Daat HaRav — Le Choulhan Aroukh de l'Admour HaZaken sur le Siman שס"ד

דִּין מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ וְעָשׂוּי כְּנָדָל וּבוֹ ט' סְעִיפִים:

מָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוּא עַצְמוֹ אֵינוֹ רְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁאֵין רַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ אוֹ שֶׁאֵין בְּרָחְבּוֹ ט"ז אַמָּה, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה, וְכֵן הַמְּפֻלָּשׁ בְּרֹאשׁוֹ א' לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְכַרְמְלִית, אוֹ אֲפִלּוּ שְׁנֵי רָאשָׁיו פְּתוּחִים לְכַרְמְלִית — אֵינוֹ נִתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה מִכַּאן וְלֶחִי וְקוֹרָה מִכַּאן, אֶלָּא צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח מִכַּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכַּאן אִם אֵינוֹ רָחָב מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת, לְפִי שֶׁצּוּרַת פֶּתַח הִיא כִּמְחִצָּה גְמוּרָה, וְנִמְצָא שֶׁאֵינוֹ פָּתוּחַ אֶלָּא מִצַּד אֶחָד וְאֵינוֹ נִקְרָא מְפֻלָּשׁ.

אֲבָל אִם רֹאשׁוֹ אֶחָד פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְרֹאשׁוֹ הַשֵּׁנִי לְחָצֵר שֶׁאֵינָהּ מְעֹרֶבֶת — אֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לֶחִי אוֹ קוֹרָה בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו, שֶׁהֲרֵי רֹאשׁוֹ הַפָּתוּחַ לֶחָצֵר אֵינוֹ מְחֻסָּר מְחִצָּה שָׁם, שֶׁמְּחִצּוֹת הֶחָצֵר מַתִּירוֹת אוֹתוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ תִּקּוּן שָׁם אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפָּרוּץ שָׁם בְּמִלּוּאוֹ לְמָקוֹם הָאָסוּר מֵחֲמַת חֶסְרוֹן עֵרוּב, וְלֹא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן מְחִצּוֹת. לְפִיכָךְ דַּי שָׁם בְּתִקּוּן כָּל שֶׁהוּא.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַפָּתוּחַ לֶחָצֵר צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שָׁם לֶחִי וְלֹא קוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה שָׁם כְּסָתוּם, שֶׁהַלֶּחִי נִדּוֹן מִשּׁוּם מְחִצָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקוֹרָה (וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל).

וְכָל זֶה כְּשֶׁהֶחָצֵר אֵינָה רְגִילָה בְּמָבוֹי זֶה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לָהּ פֶּתַח לְמָבוֹי אַחֵר. אֲבָל אִם הִיא רְגִילָה בּוֹ — אֲפִלּוּ צוּרַת פֶּתַח וּדְלָתוֹת אֵינָן מוֹעִילוֹת לְהַתִּיר שָׁם אִם לֹא נִשְׁתַּתְּפָה בְּמָבוֹי זֶה עִם שְׁאָר הַחֲצֵרוֹת הַפְּתוּחוֹת לוֹ.

וְאִם נִשְׁתַּתְּפָה בּוֹ — אֵין צָרִיךְ לְעָרֵב כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שפ"ז:

Loi du mavoy traversant (mefoulash) et du mavoy fait en forme de mille-pattes (nadal), contenant 9 seifim : Un mavoy traversant aux deux extrémités vers reshut harabim, et qui lui-même n'est pas reshut harabim — par exemple parce que les masses (rabbim) n'y passent pas, ou parce que sa largeur n'atteint pas 16 amot, comme cela a été expliqué au siman 345 ; de même celui qui est traversant à une extrémité vers reshut harabim et à l'autre vers karmélit, ou même dont les deux extrémités ouvrent sur karmélit — n'est pas permis par un lehi et un koreh d'un côté et un lehi et un koreh de l'autre, mais il faut une tsourat hapétah d'un côté et un lehi ou un koreh de l'autre, si sa largeur ne dépasse pas dix amot, car la tsourat hapétah vaut comme une mehitsa complète : il se trouve alors n'être ouvert que d'un seul côté et n'est plus appelé traversant. Mais si une extrémité ouvre sur reshut harabim et l'autre sur une hatser non méorévet — il suffit d'un lehi ou d'un koreh aux deux extrémités, car l'extrémité ouvrant sur la hatser n'y manque pas de mehitsa : les mehitsot de la hatser le permettent, et l'on n'y a besoin de réparation que parce qu'il est ouvert là sur un lieu interdit à cause d'un manque de érouv, non d'un manque de mehitsot ; un tikoun minimal y suffit donc. Et certains disent qu'à l'extrémité ouvrant sur la hatser, il faut un lehi et non un koreh, afin que cela ait l'aspect d'une fermeture, car le lehi est traité comme mehitsa, ce qui n'est pas le cas du koreh (et pour la halakha, en paroles des sofrim, on suit l'avis indulgent). Et tout cela est dit lorsque la hatser n'a pas l'habitude de ce mavoy, par exemple si elle a une porte vers un autre mavoy. Mais si elle y a son habitude — même une tsourat hapétah et des portes n'y permettent rien si elle n'a pas pris part au shittouf de ce mavoy avec les autres hatserot qui s'y ouvrent. Et si elle s'y est associée — il n'est plus besoin du tout d'érouv, comme cela sera expliqué au siman 387.

וְכָל זֶה בְּמָבוֹי. אֲבָל חָצֵר שֶׁאֵין אָרְכָּהּ יָתֵר עַל רָחְבָּהּ, שֶׁאֵינָהּ נִתֶּרֶת אֶלָּא בְּפַס ד' אוֹ בְּב' פַּסִּין שֶׁל מַשֶּׁהוּ, וְכֵן מָבוֹי שֶׁחָסֵר אֶחָד מִתְּנָאֵי מָבוֹי בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ נִתָּר בְּלֶחִי וְקוֹרָה אֶלָּא בְּתִקּוּן הֶחָצֵר, אֵין פִּלּוּשׁ אוֹסֵר בָּהֶם, אֶלָּא אֲפִלּוּ הֵם מְפֻלָּשִׁים לִרְשׁוּת הָרַבִּים בִּשְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם וְהָרַבִּים נִכְנָסִין מִכַּאן וְיוֹצְאִים מִכַּאן — דַּי לָהֶם בְּתִקּוּן הֶחָצֵר מִכַּאן וּמִכַּאן:

Et tout cela concerne le mavoy. Mais une hatser dont la longueur n'excède pas la largeur, qui ne se permet que par une planche (pass) de 4 tefahim ou par deux planches d'un rien, et de même un mavoy auquel manque l'une des conditions du mavoy de sorte qu'il ne se permet pas par lehi et koreh mais seulement par la réparation de la hatser — la situation traversante (pilloush) n'y est pas interdisante : même s'ils sont traversants à reshut harabim aux deux extrémités et que les masses entrent par l'un et sortent par l'autre — il suffit pour eux de la réparation de la hatser de part et d'autre.

וּמְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁדִּינָם כְּחָצֵר, שֶׁאֵינָן נִתָּרִים בְּלֶחִי וְקוֹרָה הוֹאִיל וְאֵין בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לָהּ כָּרָאוּי, מִכָּל מָקוֹם לְעִנְיַן פִּלּוּשׁ אֵינָם כְּחָצֵר אֶלָּא כְּמָבוֹי הַמְּפֻלָּשׁ, שֶׁצָּרִיךְ צוּרַת פֶּתַח מִכַּאן וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה מִכַּאן, וְלֹא דַי לָהֶם בְּתִקּוּן הֶחָצֵר מִכַּאן וּמִכַּאן, הוֹאִיל וּלְעוֹלָם הֵם קְרוֹבִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית יוֹתֵר מֵהֶחָצֵר, שֶׁרֹב הַחֲצֵרוֹת הֵם פְּתוּחוֹת לְמָבוֹי וְהַמָּבוֹי לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ כַּרְמְלִית. לְפִיכָךְ הֶחֱמִירוּ בְּתִקּוּנָם יוֹתֵר מִתִּקּוּן הֶחָצֵר לְעִנְיַן פִּלּוּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמִּטַּעַם זֶה הֶחֱמִירוּ בְּתִקּוּנָם יוֹתֵר מִבְּתִקּוּן הֶחָצֵר לְעִנְיַן אָרְכָּם יָתֵר עַל רָחְבָּם, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:

Et nos ruelles (mevo'ot shellanou), bien que leur loi soit celle de la hatser — qu'elles ne se permettent pas par lehi et koreh puisque maisons et hatserot ne s'y ouvrent pas comme il faut — néanmoins, pour ce qui est du caractère traversant (pilloush), elles ne sont pas comme la hatser mais comme un mavoy traversant : il faut une tsourat hapétah d'un côté et un lehi ou un koreh de l'autre, et il ne suffit pas de la réparation de la hatser de part et d'autre, puisque toujours elles sont plus proches de reshut harabim ou de karmélit que la hatser : la plupart des hatserot ouvrent sur un mavoy, et le mavoy sur reshut harabim ou karmélit. C'est pourquoi on a été plus strict dans leur réparation que dans celle de la hatser quant au pilloush, de même que pour cette raison on a été plus strict dans leur réparation que dans celle de la hatser quant à leur longueur excédant leur largeur, comme cela a été expliqué au siman 363.

(אַף עַל פִּי שֶׁצּוּרַת פֶּתַח הִיא כִּמְחִצָּה גְמוּרָה, וְאִם עָשָׂה צוּרַת פֶּתַח עַל גַּבֵּי ד' קֻנְדָּסִין — רְשׁוּת הַיָּחִיד גְּמוּרָה הִיא מִן הַתּוֹרָה אֲפִלּוּ עָשָׂה כֵּן בְּאֶמְצַע רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ב, אַף עַל פִּי כֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֵין צוּרַת פֶּתַח מוֹעֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה אִם נִשְׁלְמוּ בָּהּ כָּל תְּנָאֵי רְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה, אֶלָּא) הַבָּא לְהַכְשִׁיר רְשׁוּת הָרַבִּים לְהַתִּיר בָּהּ הַטִּלְטוּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהּ דֶּלֶת מִכַּאן וְדֶלֶת מִכַּאן. וְהוּא שֶׁנִּנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, שֶׁנְּעִילַת הַדְּלָתוֹת עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּחָצֵר אַחַת שֶׁל רַבִּים. וּמְעָרְבִין אֶת כֻּלָּהּ עַל דֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שצ"ב, וְשׁוּב אֵין מְבוֹאוֹתֶיהָ צְרִיכִין שׁוּם תִּקּוּן.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ נְעוּלוֹת בַּלַּיְלָה, רַק שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל, שֶׁאִם מְשֻׁקָּעוֹת בְּעָפָר — מְפַנֶּה אוֹתָן וּמְתַקְּנָן שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיוֹת לִנָּעֵל. וְיֵשׁ לְהַחֲמִיר כִּסְבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעִקָּר כִּסְבָרָא הָאַחֲרוֹנָה.

וּכְבָר נִתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ"ה שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַכְשָׁו אֵין לָנוּ רְשׁוּת הָרַבִּים גְּמוּרָה:

(Bien que la tsourat hapétah soit comme une mehitsa complète, et que si l'on faisait une tsourat hapétah au-dessus de 4 piquets — ce serait reshut hayahid à part entière selon la Torah, même au beau milieu d'une vraie reshut harabim, comme cela a été expliqué au siman 362, néanmoins selon les paroles des sofrim, la tsourat hapétah ne suffit pas pour une véritable reshut harabim si toutes les conditions de reshut harabim énoncées au siman 345 y sont réalisées, mais) celui qui vient rendre kasher une reshut harabim afin d'y permettre le transport doit lui faire une porte (delet) d'un côté et une porte de l'autre. Et il faut qu'elles soient fermées la nuit : la fermeture des portes la rend comme une seule grande hatser commune. On y fait alors un érouv général de la manière qui sera expliquée au siman 392, et désormais ses ruelles n'ont plus besoin d'aucune réparation. Et certains disent qu'il n'est pas nécessaire qu'elles soient effectivement fermées la nuit, mais seulement qu'elles soient aptes à être fermées : si elles sont enfoncées dans la terre — on déblaie autour et on les répare pour qu'elles soient en état d'être fermées. Il convient d'être rigoureux selon la première opinion, bien que le principal soit selon la seconde. Et il a déjà été expliqué au siman 345 que certains disent qu'aujourd'hui il n'existe plus chez nous de reshut harabim véritable.

מָבוֹי עָקֹם כְּמִין ד' וּמְפֻלָּשׁ בְּב' רָאשָׁיו לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מְפֻלָּשׁ בְּעַקְמוּמִיתוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ תִּקּוּן בְּעַקְמוּמִיתוֹ, לְפִי שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁל מָבוֹי מְפֻלָּשׁ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה לְכָל בְּנֵי הַמָּבוֹי, וְאִם כֵּן הַתִּקּוּן שֶׁבְּרֹאשׁ זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל לְהַדָּרִים בְּרֹאשׁ זֶה, וְצָרִיךְ שֶׁיַּעֲשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּעַקְמוּמִיתוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַצּוּרַת פֶּתַח — שֶׁהוּא תִּקּוּן שֶׁל מָבוֹי מְפֻלָּשׁ — נִרְאֵית לְהַדָּרִים כַּאן וּלְהַדָּרִים כַּאן. וּבִשְׁנֵי רָאשָׁיו יַעֲשֶׂה לְכָל א' לֶחִי אוֹ קוֹרָה, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יַעֲשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּכָל אֶחָד מִב' רָאשָׁיו וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּעַקְמוּמִיתוֹ. וְאִם עָשׂוּי כְּמִין ח', צָרִיךְ צוּרַת פֶּתַח בִּשְׁנֵי עַקְמוּמִיּוֹתָיו וְלֶחִי אוֹ קוֹרָה בִּשְׁנֵי רָאשָׁיו.

וּלְאַחַר שֶׁעָשָׂה צוּרַת פֶּתַח בְּעַקְמוּמִית, יְכוֹלִין לְחַלֵּק עֵרוּבָם, שֶׁהַדָּרִים מִצַּד זֶה שֶׁל צוּרַת פֶּתַח יְעָרְבוּ לְעַצְמָן וְהַדָּרִים מִצַּד זֶה יְעָרְבוּ לְעַצְמָן. אוֹ אִם שֶׁבְּנֵי צַד זֶה עֵרְבוּ בֵּינֵיהֶם וּבְנֵי צַד זֶה לֹא עֵרְבוּ — אֵין אוֹסְרִים אֵלּוּ עַל אֵלּוּ, אֶלָּא אֵלּוּ אֲסוּרִים בְּחֶלְקָם וְאֵלּוּ מֻתָּרִים בְּחֶלְקָם, שֶׁצּוּרַת פֶּתַח חוֹלֶקֶת רְשֻׁיּוֹת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס"ג:

Un mavoy coudé en forme de dalet et traversant à ses deux extrémités vers reshut harabim ou karmélit, sa loi est comme s'il était traversant en son coude (aqmoumit) vers reshut harabim ou karmélit. Il faut donc lui faire une réparation en son coude, car la réparation d'un mavoy traversant doit être visible à tous les habitants du mavoy ; or la réparation qui est à une extrémité ne sert pas aux habitants de l'autre extrémité. Il faut donc faire une tsourat hapétah en son coude, afin que la tsourat hapétah — qui est la réparation du mavoy traversant — soit visible aux habitants d'un côté et de l'autre. À ses deux extrémités, on fera à chacune un lehi ou un koreh ; et a fortiori s'il fait une tsourat hapétah à chacune des deux extrémités et un lehi ou un koreh en son coude. Et s'il est en forme de het, il faut une tsourat hapétah en chacun de ses deux coudes et un lehi ou un koreh à chacune de ses deux extrémités. Et après avoir fait une tsourat hapétah au coude, on peut séparer les érouvin : les habitants d'un côté de la tsourat hapétah font leur érouv à part, et ceux de l'autre côté de même. Ou si les uns ont fait leur érouv ensemble et que les autres ne l'ont pas fait — les uns ne sont pas interdits par les autres, mais les uns sont interdits dans leur partie et les autres permis dans la leur, car la tsourat hapétah sépare les domaines, comme cela a été expliqué au siman 363.

מְבוֹאוֹת הַפְּתוּחִים אֵלּוּ לָאֵלּוּ, הֲרֵי כֻּלָּם בִּמְקוֹם פְּתִיחָתָן זֶה לְזֶה דִּינָם כְּמָבוֹי עָקֹם, וּצְרִיכִים שָׁם תִּקּוּן שֶׁנִּתְבָּאֵר, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַחִיצוֹן פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית — הֲרֵי אוֹתוֹ מָבוֹי שֶׁפָּתוּחַ אֵלָיו חָשׁוּב כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית, מִטַּעַם שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁמִּתְעַקֵּם, וְכֵן מָבוֹי הַפָּתוּחַ לְאוֹתוֹ מָבוֹי, וְכֵן כֻּלָּם:

Des ruelles ouvertes les unes sur les autres : toutes, au lieu de leur ouverture mutuelle, ont la loi d'un mavoy coudé et requièrent la réparation déjà décrite. Car puisque le mavoy extérieur est ouvert sur reshut harabim ou karmélit, le mavoy qui s'ouvre sur lui est considéré comme s'ouvrant sur reshut harabim ou karmélit, pour la raison déjà donnée à propos d'un mavoy qui se courbe ; et de même le mavoy qui s'ouvre sur ce mavoy, et ainsi de suite.

מָבוֹי הֶעָשׂוּי כְּנָדָל, דְּהַיְנוּ מָבוֹי גָּדוֹל שֶׁהַרְבֵּה מְבוֹאוֹת קְטַנִּים פְּתוּחִים לוֹ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, כְּעֵין שֶׁרֶץ הַנִּקְרָא נָדָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ שׁוּרָה שֶׁל רַגְלַיִם מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, וְרָאשֵׁי הַשְּׁנִיִּים שֶׁל מְבוֹאוֹת הַקְּטַנִּים פְּתוּחִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית — עוֹשֶׂה לְכָל אֶחָד בִּמְקוֹם פְּתִיחָתוֹ לַגָּדוֹל צוּרַת פֶּתַח, לְפִי שֶׁשָּׁם הוּא כְּמָבוֹי עָקֹם.

וַאֲפִלּוּ אִם הַמְּבוֹאוֹת הַקְּטַנִים שֶׁבְּצַד זֶה הֵם מְכֻוָּנִים מַמָּשׁ כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁבְּצַד זֶה, שֶׁנִּמְצָא כָּל אֶחָד מֵהֶם עִם אוֹתוֹ הַמְכֻוָּן נֶגְדּוֹ בְּצַד הַשֵּׁנִי הֵם כְּמָבוֹי אֶחָד מְפֻלָּשׁ, וְאֵין כַּאן עִקּוּם כְּלָל — מִכָּל מָקוֹם הֲרֵי כָּל אֶחָד מֵהֶם הוּא כְּמָבוֹי עָקֹם עִם הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי מַה שֶּׁפָּתוּחַ לַגָּדוֹל הוּא כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הוֹאִיל וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בּוֹ הַתִּקּוּן שֶׁל הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָבוֹי אֶחָד שֶׁמִּתְעַקֵּם. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַמְּבוֹאוֹת שֶׁבְּצַד זֶה אֵינָם מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד אוֹתָם שֶׁבְּצַד זֶה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם אֵין שָׁם מְבוֹאוֹת אֶלָּא מִצַּד אֶחָד בִּלְבָד:

Un mavoy fait en forme de mille-pattes (nadal) : il s'agit d'un grand mavoy auquel de nombreuses petites ruelles ouvrent des deux côtés, à l'image du reptile appelé nadal qui a une rangée de pattes de chaque côté ; et les autres extrémités de ces petites ruelles ouvrent sur reshut harabim ou karmélit — on fait à chacune, à l'endroit de son ouverture sur le grand, une tsourat hapétah, car à cet endroit, elle est comme un mavoy coudé. Et même si les petites ruelles d'un côté sont parfaitement alignées en face de celles de l'autre côté, de sorte que chacune avec celle qui lui fait face de l'autre côté forme comme un seul mavoy traversant et qu'il n'y a là aucune courbure — néanmoins, chacune d'elles est comme un mavoy coudé avec le grand, car ce qui ouvre sur le grand est comme ouvert sur reshut harabim, puisqu'on ne peut y voir la réparation du grand, comme cela a été expliqué pour un mavoy qui se courbe. Il va sans dire qu'il en est de même si les petites ruelles d'un côté ne sont pas alignées en face de celles de l'autre côté. Et il va de soi qu'il en est ainsi s'il n'y a de petites ruelles que d'un seul côté.

וּבְרָאשֵׁי הַשְּׁנִיִּים שֶׁל מְבוֹאוֹת הַקְּטַנִּים הַפְּתוּחִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית יַעֲשֶׂה לֶחִי אוֹ קוֹרָה. וּבַמָּבוֹי הַגָּדוֹל, אִם הוּא מְפֻלָּשׁ, עוֹשֶׂה צוּרַת פֶּתַח בְּרֹאשׁוֹ הָאֶחָד, וּבְרֹאשׁוֹ הַב' לֶחִי אוֹ קוֹרָה. וְאִם אֵינוֹ מְפֻלָּשׁ — עוֹשֶׂה לֶחִי אוֹ קוֹרָה בְּרֹאשׁוֹ:

Et aux autres extrémités des petites ruelles qui ouvrent sur reshut harabim ou karmélit, on fera un lehi ou un koreh. Et dans le grand mavoy, s'il est traversant, on fait une tsourat hapétah à l'une de ses extrémités et un lehi ou un koreh à l'autre. Et s'il n'est pas traversant — on fait un lehi ou un koreh à son extrémité.

וְכָל דִּינֵי מָבוֹי עָקֹם הֵם בְּמָבוֹי שֶׁבָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי. אֲבָל מְבוֹאוֹת שֶׁלָּנוּ, שֶׁאֵין בָּתִּים וַחֲצֵרוֹת פְּתוּחִים לְתוֹכוֹ כָּרָאוּי וְדִינָם כְּחָצֵר, אֵינָם צְרִיכִים שׁוּם תִּקּוּן בְּעַקְמוּמִיתָם, כְּמוֹ שֶׁאֵין צָרִיךְ בְּחָצֵר עֲקֻמָּה.

וְאַף שֶׁלְּעִנְיַן פִּלּוּשׁ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית אָנוּ מַחְמִירִים בָּהֶם כְּמוֹ בְּמָבוֹי גָּמוּר — זֶהוּ לְפִי שֶׁהֵם קְרוֹבִים שָׁם לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית. מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַקְמוּמִיתָם, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין מַחְמִירִים בּוֹ יוֹתֵר מִבְּחָצֵר:

Toutes les lois du mavoy coudé valent pour un mavoy auquel maisons et hatserot ouvrent comme il faut. Mais nos ruelles (mevo'ot shellanou), auxquelles maisons et hatserot n'ouvrent pas comme il faut et dont la loi est celle de la hatser, n'ont besoin d'aucune réparation en leur coude, de même qu'il n'en faut pas pour une hatser coudée. Et bien que, pour ce qui est du caractère traversant vers reshut harabim ou karmélit, nous y soyons stricts comme dans un mavoy proprement dit — c'est parce qu'elles sont là proches de reshut harabim ou de karmélit. Ce qui n'est pas le cas de leur coude, qui n'est pas proche de reshut harabim ; on n'y est donc pas plus strict que pour une hatser.