Pourquoi un niveau 4 dédié à l’Admour HaZaken ? Le Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken n’est pas un commentaire sur le Mehaber (מחבר) — c’est un Choulhan Aroukh autonome et complet, écrit par l’Admour HaZaken (Rabbi Schneur Zalman de Liadi, fondateur de Habad, élève du Maguid (מגיד) de Mezeritch). Sa singularité : il combine halakha (הלכה) + טעמי המצוות + dimension intérieure dans un seul ouvrage, et il tranche avec une rigueur talmudique unique.
Pour le Habad, l’Admour HaZaken est הפוסק האחרון — son psak est l’autorité décisionnaire. Cette page rassemble la voie du Rav sur le siman ס״ז — דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע. Chez le Rav, le siman se déploie en ב׳ סְעִיפִים (deux seifim) : le סָפֵק אִם קָרָא ק״ש (סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר) avec ses corollaires — le סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, la צִיצִית וֶאֱמֶת וְיַצִּיב et la זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם — et le סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה.
→ Lire la préface générale sur la chitah de l’Admour HaZaken
שולחן ערוך הרב — סימן ס״ז — דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע
Le texte intégral du Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken
שולחן ערוך הרב, סימן ס״ז — דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע — וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים
Texte de l’Admour HaZaken lui-même (source Sefaria Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.67), suivi de notre traduction française. Le siman comporte deux seifim (ב׳ סְעִיפִים ; seif k → .67.k).
סעיף א סָפֵק אִם קָרָא ק״ש — חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּבִרְכוֹתֶיהָ ; סָפֵק בַּבְּרָכוֹת בִּלְבַד — לְהָקֵל.
דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע וּבוֹ ב׳ סְעִיפִים:סָפֵק קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע סָפֵק לֹא קָרָא — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע הוּא מִן הַתּוֹרָה, וְסָפֵק שֶׁל תּוֹרָה הוּא לְהַחֲמִיר. וְאַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁפָּסוּק רִאשׁוֹן אוֹ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד הִיא מִן הַתּוֹרָה וְהַשְּׁאָר תַּקָּנַת חֲכָמִים — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה — יִקְרָא כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת. וּמִטַּעַם זֶה צָרִיךְ גַּם כֵּן לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם אֲמָרָם, אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּרָכוֹת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁקּוֹרִין קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִפְּנֵי הַסָּפֵק בִּלְבַד — קוֹרִין אוֹתָהּ בְּבִרְכוֹתֶיהָ. אֲבָל אִם יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ אֶלָּא שֶׁמְּסֻפָּק אִם בֵּרַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. וְאִם מְסֻפָּק גַּם בְּפָרָשַׁת צִיצִית אִם קְרָאָהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע אִם לָאו — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ עִם בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּסָפֵק אִם אֲמָרָהּ, וְהוּא סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה. וְהוּא הַדִּין לֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ שֶׁל עַרְבִית, שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּכָל יוֹם, בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״, ״יְמֵי חַיֶּיךָ״ — הַיָּמִים, ״כָּל יְמֵי חַיֶךָ״ — לְהָבִיא הַלֵּילוֹת, וְכֵיוָן שֶׁהוּא מְחֻיָּב לְהַזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם מִפְּנֵי הַסָּפֵק — צָרִיךְ לְהַזְכִּירָהּ בַּבְּרָכָה וּבַנֻּסָּח שֶׁתִקְּנוּ לָהּ חֲכָמִים, שֶׁהִיא בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (וְיֵשׁ לוֹ לַחֲזֹר גַּם פָּרָשַׁת צִיצִית, שֶׁהִיא וְ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ הֵן דָּבָר אֶחָד וּמִצְוָה אַחַת). וְאִם אָמַר אֵיזֶה פָּסוּק שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם אוֹ אֵיזֶה הֲלָכָה שֶׁנִּזְכַּר בָּהּ יְצִיאַת מִצְרַיִם — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, וְנַעֲשֵׂית בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים, וּלְהָקֵל. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּכָּל שֶׁכֵּן אִם אוֹמֵר שִׁירַת הַיָּם שֶׁיָּצָא מִן הַתּוֹרָה:
סָפֵק אִם קָרָא ק״ש. En cas de doute s’il a lu la ק״ש — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹת, car la ק״ש est מִן הַתּוֹרָה et סְפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. Même selon ceux qui tiennent que seul le premier verset ou la première parasha est de la Torah — on relit les ג׳ פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁכָּךְ הָיְתָה הַתַּקָּנָה. De même on répète les בְּרָכוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ si l’on doute de les avoir dites, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, car telle fut la takana : chaque fois qu’on lit la ק״ש de la Torah même מִפְּנֵי הַסָּפֵק — on la lit בְּבִרְכוֹתֶיהָ. Mais si l’on sait avoir lu et qu’on doute seulement d’avoir béni avant/après — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. Doute sur פָּרָשַׁת צִיצִית — on la relit עִם בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (elle aussi בְּסָפֵק, וְהוּא סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה) ; וְהוּא הַדִּין לֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ d’Arvit, car מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה (״לְמַעַן תִּזְכֹּר... כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ״). וְאִם il a déjà évoqué la sortie d’Égypte par un verset ou une halakha — יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ מִן הַתּוֹרָה, et בִּרְכַּת אֱמֶת וְיַצִּיב devient סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל ; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר que כָּל שֶׁכֵּן s’il dit שִׁירַת הַיָּם — שֶׁיָּצָא מִן הַתּוֹרָה.
סעיף ב יָדוּעַ פָּסוּק אוֹ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה, וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל.
וְאִם יָדוּעַ לוֹ שֶׁקָּרָא פָּסוּק רִאשׁוֹן, אוֹ אֲפִלּוּ פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּךְ תִּקְּנוּהָ שֶׁתִּהְיֶה כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה, לְעִנְיָן שֶׁיַּחֲזֹר לִקְרוֹתָהּ עַל הַסָּפֵק כְּמוֹ קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה:
סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה. S’il sait avoir lu le premier verset, ou même la première parasha, et doute de la seconde — צָרִיךְ לַחֲזֹר וְלִקְרוֹתָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל, même selon ceux qui la tiennent מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְפִי שֶׁמִּתְּחִלָּה כָּךְ תִּקְּנוּהָ — dès l’origine ils l’ont instituée pour qu’elle soit כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה, à savoir qu’on la relise עַל הַסָּפֵק comme la ק״ש de la Torah.
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim ס״ז (édition Kehot, ב׳ סְעִיפִים). Traduction française : DAAT. Aucun passage n’est cité hors de ce texte vérifiable.
היסוד — דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע
Le yesod : le סָפֵק אִם קָרָא קריאת שמע
La lecture de l’Admour HaZaken sur ce siman se déploie autour de quatre axes issus des ב׳ סְעִיפִים. D’abord le סָפֵק אִם קָרָא ק״ש et le principe סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר. Ensuite la distinction du סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל. Puis la צִיצִית וֶאֱמֶת וְיַצִּיב et la זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. Enfin le סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה.
סָפֵק אִם קָרָא ק״ש — סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר
Le doute sur la lecture — sfek deoraita lehachmir
Le principe. La ק״ש est מִן הַתּוֹרָה ; סָפֵק אִם קָרָא — חוֹזֵר וְקוֹרֵא, שֶׁסָּפֵק שֶׁל תּוֹרָה לְהַחֲמִיר. Et même לְהָאוֹמְרִים que seul le פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה est מִן הַתּוֹרָה — on relit כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת (סעיף א).
La conséquence. On relit בְּבִרְכוֹתֶיהָ, car telle fut la תַּקָּנָה. Cf. siman 66 (הפסק בקריאת שמע).
סָפֵק בַּבְּרָכוֹת בִּלְבַד — סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל
Le doute sur les berakhot seules — sfek berakhot lehakel
Le principe. יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ אֶלָּא שֶׁמְּסֻפָּק אִם בֵּרַךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל (סעיף א).
La conséquence. La distinction entre le גּוּף הַמִּצְוָה (מִן הַתּוֹרָה, לְהַחֲמִיר) et les בִּרְכוֹתֶיהָ (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְהָקֵל). Cf. siman 25 (ספק ברכות).
צִיצִית וֶאֱמֶת וְיַצִּיב — זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם
Tzitzit et Emet veYatziv — le souvenir de la sortie d’Égypte
Le principe. סָפֵק בְּצִיצִית — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ עִם בִּרְכַּת ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, שֶׁהוּא סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה ; וְהוּא הַדִּין לֶ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ שֶׁל עַרְבִית — מִצְוַת עֲשֵׂה לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה (סעיף א).
La conséquence. אִם הִזְכִּיר יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָסוּק אוֹ הֲלָכָה — יָצָא מִן הַתּוֹרָה, וְהַבְּרָכָה נַעֲשֵׂית סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל. Cf. siman 66.
סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה
Le doute dans la seconde parasha
Le principe. יָדוּעַ שֶׁקָּרָא פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל, אַף לְהָאוֹמְרִים שֶׁהִיא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (סעיף ב).
La conséquence. מִתְּחִלָּה תִּקְּנוּהָ כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה, לְעִנְיַן הַחֲזָרָה עַל הַסָּפֵק. Cf. siman 68 (סדר הקריאה).
Renvoi à l’étude. La portée de ce siman — le סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר, le סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל et la זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם — touche à la conduite quotidienne du ק״ש et de ses berakhot. Cette page le présente au niveau du principe attesté dans le texte du Rav, sans rien ajouter d’inventé. Pour l’étude approfondie et la conduite personnelle, étudier avec un Rav de Habad et dans les textes eux-mêmes.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
La force du psak de l’Admour HaZaken
Comparaison de la voie de l’Admour HaZaken avec celles du Mehaber, de la Mishna Beroura (משנה ברורה) et de l’Aroukh haShulchan (ערוך השולחן) sur les points-clés du siman ס״ז. La ligne Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken (שולחן ערוך הרב) est mise en valeur — elle expose la sensibilité propre du Rav telle qu’elle ressort de ses deux seifim.
| Sujet | Mehaber | Mishna Beroura | Aroukh haShulchan | Voie de l’Admour HaZaken (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| סָפֵק אִם קָרָא ק״ש | או״ח ס״ז — סָפֵק אִם קָרָא ק״ש חוֹזֵר וְקוֹרֵא וּמְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. | מ״ב ס״ז — סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְחֻמְרָא, וּטְעָמָא דְּ״בַּהֲוָיָתָן״. | ערוה״ש ס״ז — גֶּדֶר הַסָּפֵק בַּקְּרִיאָה וְחִיּוּב הַחֲזָרָה. | Voie de l’Admour HaZaken — סָפֵק אִם קָרָא — חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּבִרְכוֹתֶיהָ, וְאַף לְהָאוֹמְרִים פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה — כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת (סעיף א). |
| סָפֵק בַּבְּרָכוֹת בִּלְבַד | או״ח ס״ז — יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ וּמְסֻפָּק אִם בֵּרַךְ — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ. | מ״ב ס״ז — סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל, וְחִלּוּק גּוּף הַמִּצְוָה מִבִּרְכוֹתֶיהָ. | ערוה״ש ס״ז — פְּרָטֵי סְפֵק הַבְּרָכוֹת בַּקְּרִיאָה. | Voie de l’Admour HaZaken — יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ וּמְסֻפָּק בַּבְּרָכוֹת — לֹא יַחֲזֹר, שֶׁסָּפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל (סעיף א). |
| צִיצִית וֶאֱמֶת וְיַצִּיב | או״ח ס״ז — כָּלוּל בְּדִין ״סָפֵק אִם קָרָא״ ; פְּרָטֵי צִיצִית וּזְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּנּוֹשְׂאֵי כֵלִים. | מ״ב ס״ז — סָפֵק בְּצִיצִית — עִם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״, מִשּׁוּם זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם. | ערוה״ש ס״ז — דִּין ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ וְ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ בַּסָּפֵק. | Voie de l’Admour HaZaken — סָפֵק בְּצִיצִית — חוֹזֵר עִם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה) ; וְהוּא הַדִּין ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ ; הִזְכִּיר בְּפָסוּק/הֲלָכָה — יָצָא וְהַבְּרָכָה סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל (סעיף א). |
| סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה | או״ח ס״ז — נִכְלָל בִּכְלַל הַסָּפֵק ; פְּרָטֵי הַפָּרָשׁוֹת בַּנּוֹשְׂאֵי כֵלִים. | מ״ב ס״ז — סָפֵק בַּשְּׁנִיָּה חוֹזֵר, אַף לְמַאן דְּאָמַר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. | ערוה״ש ס״ז — גֶּדֶר הַתַּקָּנָה שֶׁתְּהֵא כְּשֶׁל תּוֹרָה. | Voie de l’Admour HaZaken — יָדוּעַ פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה וּמְסֻפָּק בַּשְּׁנִיָּה — חוֹזֵר לְדִבְרֵי הַכֹּל, שֶׁמִּתְּחִלָּה תִּקְּנוּהָ כִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל תּוֹרָה (סעיף ב). |
Tableau établi à partir du texte du Mehaber (Orah Haïm ס״ז, source Sefaria) et des nossei kelim vérifiables (Beit Yossef, Tour, Rambam Hilkhot Kriat Shema, Rosh, Talmidei Rabbeinou Yona, Magen Avraham, Taz, Mishna Beroura, Beour Halakha, Pri Megadim, Aroukh haShulchan, Kaf haḤaim ; Talmud Berakhot כ״א, כ״ב, Meguila י״ז). La colonne de l’Admour HaZaken s’appuie sur le texte réel du Choulhan Aroukh HaRav (ב׳ סְעִיפִים) reproduit au §1.
קווי היסוד של שיטת הרב
Les lignes de force de la voie du Rav sur ce siman
Trois orientations qui caractérisent la sensibilité de l’Admour HaZaken sur ce siman. Chacune suit la structure : principe du siman → lecture du Rav → conséquence pratique. Chaque ligne s’appuie sur le texte réel du Rav (§1).
קו א — סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר
Ligne 1 — sfek deoraita lehachmir
Principe du siman : סָפֵק אִם קָרָא ק״ש — חוֹזֵר וְקוֹרֵא, שֶׁקְּרִיאַת שְׁמַע מִן הַתּוֹרָה (סעיף א).
Lecture du Rav : même לְהָאוֹמְרִים que seul le פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה est מִן הַתּוֹרָה — on relit כָּל הַג׳ פָּרָשִׁיּוֹת בְּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּפִי הַתַּקָּנָה. Cf. siman 66.
Conséquence pratique : dans le doute réel d’avoir lu — relire, avec ses berakhot.
קו ב — סְפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל
Ligne 2 — sfek berakhot lehakel
Principe du siman : יוֹדֵעַ שֶׁקְּרָאָהּ וּמְסֻפָּק אִם בֵּרַךְ — לֹא יַחֲזֹר וִיבָרֵךְ (סעיף א).
Lecture du Rav : le גּוּף הַמִּצְוָה (מִן הַתּוֹרָה) et les בִּרְכוֹתֶיהָ (מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים) ne suivent pas la même règle de doute. Cf. siman 25.
Conséquence pratique : ne pas répéter une berakha dont on doute seulement — סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל.
קו ג — זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם
Ligne 3 — le souvenir de la sortie d’Égypte
Principe du siman : סָפֵק בְּצִיצִית — חוֹזֵר עִם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ ; וְהוּא הַדִּין ״אֱמֶת וֶאֱמוּנָה״ שֶׁל עַרְבִית (סעיף א).
Lecture du Rav : la זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם est מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. Cf. siman 66.
Conséquence pratique : s’il a déjà évoqué la sortie d’Égypte par un verset/une halakha — יָצָא, et la berakha devient סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
La conduite Habad pratique
Des points de conduite qui découlent directement du siman ס״ז dans la sensibilité de l’Admour HaZaken et de Habad — présentés au niveau du principe, en renvoyant au Rav pour le détail des cas.
Pour le Hassid Habad — Siman ס״ז (דִּין סָפֵק אִם קָרָא קְרִיאַת שְׁמַע)
- ① סָפֵק אִם קָרָא ק״ש. Doute réel s’il a lu la ק״ש — חוֹזֵר וְקוֹרֵא בְּבִרְכוֹתֶיהָ (סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא לְהַחֲמִיר), les ג׳ פָּרָשִׁיּוֹת. Fondement : SA HaRav ס״ז séif א.
- ② סָפֵק בַּבְּרָכוֹת. Sait avoir lu et doute seulement d’avoir béni — אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ (סָפֵק בְּרָכוֹת לְהָקֵל). Fondement : SA HaRav ס״ז séif א.
- ③ סָפֵק בְּצִיצִית. Doute sur פָּרָשַׁת צִיצִית — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ עִם ״אֱמֶת וְיַצִּיב״ (סָפֵק שֶׁל תּוֹרָה). Fondement : SA HaRav ס״ז séif א.
- ④ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה שֶׁל עַרְבִית. זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם est מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה בַּלַּיְלָה ; s’il l’a évoquée בְּפָסוּק/הֲלָכָה — יָצָא, וְהַבְּרָכָה סָפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים לְהָקֵל. Fondement : SA HaRav ס״ז séif א.
- ⑤ סָפֵק בַּפָּרָשָׁה הַשְּׁנִיָּה. Sait le פָּסוּק/פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה et doute de la seconde — חוֹזֵר וְקוֹרְאָהּ לְדִבְרֵי הַכֹּל (תִּקְּנוּהָ כְּשֶׁל תּוֹרָה). Fondement : SA HaRav ס״ז séif ב.
⚠ Cette section présente la conduite Habad fondée sur le Choulhan Aroukh de l’Admour HaZaken, siman ס״ז (texte réel reproduit au §1). Elle ne remplace pas une décision rabbinique pour un cas particulier. Pour toute question concrète — le סְפֵק דְּאוֹרָיְתָא, le סְפֵק בְּרָכוֹת, la זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם — consulter ton Rav, et pour Habad, un Rav de Habad.