Daat HaRav — the Admur HaZaken's shitah on Siman ט׳ (איזה בגדים חייבים בציצית)

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת", שֶׁאֵין צָרִיךְ לוֹמַר "הַכָּנָף", שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכָּנָף", לְלַמֶּדְךָ שֶׁתְּהֵא הַצִּיצִית נַעֲשֵׂית מִמִּין הַכָּנָף דַּוְקָא, וְאִם הַטַּלִּית שֶׁל מֶשִׁי — צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִית שֶׁל מֶשִׁי. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: "לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע וגו'", מַשְׁמָע שֶׁהַצִּיצִית נַעֲשֵׂית מֵהַצֶּמֶר אוֹ [מֵ]הַפִּשְׁתִּים דַּוְקָא. הָא כֵּיצַד? צִיצִית שֶׁל צֶמֶר אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים — פּוֹטְרִין בֵּין בְּטַלִּית שֶׁל צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים בֵּין בְּטַלִּית שֶׁל שְׁאָר מִינִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים … [גְּדִילִים] תַּעֲשֶׂה לָּךְ", אֲבָל צִיצִית שֶׁל שְׁאָר מִינִים — אֵין פּוֹטְרִין אֶלָּא בְּטַלִּית הֶעָשׂוּי מִמִּין הַצִּיצִית, כְּגוֹן צִיצִית שֶׁל מֶשִׁי בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי וְשֶׁל קַנַּבּוֹס בְּטַלִּית שֶׁל קַנַּבּוֹס.

The opening of the siman — the drasha of the two pesoukim. One verse says « וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת »: yet there was no need to say « הַכָּנָף », since it has already been said « וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם » — so why repeat « הַכָּנָף »? To teach you that the tsitsit must be made of the same species as the corner of the garment (מִמִּין הַכָּנָף דַּוְקָא); if the talit is of silk (מֶשִׁי), the tsitsit must be made of silk. And another verse says « לֹא תִלְבַּשׁ שַׁעַטְנֵז צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע » — from which it follows that the tsitsit is made specifically of wool (צֶמֶר) or linen (פִּשְׁתִּים). How are these reconciled? A tsitsit of wool or linen discharges both a talit of wool or linen and a talit of any other species (שְׁאָר מִינִים) — and it is about this that it is said « צֶמֶר וּפִשְׁתִּים … תַּעֲשֶׂה לָּךְ »; but a tsitsit of another species discharges only a talit made of the same species as the tsitsit, such as a silk tsitsit for a silk talit, or hemp (קַנַּבּוֹס) for a hemp talit. The Rav's חידוש: he opens the siman by reconciling the two pesoukim — « הַכָּנָף » (מִמִּין הַכָּנָף) and « צֶמֶר וּפִשְׁתִּים » — and derives the master rule: wool and linen discharge everything, the שאר מינים only במינם.

אַף־עַל־פִּי שֶׁ"פְּתִיל תְּכֵלֶת" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה הוּא צֶמֶר שֶׁצָּבוּעַ בְּצֶבַע תְּכֵלֶת, מִכָּל מָקוֹם מְטִילִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁכִּלְאַיִם הֻתְּרָה בְּצִיצִית. אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָטִילוּ גַּם כֵּן בִּכְסוּת לַיְלָה, וְנִמְצָא לוֹבֵשׁ כִּלְאַיִם שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם מִצְוָה. וַאֲפִלּוּ צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים אָסוּר בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָטִיל בָּהּ גַּם כֵּן תְּכֵלֶת. לְפִיכָךְ, אֵין לַעֲשׂוֹת כְּלָל טַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, כֵּיוָן שֶׁהִיא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית לְגַמְרֵי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהָיָה הַתְּכֵלֶת מָצוּי, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה כֵּיוָן שֶׁאֵין תְּכֵלֶת מָצוּי, שֶׁלֹּא שַׁיָּךְ לְמִגְזַר שֶׁמָּא יָטִיל תְּכֵלֶת בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן, לָכֵן אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ רַק בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן — יֵשׁ לְהַתִּיר לְהָטִיל בּוֹ צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים, וּמֻתָּר גַּם כֵּן לְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם יִרְצֶה, יַעֲשֶׂה כְּנָפוֹת שֶׁל עוֹר וְיָטִיל בּוֹ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר (עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן ש סָעִיף ה).

כְּלַאיִם הֻתְּרָה בְּצִיצִית, and the gezera of כסות לילה. Although the « פְּתִיל תְּכֵלֶת » mentioned in the Torah is wool dyed in the תכלת color, one nonetheless places it even in a linen talit מִן הַתּוֹרָה, because כְּלַאיִם was permitted in the tsitsit (כִּלְאַיִם הֻתְּרָה בְּצִיצִית). But the Sages forbade it in a linen talit, by decree lest one also place it in a night garment (כְּסוּת לַיְלָה) — whereby one would then be wearing כְּלַאיִם outside a place of mitzva. And even a linen tsitsit is forbidden in a linen talit, by decree lest one also place תכלת on it. Therefore one should not make a linen talit at all, since it is entirely exempt from tsitsit. To what does this apply? To the time when תכלת was available; but nowadays (בַּזְּמַן הַזֶּה), since תכלת is not available and there is no longer cause to decree lest one place תכלת on it — so if he can make only a linen talit, there is room to permit placing a linen tsitsit on it, and it is even permitted to bless over it. And if he wishes, he shall make corners (כְּנָפוֹת) of leather (עוֹר) and place on it a wool tsitsit (see Yoreh De'ah סימן ש séif ה). The Rav's חידוש: he explicitly grounds the twofold permission — the כלאים הותרה בציצית מן התורה — then lays out the rabbinic gezera (כסות לילה / תכלת) and its lifting בזמן הזה (for lack of תכלת), with the option of leather כנפות.

וְנָכוֹן לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְהָטִיל צִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים אֲפִלּוּ בְּבֶגֶד שֶׁל כָּל שְׁאָר הַמִּינִים, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יָטִיל גַּם כֵּן בְּבֶגֶד שֶׁל צֶמֶר. אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ רַק בְּצִיצִית שֶׁל פִּשְׁתִּים — מֻתָּר, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּטַלִּית שֶׁל פִּשְׁתָּן.

It is right to take care not to place a linen tsitsit even on a garment of any other species, by decree lest one also place it on a wool garment (where the linen would then form a true כלאים without the cover of the תכלת). But if he can make only a linen tsitsit — it is permitted, as was explained regarding a linen talit. The Rav's חידוש: he extends the precaution (הרחקה) beyond the linen talit itself — avoiding a linen tsitsit even on the שאר מינים — while keeping the permission in case of impossibility.

יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צִיצִית שֶׁל צֶמֶר וּפִשְׁתִּים פּוֹטְרִין בִּבְגָדִים שֶׁל שְׁאָר מִינִים, אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ הַצִּיצִית צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, דְּהַיְנוּ שְׁנֵי חוּטִין תְּכֵלֶת וּשְׁנֵי חוּטִין פִּשְׁתִּים, שֶׁנֶּאֱמַר "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ", אֲבָל צִיצִית שֶׁל צֶמֶר לְבַד אוֹ שֶׁל פִּשְׁתִּים לְבַד — אֵין פּוֹטְרִין אֶלָּא בְּמִינָן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַמִּנְהָג כֵּן, שֶׁהֲרֵי מְטִילִין צִיצִית שֶׁל צֶמֶר בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, מִכָּל מָקוֹם, כָּל יְרֵא שָׁמַיִם יַחֲמִיר לְעַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת צִיצִית שֶׁל מֶשִׁי בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַמִּינִים. וּמִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ מִצֶּמֶר וּפִשְׁתִּים אֵינוֹ חַיָּב בְּצִיצִית כְּלָל מִן הַתּוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לָכֵן הָרוֹצֶה לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ מִן הַמֻּבְחָר — יִזָּהֵר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טַלִּית גָּדוֹל וְטַלִּית קָטָן שֶׁל צֶמֶר לָבָן וְיָטִיל בָּהֶם צִיצִית שֶׁל צֶמֶר לָבָן, וּבָזֶה מְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק.

The opinion requiring צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, and the הידור of the wool talit. There are those who say (יֵשׁ אוֹמְרִים) that a tsitsit of wool or linen discharges the garments of the other species only if the threads are of wool and linen together (צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו) — that is, two threads of תכלת (wool) and two threads of linen — for it is said « צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ »; but a tsitsit of wool alone or linen alone discharges only its own species. And although the practice is not so (since one places a wool tsitsit on a silk talit), every God-fearing person (יְרֵא שָׁמַיִם) shall be stringent upon himself to make a silk tsitsit for a silk talit, and likewise for all the other species. And since there are those who say that any garment which is not wool or linen is liable to tsitsit only מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים (rabbinically) and not מן התורה, one who wishes to fulfill this mitzva מִן הַמֻּבְחָר shall take care to have a talit gadol and a talit katan of white wool, and to place on them a white wool tsitsit — thereby he fulfills the mitzva of tsitsit without any doubt (בְּלִי שׁוּם פִּקְפּוּק). The Rav's חידוש: he reports the strictest יש אומרים (צמר ופשתים יחדו) and, combining it with the deoraita/דרבנן doubt over the שאר מינים, derives the practical הידור — a talit (gadol and katan) of white wool with a white wool tsitsit, which satisfies all opinions.

טַלִּית שֶׁהַשְּׁתִי שֶׁלָּהּ שֶׁל צֶמֶר וְהָעֵרֶב שֶׁל מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים, וְכֵן לְהִפּוּךְ — אֵין תַּקָּנָה לְטַלִּית זוֹ לְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים דְּצִיצִית שֶׁל צֶמֶר אֵינָן פּוֹטְרִים בִּבְגָדִים שֶׁל שְׁאָר מִינִים, שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָטִיל בָּהּ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר מִפְּנֵי שֶׁמְּעֹרָב בָּהּ שְׁאָר מִינִים, וְלֹא צִיצִית שֶׁל שְׁאָר מִינִים שֶׁהֲרֵי צֶמֶר מְעֹרָב בָּהּ. לָכֵן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּבֶגֶד כָּזֶה. וְאוֹתָן שֶׁנּוֹהֲגִין לְהָטִיל צִיצִית שֶׁל צֶמֶר בְּטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי — יָטִילוּ גַּם כֵּן בְּטַלִּית זוֹ צִיצִית שֶׁל צֶמֶר. וּמִכָּל מָקוֹם, נָכוֹן הַדָּבָר שֶׁלֹּא יְבָרֵךְ עַל טַלִּית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תַּעֲרוֹבוֹת חוּטֵי מֶשִׁי אִם צִיצִיּוֹתֶיהָ הֵן שֶׁל צֶמֶר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם כֻּלָּהּ שֶׁל מֶשִׁי אוֹ מִינִים אֲחֵרִים וְהַצִּיצִית הֵן שֶׁל צֶמֶר, רַק שֶׁיְּבָרֵךְ עַל טַלִּית אַחֶרֶת וְיִפְטֹר גַּם אֶת זוֹ. אֲבָל אִם הַצִּיצִית הֵם מִמִּין הַטַּלִּית, כְּגוֹן שֶׁל מֶשִׁי לְטַלִּית שֶׁל מֶשִׁי, וְשֶׁל קַנַּבּוֹס לְטַלִּית שֶׁל קַנַּבּוֹס — יָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו.

The talit whose warp and weft differ. A talit whose warp (שְׁתִי) is of wool and whose weft (עֵרֶב) is of silk or another species — and the reverse — has no remedy (אֵין תַּקָּנָה) according to those who say that a wool tsitsit does not discharge the garments of the other species: he cannot place on it a wool tsitsit, since other species are mixed in it, nor a tsitsit of another species, since wool is mixed in it. Therefore every God-fearing person shall not wear such a garment at all. And those who have the practice of placing a wool tsitsit on a silk talit will likewise place a wool tsitsit on this talit. Nevertheless, it is right not to bless over a talit containing a mixture of silk threads if its tsitsiyot are of wool — and all the more so if it is entirely of silk or other species and the tsitsiyot are of wool — but rather to bless over another talit and discharge this one too. On the other hand, if the tsitsiyot are of the same species as the talit (silk for silk, hemp for hemp) — he may bless over it. The Rav's חידוש: he applies the machloket of séif ד to the case of mixed fabric (שתי/ערב) — אין תקנה according to the strict view; he guides the ירא שמים not to wear it, and finely settles the question of the ברכה (blessing over another talit to discharge it).

וְכָל זֶה בְּטַלִּית שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרוֹבוֹת חוּטֵי צֶמֶר עִם חוּטֵי שְׁאָר מִינִים, אֲבָל צֶמֶר שֶׁלֹּא נִטְוָה שֶׁנִּתְעָרֵב עִם מֶשִׁי אוֹ שְׁאָר מִינִים שֶׁלֹּא נִטְווּ וְעָשָׂה מֵהֶם טַלִּית, אִם הָרֹב שֶׁל צֶמֶר — יַעֲשֶׂה צִיצִית שֶׁל צֶמֶר, וְאִם הָרֹב שֶׁל שְׁאָר מִינִים — יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת צִיצִית שֶׁל שְׁאָר מִינִים, מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — יַעֲשֶׂה צִיצִית שֶׁל צֶמֶר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן פּוֹטְרִין בְּכָל הַבְּגָדִים אֲפִלּוּ שֶׁל שְׁאָר מִינִים. וּלְדִבְרֵי הָאוֹמְרִים דְּאֵין צִיצִית שֶׁל צֶמֶר פּוֹטְרִין בִּשְׁאָר מִינִים — אֵין לְטַלִּית זוֹ תַּקָּנָה. לָכֵן כָּל יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית כָּזוֹ.

The fabric made of unspun fibers mixed together — the rule of the רוב. And all this concerns a talit where wool threads are mixed with threads of other species. But unspun wool that became mixed with silk or other unspun species, from which one made a talit: if the majority (הָרֹב) is wool, he shall make a wool tsitsit; if the majority is of other species, one may make a tsitsit of other species; half and half (מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה), he shall make a wool tsitsit, because it discharges all garments, even those of the other species. And according to those who say that a wool tsitsit does not discharge the other species — this talit has no remedy; therefore every God-fearing person shall not wear such a talit. The Rav's חידוש: he distinguishes the mixture of already-spun threads (séif ה — the nature of the threads is fixed) from the mixture of unspun fibers (here — the whole follows the רוב), and rules that מחצה על מחצה → wool, since wool discharges everything.

אֵין לַעֲשׂוֹת כָּל הָאַרְבַּע צִיצִית אֶלָּא מִמִּין אֶחָד, כְּגוֹן טַלִּית שֶׁל מֶשִׁי — לֹא יָטִיל בָּהּ קְצָת הַצִּיצִית שֶׁל צֶמֶר וּקְצָתָם מִמֶּשִׁי, מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁלֹּא אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁצִּיצִית שֶׁל צֶמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים פּוֹטְרִין בְּכָל הַמִּינִים אֶלָּא כְּשֶׁעוֹשֶׂה כָּל הַצִּיצִית מֵהֶם, אֲבָל קְצָת צִיצִית מִמִּין הַטַּלִּית וּקְצָת מִצֶּמֶר אוֹ פִּשְׁתִּים שֶׁמָּא לֹא צִוְּתָה הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי זֶה סָפֵק פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה.

Not mixing species among the four corners. One shall make the four tsitsiyot of only a single species: thus for a silk talit, one shall not place on it part of the tsitsiyot of wool and part of silk, because it may be that the Torah said a wool or linen tsitsit discharges all species only when one makes the entire tsitsit from them; but part of the tsitsiyot from the species of the talit and part from wool or linen — perhaps the Torah did not permit it, and this is therefore a doubt of invalidity deoraita (סָפֵק פָּסוּל מִן הַתּוֹרָה). The Rav's חידוש: he posits that the species must be uniform across the four corners — a mixed assortment (wool on some, the talit's species on others) remains a ספק פסול מן התורה.

בְּכָל הַתּוֹרָה לֹא נִקְרָא צֶמֶר סְתָם אֶלָּא צֶמֶר רְחֵלִים בִּלְבַד, אֲבָל שֶׁל עִזִּים נִקְרָא נוֹצָה, וְשֶׁל גְּמַלִּים וְשֶׁל אַרְנָבִים אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵם נִקְרָאִים צֶמֶר, מִכָּל מָקוֹם אֵין נִקְרָא צֶמֶר סְתָם אֶלָּא בְּשֵׁם לְוַי: צֶמֶר גְּמַלִּים, צֶמֶר אַרְנָבִים. לְפִיכָךְ, צִיצִית הַנַּעֲשֶׂה מֵהֶם אֵינָן פּוֹטְרִין אֶת הַטַּלִּית, אֶלָּא אִם כֵּן הַטַּלִּית הוּא מִמִּין הַצִּיצִית, כְּדִין צִיצִית הַנַּעֲשִׂים מִשְּׁאָר מִינִים, שֶׁהֲרֵי גַּבֵּי צִיצִית כְּתִיב בַּתּוֹרָה צֶמֶר סְתָם — "צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ".

« צֶמֶר » denotes only sheep's wool (צֶמֶר רְחֵלִים). Throughout the Torah, « צֶמֶר » without qualification denotes only sheep's wool (צֶמֶר רְחֵלִים); that of goats is called נוֹצָה, and that of camels and hares, although called « צמר », is called « צמר » only with an attached name: « צֶמֶר גְּמַלִּים », « צֶמֶר אַרְנָבִים ». Therefore a tsitsit made of these does not discharge the talit, unless the talit is of the same species as the tsitsit — like the din of a tsitsit made of the other species (שְׁאָר מִינִים) — for regarding the tsitsit the Torah writes « צֶמֶר » without qualification: « צֶמֶר וּפִשְׁתִּים יַחְדָּו, גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ ». The Rav's חידוש: he fixes the very definition of « צמר » (רחלים בלבד) from the Torah's usage, and places goat/camel/hare wool among the שאר מינים — which discharge only במינם.

יֵשׁ אוֹמְרִים כֵּיוָן שֶׁלָּמַדְנוּ מִן הַתּוֹרָה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַצִּיצִית מִמִּין הַכָּנָף, אִם כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה גַּם כֵּן צִבְעָם מִמִּין צֶבַע הַכָּנָף, כְּגוֹן אִם הַטַּלִּית אֲדֻמָּה — מְטִילִין לָהּ צִיצִית אֲדֻמִּים, וְאִם הִיא יְרֻקָּה — מְטִילִין לָהּ צִיצִית יְרֻקִּים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא הִקְפִּידָה תּוֹרָה אֶלָּא עַל מַמָּשׁוּת הַצִּיצִית, שֶׁיִּהְיֶה מִמִּין מַמָּשׁוּת הַטַּלִּית, אֲבָל הַצֶּבַע לֹא הִקְפִּידָה תּוֹרָה כְּלָל שֶׁיְּהֵא דַּוְקָא מִמִּין צֶבַע הַטַּלִּית. וְכֵן הֲלָכָה. וְכֵן נוֹהֲגִין בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת לַעֲשׂוֹת צִיצִית לְבָנִים אֲפִלּוּ בִּבְגָדִים צְבוּעִים. וּמִשּׁוּם שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁנִּתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וּכְתִיב "לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר" — רָאוּי לְכָל מְדַקְדֵּק בְּמַעֲשָׂיו לַעֲשׂוֹת גַּם כֵּן הַטַּלִּית קָטָן וְגָדוֹל לְבָנִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה יוֹצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל כְּשֶׁיַּעֲשֶׂה הַצִּיצִית לְבָנִים.

The color of the threads — מִמִּין צֶבַע הַכָּנָף or לבנים? There are those who say: since we have learned from the Torah that the tsitsit must be of the same species as the corner, it must therefore also be that their color is of the color of the corner (מִמִּין צֶבַע הַכָּנָף): if the talit is red, one places red tsitsiyot on it; if green, green tsitsiyot. And there are those who say that the Torah was particular only about the very substance of the tsitsit (מַמָּשׁוּת הַצִּיצִית) — that it be of the same species as the substance of the talit — but that as to color, the Torah did not at all require it to be specifically of the color of the talit. And such is the halakha. And so is the practice in these lands (בְּאֵלּוּ הָאֲרָצוֹת) to make the tsitsiyot white (לְבָנִים) even on colored garments. And because our Sages said that the Holy One blessed be He wrapped Himself like a שליח ציבור, and it is written « לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר » (His garment like white snow — Daniel ז׳:ט) — it is fitting for every מדקדק in his deeds to make the talit katan and gadol white (לְבָנִים) as well, in order to discharge according to all opinions by making the tsitsiyot white. The Rav's חידוש: he closes the siman with the machloket on color — the halakha is that the Torah required only the species (ממשות), not the color; he grounds the minhag of white tsitsiyot (even on a colored garment) and raises it to a הידור (לבנים for לצאת ידי הכל), with the aggadic anchoring « לבושה כתלג חיור ».