✦ ❖ ✦

DAAT · NIVEAU 1 — INITIATION

Siman שכ"ג · 10 Seifim

Emprunter, acheter, laver vaisselle Shabbat — pour découvrir et comprendre

סימן שכ"ג

דִּין הַשְׁאָלָה וְקִנְיַן צָרְכֵי שַׁבָּת וַהֲדָחַת הַכֵּלִים וְתִקּוּנָן וּטְבִילָתָן

🌱 Niveau Initiation · מתחילים

✦ ❖ ✦

Première approche du Siman שכ"ג : texte hébreu intégral du Mehaber, traduction française fluide, explications pédagogiques des concepts halakhiques, cas pratiques modernes et synthèse.

Sujet : Emprunter, acheter, laver vaisselle Shabbat
Source : שולחן ערוך אורח חיים סימן שכ"ג (10 seifim)

Compilation : רב יוסף חיים סממה
DAAT · daattorah.com

📑 Plan de l'étude

1. Le texte du Choul'han Aroukh — les 10 seifim du Mehaber

2. Le contexte général : pourquoi ce siman, quelle est la question ?

3. Les concepts-clés halakhiques de ce siman

4. Le détail des seifim — un par un

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

6. La position du Rama — différences ashkénaze vs séfarade

7. Cas pratiques modernes

8. Synthèse pratique et règles à retenir

9. Questions de compréhension

1. Le texte du Choul'han Aroukh

Le siman שכ"ג contient 10 seifim du Mehaber (Rabbi Yossef Karo) qui codifient les règles relatives à emprunter, acheter, laver vaisselle shabbat.

Seif א — Demander à un voisin de remplir un récipient

דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת. ובו י סעיפים:
מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה אפילו הוא מיוחד למדה והני מילי כשנוטל הלוקח מדה של מוכר ומוליכה לביתו וא"צ לומר אם מביא הלוקח מתוך ביתו ואומר לו מלא לי כלי זה אבל למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לתוך כליו של לוקח אסור: הגה ויש מקילין לומר דכל שאינו מכוין למדה לגמרי שממעט או מוסיף מעט שרי [הגהות אשירי ומרדכי פרק אין צדין] וכן המנהג פשוט למדוד בכלי המיוחד למדה ולשפוך לכליו של לוקח, ועוד יתבאר לך בסמוך טעם המקילין: דין הלואת שבת דינו כמו בי"ט וע"ל סי' תקכ"ה ולעיל סי' ש"ז סעיף י"א:

Traduction : Il est permis de dire à son prochain « remplis-moi ce récipient » — même si le récipient est une mesure attitrée — à condition de ne pas mesurer formellement. Concrètement : on peut emprunter et faire remplir, mais mesurer dans un récipient-mesure et verser dans le contenant de l'acheteur = interdit (cela ressemble à du commerce / à moded, mesurer). Glose Rama : Certains permettent tant qu'on ne vise pas une mesure exacte (on met un peu plus ou un peu moins) [Hagahot Ashri ; Mordekhai, pérek Ein Tsadin] ; et l'usage répandu est de mesurer ainsi — la raison de ces avis indulgents sera expliquée plus loin. La règle de l'emprunt Shabbat est comme à Yom Tov.

Seif ב — Sans fixer de mesure ni de prix

מותר לומר לחבירו מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד אותו [אבל לא יאמר תן לי מדה פלונית] [טור]:

Traduction : Il est permis de dire à son prochain : « Remplis-moi ce récipient, et demain nous le mesurerons » — mais on ne dira pas « donne-moi telle mesure précise » (cela ressemble à une transaction commerciale dans sa forme).

Seif ג

מותר לומר לחבירו תן לי ביצים ואגוזים במנין:

Voir l'analyse pratique : ce seif traite des règles de l'emprunt, de l'achat et du lavage de la vaisselle Shabbat — concepts de mékaḥ oumimkar et de hakhana. Pour le détail — voir « Vue d'ensemble » et N2.

Seif ד

מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים וה' רמונים ובלבד שלא יזכיר לו שם דמים ולא סכום מדה ולא סכום מנין לומר הרי שיש לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים אחרים והרי יש לך בידי מאה: הגה וכן בסכום דמים אינו אסור אלא בכה"ג שאומר תן לי בכך וכך דמים ויהיה לך בידי כך וכך אבל בלא"ה שרי וכן בסכום מדה דוקא בכה"ג אסור אבל בלא"ה שרי ואע"ג דאסור להזכיר דמים כלל היינו בדבר שאין מקחו ידוע אבל בדבר שידוע רק שאומר לו כמה צריך שרי אם לא שמזכיר לו סכום [א"ז והגהות אשירי פ' אין צדין] ואע"ג שיש מחמירין בדבר זה כבר פשט המנהג במדינות אלו להקל וכסברא הנזכרת:

Seif ה

המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה כדרך חול אלא יביאם לפניו או על כתיפו וכיוצא בזה שישנה מדרך חול אפי' אין בשינוי קלות במשא ואם אי אפשר לו לשנות כגון שזימן אורחים הרבה וצריך למהר להביאו לפניהם מותר ויש אומרים דלמעט בהילוך עדיף ויותר טוב להביאם בסל ובקופה בפעם א' מלהביא כל אחת ואחת בפני עצמה:

Seif ו

מדיחים כלים לצורך היום כגון שנשאר לו עדיין סעודה לאכול אבל לאחר סעודה שלישית אין מדיחין וכלי שתייה מדיחין כל היום שכל היום ראוי לשתיה:

Seif ז

מותר להטביל כלי חדש הטעון טבילה ויש אוסרים וירא שמים יצא את כולם ויתן הכלי לעכו"ם במתנה ויחזור וישאלנו ממנו ואינו צריך טבילה: הגה ואם היא כלי שראוי למלאות בו מים ימלאנו מים מן המקוה ועלתה לו טבילה [המגיד פרק ד' מהלכות יום טוב והגהות מיימוני פרק כ"ג מהלכות שבת]:

Seif ח

כוס ששתה בו עכו"ם מותר להדיחו לדברי הכל:

Seif ט

מותר לשפשף הכלים בכל דבר חוץ מכלי כסף בגרתקן שהוא שמרי יין כשנתייבשו ונתקשו מפני שהוא ממחק לכלי כסף שהוא רך:

Seif י

אין חופפין כלים במלח לפי שהמלח נמחה כשחופף בחזקה:

Texte intégral : ces 10 seifim constituent l'ensemble de la codification du Mehaber pour ce sujet. Chacun précise un cas, une condition, ou une exception.

2. Le contexte général — emprunter et entretenir la vaisselle

De quoi parle ce siman ?

Le siman שכ"ג traite de plusieurs sujets de la vie domestique Shabbat : emprunter à un voisin, acquérir les besoins du Shabbat sans tomber dans le mékaḥ oumimkar (commerce, interdit — cf. siman 306-307), laver et arranger la vaisselle, et la question de la tevila (immersion rituelle) d'un ustensile neuf.

Les 2 grandes tensions du siman :

מקח וממכר — le commerce est interdit Shabbat. Comment alors « obtenir » de la nourriture d'un voisin sans « acheter » ? Réponse : emprunter, sans citer mesure ni prix.
הכנה משבת לחול — préparer pour après Shabbat est interdit. Laver la vaisselle Shabbat : permis seulement si on en a encore besoin Shabbat.

Le principe directeur : ce qui est interdit, ce n'est pas l'échange en soi (donner et recevoir entre voisins est permis et encouragé — hakhnasat orḥim), mais la forme commerciale : citer un prix, mesurer formellement, parler comme en semaine. Le siman montre comment vivre la solidarité du Shabbat sans la « marchandiser ».

Place dans Hilkhot Shabbat

Le siman שכ"ג prolonge les simanim 306-307 (paroles et affaires interdites). Il est très pratique : emprunter du sel, de la farine, des œufs au voisin ; faire la vaisselle entre les repas. Il prépare aussi le bloc 324 (nourrir les animaux).

3. Les concepts-clés halakhiques

1. מקח וממכר (mékaḥ oumimkar) — acheter et vendre. Interdit מדרבנן Shabbat. Inclut le paiement, mais aussi le kinyan (acte d'acquisition) et la forme verbale commerciale.

2. שאלה (she'ela) — l'emprunt. Emprunter (avec restitution) est permis — ce n'est pas du commerce. On peut emprunter pain, sel, vaisselle à un voisin.

3. מדידה (medida) — mesurer. Mesurer formellement (avec un récipient-mesure) ressemble au commerce → interdit. Sauf medida shel mitzva ou de manière non-exacte.

4. הדחת כלים — laver la vaisselle. Permis Shabbat uniquement si on a encore besoin de la vaisselle ce Shabbat. Laver la vaisselle du soir de Shabbat (alors qu'on n'en a plus besoin) = hakhana, interdit.

5. טבילת כלים — l'immersion d'un ustensile neuf. Un ustensile acheté à un non-juif doit être immergé au mikvé. Le faire Shabbat = מחלוקת (cela ressemble à « réparer » l'ustensile, metaqen). Solutions : l'immerger avant, ou en faire don/le « prêter » à un non-juif.

4. Cartographie des 10 seifim

Seif	Thème	Concept central
1-2	Demander à remplir un récipient ; sans mesure ni prix	שאלה sans מדידה
3-4	Emprunter œufs, noix « au compte » ; formules permises	Formes non-commerciales
5	Ne pas citer de prix / de dette chiffrée	מקח וממכר
6	Laver la vaisselle — seulement si besoin Shabbat	הדחת כלים / הכנה
7-8	Arranger, ranger la vaisselle	תיקון כלים
9-10	Immerger un ustensile neuf au mikvé Shabbat	טבילת כלים

Méthode de lecture :

S'agit-il d'obtenir quelque chose d'autrui ? → emprunt OK, commerce interdit
Y a-t-il citation de prix ou de mesure exacte ? → interdit
Laver la vaisselle : en a-t-on encore besoin ce Shabbat ?
Immerger un ustensile : chercher une solution alternative

5. Le Mishnah Berurah — premières entrées

Le Mishnah Berurah de Rabbi Israël Méir Kagan (Hafets Haïm) compte 41 entrées sur ce siman. Voici les premières — pour mieux comprendre le sens des seifim :

משנה ברורה (א) — (א) מותר וכו' - היינו אף דמקח וממכר אסור בשבת ויו"ט ואחד המוכר בפה או במסירה ומשיכה וכן מדידה שאינה של מצוה ג"כ אסור וכנ"ל בסימן ש"ו אפ"ה מותר לומר בלשון זה שאינו אומר בלשון מכירה מכור לי ואינו מזכיר שם מדה רק כלי זה סתם:

משנה ברורה (ב) — (ב) מיוחד למדה - פי' שרגיל למדוד ולמכור בו:

משנה ברורה (ג) — (ג) ומוליכה לביתו - שאין זה דרך מקח וממכר וגם לא מחזי כעובדין דחול שאף המשקה את חבירו בדרך מתנה דרכו ג"כ לפעמים להשקות בכלי המיוחד למדה:

Pour le texte intégral des 41 entrées, consulte Sefaria : Mishnah Berurah 323.

6. La position du Rama

Le Rama apporte au seif 1 une glose d'usage très importante :

Principales gloses du Rama :

Seif 1 — Certains permettent de mesurer dans un récipient-mesure tant qu'on ne vise pas une mesure exacte (on met un peu plus ou un peu moins). L'usage répandu suit cet avis indulgent — on mesure et on verse dans le récipient de l'emprunteur.
Le Rama relie l'emprunt Shabbat à celui de Yom Tov (renvoi au siman 525).

Différence Mehaber vs Rama :

Mehaber → strict : ne pas mesurer dans un récipient-mesure.
Rama → permet de mesurer si l'on ne vise pas une mesure exacte (usage répandu).
Habad → Choulhan Aroukh HaRav siman שכ"ג.

7. Cas pratiques modernes

Situation	Analyse halakhique
Emprunter du sel / des œufs / de la farine à un voisin	Permis — c'est de la she'ela (emprunt), pas du commerce. Ne pas citer de prix.
Dire « je te rendrai tel poids exact »	À éviter — fixer une mesure/quantité exacte ressemble au commerce. Dire « remplis ce récipient, on verra demain ».
Payer / noter une dette chiffrée	Interdit — mékaḥ oumimkar et ḥeshbonot.
Laver la vaisselle après le repas de midi	Permis — on en a encore besoin pour le repas du soir (seouda shlishit).
Laver la vaisselle après le 3^e repas (soir)	Interdit — on n'en a plus besoin ce Shabbat = hakhana (préparer pour la semaine).
Acheter via une application / payer plus tard	Interdit — toute forme de transaction commerciale, même à crédit, même électronique.
Immerger un ustensile neuf au mikvé Shabbat	Problématique (metaqen). Solutions : l'immerger avant Shabbat, ou l'offrir/le prêter à un non-juif puis le réemprunter.

Pour la halakha למעשה : Les règles d'or : (1) on peut emprunter librement à un voisin — sans citer prix ni mesure exacte ; (2) aucune transaction commerciale (achat, paiement, dette chiffrée) ; (3) laver la vaisselle seulement tant qu'on en a besoin ce Shabbat ; (4) immerger un ustensile neuf : régler le problème avant Shabbat.

8. Synthèse pratique du Siman

Les enseignements-clefs du Siman שכ"ג :

Emprunter (she'ela) à un voisin = permis ; acheter (mékaḥ oumimkar) = interdit.
Ne pas citer de prix ni de mesure exacte (forme commerciale).
Mesurer : Mehaber strict ; Rama permet si pas de mesure exacte.
Laver la vaisselle : permis seulement si besoin ce Shabbat ; sinon = hakhana, interdit.
Immerger un ustensile neuf Shabbat : problématique — régler avant Shabbat.

9. Questions de compréhension

Vérifie ta compréhension :

Quelle différence entre she'ela (emprunt) et mékaḥ oumimkar (commerce) ?
Pourquoi ne peut-on pas citer une mesure exacte ou un prix Shabbat ?
Quelle est la divergence Mehaber/Rama sur le fait de mesurer ?
Quand peut-on laver la vaisselle Shabbat ? Quand est-ce interdit ?
Qu'est-ce que la hakhana et en quoi concerne-t-elle le lavage de la vaisselle ?
Quel est le problème d'immerger un ustensile neuf au mikvé Shabbat ?
Peut-on emprunter du sel à un voisin Shabbat ? Comment formuler la demande ?

Pour aller plus loin

Si tu veux approfondir ce siman :

📚 Niveau 2 — Lamdan : pour le pilpoul, les שיטות ראשונים, les חקירות יסודיות, et les nuances Acharonim
✨ Niveau 3 — Synthèse : pour la révision et la mémorisation rapide avec mnémoniques
📜 Niveau 4 — Daat HaRav : la chitah de l'Admour HaZaken (Choulhan Aroukh HaRav siman שכ"ג)

Pour continuer l'étude — siman suivantSiman 324 →

~ ~ ~ ~ ~
DAAT · רב יוסף חיים סממה

סימן שכ"ג · Niveau 1 — Initiation
♥ Soutenir DAAT

📖Rejoindre la khavroutha