעַן תִּזְכְּרוּ).
סעיף ו יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית וְלִתְּנָם עַל הָעֵינַיִם וּלְנַשְּׁקָם — מִנְהָג יָפֶה וְחִבּוּב מִצְוָה.
יֵשׁ נוֹהֲגִין לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית כְּשֶׁמַּגִּיעַ לְ"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" וְלִתֵּן אוֹתָם עַל הָעֵינַיִם, וּמִנְהָג יָפֶה הוּא וְחִבּוּבֵי מִצְוָה. וְגַם נוֹהֲגִין לְנַשֵּׁק הַצִּיצִית בְּשָׁעָה שֶׁמִּסְתַּכֵּל בָּהֶן, וְהַכֹּל הוּא חִבּוּב מִצְוָה.
Placing them on the eyes, kissing them — חִבּוּב מִצְוָה. Some have the custom to look at the tsitsit upon reaching « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » and to place them on the eyes — it is a fine custom (מִנְהָג יָפֶה) and a חִבּוּבֵי מִצְוָה. And there is also the custom to kiss the tsitsit at the moment of looking at them — and all of this is חִבּוּב מִצְוָה (the cherishing of the mitzva). The Rav's חידוש: he validates the customs of the gaze and the kiss by tying them explicitly to the yesod of חִבּוּב מִצְוָה — the concrete affection borne toward the mitzva.
סעיף ז עֲשָׂרָה קְשָׁרִים רֶמֶז לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְשִׁשָּׁה עָשָׂר חוּטִין וַעֲשָׂרָה קְשָׁרִים — עוֹלִים כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה.
כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית — יִסְתַּכֵּל בִּשְׁתֵּי צִיצִיּוֹת שֶׁלְּפָנָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֲשָׂרָה קְשָׁרִים, רֶמֶז לְעֶשֶׂר סְפִירוֹת שֶׁהֵן קְשׁוּרִין וַאֲחוּדִין זֶה בָּזֶה. וְגַם יֵשׁ בָּהֶם שִׁשָּׁה עָשָׂר חוּטִין וַעֲשָׂרָה קְשָׁרִים — עוֹלִים כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה בָּרוּךְ הוּא.
The hint of the knots and threads — כ״ו. When he looks at the tsitsit, let him look at the two front tsitsit, which have ten knots (עֲשָׂרָה קְשָׁרִים) — an allusion to the ten Sefirot, bound and united one to another (קְשׁוּרִין וַאֲחוּדִין זֶה בָּזֶה). And there are in them sixteen threads and ten knots — amounting to כ״ו, like the Name הוי״ה, blessed be He. The Rav's חידוש: he sets the gematria (16 + 10 = 26) within the very structure of the mitzva, making the gaze upon the tsitsit a contemplation of the Name.
סעיף ח גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית… וְכָל הַזָּהִיר בָּהּ — זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית, וְעָלָיו נֶאֱמַר: "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וגו׳". וְכָל הַזָּהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית — זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
The punishment and the reward. Great is the punishment of one who neglects the mitzva of tsitsit (גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית), and of him it is said: « לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ ». And whoever is careful in the mitzva of tsitsit merits to see the face of the Shechina (זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה). The Rav's חידוש: he seals the Hilkhot Tsitsit on the balance of awe and love — the seriousness of neglect and the promise of the vision of the Shechina for the זָהִיר.
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim כ״ד (Kehot edition, 8 seifim / ח׳ סעיפים). English translation: DAAT. The Mehaber treats this siman in 6 seifim (ו׳ סעיפים); no passage is cited outside this verifiable text.
היסוד — זריזות ולבישת הציצית, אחיזה כנגד הלב, חבוב מצוה, רמז ושכר
The yesod: the זריזות of wearing, the אחיזה כנגד הלב, the חבוב מצוה, the hint and the reward
The Alter Rebbe's reading of this last siman of the Hilkhot Tsitsit unfolds in four movements. First, he turns the non-obligation into a practice of זְרִיזוּת: although no one is obligated to buy a four-cornered talit, it is טוֹב וְנָכוֹן to wear the talit with tsitsit all day — and at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה (seifim א-ב). Then he opens the wearing of the tsitsit onto the הִדּוּר מִצְוָה (« זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ ») and onto the אֲחִיזַת הַצִּיצִית כְּנֶגֶד הַלֵּב at the ק״ש (« עַל לְבָבֶךָ », seifim ג-ד). Then he unfolds the הַסְתַּכְּלוּת and the חִבּוּב מִצְוָה — see, remember, do; place on the eyes, kiss (seifim ה-ו). Finally, he seals with the hint (כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה) and the שָׂכָר וָעֹנֶשׁ — the זָהִיר זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה (seifim ז-ח).
זריזות — טלית מצוייצת כל היום
The זריזות — wearing the talit all day
The principle (seifim א-ב). No one is obligated to buy a four-cornered talit; but it is טוֹב וְנָכוֹן that every person be זָהִיר וְזָרִיז to wear a talit with tsitsit כָּל הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר הַמִּצְוֹת בְּכָל רֶגַע — and at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה.
The taam. Like the knot tied in the belt to remember: five knots כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה and four corners — so that whichever way he turns he will remember the mitzvot.
הידור ואחיזה — « זה אלי ואנוהו », « על לבבך »
The הידור and the אחיזה כנגד הלב
הִדּוּר (seif ג). It is a מִצְוָה to make a טַלִּית נָאָה וְצִיצִית נָאָה — and all the mitzvot בְּהִדּוּר, for « זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ » (הִתְנָאֶה לְפָנָיו בְּמִצְוֹת).
אֲחִיזָה (seif ד). It is a מִצְוָה to hold the tsitsit in the left hand, כְּנֶגֶד לִבּוֹ, at the ק״ש — a רֶמֶז to « עַל לְבָבֶךָ » ; then, at the parashat tsitsit, in the right hand, until « נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד », and then he kisses them.
ראייה וחבוב מצוה — « וראיתם אתו »
The ראייה and the חבוב מצוה
The principle (seif ה). It is טוֹב to look at the tsitsit בִּשְׁעַת עֲטִיפָה, for « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם » — רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה, וּזְכִירָה לִידֵי עֲשִׂיָּה.
The חִבּוּב (seif ו). To look at them at « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ », to place them on the eyes and to kiss them — מִנְהָג יָפֶה, and הַכֹּל חִבּוּב מִצְוָה.
הרמז והשכר — כ״ו ופני שכינה
The hint (כ״ו) and the reward and punishment
The hint (seif ז). To look at the שְׁתֵּי צִיצִיּוֹת שֶׁלְּפָנָיו: עֲשָׂרָה קְשָׁרִים = the עֶשֶׂר סְפִירוֹת; שִׁשָּׁה עָשָׂר חוּטִין וַעֲשָׂרָה קְשָׁרִים — עוֹלִים כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה.
The reward and punishment (seif ח). גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל (« לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ ») — and the זָהִיר זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
Referral to study. The inner dimension of the הנהגת לבישת הציצית — beyond the halachic principle laid out here (the זריזות, the חבוב מצוה, the hint of the כ״ו כשם הויה, the vision of the Shechina) — touches upon the thought of Chabad (the לבוש and the garment of the soul, the memory and the sight of the mitzva, in the Tanya, the Likkutei Torah and the sichot). This page presents it at the level of the principle attested in the Rav's text, without citing any chapter or precise formulation, and without adding anything invented to the symbolism of the Name. For in-depth study of this dimension, study with a Chabad Rav and within the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the psak of the Alter Rebbe
Comparison of the Alter Rebbe's way with those of the Mehaber, the Rama (רמ״א) and the Mishna Beroura (משנה ברורה) on the key points of siman כ״ד. The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it displays the Rav's own sensibility, as it emerges from his text (§1, 8 seifim). The Rav unfolds in 8 seifim what the Mehaber arranges in 6.
| Topic | Mehaber | Rama | Mishna Beroura | Way of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| טלית מצוייצת כל היום — זהירות וזריזות (seifim א-ב) | OH 24:1 — "טוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום". | — | MB 24:1-3 — the טוב ונכון; the talit קטן worn all day; the remembrance of the mitzva. | Way of the Alter Rebbe — חידוש: he turns it into a practice of זְרִיזוּת — a talit with tsitsit all day (ה׳ קשרים כנגד ה׳ חומשי תורה, ד׳ כנפות); and failing that, at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה (seifim א-ב). |
| הידור — « זה אלי ואנוהו » (seif ג) | — (general yesod of הידור מצוה — "זה אלי ואנוהו", Shabbat קלג ע״ב). | — | MB — הידור מצוה; all the mitzvot בהידור, up to שליש. | Way of the Alter Rebbe — חידוש: he opens the wearing of the tsitsit onto the הידור מצוה — טלית נאה וציצית נאה, כל המצות בהידור (seif ג). |
| אחיזת הציצית בק״ש — כנגד הלב (seif ד) | OH 24:2 — "מצוה לאחוז הציצית ביד שמאלו כנגד לבו בשעת ק״ש". | — | MB 24:2 — the אחיזה; the details of the minhag (בין קמיצה לזרת; until "נאמנים ונחמדים"). | Way of the Alter Rebbe — חידוש: he joins to the "על לבבך" (Menachot מג ע״ב) the detailed conduct — יד שמאל כנגד הלב, then the right hand at פרשת ציצית and the נשיקה (seif ד). |
| הסתכלות ונשיקת הציצית — חבוב מצוה (seifim ה-ו) | OH 24:3-4 — "טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה"; "יש נוהגין … וראיתם אתו". | Hagaha on 24:4 — יש נוהגין לנשק הציצית בשעה שרואה אותן. | MB 24:4 — ראייה מביאה לידי זכירה; the מנהג of the נשיקה. | Way of the Alter Rebbe — חידוש: he ties the customs (על העינים, נשיקה) explicitly to the yesod of חִבּוּב מִצְוָה, and makes the ראייה the first rung: ראייה → זכירה → עשייה (seifim ה-ו). |
| הרמז והשכר — כ״ו ופני שכינה (seifim ז-ח) | OH 24:5-6 — the hint of the ט״ז חוטין וי׳ קשרים (עולים כ״ו); "גדול עונש המבטל … זוכה ורואה פני שכינה". | — | MB 24:5-6 + Menachot מג ע״ב, Shabbat לב ע״ב — the שכר of the ראייה and the עונש. | Way of the Alter Rebbe — חידוש: he sets the gematria (ט״ז + י׳ = כ״ו = שם הוי״ה; י׳ קשרים = עשר ספירות) within the mitzva, and seals the Hilkhot Tsitsit on the balance of awe and love — עונש המבטל / זוכה ורואה פני השכינה (seifim ז-ח). |
Table drawn from the full text of the Mehaber (Orah Haim כ״ד, 6 seifim, Sefaria source), the Rama (seif 4) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Magen Avraham, Taz, Mishna Beroura, Beour Halakha, Pri Megadim, Aroukh haShulchan, Kaf haḤaim; Talmud Menachot מג ע״ב — וראיתם / reward, Shabbat לב ע״ב — punishment, Sota יז ע״א — תכלת). The Alter Rebbe's column rests on the real text of the Shulchan Aruch HaRav reproduced in §1. Uncertain seif katan attributions are left "על דרך הסברה".
קווי היסוד של שיטת הרב
The guiding lines of the Rav's way on this siman
Four orientations that characterize the Alter Rebbe's sensibility on this last siman of the Hilkhot Tsitsit — beyond the mere application of the rules. Each follows the structure: principle of the siman → the Rav's reading → practical consequence. Each line rests on the Rav's real text (§1).
קו א — חבוב מצוה וזריזות
The חבוב מצוה and the זריזות
Principle of the siman: no one is obligated to buy a four-cornered talit in order to be bound to tsitsit (seif א of the Mehaber).
The Rav's reading: it is טוֹב וְנָכוֹן to wear it כָּל הַיּוֹם (ה׳ קשרים = ה׳ חומשי תורה); and failing that, at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה.
Practical consequence: adopt the talit katan and place oneself in the obligation; for personal usages → consult a Rav (seifim א-ב).
קו ב — אחיזה כנגד הלב
The אחיזה כנגד הלב (« על לבבך »)
Principle of the siman: it is a מִצְוָה to hold the tsitsit at the ק״ש (seif of the Mehaber).
The Rav's reading: the left hand כְּנֶגֶד הַלֵּב, a רֶמֶז to « עַל לְבָבֶךָ »; then the right hand at פרשת ציצית, until « נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים », and the נשיקה.
Practical consequence: hold the tsitsit near the heart at the ק״ש; follow the detailed minhag per one's noussah → consult a Rav (seif ד).
קו ג — ראייה וחבוב מצוה
The ראייה and the חבוב מצוה
Principle of the siman: it is טוֹב to look at the tsitsit at the עֲטִיפָה (seif of the Mehaber).
The Rav's reading: רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה (and to doing); place them on the eyes and kiss them — הַכֹּל חִבּוּב מִצְוָה.
Practical consequence: look at the tsitsit at the עטיפה and at « וראיתם אתו »; the concrete affection for the mitzva (seifim ה-ו).
קו ד — הרמז והשכר
The hint (כ״ו) and the reward and punishment
Principle of the siman: the hint of the knots and threads; the שָׂכָר וָעֹנֶשׁ (seifim of the Mehaber).
The Rav's reading: י׳ קְשָׁרִים = עשר ספירות; ט״ז חוּטִין + י׳ קְשָׁרִים = כ״ו = שם הוי״ה; גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל, and the זָהִיר זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
Practical consequence: contemplate the hint while looking at the tsitsit; the seriousness of neglect and the promise of the vision — for kavana → a Chabad Rav (seifim ז-ח).
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Halacha le-maaseh — the Chabad conduct
Six points of conduct that flow directly from siman כ״ד in the sensibility of the Alter Rebbe and of Chabad — presented at the level of principle, referring to the Rav for the detail of particular cases and minhagim.
For the Chabad Chassid — Siman כ״ד (הנהגת לבישת הציצית ושכרה ועונשה)
- ① The talit katan all day — טוֹב וְנָכוֹן. It is good and right to be זָהִיר וְזָרִיז to wear a talit with tsitsit כָּל הַיּוֹם, to remember the mitzva בְּכָל רֶגַע; and failing that, at the least בִּשְׁעַת ק״ש וּתְפִלָּה. Basis: SA HaRav seifim א-ב.
- ② הִדּוּר — a beautiful talit and beautiful tsitsit. It is a מִצְוָה to make a טַלִּית נָאָה וְצִיצִית נָאָה, and all the mitzvot בְּהִדּוּר — « זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ ». Basis: SA HaRav seif ג.
- ③ Hold the tsitsit at the ק״ש — כְּנֶגֶד הַלֵּב. Hold the tsitsit in the left hand, against the heart, during the Shema — a רֶמֶז to « עַל לְבָבֶךָ » — then, per the minhag, in the right hand at פרשת ציצית and the נשיקה. Basis: SA HaRav seif ד.
- ④ Look at and kiss the tsitsit — חִבּוּב מִצְוָה. Look at the tsitsit בִּשְׁעַת עֲטִיפָה and at « וּרְאִיתֶם אֹתוֹ » (רְאִיָּה מְבִיאָה לִידֵי זְכִירָה); place them on the eyes and kiss them — הַכֹּל חִבּוּב מִצְוָה. Basis: SA HaRav seifim ה-ו.
- ⑤ The hint — כ״ו כְּשֵׁם הוי״ה. While looking at the two front tsitsit: י׳ קְשָׁרִים (the עשר ספירות); ט״ז חוּטִין + י׳ קְשָׁרִים = כ״ו, like the Name הוי״ה. To contemplate בְּכַוָּנָה. Basis: SA HaRav seif ז.
- ⑥ The seriousness — עֹנֶשׁ and שָׂכָר. גָּדוֹל עֹנֶשׁ הַמְבַטֵּל מִצְוַת צִיצִית (« לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ »); and the זָהִיר זוֹכֶה וְרוֹאֶה פְּנֵי הַשְּׁכִינָה. The crown of the Hilkhot Tsitsit. Basis: SA HaRav seif ח.
⚠ This section presents the Chabad conduct grounded in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, siman כ״ד (the real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — and in particular for wearing the talit katan, the minhagim of the אֲחִיזָה and the נשיקה and the kavana: consult your Rav, and for Chabad, a Chabad Rav.