רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ס״ג · לֵישֵׁב בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וְשֶׁלֹּא יִישַׁן

לֵישֵׁב בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וְשֶׁלֹּא יִישַׁן וּבוֹ י׳ סְעִיפִים:כָּל אָדָם קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע כְּדַרְכָּן, בֵּין עוֹמְדִין בֵּין יוֹשְׁבִין, בֵּין שׁוֹכְבִין בֵּין מְהַלְּכִין, בֵּין רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״? בִּזְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִין וּבִזְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִין. וּמִכָּל מָקוֹם פְּרַקְדָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מֻטָּל וּפָנָיו טוּחוֹת בַּקַּרְקַע אוֹ מֻשְׁלָךְ עַל גַּבָּיו וּפָנָיו לְמַעְלָה, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּעִנְיָן שֶׁאֵין אִסּוּר בִּשְׁכִיבָה זוֹ מִשּׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי קִשּׁוּי כְּגוֹן שֶׁמֻּטֶּה עַל צִדּוֹ מְעַט — אָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ לְגַמְרֵי, מִפְּנֵי שֶׁמְּקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם דֶּרֶךְ שְׂרָרָה וְגַאֲוָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה בַּעַל בָּשָׂר הַרְבֵּה וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ אוֹ שֶׁהוּא חוֹלֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ לְשׁוֹכֵב עַל צִדּוֹ לֹא הִתִּירוּ לִקְרוֹת כָּךְ אֶלָּא כְּשֶׁשּׁוֹכֵב עָרֹם תַּחַת סְדִינוֹ, שֶׁלֹּא הִטְרִיחוּ עָלָיו לַעֲמֹד וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדָיו. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

כָּל אָדָם כְּדַרְכּוֹ. קוֹרְאִים ק״ש בְּכָל תְּנוּחָה — עוֹמֵד, יוֹשֵׁב, שׁוֹכֵב, מְהַלֵּךְ אוֹ רוֹכֵב (״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״) ; ״בְּשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ — זְמַן וְלֹא תְּנוּחָה. אֲבָל לֹא פְּרַקְדָּן ; וַאֲפִלּוּ מֻטֶּה מְעַט עַל צִדּוֹ אָסוּר עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְגַמְרֵי, מִפְּנֵי שֶׁמְּקַבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם דֶּרֶךְ שְׂרָרָה וְגַאֲוָה, אֶלָּא אִם כֵּן בַּעַל בָּשָׂר אוֹ חוֹלֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים עַל צִדּוֹ רַק כְּשֶׁעָרֹם תַּחַת סְדִינוֹ. וְהָעִיקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַחֲמִיר לַעֲמֹד כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְלִקְרוֹתָהּ מְעֻמָּד — נִקְרָא עֲבַרְיָן, שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים. וְאַף שֶׁהַחֲכָמִים הִתִּירוּ גַּם מְעֻמָּד, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁלְּפִי דִּבְרֵיהֶם אֵין מַעֲלָה כְּלָל בִּמְעֻמָּד מִבְּיוֹשֵׁב, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְקוּמֶךָ״ אֵין הַכָּתוּב מְדַבֵּר כְּלָל בַּעֲמִידָה אֶלָּא בִּזְמַן קִימָה, וְהוּא מַחְמִיר לַעֲמֹד — הֲרֵי נִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְדִבְרֵיהֶם וּלְפֵרוּשָׁם בַּכָּתוּב, וְחַיָּב מִיתָה. וְאֵין דּוֹמֶה כְּלָל לִשְׁאָר חֻמְרוֹת שֶׁאָנוּ מַחֲמִירִין מֵאֵיזֶה טַעַם בְּמַה שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים, שֶׁאַף חֲכָמִים הָיוּ מוֹדִים שֶׁיֵּשׁ מַעֲלָה בְּחֻמְרָא מֵאוֹתוֹ טַעַם, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצוּ לְהַחֲמִיר:

הַמַּחְמִיר לַעֲמֹד. יוֹשֵׁב הָרוֹצֶה חוּמְרָא לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת מְעֻמָּד — נִקְרָא עֲבַרְיָן, שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְחַיָּב מִיתָה. שֶׁ״וּבְקוּמֶךָ״ אֵינוֹ בַּעֲמִידָה אֶלָּא בִּזְמַן קִימָה ; בְּהַחְמִירוֹ נִרְאֶה שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לְפֵרוּשָׁם. וְאֵין דּוֹמֶה לִשְׁאָר חֻמְרוֹת שֶׁחֲכָמִים מוֹדִים בְּמַעֲלָתָן.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּיוֹשֵׁב שֶׁעוֹמֵד, אֲבָל אִם הָיָה מְהַלֵּךְ וְרוֹצֶה לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן הֵיטֵב — רַשַׁאי וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְכַוֵּן בָּעֲמִידָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכַּוָּנָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּיוֹשֵׁב שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן כְּמוֹ מְעֻמָּד. לָכֵן מַה שֶׁנוֹהֲגִין לוֹמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים ״בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ מְעֻמָּד — מֻתָּר לַעֲמֹד כְּשֶׁמַּגִּיעַ לִקְרִיאַת שְׁמַע, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְיָכוֹל לְכַוֵּן, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ עוֹשֶׂה מִשּׁוּם חוֹבַת קְרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא מִשּׁוּם חוֹבַת הַיּוֹם:

מְהַלֵּךְ שֶׁעוֹמֵד לְכַוֵּן. אֵין הָעֲבַרְיָן אֶלָּא בְּיוֹשֵׁב שֶׁעוֹמֵד ; אֲבָל הַמְהַלֵּךְ הָרוֹצֶה לַעֲמֹד וְלִקְרוֹת ג׳ פָּרָשִׁיּוֹת כְּדֵי לְכַוֵּן — רַשַּׁאי וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַכַּוָּנָה. וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לַעֲמֹד לְ״בָרוּךְ שֵׁם״ — מֻתָּר, מִשּׁוּם חוֹבַת הַיּוֹם וְלֹא חוֹבַת ק״ש.

וְאִם רָצָה לִקְרוֹת כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת כְּשֶׁהוּא מְהַלֵּךְ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִלְּבַד פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁצְּרִיכִין לַעֲמֹד מֵהִלּוּכוֹ (אוֹ לֵישֵׁב) וְלִקְרוֹתוֹ כְּדֵי לְכַוֵּן הֵיטֵב. וְהוּא הַדִּין אִם הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה — צָרִיךְ לְהַעֲמִידָהּ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן כָּל כָּךְ שֶׁהוּא טָרוּד בַּהֲלִיכָתָהּ. אֲבָל אִם יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה — אֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִידָהּ:

מְהַלֵּךְ וְרוֹכֵב. רָצָה לִקְרוֹת ג׳ פָּרָשִׁיּוֹת מְהַלֵּךְ — הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ, מִלְּבַד פָּסוּק רִאשׁוֹן שֶׁצָּרִיךְ לַעֲמֹד (אוֹ לֵישֵׁב) וּלְכַוֵּן. וְכֵן הָרוֹכֵב עַל בְּהֵמָה — מַעֲמִידָהּ (טָרוּד בַּהֲלִיכָתָהּ) ; אֲבָל יוֹשֵׁב בָּעֲגָלָה — אֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִידָהּ.

אַף עַל פִּי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּכָל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת — עִקָּר הַכַּוָּנָה הִיא בְּפָסוּק רִאשׁוֹן, שֶׁהוּא קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם. וְהוּא הַדִּין לְ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״, שֶׁהוּא גַּם כֵּן קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם. אֲבָל מִ״וְאָהַבְתָּ״ וְאֵילָךְ הוּא לְשׁוֹן צַוָּאָה. לְפִיכָךְ אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וְלֹא כִּוֵּן לִבּוֹ בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אוֹ בְּ״בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד״ — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָן. וַאֲפִלּוּ הָאוֹמְרִים שֶׁמִּצְווֹת אֵין צָרִיךְ כַּוָּנָה מוֹדִים בָּזֶה שֶׁאִם לֹא כִּוֵּן לִבּוֹ — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס׳. וּכְשֶׁקּוֹרֵא פָּסוּק ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל״ פַּעַם שֵׁנִית — יִקְרָא בְּלַחַשׁ אִם הוּא בְּצִבּוּר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִרְאֶה כִּמְקַבֵּל ב׳ רָשֻׁיּוֹת. וְאִם לֹא נִזְכַּר שֶׁלֹּא כִּוֵּן לִבּוֹ עַד לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם כָּל הַפָּרָשָׁה — צָרִיךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁנִּזְכַּר, מִשּׁוּם שֶׁנִּמְצָא קוֹרְאָהּ לְמַפְרֵעַ וְלֹא יָצָא כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס״ד:

עִיקַּר הַכַּוָּנָה. אַף שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּג׳ פָּרָשִׁיּוֹת — הָעִיקָּר בְּפָסוּק רִאשׁוֹן (קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם) וְכֵן ״בָּרוּךְ שֵׁם״ ; מִ״וְאָהַבְתָּ״ לְשׁוֹן צַוָּאָה. לֹא כִּוֵּן בְּפָסוּק רִאשׁוֹן אוֹ בְּ״בָרוּךְ שֵׁם״ — חוֹזֵר. וַאֲפִלּוּ הָאוֹמְרִים מִצְווֹת אֵין צְרִיכוֹת כַּוָּנָה מוֹדִים כָּאן (לֹא יָצָא מִן הַתּוֹרָה, עיין סימן 60). ״שְׁמַע״ שֵׁנִית בְּלַחַשׁ בְּצִבּוּר. לֹא נִזְכַּר עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה — חוֹזֵר לָרֹאשׁ (עיין סימן 64).

אִם הָיָה יָשֵׁן — מְצַעֲרִים אוֹתוֹ וּמְעִירִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וְהוּא עֵר מַמָּשׁ שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן. מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּקְרָא וְהוּא עֵר מַמָּשׁ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא קוֹרֵא מִתְנַמְנֵם — יָצָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּכַתְּחִלָּה צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּכֻלָּהּ — אֵין מַטְרִיחִין וּמְצַעֲרִים אוֹתוֹ בִּשְׁבִיל כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁהוּא אָנוּס בַּשֵּׁנָה. אֲבָל עַל כָּל פָּנִים מְצַעֲרִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא כֻּלּוֹ בְּפִיו. וְלֹא אֹנֶס שֵׁנָה בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא הַדִּין אִם אָנוּס אֹנֶס אַחֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לְכַוֵּן מִ״וְאָהַבְתָּ״ וְאֵילָךְ — אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו לְכַוֵּן, כֵּיוָן שֶׁהוּא אָנוּס:

הַיָּשֵׁן. מְצַעֲרִים וּמְעִירִים אֶת הַיָּשֵׁן עַד שֶׁיִּקְרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן וְהוּא עֵר מַמָּשׁ (לְכַוֵּן). מִכָּאן וְאֵילָךְ — אֵין מְצַעֲרִין אוֹתוֹ לִהְיוֹת עֵר מַמָּשׁ, שֶׁאַף מִתְנַמְנֵם יָצָא ; אָנוּס בַּשֵּׁנָה. אֲבָל מְצַעֲרִים עַד שֶׁיִּקְרָא כֻּלּוֹ בְּפִיו. וְהוּא הַדִּין אֹנֶס אַחֵר שֶׁלֹּא יוּכַל לְכַוֵּן מִ״וְאָהַבְתָּ״ וְאֵילָךְ — אֵין מַטְרִיחִין עָלָיו.

הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע — לֹא יִרְמֹז לְחֲבֵרוֹ בְּעֵינָיו, וְלֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו, וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו, וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה. וְאִם עָשָׂה כֵּן — עָלָיו הַכָּתוּב נֶאֱמַר: ״וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״ כו׳, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה כְּקוֹרֵא דֶּרֶךְ עֲרַאי, וְהַתּוֹרָה אָמְרָהּ: ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״, וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים: עֲשֵׂה אוֹתָם קֶבַע. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בִּתְחִלָּתָהּ קַבָּלַת מַלְכוּת שָׁמַיִם — הִצְרִיכוּ לַעֲשׂוֹתָהּ קֶבַע. אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ — מֻתָּר לְצֹרֶךְ מִצְוָה קְצָת, כְּעֵין מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה שֶׁשָּׁנָה תַּלְמִיד בִּפְנֵי רַבּוֹ בַּמִּשְׁנָה ״זְכַרְיָה בֶּן קַפּוֹטָל״, וְרַבּוֹ קָרָא פָּרָשָׁה שְׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע וְהוֹרָה לוֹ בְּיָדוֹ לִקְרוֹת ״קַבּוֹטָל״:

לֹא יִרְמֹז. הַקּוֹרֵא לֹא יִרְמֹז בְּעֵינָיו, לֹא יִקְרֹץ בִּשְׂפָתָיו, וְלֹא יַרְאֶה בְּאֶצְבְּעוֹתָיו — וַאֲפִלּוּ לְצֹרֶךְ מִצְוָה. וְאִם עָשָׂה — ״וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב״ (כְּקוֹרֵא עֲרַאי) ; ״וְדִבַּרְתָּ בָּם״ — עֲשֵׂה אוֹתָם קֶבַע. בְּמֶה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה ; מִכָּאן וְאֵילָךְ מֻתָּר לְצֹרֶךְ מִצְוָה קְצָת (מַעֲשֵׂה דִזְכַרְיָה בֶּן קַפּוֹטָל).

הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה וְרָצָה לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע — יִתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּקוֹרֵא דֶּרֶךְ עֲרַאי, וַאֲפִלּוּ יָכוֹל לְכַוֵּן:

בִּיטּוּל מְלָאכָה. הָיָה עוֹסֵק בִּמְלָאכָה וְרָצָה לִקְרוֹת — יִתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתּוֹ עַד שֶׁיִּקְרָא פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּקוֹרֵא עֲרַאי, וַאֲפִלּוּ יָכוֹל לְכַוֵּן.

הָאֻמָּנִין וְכֵן בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהָיוּ עוֹשִׂין מְלָאכָה בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ שׁוּרוֹת הַבִּנְיָן — קוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע בִּמְקוֹמָן, וְאֵין צְרִיכִים לֵירֵד. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם צְרִיכִים לְהִתְבַּטֵּל מִמְּלַאכְתָם בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר:

הָאֻמָּנִין. אֻמָּנִין וּבַעַל הַבַּיִת הָעוֹשִׂים מְלָאכָה בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ בְּרֹאשׁ שׁוּרוֹת הַבִּנְיָן — קוֹרִין בִּמְקוֹמָן וְאֵין צְרִיכִים לֵירֵד ; אֲבָל צְרִיכִים לְהִתְבַּטֵּל בְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (סעיף ח).

הַכַּתָּף אַף עַל פִּי שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ — קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע, מִפְּנֵי שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן. אֲבָל לֹא יַתְחִיל בְּשָׁעָה שֶׁטּוֹעֵן וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵק, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיֻשָּׁב:

הַכַּתָּף. הַכַּתָּף אַף שֶׁמַּשָּׂאוֹ עַל כְּתֵפוֹ — קוֹרֵא ק״ש, שֶׁיּוּכַל לְכַוֵּן. אֲבָל לֹא יַתְחִיל בְּשָׁעָה שֶׁטּוֹעֵן וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵק, שֶׁאֵין לִבּוֹ מְיֻשָּׁב.