סימן רמ״ג

📑 מתווה הלימוד

1. הקשר הכללי

על מה דן סימן זה?

סימן רמ״ג עוסק בשאלה מעשית יסודית: האם מותר להפקיד נכס דלא ניידי לידי גוי שיעבוד בו במשך השבת?

השאלה היסודית

הקשר לסימנים אחרים

2. סעיף א' — המרחץ (מרחץ)

הטקסט המקורי

לֹא יַשְׂכִּיר אָדָם מֶרְחָץ שֶׁלּוֹ לְעַכּוּ"ם, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרָא עַל שְׁמוֹ וְעַכּוּ"ם זֶה עוֹשֶׂה בּוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, דִּסְתַם מֶרְחָץ לָאו לַאֲרִיסוּתָא [פֵּירוּשׁ: אָרִיס הוּא הָעוֹבֵד לִיקַּח חֵלֶק מִמַּה שֶּׁיַּשְׁבִּיחַ לִבְעָלָיו] עֲבִיד, וְאָמְרִי שֶׁכָּל הָרֵיוַח שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשָׂכַר אֶת הָעַכּוּ"ם בְּכָךְ וְכָךְ לְיוֹם, וְנִמְצָא שֶׁהָעַכּוּ"ם עוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּשְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שָׂדֶה — מֻתָּר, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ לְקַבֵּל שָׂדֶה בַּאֲרִיסוּת, וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁהוּא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אוֹמְרִים הָעַכּוּ"ם לְקָחָהּ בַּאֲרִיסוּת וּלְעַצְמוֹ הוּא עוֹבֵד. וְתַנּוּר דִּינוֹ כַּמֶּרְחָץ, וְרֵחַיִם דִּינוֹ כְּשָׂדֶה.

תרגום והסבר

מדוע אסור?

3. סעיף ב' — מתי מותר להשכיר מרחץ (מרחץ)

הרעיון המרכזי של סעיף ב'

הטקסט המקורי (המחבר)

אֲפִלּוּ מֶרְחָץ אוֹ תַנּוּר, אִם הִשְׂכִּירָם שָׁנָה אַחַר שָׁנָה וְנִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר עַל יְדֵי כָּךְ, שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים אֶלָּא לְהַשְׂכִּירָם, וְכֵן אִם מִנְהַג רוֹב אַנְשֵׁי אוֹתוֹ הַמָּקוֹם לְהַשְׂכִּירָם אוֹ לִיתְּנָם בַּאֲרִיסוּת — מֻתָּר לְהַשְׂכִּיר לְעַכּוּ"ם אוֹ לִיתְּנָם לוֹ בַּאֲרִיסוּת.

תרגום והסבר

טקסט הגהת הרמ״א (על סעיף ב')

הגה: וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם הָאָסוּר, אִם אֵין הַמֶּרְחָץ אוֹ הַתַּנּוּר שֶׁל יִשְׂרָאֵל, רַק שְׂכָרָם מֵעַכּוּ"ם וְחָזַר וְהִשְׂכִּירָם לְעַכּוּ"ם — שָׁרֵי, דְּאֵין שֵׁם הַיִּשְׂרָאֵל נִקְרָא עָלָיו [א"ז בשם גאונים]. וְכֵן אִם יֵשׁ מֶרְחָץ בְּבֵית דִּירָה וְאֵין רוֹחֲצִין בַּמֶּרְחָץ רַק אוֹתָן שֶׁבְּבֵיתוֹ וְהֵם יוֹדְעִים שֶׁשְּׂכָרוֹ עַכּוּ"ם — שָׁרֵי [ב"י בשם מהרי"א ור"ח וא"ז]. וְאִם עָבַר וְהִשְׂכִּירוֹ בְּמָקוֹם הָאָסוּר, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשְּׂכָרוֹ מֻתָּר [ב"י בשם הגאוני'], וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָסוּר [מרדכי פ"ק דשבת וכן עיקר] [וע"ל ס"ס רמ"ה].

5 תתי-הנושאים של סעיף ב'

הניתוח המסורתי (על פי הביאורי שו״ע / ט״ז / מג״א המלווים את הטקסט) מבחין 5 מקרים שונים שבהם ההשכרה מתירה:

ומה בענין השדה (שדה)? — ניגוד לימודי

על מנת להבין היטב מדוע המרחץ זקוק לחמשת התנאים הללו ואילו השדה מותר ישירות, להלן הטעם:

4. הגהת הרמ״א — תנור ורחיים

הטקסט של הרמ״א

וְתַנּוּר דִּינוֹ כַּמֶּרְחָץ, וְרֵחַיִם דִּינוֹ כְּשָׂדֶה. הגה: וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לְקָחָהּ הָעַכּוּ"ם רַק לִשְׁלִישׁ אוֹ לִרְבִיעַ, וְיֵשׁ לְיִשְׂרָאֵל הֲנָאָה בְּמַה שֶּׁהָעַכּוּ"ם עוֹבֵד בְּשַׁבָּת — שָׁרֵי, דְּעַכּוּ"ם אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ עוֹבֵד [ב"י בשם מיי' פ"ז וב"י סי' רמ"ה בשם סה"ת].

תרגום והסבר

5. ארבעת סוגי ההשכרה

על מנת להבין היטב את הסימן, יש להכיר את 4 הדרכים להפקיד מלאכה לידי גוי:

סוג 1 — שכיר יום (שכר יומי)

סוג 2 — קבלנות (חוזה / קבלת מלאכה)

סוג 3 — השכרת קרקע (השכרה גמורה)

סוג 4 — אריסות (חלוקת רווחים)

6. שלושת מושגי היסוד

מושג 1 — אמירה לגוי

מושג 2 — מראית עין

מושג 3 — אדעתיה דנפשיה עביד

7. טבלה מסכמת

8. מקרים מעשיים מודרניים

9. שאלות הבנה

להעמיק בלימוד