Why a Level 4 devoted to the Alter Rebbe ? The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch is not a commentary on the Mehaber (מחבר) — it is a complete, self-standing Shulchan Aruch, written by the Alter Rebbe (Rabbi Schneur Zalman of Liadi, founder of Habad, disciple of the Maggid (מגיד) of Mezeritch). Its singularity : it combines halakha (הלכה) + טעמי המצוות + inner dimension in one work, and rules with a unique Talmudic rigor.
For Habad, the Alter Rebbe is הפוסק האחרון — his psak is the deciding authority. This page gathers the Rav’s way on siman פ״ו — שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים. In the Rav it is סָעִיף אֶחָד (a single seif), yet it holds three precisions : the equation of מַיִם סְרוּחִים and מֵי מִשְׁרָה to the צוֹאָה, the שִׁעוּר of distancing (ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ and כִּמְלֹא עֵינָיו), and the condition שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין — everything turns on the רֵיחַ.
שולחן ערוך הרב — סימן פ״ו — שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים
The full text of the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch
שולחן ערוך הרב, סימן פ״ו — שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים — וּבוֹ סָעִיף אֶחָד
The Alter Rebbe’s own text (Sefaria source Shulchan_Arukh_HaRav,_Orach_Chayim.86), followed by our English translation. The siman has one seif (סָעִיף אֶחָד ; seif א → .86.1).
סעיף א מַיִם סְרוּחִים אוֹ מֵי מִשְׁרָה שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶן פִּשְׁתָּן אוֹ קַנַּבּוֹס שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין צָרִיךְ…
שֶׁצָּרִיךְ לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים וּבוֹ סָעִיף אֶחָד:מַיִם סְרוּחִים אוֹ מֵי מִשְׁרָה שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶן פִּשְׁתָּן אוֹ קַנַּבּוֹס שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין צָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶן ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה:
מַיִם סְרוּחִים וּמֵי מִשְׁרָה. Foul water, or steeping water (מֵי מִשְׁרָה) in which flax (פִּשְׁתָּן) or hemp (קַנַּבּוֹס) is soaked, which by default give off a stench (שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין) : one must distance from them ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ (four cubits from the place where the smell ends), and in front of oneself כִּמְלֹא עֵינָיו (as far as the eye can see) — כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה (as from excrement).
Source : Sefaria — Shulchan Arukh HaRav, Orach Chayim פ״ו (Kehot edition, סָעִיף אֶחָד). Translation : DAAT. No passage is cited beyond this verifiable text.
היסוד — דִּין לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים
The yesod : distancing from מים סרוחים
The Alter Rebbe’s reading of this siman unfolds along three axes. First the equation of the מַיִם סְרוּחִים and מֵי מִשְׁרָה to the צוֹאָה. Then the שִׁעוּר : ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ, and in front כִּמְלֹא עֵינָיו. Finally the condition שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין — everything turns on the רֵיחַ.
מַיִם סְרוּחִים וּמֵי מִשְׁרָה — כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה
Foul water and steeping water — as from excrement
The principle. The מַיִם סְרוּחִים and the מֵי מִשְׁרָה (steeping פִּשְׁתָּן or קַנַּבּוֹס) are treated כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה : their foul smell forbids קְרִיאַת שְׁמַע, תְּפִלָּה and דִּבְרֵי תוֹרָה nearby (seif א).
The consequence. It is not the nature of the liquid that bars but the רֵיחַ רַע it emits — hence the exact equation with the regime of the צוֹאָה. Cf. siman 79 (צואה כנגד ק״ש).
שִׁעוּר הַהַרְחָקָה — ד׳ אַמּוֹת וּכִמְלֹא עֵינָיו
The measure of distancing — four cubits and כמלוא עיניו
The principle. The Alter Rebbe spells out the שִׁעוּר : behind, ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ ; in front, כִּמְלֹא עֵינָיו — the same measure as for the צוֹאָה (seif א).
The consequence. The four cubits are counted not from the water itself but from the place where the smell ends. Cf. siman 81 (שיעורי ההרחקה).
שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין — הַכֹּל תָּלוּי בָּרֵיחַ
« Which by default give off a stench » — all turns on the רֵיחַ
The principle. The Rav adds the precision שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין : the מֵי מִשְׁרָה bind because, by default, they stink (seif א).
The consequence. The רֵיחַ is the operative cause ; the distancing follows the smell, and is measured « from the place where it ends ». Cf. siman 85 (מבואות המטונפות).
A note for study. The scope of this siman — the equation to the צוֹאָה, the שִׁעוּר and the condition of the רֵיחַ — bears on the place of קְרִיאַת שְׁמַע and תְּפִלָּה. This page presents it at the level of the principle attested in the Rav’s text, adding nothing invented. For deep study and personal conduct, study with a Habad Rav and in the texts themselves.
כחו של אדמו״ר הזקן בפסק
The force of the Alter Rebbe’s psak
A comparison of the Alter Rebbe’s way with those of the Mehaber, the Mishna Beroura (משנה ברורה) and the Aroukh haShulchan (ערוך השולחן) on the key points of siman פ״ו. The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (שולחן ערוך הרב) row is highlighted — it shows the Rav’s own sensibility as it emerges from his single seif.
| Topic | Mehaber | Mishna Beroura | Aroukh haShulchan | The Alter Rebbe’s way (שולחן ערוך הרב) |
|---|---|---|---|---|
| מַיִם סְרוּחִים וּמֵי מִשְׁרָה כַּצּוֹאָה | או״ח פ״ו — מַיִם סְרוּחִים אוֹ מֵי מִשְׁרָה שֶׁל פִּשְׁתָּן וְקַנַּבּוֹס, לְהַרְחִיק מֵהֶם כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה. | מ״ב פ״ו — מְקוֹר הַדִּין וְטַעַם הָרֵיחַ הָרַע כְּצוֹאָה. | ערוה״ש פ״ו — גֶּדֶר הַמַּיִם הַסְּרוּחִים וּמֵי הַמִּשְׁרָה. | The Alter Rebbe’s way — מַיִם סְרוּחִים אוֹ מֵי מִשְׁרָה שֶׁל פִּשְׁתָּן אוֹ קַנַּבּוֹס — לְהַרְחִיק מֵהֶן כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה (סעיף א). |
| שִׁעוּר הַהַרְחָקָה | או״ח פ״ו — לֹא פֵּרֵשׁ הַשִּׁעוּר, וְנִסְמָךְ עַל דִּין הַצּוֹאָה (סימן ע״ט). | מ״ב פ״ו — ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ, וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו. | ערוה״ש פ״ו — פְּרָטֵי הַמִּדָּה כְּדִין הַצּוֹאָה. | The Alter Rebbe’s way — פֵּרֵשׁ בְּפֵרוּשׁ : ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו (סעיף א). |
| תְּנַאי הָרֵיחַ | או״ח פ״ו — סָתַם מֵי מִשְׁרָה, וְלֹא פֵּרֵשׁ תְּנַאי הַסֵּרָחוֹן. | מ״ב פ״ו — כְּשֶׁאֵין רֵיחַ אֵין צָרִיךְ לְהַרְחִיק. | ערוה״ש פ״ו — תְּלוּת הַדִּין בָּרֵיחַ הַנּוֹדֵף. | The Alter Rebbe’s way — הוֹסִיף שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין — הַחִיּוּב תָּלוּי בָּרֵיחַ הָרַע (סעיף א). |
Table drawn from the Mehaber’s text (Orah Haïm פ״ו, Sefaria source) and the verifiable nossei kelim (Beit Yossef, Tour, Rambam Hilkhot Kriat Shema 3, Magen Avraham, Taz, Mishna Beroura, Beour Halakha, Pri Megadim, Aroukh haShulchan, Kaf haḤaim ; Talmud Berakhot כ״ה). The Alter Rebbe column rests on the real text of the Shulchan Arukh HaRav (סָעִיף אֶחָד) reproduced in §1.
קווי היסוד של שיטת הרב
The lines of force of the Rav’s way on this siman
Three orientations that mark the Alter Rebbe’s sensibility on this siman. Each follows the structure : principle of the siman → the Rav’s reading → practical consequence. Each line rests on the Rav’s real text (§1).
קו א — כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה
Line 1 — as from excrement
Principle of the siman : מַיִם סְרוּחִים וּמֵי מִשְׁרָה — כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה (סעיף א).
The Rav’s reading : the regime of foul water is calqued exactly on that of the צוֹאָה, since it is the רֵיחַ רַע that operates. Cf. siman 79.
Practical consequence : do not read the ק״ש nor pray facing foul water as long as its smell carries.
קו ב — שִׁעוּר מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ
Line 2 — the measure from where the smell ends
Principle of the siman : ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ וּלְפָנָיו כִּמְלֹא עֵינָיו (סעיף א).
The Rav’s reading : the four cubits start not from the water but from the point where the smell ends — the smell defines the forbidden place. Cf. siman 81.
Practical consequence : behind, four cubits beyond where the smell ends ; in front, as far as the eye can see.
קו ג — שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין
Line 3 — the condition of the foul smell
Principle of the siman : שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין — it is because, by default, they stink that the מֵי מִשְׁרָה bind (סעיף א).
The Rav’s reading : the operative cause is the רֵיחַ, not the substance ; the Rav’s precision anchors the din in the actual smell. Cf. siman 85.
Practical consequence : as long as a foul smell is sensed, one distances ; where it has ended, the prohibition no longer bears.
הלכה למעשה — מנהג חב״ד
Habad practice
Points of conduct that follow directly from siman פ״ו in the sensibility of the Alter Rebbe and Habad — presented at the level of the principle, deferring to the Rav for the detail of cases.
For the Habad Hassid — Siman פ״ו (דִּין לְהַרְחִיק מִן מַיִם סְרוּחִים)
- ① כַּצּוֹאָה. Facing מַיִם סְרוּחִים or מֵי מִשְׁרָה (steeping פִּשְׁתָּן or קַנַּבּוֹס), one distances כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה : no ק״ש, no תְּפִלָּה, no דִּבְרֵי תוֹרָה nearby. Basis : SA HaRav פ״ו seif א.
- ② הַשִּׁעוּר. Behind : ד׳ אַמּוֹת מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ ; in front : כִּמְלֹא עֵינָיו, as far as the eye can see. Basis : SA HaRav פ״ו seif א.
- ③ מִמָּקוֹם שֶׁכָּלֶה הָרֵיחַ. The four cubits are counted from the place where the smell ends, not from the water. Basis : SA HaRav פ״ו seif א.
- ④ שֶׁסְּתָמָן מַסְרִיחִין. The din depends on the רֵיחַ : where no foul smell is sensed, there is no need to distance. Basis : SA HaRav פ״ו seif א.
⚠ This section presents Habad conduct grounded in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, siman פ״ו (real text reproduced in §1). It does not replace a rabbinic decision for a particular case. For any concrete question — the equation to the צוֹאָה, the שִׁעוּר, the condition of the רֵיחַ — consult your Rav, and for Habad, a Habad Rav.