רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ס״ד · דִּין הַטּוֹעֶה בִּקְרִיאַת שְׁמַע

דִּין הַטּוֹעֶה בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ד׳ סְעִיפִים:קְרָאָהּ לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיוּ״ — בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים, אֲבָל אִם הִקְדִּים פָּרָשָׁה לַחֲבֶרְתָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — יָצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה:

קְרָאָהּ לְמַפְרֵעַ. הַקּוֹרֵא לְמַפְרֵעַ — לֹא יָצָא, ״וְהָיוּ״ בַּהֲוָיָתָן יְהוּ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים ? בְּסֵדֶר הַפְּסוּקִים ; אֲבָל הִקְדִּים פָּרָשָׁה לַחֲבֶרְתָּהּ — אַף שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי — יָצָא, לְפִי שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לָהּ בַּתּוֹרָה.

קָרָא פָּרָשָׁה וְטָעָה בָּהּ, אִם יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא כָּל הַפָּרָשָׁה וְדִלֵּג פָּסוּק אֶחָד בָּאֶמְצַע — חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפָּסוּק וְגוֹמֵר הַפָּרָשָׁה, שֶׁאִם יִקְרָא הַפָּסוּק בַּמָּקוֹם שֶׁנִּזְכַּר נִמְצָא קוֹרְאָהּ לְמַפְרֵעַ (וַאֲפִלּוּ דִּלֵּג תֵּבָה אַחַת אוֹ אוֹת אַחַת, אוֹ שֶׁשִּׁנָּה נְקֻדָּה אַחַת עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן קמ״ב — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק שֶׁטָּעָה בּוֹ). וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה — צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק מִמָּקוֹם שֶׁמִּסְתַּפֵּק בּוֹ בְּטָעוּת. כְּגוֹן, אִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁאָמַר פָּסוּק ״שְׁמַע״ בְּכַוָּנָה — חוֹזֵר לִ״וְאָהַבְתָּ״, וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁאָמַר ״שְׁמַע״ בְּכַוָּנָה — חוֹזֵר לִ״שְׁמַע״:

דִּלֵּג פָּסוּק. יוֹדֵעַ הֵיכָן טָעָה (דִּלֵּג פָּסוּק בָּאֶמְצַע) — חוֹזֵר לְרֹאשׁ אוֹתוֹ הַפָּסוּק ; אֲפִלּוּ תֵּבָה אוֹ אוֹת אוֹ נְקֻדָּה (סִימָן קמ״ב). אֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן — חוֹזֵר לְרֹאשׁ הַפָּסוּק מִמְּקוֹם הַסָּפֵק : יָדַע שֶׁאָמַר ״שְׁמַע״ בְּכַוָּנָה → לִ״וְאָהַבְתָּ״ ; לֹא יָדַע → לִ״שְׁמַע״.

טָעָה בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁסִּיֵּם פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם רִאשׁוֹנָה וְאִם שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְסִיּוּם פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וְיַתְחִיל ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״:

סָפֵק בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה. יוֹדֵעַ שֶׁסִּיֵּם פָּרָשָׁה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם רִאשׁוֹנָה אִם שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְסִיּוּם פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּמַתְחִיל ״וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ״.

הָיָה עוֹמֵד בְּ״וּכְתַבְתָּם״, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם בְּ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה אִם בְּ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבְּפָרָשָׁה שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁלֹּא הִתְחִיל ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״, אֲבָל אִם הִתְחִיל ״לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם״ — אֵין לוֹ לָחוּשׁ שֶׁמָּא הִתְחִיל כֵּן אַחַר ״וּכְתַבְתָּם״ שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה, לְפִי שֶׁמִּן הַסְּתָם קָרָא כְּפִי רְגִילֻתוֹ שֶׁהֻרְגַּל שֶׁלֹּא לוֹמַר ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ עַד סִיּוּם פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן אִם מָצָא עַצְמוֹ בְּתֵבָה אַחֶרֶת בְּאֶמְצַע פָּרָשָׁה — חֲזָקָה שֶׁאָמַר כָּל מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה:

סָפֵק בְּ״וּכְתַבְתָּם״. עוֹמֵד בְּ״וּכְתַבְתָּם״ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם שֶׁל רִאשׁוֹנָה אִם שֶׁל שְׁנִיָּה — חוֹזֵר לְשֶׁבָּרִאשׁוֹנָה. וְאִם כְּבָר הִתְחִיל ״לְמַעַן יִרְבּוּ״ — אֵין לוֹ לָחוּשׁ, שֶׁמִּן הַסְּתָם קָרָא כְּפִי רְגִילוּתוֹ (חֲזָקָה), וְכָל שֶׁכֵּן בְּתֵבָה אַחֶרֶת בָּאֶמְצַע — חֲזָקָה שֶׁאָמַר כָּל שֶׁלְּמַעְלָה מִמֶּנָּה.