Why a Level 4 dedicated to the Alter Rebbe? The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe is not a commentary on the Mechaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Chabad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its distinctiveness: it fuses halacha (הלכה) + the reasons of the mitzvot + the inner dimension in a single work, and rules with a unique Talmudic rigour.
For Chabad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the decisive authority. The Rebbe explicitly instructed to study the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) seriously. This page gathers the Rav’s way on siman מ״ה — דִּין תְפִלִּין בְבֵית הַקְּבָרות וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ. In the Rav, the siman has three seifim (ג׳ סְעִיפִים), in which the Alter Rebbe unfolds: (1) the prohibition of entering within the ד׳ אַמּוֹת of a corpse or a קֶבֶר with uncovered tefilin — מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ — and the חֻמְרָה of the cemetery enclosed by a מְחִצָּה ; (2) that all this applies only when מְגֻלּות — if they are מְכֻסּות, permitted, provided the רְצוּעוֹת too are covered ; (3) the conduct in the בֵית הַמֶּרְחָץ by room (חִיצוֹן, אֶמְצָעִי, פְנִימִי) and the distinction from the בֵית הַטְבִילָה in cold water.
שולחן ערוך הרב — סימן מ״ה — דִּין תְפִלִּין בְבֵית הַקְּבָרות וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ
The full text of the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe
שולחן ערוך הרב, סימן מ״ה — דִּין תְפִלִּין בְבֵית הַקְּבָרות וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ — וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים
The Alter Rebbe’s own text (Sefaria source, Kehot edition), followed by our English translation. The siman contains three seifim (ג׳ סְעִיפִים).
סעיף א אָסוּר לִכָּנֵס בְד׳ אַמּוֹת שֶּל מֵת אוֹ קֶבֶר וּתְפִלִּין בְרֹאשׁוֹ (לֹעֵג לָרָשׁ); בֵית הַקְּבָרות מֻקָּף מְחִצָּה — לְהַחְמִיר.
דִּין תְּפִלִּין בְּבֵית הַקְּבָרוֹת וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ וּבוֹ ג׳ סְעִיפִים:אָסוּר לִכָּנֵס בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם "לֹעֵג לָרָשׁ". וּבֵית הַקְּבָרוֹת שֶׁהוּא מֻקָּף מְחִצָּה — יֵשׁ לְהַחֲמִיר שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בְּתוֹכוֹ כְּלָל בִּתְפִלִּין שֶׁבְּרֹאשׁוֹ אֲפִלּוּ רָחוֹק הַרְבֵּה מִן הַקְּבָרוֹת, שֶׁמָּא יִתְקָרֵב בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל אֵיזֶה קֶבֶר בְּלִי דַּעַת. אֲבָל חוּץ לַמְּחִצָּה — מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּסָמוּךְ לָהּ אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תּוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת לְהַקְּבָרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַמְחִצָּה מַפְסֶקֶת וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּ"לֹעֵג לָרָשׁ":
In the cemetery and within the four amot of a corpse. It is forbidden to enter within the four amot (אַרְבַּע אַמּוֹת) of a corpse or of a grave (קֶבֶר) with tefilin on one’s head, מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ (“mocking the destitute” — the deceased can no longer perform mitzvot). And a cemetery surrounded by a מְחִצָּה (partition) — one should be stringent (יֵשׁ לְהַחְמִיר) not to enter it at all with tefilin on the head, even far from the graves, lest one unknowingly come within four amot of some grave. But outside the מְחִצָּה — it is permitted even right beside it, though one be within four amot of the graves, since the מְחִצָּה interposes (מַפְסֶקֶת) and it does not appear as לֹעֵג לָרָשׁ.
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim מ״ה (seif א)
סעיף ב בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? כְשֶׁהֵן מְגֻלִּין; אֲבָל מְכֻסִּין — מֻתָּר, וְצָרִיךְ שֶׁגַּם הָרְצוּעוֹת מְכֻסּוֹת.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהֵן מְגֻלִּין, אֲבָל אִם הֵן מְכֻסִּין — אֵין כָּאן "לֹעֵג לָרָשׁ", וּמֻתָּר בְּכָל עִנְיָן. וְצָרִיךְ שֶׁגַּם הָרְצוּעוֹת תִּהְיֶינָה מְכֻסּוֹת. לְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לִכָּנֵס בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד לְבַדָּהּ הוֹאִיל וְהִיא מְכֻסָּה — צָרִיךְ לִזָּהֵר בָּרְצוּעָה שֶׁעַל אֶצְבָּעוֹ שֶׁתִּהְיֶה גַּם כֵּן מְכֻסָּה:
Uncovered or covered (מְגֻלִּין / מְכֻסִּין). To what does this apply (בַמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים)? When they are uncovered (מְגֻלִּין) ; but if they are covered (מְכֻסִּין) — there is no לֹעֵג לָרָשׁ here, and it is permitted in every case. And the straps (רְצוּעוֹת) too must be covered. Therefore, although it is permitted to enter with the תְּפִלָּה שֶּל יָד alone since it is covered, one must take care that the strap on the finger also be covered.
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim מ״ה (seif ב)
סעיף ג בֵית הַמֶּרְחָץ — חִיצוֹן מֻתָּר, אֶמְצָעִי וּפְנִימִי אָסוּר; בֵית הַטְבִילָה בְצוֹנֵן — מֻתָּר כְשֶׁאֵין שָׁם עָרֹם.
בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, בַּבַּיִת הַחִיצוֹן שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵן לְבוּשִׁים — מֻתָּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ וּזְרוֹעוֹ לְכַתְּחִלָּה. וּבַבַּיִת הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים שָׁם לְבוּשִׁים וּמִקְצָתָן עֲרֻמִּים — אָסוּר לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם. אֲבָל אִם הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ — אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם. וּבַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵם עֲרֻמִּים, אֲפִלּוּ הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ — צָרִיךְ לְחָלְצָן כְּשֶׁנִּכְנָס לְשָׁם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּמֶּרְחָץ שֶׁזֻּהֲמָתוֹ רַבָּה מֵהֶבֶל הַחַמִּין שֶׁמִּשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, אֲבָל בְּבֵית הַטְּבִילָה אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמְדִים בּוֹ עֲרֻמִּים, כֵּיוָן שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּצוֹנֵן — אֵין בּוֹ זֻהֲמָא וּמֻתָּר לִכָּנֵס בּוֹ בִּתְפִלִּין, כְּשֶׁאֵין שָׁם אָדָם עָרֹם. לָכֵן מְבָרְכִין בִּרְכַּת הַטְּבִילָה בַּמִּקְוֶה אֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁיָּרַד לַמַּיִם, אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַמַּיִם עוֹמְדִים שָׁם עֲרֻמִּים. אֲבָל אִם יֵשׁ שָׁם עָרֹם — אָסוּר לִכָּנֵס לְתוֹכוֹ בִּתְפִלִּין אוֹ בִּשְׁאָר כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁאָסוּר לַעֲמֹד עָרֹם בִּפְנֵי כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (וְלָכֵן צָרִיךְ לִזָּהֵר לְכַסּוֹת הַקְּטַנִּים שֶׁלֹּא יִהְיוּ עֲרֻמִּים בִּפְנֵי הַסְּפָרִים, עַיֵּן סוֹף סִימָן ערה).(סְלִיק הִלְכוֹת תְּפִלִּין)
In the בֵית הַמֶּרְחָץ and the בֵית הַטְבִילָה. In the bathhouse, the outer room (בַּיִת חִיצוֹן) where all who stand are dressed — one may place tefilin on head and arm לְכַתְּחִלָּה. The middle room (בַּיִת אֶמְצָעִי) where some stand dressed and some naked — one may not place them לְכַתְּחִלָּה, even when none is naked there ; but if they were already on his head, he need not remove them. The inner room (בַּיִת פְּנִימִי) where all are naked — even if they were on his head he must remove them, even when no one is there. To what does this apply? To a bathhouse whose filth (זֻהֲמָא) is great from the steam of the hot water ; but the בֵית הַטְבִילָה (place of immersion), though one stands there naked, since its use is in cold water (צוֹנֵן), has no filth, and it is permitted to enter it with tefilin when none is naked there. Hence one recites the בִּרְכַּת הַטְבִילָה at the מִקְוֶה even before descending into the water. But if there is a naked person there — it is forbidden to enter with tefilin or other כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, for it is forbidden to stand naked before כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (hence one must cover young children so they not be naked before the books — cf. end of siman ערה).
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim מ״ה (seif ג)
Source: Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim מ״ה (Kehot edition, ג׳ סעיפים). The link for each seif appears above. English translation: DAAT. No passage is cited outside this verifiable text.
היסוד — לֹעֵג לָרָשׁ, כִּסּוּי וּמְקומות שֶּל גְנַאי
The yesod: the לֹעֵג לָרָשׁ, the כִּסּוּי and the places of indignity
The Alter Rebbe’s reading of this siman unfolds in three movements. First the לֹעֵג לָרָשׁ (Berachot י״ח ע״א): the deceased, whose mitzvot have ceased (מִצְווֹת בְטֵלות לַמֵתִים), must not be “mocked” by a mitzva performed openly beside him — hence the prohibition of the ד׳ אַמּוֹת and the חֻמְרָה of the cemetery enclosed by a מְחִצָּה. Then the כִּסּוּי: what “מְכֻסִּין” permits — for there is לֹעֵג לָרָשׁ only when they are visible — including the רְצוּעוֹת. Finally the מְקומות שֶּל גְנַאי and ערווה: the gradation of the בֵית הַמֶּרְחָץ (חִיצוֹן / אֶמְצָעִי / פְנִימִי) and its distinction from the בֵית הַטְבִילָה in cold water.
לֹעֵג לָרָשׁ וְד׳ אַמּוֹת שֶּל מֵת
The לֹעֵג לָרָשׁ and the four amot
The yesod. Mitzvot cease for the dead (מִצְווֹת בְטֵלות לַמֵתִים) ; to perform a visible mitzva — carrying uncovered tefilin — within the ד׳ אַמּוֹת of a corpse or a grave is a לֹעֵג לָרָשׁ toward one who can no longer perform it (Berachot י״ח ע״א).
The consequence. A cemetery enclosed by a מְחִצָּה — one is stringent not to enter it at all with tefilin on the head, lest one enter unknowingly within the ד׳ אַמּוֹת ; but outside the מְחִצָּה it interposes (מַפְסֶקֶת). On the laws of mourning and the honour due to the dead, see יורה דעה (הלכות אבלות) and siman 43.
כִּסּוּי הַתְּפִלִּין וְהָרְצוּעוֹת
What the כִּסּוּי permits
The principle. There is לֹעֵג לָרָשׁ only when the tefilin are מְגֻלּות ; if they are מְכֻסּות, the indignity falls away and it is permitted in every case.
The extension. The כִּסּוּי must be complete: the רְצוּעוֹת too must be covered, including the strap of the של יד on the finger. On the honour due to תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה, see siman 44.
מְקומות שֶּל גְנַאי — בֵית הַמֶּרְחָץ
The places of indignity: the bathhouse
The principle. The בֵית הַמֶּרְחָץ is graded by the state of those present: outer room (all dressed) — permitted לְכַתְּחִלָּה ; middle (dressed and naked) — forbidden לְכַתְּחִלָּה, without removing what is already in place ; inner (all naked) — one removes even what is in place.
The distinction. All this applies to a bathhouse whose זֻהֲמָא is great (steam of the hot water) ; but the בֵית הַטְבִילָה in cold water (צוֹנֵן) has no filth — permitted to enter with tefilin when none is naked there, hence the בִּרְכַּת הַטְבִילָה recited at the מִקְוֶה. There remains the prohibition of standing naked before כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (ערווה before קְדֻשָּׁה).
Referral to study. The reach of the yesod set here — the לֹעֵג לָרָשׁ and the ד׳ אַמּוֹת, what the כִּסּוּי permits, the gradation of the בֵית הַמֶּרְחָץ and of ערווה before קְדֻשָּׁה — touches both conduct (at the cemetery, the bathhouse, the מִקְוֶה) and the Chabad sensibility on the honour due to תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה and to the departed. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav’s text, without adding anything invented. For in-depth study and personal conduct — the cemetery, the כִּסּוּי, the בֵית הַמֶּרְחָץ — study with a Chabad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe’s psak
A comparison of the Alter Rebbe’s way with those of the Mechaber, the Rama (רמ״א) and the Mishna Berura (משנה ברורה) on the key points of siman מ״ה. The Shulchan Aruch of the Alter Rebbe (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it exposes the Rav’s own sensibility as it emerges from his text (§1, ג׳ סעיפים). The Rav makes explicit the טעם and the detail where the Mechaber merely states it.
| Topic | Mechaber | Rama | Mishna Berura | The Alter Rebbe’s way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| בֵית הַקְּבָרות, ד׳ אַמּוֹת וְלֹעֵג לָרָשׁ | או״ח מ״ה ס״א — אָסוּר לִכָּנֵס בְד׳ אַמּוֹת שֶּל מֵת וּתְפִלִּין בְרֹאשׁוֹ מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ. | — | מ״ב מ״ה / ברכות י״ח ע״א — טַעַם לֹעֵג לָרָשׁ, מִצְווֹת בְטֵלות לַמֵתִים. | The Alter Rebbe’s way — אָסוּר לִכָּנֵס בְד׳ אַמּוֹת שֶּל מֵת אוֹ קֶבֶר; בֵית הַקְּבָרות מֻקָּף מְחִצָּה — לְהַחְמִיר, וְחוּץ לַמְחִצָּה מֻתָּר (סעיף א). |
| מְגֻלִּין מוּל מְכֻסִּין וְהָרְצוּעוֹת | או״ח מ״ה ס״א — וְאִם הֵם מְכֻסִּים מֻתָּר. | — | מ״ב מ״ה — גֶדֶר הַכִּסּוּי; אַף הָרְצוּעוֹת. | The Alter Rebbe’s way — בִּמְכֻסִּין אֵין לֹעֵג לָרָשׁ, וּמֻתָּר בְכָל עִנְיָן; וְצָרִיךְ שֶׁגַּם הָרְצוּעוֹת מְכֻסּוֹת (סעיף ב). |
| בֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְבִילָה | או״ח מ״ה ס״ב — חִיצוֹן מֻתָּר, אֶמְצָעִי אָסוּר לְכַתְּחִלָּה, פְנִימִי חוֹלֵץ. | — | מ״ב מ״ה — דַרְגוֹת הַמֶּרְחָץ; זֻהֲמָא מוּל צוֹנֵן. | The Alter Rebbe’s way — הוֹסִיף בֵית הַטְבִילָה בְצוֹנֵן שֶּאֵין בּוֹ זֻהֲמָא וּמֻתָּר כְשֶׁאֵין שָׁם עָרֹם; וְאִסּוּר עֲמִידָה עָרֹם בִפְנֵי כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ (סעיף ג). |
Table drawn from the Mechaber’s text (Orah Haim מ״ה, ב׳ סעיפים, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Rambam Hilchot Tefilin ד / Hilchot Sefer Torah, Rosh, Magen Avraham, Taz, Mishna Berura, Beour Halacha, Pri Megadim, Aruch haShulchan, Kaf haChaim ; Talmud Berachot י״ח ע״א, Shabbat י׳ ע״א). The Alter Rebbe column rests on the actual text of the Shulchan Aruch HaRav (ג׳ סעיפים) reproduced in §1. Uncertain seif-katan attributions are left « על דרך הסברה ».
קווי היסוד של שיטת הרב
The defining lines of the Rav’s way on this siman
Three orientations that characterise the Alter Rebbe’s sensibility on this siman — beyond the mere application of the rule. Each follows the structure: principle of the siman → the Rav’s reading → practical consequence. Each line rests on the actual text of the Rav (§1).
קו א — לֹעֵג לָרָשׁ וְד׳ אַמּוֹת
The לֹעֵג לָרָשׁ and the four amot
Principle of the siman: do not enter within the ד׳ אַמּוֹת of a corpse with uncovered tefilin (seif א).
The Rav’s reading: the deceased can no longer perform mitzvot (מִצְווֹת בְטֵלות לַמֵתִים) ; carrying them uncovered beside him is a לֹעֵג לָרָשׁ ; a cemetery enclosed by a מְחִצָּה — לְהַחְמִיר not to enter at all.
Practical consequence: cover or remove the tefilin before entering the cemetery or the ד׳ אַמּוֹת.
קו ב — כִּסּוּי הַתְּפִלִּין
What the כִּסּוּי permits
Principle of the siman: מְגֻלִּין / מְכֻסִּין (seif ב).
The Rav’s reading: if they are מְכֻסִּין there is no לֹעֵג לָרָשׁ — permitted בְכָל עִנְיָן ; the כִּסּוּי includes the רְצוּעוֹת.
Practical consequence: at the cemetery, well-covered tefilin — box and straps — lift the prohibition.
קו ג — בֵית הַמֶּרְחָץ וּבֵית הַטְבִילָה
The bathhouse and the place of immersion
Principle of the siman: the gradation of the rooms of the בֵית הַמֶּרְחָץ (seif ג).
The Rav’s reading: חִיצוֹן permitted, אֶמְצָעִי forbidden לְכַתְּחִלָּה, פְנִימִי one removes ; but the בֵית הַטְבִילָה in צוֹנֵן has no זֻהֲמָא — permitted when none is naked, hence the בִּרְכַּת הַטְבִילָה.
Practical consequence: assess the room and the state of those present ; do not stand naked before כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Practical Chabad conduct
Points of conduct that flow directly from siman מ״ה in the sensibility of the Alter Rebbe and Chabad — presented at the level of the principle, referring to the Rav for the detail of cases (the cemetery, the כִּסּוּי, the בֵית הַמֶּרְחָץ).
For the Chabad Chassid — Siman מ״ה (דִּין תְפִלִּין בְבֵית הַקְּבָרות וּבְבֵית הַמֶּרְחָץ)
- ① At the cemetery. Do not enter within the ד׳ אַמּוֹת of a corpse or a grave with uncovered tefilin on the head — מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ ; a cemetery enclosed by a מְחִצָּה, לְהַחְמִיר not to enter at all. Basis: SA HaRav מ״ה seif א.
- ② Covered. If the tefilin — box and רְצוּעוֹת — are covered (מְכֻסּות), the prohibition falls and it is permitted בְכָל עִנְיָן. Basis: SA HaRav מ״ה seif ב.
- ③ At the bathhouse. By the room: outer (all dressed) permitted ; middle forbidden לְכַתְּחִלָּה, without removing what is in place ; inner (all naked) one removes. Basis: SA HaRav מ״ה seif ג.
- ④ At the מִקְוֶה. The בֵית הַטְבִילָה in cold water has no זֻהֲמָא — permitted to enter with tefilin when none is naked there (hence the בִּרְכַּת הַטְבִילָה) ; but do not stand naked before כִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. Basis: SA HaRav מ״ה seif ג.
⚠ This section presents the Chabad conduct grounded in the Shulchan Aruch of the Alter Rebbe, siman מ״ה (actual text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — the cemetery, the כִּסּוּי, the בֵית הַמֶּרְחָץ — consult your Rav, and for Chabad, a Chabad Rav.