רמה 4 — דעת הרב (אדמו״ר הזקן) — סימן ע״ה · דִּין גִּלּוּי שֵׂעָר וְקוֹל אִשָּׁה בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע

לְהִזָּהֵר מִגִּלּוּי וְשֵׂעָר [וְקוֹל אִשָּׁה] בִּשְׁעַת קְרִיאַת שְׁמַע וְכֵן שֶׁלֹּא לִקְרוֹתָהּ כְּנֶגֶד הָעֶרְוָה וּבוֹ י׳ סְעִיפִים:טֶפַח מְגֻלֶּה בָּאִשָּׁה בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת — עֶרְוָה הוּא אֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ, וְלָכֵן אָסוּר לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדּוֹ (כְּמוֹ כְּנֶגֶד עֶרְוָה מַמָּשׁ, עַד שֶׁיַּחֲזֹר פָּנָיו לְצַד אַחֵר). וְיֵשׁ מַתִּירִין (א) אִם אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בּוֹ אֲפִלּוּ רוֹאֶה אוֹתוֹ בְּהַעֲבָרָה בְּעָלְמָא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ עֶרְוָה אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וְאֵין לָחוּשׁ לְהִרְהוּר אֶלָּא כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל בּוֹ וְלֹא בִּרְאִיָּה בְּעָלְמָא. וְכָל שֶׁכֵּן אִם מַעֲצִים עֵינָיו וְאֵינוֹ רוֹאֵהוּ כְּלָל שֶׁמֻּתָּר, וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲזִיר פָּנָיו (וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל דִּבְרֵיהֶם כְּשֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּעִנְיָן אַחֵר). (וְיֵשׁ אוֹמְרִים (ב) דִּלְפִי סְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה לֹא אָמְרוּ טֶפַח אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ, אֲבָל בְּאִשָּׁה אַחֶרֶת אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִטֶּפַח אָסוּר. וְאֵין דִּבְרֵיהֶם עִקָּר).אֲבָל פָּנֶיהָ וְיָדֶיהָ שֶׁדַּרְכָּן לִהְיוֹת מְגֻלִּים — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרָגִיל בָּהֶן אֵינוֹ בָּא לִידֵי הִרְהוּר. אֲבָל כְּנֶגֶד שׁוֹקָהּ אָסוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהַשּׁוֹק אֵינוֹ מָקוֹם צָנוּעַ בָּאִישׁ שֶׁדַּרְכּוֹ לִהְיוֹת מְגֻלֶּה (בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהוֹלְכִין בְּלֹא אַנְפִּילָאוֹת), כֵּיוָן שֶׁהוּא מָקוֹם צָנוּעַ בָּאִשָּׁה — עֶרְוָה הִיא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ פָּחוֹת מִטֶּפַח שֶׁמְּגֻלֶּה בְּשׁוֹקָהּ עֶרְוָה הִיא אֲפִלּוּ בְּאִשְׁתּוֹ. וְנָכוֹן לָחוּשׁ לְדִבְרֵיהֶם:

טֶפַח בָּאִשָּׁה. טֶפַח מְגֻלֶּה בְּמָקוֹם שֶׁדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת — עֶרְוָה, אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ, שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר בְּמִסְתַּכֵּל ; אָסוּר לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדּוֹ. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּאֵין מִסְתַּכֵּל (רְאִיָּה בְּעָלְמָא), וְכָל שֶׁכֵּן בְּעוֹצֵם עֵינָיו. פָּנֶיהָ וְיָדֶיהָ שֶׁדַּרְכָּן מְגֻלִּים — מֻתָּר, שֶׁרָגִיל בָּהֶן ; אֲבָל שׁוֹקָהּ — אָסוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ פָּחוֹת מִטֶּפַח, וְנָכוֹן לָחוּשׁ.

וְכָל זֶה לָאֲנָשִׁים, אֲבָל הָאִשָּׁה עַצְמָהּ אֲפִלּוּ הִיא עֲרֻמָּה — מֻתֶּרֶת לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל אִם הִיא יוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין פָּנֶיהָ שֶׁלְּמַטָּה נִרְאִין, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע״ד. וְאֵין בְּגִלּוּי כָּל גּוּפָה מִשּׁוּם ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר״, לְפִי שֶׁאֵינָהּ עֶרְוָה אֶלָּא לָאֲנָשִׁים וּמִשּׁוּם הִרְהוּר. וּלְפִיכָךְ אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מֻתֶּרֶת לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגֶד אִשָּׁה עֲרֻמָּה, אִם אֵין פָּנֶיהָ שֶׁלְּמַטָּה נִרְאִין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לְאִשָּׁה אַחֶרֶת (וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה):

הָאִשָּׁה עַצְמָהּ. כָּל זֶה לָאֲנָשִׁים ; אֲבָל הָאִשָּׁה עַצְמָהּ, אַף עֲרֻמָּה — מֻתֶּרֶת לִקְרוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּיוֹשֶׁבֶת שֶׁאֵין פָּנֶיהָ שֶׁלְּמַטָּה נִרְאִין (כְּסִימָן ע״ד), שֶׁאֵין גּוּפָהּ עֶרְוָה אֶלָּא לָאֲנָשִׁים וּמִשּׁוּם הִרְהוּר. וְלָכֵן אַף אִשָּׁה אַחֶרֶת מֻתֶּרֶת כְּנֶגְדָּהּ. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לְאִשָּׁה אַחֶרֶת, וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

אִם לְבוּשָׁהּ דַּק וְנִרְאֶה בָּשָׂר מִתּוֹכָהּ — אָסוּר, כְּמוֹ בָּעֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית כְּמוֹ (שֶׁנִּתְבָּאֵר) [שֶׁיִּתְבָּאֵר]:

לְבוּשׁ דַּק. לְבוּשָׁהּ דַּק וְהַבָּשָׂר נִרְאֶה מִתּוֹכוֹ — אָסוּר, כְּעֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְהַלָּן.

שֵׂעָר שֶׁל אִשָּׁה שֶׁדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹתָהּ — עֶרְוָה הִיא, מִפְּנֵי שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וְאָסוּר לִקְרוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל כְּנֶגְדָּהּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אֲפִלּוּ הִיא אִשְׁתּוֹ. אֲבָל בְּתוּלוֹת שֶׁדַּרְכָּן לֵילֵךְ פְּרוּעוֹת רֹאשׁ, וְכֵן שְׂעָרוֹת שֶׁל נָשִׁים שֶׁרְגִילִין לָצֵאת מִחוּץ לְצַמָּתָן בִּקְצָת אֲרָצוֹת — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁרְגִילִין בָּהֶן אֵינָן מְבִיאִין לִידֵי הִרְהוּר. וּפֵאָה נָכְרִית אֲפִלּוּ דַּרְכָּהּ לְכַסּוֹתָהּ — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְגַם מֻתָּר לְגַלּוֹתָהּ, וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם ״יָצְאָה וְרֹאשָׁהּ פְּרוּעָה״ שֶׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּאֵשֶׁת אִישׁ:

שֵׂעָר בָּאִשָּׁה. שֵׂעָר שֶׁדַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת — עֶרְוָה, שֶׁמֵּבִיא לִידֵי הִרְהוּר, וְאָסוּר כְּנֶגְדּוֹ, אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ. אֲבָל בְּתוּלוֹת שֶׁדַּרְכָּן פְּרוּעוֹת רֹאשׁ, וּשְׂעָרוֹת הָרְגִילוֹת לָצֵאת בִּקְצָת אֲרָצוֹת — מֻתָּר, שֶׁרְגִילִין בָּהֶן. וּפֵאָה נָכְרִית אֲפִלּוּ דַּרְכָּהּ לְכַסּוֹת — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ וְאַף לְגַלּוֹתָהּ, וְאֵין בָּהּ מִשּׁוּם ״יָצְאָה וְרֹאשָׁהּ פְּרוּעָה״.

שֵׂעָר שֶׁל עֶרְוַת אִישׁ יוֹצֵא דֶּרֶךְ נֶקֶב שֶׁבְּבִגְדוֹ — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדּוֹ:

שֵׂעָר בָּאִישׁ. שֵׂעָר שֶׁל עֶרְוַת אִישׁ הַיּוֹצֵא דֶּרֶךְ נֶקֶב שֶׁבְּבִגְדּוֹ — מֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדּוֹ.

קוֹל זֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה בֵּין בִּפְנוּיָה בֵּין בְּאֵשֶׁת אִישׁ אֲפִלּוּ שֶׁל אִשְׁתּוֹ — הוּא עֶרְוָה, וְאָסוּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּשֶׁשּׁוֹמְעוֹ. וְהוּא הַדִּין לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְדַבֵּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. אֲבָל קוֹל דִּבּוּרָהּ כֵּיוָן שֶׁרָגִיל בּוֹ — אֵינוֹ עֶרְוָה אֲפִלּוּ שֶׁל אֵשֶׁת אִישׁ. וַאֲפִלּוּ קוֹל זֶמֶר, אִם יָכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ לִתְפִלָּתוֹ בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמְעוֹ וְאֵינוֹ מֵשִׂים לֵב אֵלָיו — מֻתָּר:

קוֹל אִשָּׁה. קוֹל זֶמֶר שֶׁל אִשָּׁה, בֵּין פְּנוּיָה בֵּין אֵשֶׁת אִישׁ אֲפִלּוּ אִשְׁתּוֹ — עֶרְוָה, וְאָסוּר לִקְרוֹת ק״ש כְּשֶׁשּׁוֹמְעוֹ, וְהוּא הַדִּין לְהִתְפַּלֵּל אוֹ לְדַבֵּר בַּתּוֹרָה. אֲבָל קוֹל דִּבּוּרָהּ שֶׁרָגִיל בּוֹ — אֵינוֹ עֶרְוָה. וְאַף קוֹל זֶמֶר, אִם יָכוֹל לְכַוֵּן לִבּוֹ בְּלִי לְהַשְׁגִּיחַ בּוֹ — מֻתָּר.

עֶרְוַת בְּהֵמָה — אֵינוֹ נִקְרָא עֶרְוָה, וּמֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ. אֲבָל הַגּוֹיִם אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם ״בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״ — עֶרְוָתָם נִקְרָא עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ וְגו׳״, וְאָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּם. וְכֵן כְּנֶגֶד עֶרְוַת קָטָן אֲפִלּוּ בֶּן יוֹמוֹ. וְיֵשׁ מַתִּירִין כְּנֶגֶד עֶרְוַת קָטָן כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה, דְּהַיְנוּ עַד שֶׁיִּהְיֶה בֶּן ט׳ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. וְכֵן עִקָּר. וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹת עֶרְוַת הַקָּטָן בִּשְׁעַת בִּרְכַּת הַמִּילָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּכָּל מָקוֹם לֹא יֶאֱחֹז הַמּוֹהֵל הָעֶרְוָה בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה:

עֶרְוַת בְּהֵמָה, גּוֹי וְקָטָן. עֶרְוַת בְּהֵמָה — אֵינָהּ עֶרְוָה, וּמֻתָּר. אֲבָל הַגּוֹיִם — עֶרְוָתָם עֶרְוָה (״וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאוּ״), וְאָסוּר, וְכֵן עֶרְוַת קָטָן אֲפִלּוּ בֶּן יוֹמוֹ. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּקָטָן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה — עַד בֶּן ט׳ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְכֵן עִקָּר ; וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְכַסּוֹתוֹ בְּבִרְכַּת הַמִּילָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יֶאֱחֹז הַמּוֹהֵל בְּיָדוֹ בִּשְׁעַת בְּרָכָה.

עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית וְנִרְאֵית דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ — אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ. וַאֲפִלּוּ הִיא בְּבַיִת אַחֵר וְנִרְאֵית דֶּרֶךְ עֲשָׁשִׁית שֶׁבַּחַלּוֹן, לְפִי שֶׁבִּרְאִיָּה תָּלָה הַכָּתוּב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ וְגו׳״, וַהֲרֵי הִיא נִרְאֵית:

עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית. עֶרְוָה בַּעֲשָׁשִׁית הַנִּרְאֵית דֶּרֶךְ דָּפְנוֹתֶיהָ — אָסוּר, וַאֲפִלּוּ בְּבַיִת אַחֵר וְנִרְאֵית דֶּרֶךְ עֲשָׁשִׁית שֶׁבַּחַלּוֹן, שֶׁבִּרְאִיָּה תָּלָה הַכָּתוּב (״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ״) וַהֲרֵי נִרְאֵית.

הָיְתָה עֶרְוָה כְּנֶגְדּוֹ וְהֶחֱזִיר פָּנָיו מִמֶּנָּה עִם כָּל גּוּפוֹ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית לוֹ מִן הַצַּד, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד בְּסָמוּךְ לָהּ מִן הַצַּד תּוֹךְ ד׳ אַמּוֹת — מֻתָּר לִקְרוֹת אֶצְלָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ וְגו׳״, וּמַחֲנֵהוּ שֶׁל אָדָם הוּא ד׳ אַמּוֹת מִכָּל צַד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע״ט, מִכָּל מָקוֹם כֵּיוָן שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ״ — תָּלָה הַכָּתוּב בָּרְאִיָּה, וְלֹא אָסַר אֶלָּא עֶרְוָה הַנִּרְאִית. וּמִכָּל מָקוֹם אִם יְכוֹלָה לִהְיוֹת נִרְאֵית אֶלָּא שֶׁהוּא עוֹצֶם עֵינָיו מֵרְאוֹת בָּרַע אוֹ שֶׁהוּא סוּמָא אוֹ בַּלַּיְלָה — אֵין זֶה מוֹעִיל כְּלוּם, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר ״לֹא תִּרְאֶה״ אֶלָּא ״לֹא יִרְאֶה״ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ע״ד. וְיֵשׁ מַתִּירִין בָּזֶה, לְפִי שֶּׁמִּ״לֹא יִרְאֶה בְךָ וְגו׳״ אֵין לִלְמֹד אֶלָּא לְעֶרְוַת עַצְמוֹ, שֶׁכְּשֶׁעֶרְוָתוֹ מְגֻלָּה — אָסוּר לִקְרוֹת אֲפִלּוּ עָצַם עֵינָיו אוֹ סוּמָא אוֹ בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ וְגו׳״, אֲבָל לֹא לְעֶרְוַת חֲבֵרוֹ. וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה:

הֶחֱזִיר פָּנָיו. הָיְתָה עֶרְוָה כְּנֶגְדּוֹ וְהֶחֱזִיר פָּנָיו עִם כָּל גּוּפוֹ עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית מִן הַצַּד, אַף בְּתוֹךְ ד׳ אַמּוֹת — מֻתָּר, שֶׁתָּלָה הַכָּתוּב בָּרְאִיָּה (״וְלֹא יִרְאֶה בְךָ״) וְלֹא אָסַר אֶלָּא הַנִּרְאִית. אֲבָל אִם יְכוֹלָה לְהֵרָאוֹת וְהוּא עוֹצֵם עֵינָיו אוֹ סוּמָא אוֹ בַּלַּיְלָה — אֵין מוֹעִיל, שֶׁלֹּא נֶאֱמַר ״לֹא תִּרְאֶה״ אֶלָּא ״לֹא יִרְאֶה״. וְיֵשׁ מַתִּירִין, וְהָעִקָּר כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה.

מֻתָּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא עָרֹם, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר כְּנֶגֶד עֶרְוָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֶרְוַת דָּבָר״, דִּבּוּר — אָסוּר, הִרְהוּר — מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לוֹ לִשְׁמֹעַ בְּרָכָה מֵחֲבֵרוֹ (וְלָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ) (כִּי אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר) שׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה (כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲנוֹת):

הַרְהוּר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה. מֻתָּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה כְּשֶׁהוּא עָרֹם, וְכָל שֶׁכֵּן כְּנֶגֶד עֶרְוָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר ״עֶרְוַת דָּבָר״ — דִּבּוּר אָסוּר, הִרְהוּר מֻתָּר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵין לוֹ לִשְׁמֹעַ בְּרָכָה מֵחֲבֵרוֹ לָצֵאת בָּהּ בְּשׁוֹמֵעַ כְּעוֹנֶה, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲנוֹת.