✦ ❖ ✦
דעת · רמה 1 — הקדמה
סימן שס״ט · סעיף אחד בשולחן ערוך
באיזה אופן מקנין העירוב — להכיר ולהבין
סימן שס״ט
באיזה אופן מקנין העירוב
🌱 רמת הקדמה · מתחילים
✦ ❖ ✦
גישה ראשונה לסימן שס״ט: טקסט עברי שלם של המחבר, ביאור עברי, הסברים לימודיים של המושגים ההלכתיים, מקרים מעשיים וסיכום.
נושא: כיצד קונה עירוב מי שנותן מעות בשביל חלקו — לפי, בין השאר, מה שאמר, מה שנתן ולמי, לנחתום או לבעל הבית, ומה שעשה הנחתום אחר כך
מקור: שולחן ערוך אורח חיים סימן שס״ט (סעיף אחד בשולחן ערוך, בלי הגהת הרמ״א; גם בשולחן ערוך הרב סעיף אחד, הנלמד ברמה 4)
עריכה: רב יוסף חיים סממה
דעת · daattorah.com
📑 תכנית הלימוד
1. טקסט השולחן ערוך — סעיף המחבר היחיד
2. הרקע הכללי: למה סימן זה, מהי השאלה?
3. מושגי היסוד ההלכתיים של סימן זה
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
6. שיטת הרמ״א
7. מקרים מעשיים מודרניים
8. סיכום מעשי וכללים לזכור
9. שאלות הבנה
1. טקסט השולחן ערוך
סימן שס״ט מכיל סעיף אחד מהמחבר (רבי יוסף קארו), בלי הגהת הרמ״א. נושא הסימן, לפי כותרתו: באיזה אופן מקנין העירוב — מי שנותן מעות כדי שיהיה לו חלק בעירוב החצר, האם קנה את חלקו? גם בשולחן ערוך של אדמו״ר הזקן יש לסימן זה סעיף אחד; לשונו נלמדת ברמה 4.
סעיף א
באיזה אופן מקנין העירוב. ובו סעיף אחד:
הנותן מעות לנחתום ואמר לו אם יבואו בני חצר לקנו' ממך ככר לעירוב זכה לי בעירוב שיהא לי חלק עמהם בשביל מעה זו אינו עירוב אפילו עירב החנוני [לכל האחרים] וזכה גם לזה עמהם אבל אם אמר לו ערב לי קנה עירוב ואפילו אם אמר זכה לי אם נתן לו כלי בתור' קנין שיקנה לו בו קנה עירוב וכן אם זיכה לו הנחתום ע״י אחר או שקנה במעה שנתן לו לחם מן השוק קנה עירוב ואם נתן מעה לבעל הבי' ואמר לו זכה לי בעירוב קנה עירוב:
ביאור: מי שנותן מעות לנחתום ואומר לו: אם יבואו בני החצר לקנות ממך ככר לעירוב, זכה לי בעירוב שיהיה לי חלק עמהם, תמורת מעה זו — אין זה עירוב [בשבילו], אפילו אם החנווני [בשולחן ערוך הרב כתוב כאן: הנחתום] עירב לכל האחרים (מלים שבסוגריים מרובעים במהדורת הסעיף) — [על ידי זיכוי שזיכה להם על ידי אחרים, כמו בסימן שס״ו סעיף ט בשולחן ערוך (המחבר), כמו שמבאר המשנה ברורה, ס״ק א] — וזכה גם בשביל זה עמהם [בכלל כל בני החצר, בלי לפרט את שמו — משנה ברורה ס״ק ב]. אבל אם אמר לו ערב לי — קנה עירוב. ואפילו אם אמר זכה לי, אם נתן לו כלי בתורת קנין, שיקנה לו בו — קנה עירוב. וכן אם זיכה לו הנחתום על ידי אחר [שפרט את שמו בפירוש — משנה ברורה ס״ק ה], או שקנה במעה שנתן לו לחם מן השוק — קנה עירוב. ואם נתן מעה לבעל הבית ואמר לו זכה לי בעירוב — קנה עירוב.
מה אומר הסעיף:
- מעה שנתן לנחתום באמירת זכה לי אינה מועילה: זכה לי בעירוב שיהא לי חלק עמהם בשביל מעה זו אינו עירוב. הטעם: מעות לבדן אינן קונות עד שימשוך, כמו שכותב המשנה ברורה על הכלי (ס״ק ד).
- ואפילו כשעירבו לכולם, והוא בכללם: אפילו עירב החנוני [לכל האחרים] וזכה גם לזה עמהם. לפי המשנה ברורה (ס״ק ב), נכלל עם כל בני החצר ולא פרט את שמו, ומסתמא לא כיוון הנחתום ליתן לו במתנה אלא בשביל מעותיו, ומעות אינן קונות.
- ערב לי מועיל: אבל אם אמר לו ערב לי קנה עירוב.
- גם זכה לי מועיל, אם נתן כלי בתורת קנין: ואפילו אם אמר זכה לי אם נתן לו כלי בתור׳ קנין שיקנה לו בו קנה עירוב.
- עוד דרכים מועילות: וכן אם זיכה לו הנחתום ע״י אחר או שקנה במעה שנתן לו לחם מן השוק קנה עירוב. המשנה ברורה מפרש את הזיכוי על ידי אחר כשפרט את שמו (ס״ק ה); הגבול שנוי במחלוקת (פרק 6); ועל זיכוי זה הוא מביא שיש מן האחרונים החולקים (ס״ק ו).
- מעה שנתן לבעל הבית מועילה: ואם נתן מעה לבעל הבי׳ ואמר לו זכה לי בעירוב קנה עירוב.
2. הרקע הכללי
על מה מדבר סימן זה?
המשנה במסכת עירובין מביאה את מחלוקת רבי אליעזר וחכמים במי שנותן מעות בשביל חלקו בעירוב: « נוֹתֵן אָדָם מָעָה לַחֶנְוָנִי וְלַנַּחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ עֵירוּב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו » (עירובין פ״א ע״א). ובהמשכה: מודים חכמים שבשאר כל אדם זכו לו מעותיו; ורבי יהודה מחלק בין עירובי תחומין לעירובי חצירות (המשנה, עירובין פ״א ע״ב). הגמרא מביאה שם חילוקים של שמואל, שאנו מוצאים בסעיף. ראשית: « לֹא שָׁנוּ אֶלָּא נַחְתּוֹם, אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת — קוֹנֶה » (עירובין פ״א ע״ב).
ועוד: « לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָעָה, אֲבָל כְּלִי — קוֹנֶה » (עירובין פ״א ע״ב).
ועוד: « לֹא שָׁנוּ אֶלָּא דְּאָמַר לוֹ ״זְכֵה לִי״, אֲבָל אָמַר ״עָרֵב לִי״, שָׁלִיחַ שַׁוְּיֵהּ, וְקָנֵי » (עירובין פ״א ע״ב).
השאלה היסודית: מי שנותן מעות בשביל חלקו בעירוב, האם קנה את חלקו? הסעיף משיב, בין השאר, לפי מה שאמר (זכה לי או ערב לי), מה שנתן (מעה או כלי), למי נתן (לנחתום או לבעל הבית), ומה עשה הנחתום אחר כך (זיכה לו על ידי אחר, או קנה לו במעה לחם מן השוק).
מקומו בהלכות עירובין
במפתח של ספריא, הלכות עירובין שבשולחן ערוך מתחילות בסימן שמ״ה. סימן שס״ט בא אחרי סימן שס״ח. על העירוב שנעשה לכל האחרים, המשנה ברורה מפנה לסימן שס״ו סעיף ט בשולחן ערוך (המחבר): « ר״ל ע״י זיכוי שזיכה להן ע״י אחרים כדלעיל בסימן שס״ו ס״ט » (משנה ברורה שס״ט ס״ק א).
3. מושגי היסוד ההלכתיים
כמה מושגים מבנים את הסימן הזה:
המושגים החיוניים של סימן שס״ט:
- מעות אינן קונות — מעות לבדן אינן קונות חפץ עד שימשוך; המשנה ברורה כותב זאת על הסעיף: « דדוקא מעות אינן קונות עד שימשוך החפץ » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ד). בדין הראשון הוא עושה זאת לצד השני של טעמו, אחרי כוונת הנחתום: « והטעם דמסתמא לא כוון ליתן לו במתנת חנם כמו לאחרים אלא בשביל מעות שנתן לו ומעות אינן קונות נמצא שאין לו חלק בעירוב » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ב).
- ערב לי — לפי המשנה ברורה, בלשון זו עשה את הנחתום לשלוחו: « הרי עשאו שליח לערב לו באופן שיועיל » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ג).
- כלי — הכלי שנתן בתורת קנין: « אבל אם מקנה לו כלי הוי חליפין » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ד).
- ע״י אחר — זיכוי שנעשה בשבילו על ידי אחר: המשנה ברורה מפרש שפרט את שמו, « ר״ל שפרט שמו בהדיא ולא בסתמא עם אחרים » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ה), ונותן טעם, « מטעם דזכין לו לאדם שלא בפניו » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ה).
- בעל הבית — אדם פרטי, לעומת הנחתום: « לפי שאין דרך בעה״ב למכור משלו » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ח).
4. פירוט הסעיפים — אחד אחד
| סעיף | תוכן |
|---|---|
| א | מעה שנתן לנחתום באמירת זכה לי אינה עושה עירוב, אפילו אם עירב לכולם וכללו עמהם. היא מועילה אם אמר ערב לי; או אם אמר זכה לי ונתן כלי בתורת קנין; או אם הנחתום זיכה לו על ידי אחר; או אם קנה לו במעה לחם מן השוק. מעה שנתן לבעל הבית באמירת זכה לי — עושה עירוב. |
לב הסימן: הסעיף אינו שואל אם שילם, אלא באיזו דרך נקנה חלקו בעירוב. מעה לבדה שניתנה לנחתום באמירת זכה לי אינה קונה (מעות אינן קונות עד שימשוך, כמו שכותב המשנה ברורה על הכלי, ס״ק ד; וכשהנחתום כללו עם כל בני החצר ולא פרט את שמו, מסתמא לא כיוון ליתן לו במתנה, ס״ק ב); שאר הדרכים שבסעיף קונות — השליחות (ערב לי), הכלי שניתן בתורת קנין, הזיכוי על ידי אחר (ופרט את שמו, לפי המשנה ברורה, ס״ק ה; הגבול שנוי במחלוקת, פרק 6), קניית הלחם מן השוק, והמעה שניתנה לבעל הבית.
5. המשנה ברורה — ראשי פרקים
המשנה ברורה של רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים) מונה ח׳ ס״ק בסימן זה. הנה כולם, לפי הסדר — להבין יותר את משמעות הסעיף:
משנה ברורה (א) — (א) אפילו עירב החנוני - ר״ל ע״י זיכוי שזיכה להן ע״י אחרים כדלעיל בסימן שס״ו ס״ט:
משנה ברורה (ב) — (ב) וזכה גם לזה - ר״ל בכלל כל בני החצר ולא פרט שמו בהדיא והטעם דמסתמא לא כוון ליתן לו במתנת חנם כמו לאחרים אלא בשביל מעות שנתן לו ומעות אינן קונות נמצא שאין לו חלק בעירוב:
משנה ברורה (ג) — (ג) ערב לי וכו' - גם בכאן מיירי שזיכה לו הנחתום בכלל עם אחרים וכמו למעלה והטעם דהכא מהני משום דכיון דאמר ערב לי הרי עשאו שליח לערב לו באופן שיועיל והוי כאלו אמר לו בהדיא שיזכה לו במתנת חנם כמו לאחרים:
משנה ברורה (ד) — (ד) אם נתן לו כלי וכו' - דדוקא מעות אינן קונות עד שימשוך החפץ אבל אם מקנה לו כלי הוי חליפין וכיון שזכה זה בכלי זכה זה בפת ששייך להעירוב כמ״ש בהרבה מקומות:
משנה ברורה (ה) — (ה) וכן אם זיכה לו הנחתום - ר״ל שפרט שמו בהדיא ולא בסתמא עם אחרים וע״כ אף דמעות אינן קונות מ״מ הרי יש לו חלק בעירוב מטעם דזכין לו לאדם שלא בפניו ובזה מיושב דלא יסתור למה שכתב בראש הסעיף דזיכוי לא מהני:
משנה ברורה (ו) — (ו) ע״י אחר - ויש מאחרונים שחולקין ע״ז וס״ל דכיון דנתן מעות אפשר דלא ניחא ליה לקבל בתורת מתנה ובמעות הלא אינו קונה:
משנה ברורה (ז) — (ז) או שקנה וכו' - דנעשה בזה כשלוחו וקנה זה את הלחם ונמצא שיש לו חלק בעירוב:
משנה ברורה (ח) — (ח) מעה לבעה״ב וכו' - גם בכאן מיירי שמזכה לו בע״ה בכלל עם אחרים במתנה והטעם דמהני הכא לפי שאין דרך בעה״ב למכור משלו ולדעת שיקנה לו במעותיו אמר לו וכאלו אמר לו ערב לי שעשאו שליח דמיא וע״כ אפילו אם לקח מככרו וזיכה לו עם כל אנשי החצר ג״כ מהני:
לטקסט בספריא: משנה ברורה שס״ט.
6. שיטת הרמ״א
בטקסט הסעיף שבספריא (מהדורת מגיני ארץ), הרמ״א (רבי משה איסרליש) אינו מוסיף הגהה בסימן זה.
בלי הגהת הרמ״א:
- סעיף א — לשון המחבר לבדה. בדבר אחד המשנה ברורה מביא מחלוקת: על הזיכוי על ידי אחר, « ויש מאחרונים שחולקין ע״ז וס״ל דכיון דנתן מעות אפשר דלא ניחא ליה לקבל בתורת מתנה ובמעות הלא אינו קונה » (משנה ברורה שס״ט ס״ק ו).
- הגבול שבין ראש הסעיף לבין « וכן אם זיכה לו הנחתום ע״י אחר » (שו״ע או״ח שס״ט:א) — המשנה ברורה מפרש את ראש הסעיף בזיכוי שנעשה לכולם על ידי אחרים, בלי לפרט את שם מי ששילם (ס״ק א, ב), ואת סופו כשפרט הנחתום את שמו (ס״ק ה). הט״ז מפרש את ראש הסעיף אחרת: « פי׳ הוא עצמו מזכה להם ולו אבל לא ע״י אחר » (ט״ז או״ח שס״ט ס״ק א). הביאור הלכה כותב שלולי דברי הטור היה מפרש כך את הרא״ש: « אבל אם החנוני זיכהו אף אם זיכהו בסתם בכלל שארי בני חצר נמי מהני » (ביאור הלכה שס״ט); ואחר כך: « ובאמת כן הוא דעת הב״י והט״ז לדינא אלא דהם פירשו כן בדברי הטור ובדברי הטור א״א לפרש כן וכמו שהוכיחו האחרונים וע״כ צ״ע לדינא » (ביאור הלכה שס״ט) — כלומר: זו דעת הב״י והט״ז לדינא, שפירשו כן בדברי הטור; והאחרונים הוכיחו שאי אפשר לפרש כן בטור. נמצא שהביאור הלכה משאיר את הדין בצריך עיון: היעזר ברב שלך.
- חב״ד → לפי שולחן ערוך הרב, סימן שס״ט (ראה רמה 4 — דעת הרב).
7. מקרים מעשיים מודרניים
המצבים שלהלן הם יישומים של האתר: הסעיף אינו מזכיר אותם, וכל אחד מהם קשור לחלק הסעיף הנוגע בו.
| מצב | ניתוח מהיר |
|---|---|
| תשלום מראש במאפייה על חלקו בלחם העירוב | יישום של האתר, סעיף א: דין המעה שניתנה לנחתום. במעה לבדה ובאמירת זכה לי — « אינו עירוב » (שו״ע או״ח שס״ט:א); באמירת ערב לי, או בכלי שניתן בתורת קנין — קנה עירוב; ואף במעה לבדה קנה עירוב אם הנחתום זיכה לו אחר כך על ידי אחר (ופרט את שמו, לפי המשנה ברורה, ס״ק ה; ראה השורה הבאה) או קנה לו במעה לחם מן השוק (ס״ק ז). מה לומר ומה לתת היום — היעזר ברב שלך. |
| הנחתום מזכה את חלקו על ידי אחר | יישום של האתר, סעיף א: « וכן אם זיכה לו הנחתום ע״י אחר… קנה עירוב » (שו״ע או״ח שס״ט:א). המשנה ברורה מפרש שפרט את שמו בפירוש (ס״ק ה), ומביא שיש מן האחרונים החולקים (ס״ק ו). |
| נתינת מעות לשכן המכין את העירוב | יישום של האתר, סעיף א: הסעיף פוסק בבעל הבית — « ואם נתן מעה לבעל הבי׳ ואמר לו זכה לי בעירוב קנה עירוב » (שו״ע או״ח שס״ט:א) — והמשנה ברורה נותן טעם: אין דרך בעל הבית למכור משלו, ועל דעת שיקנה לו במעותיו אמר לו [הנותן] כן, וכאילו אמר לו ערב לי, שעשאו [לבעל הבית] שליח (ס״ק ח). אם המקבל הוא בעל הבית או מוכר — היעזר ברב שלך. |
למקרים מעשיים מדויקים: הסעיף תולה את הקנין, בין השאר, במה שנאמר, במה שניתן, במי שקיבל ובמה שעשה הנחתום אחר כך, והמשנה ברורה מביא מחלוקת בזיכוי על ידי אחר. להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
8. סיכום מעשי של הסימן
תורות סימן שס״ט:
- מעה שניתנה לנחתום באמירת זכה לי אינה עושה עירוב, אפילו אם עירב לכולם וכללו עמהם (סעיף א); היקף דין זה שנוי במחלוקת (ט״ז, ס״ק א; ביאור הלכה; ראה פרק 6 בעמוד זה).
- ערב לי עושה עירוב (סעיף א).
- זכה לי בכלי שניתן בתורת קנין עושה עירוב (סעיף א).
- אם הנחתום זיכה לו על ידי אחר (ופרט את שמו, לפי המשנה ברורה, ס״ק ה), או קנה לו במעה לחם מן השוק — קנה עירוב (סעיף א); בדרך הראשונה המשנה ברורה מביא מחלוקת (ס״ק ו).
- מעה שניתנה לבעל הבית באמירת זכה לי עושה עירוב (סעיף א).
- להלכה למעשה, היעזר ברב שלך.
9. שאלות הבנה
בדוק את הבנתך:
- מדוע מעה שניתנה לנחתום באמירת זכה לי אינה עושה עירוב (משנה ברורה, ס״ק ב וס״ק ד)?
- כשניתנה המעה לנחתום באמירת זכה לי, מדוע אין די בכך שנכלל בכלל כל בני החצר (ס״ק ב), ואילו באמירת ערב לי ובבעל הבית די בכך (ס״ק ג, ח)?
- מה משנה הלשון ערב לי (ס״ק ג)?
- מה משנה הכלי שניתן בתורת קנין (ס״ק ד)?
- כיצד מפרש המשנה ברורה את הזיכוי על ידי אחר (ס״ק ה), ואיזו מחלוקת הוא מביא (ס״ק ו)?
- מדוע מועילה מעה שניתנה לבעל הבית (ס״ק ח)?
- אילו חילוקים של שמואל (עירובין פ״א ע״ב) אנו מוצאים בסעיף?
להעמיק עוד
אם ברצונך להעמיק בסימן זה:
📖להצטרף לחברותא
- 📚 רמה 2 — למדן: לפלפול, שיטות הראשונים, חקירות יסודיות, ודקדוקי אחרונים
- ✨ רמה 3 — סינתזה: לחזרה ולשינון מהיר עם סימני זכרון
- 📜 רמה 4 — דעת הרב: שיטת אדמו״ר הזקן (שולחן ערוך הרב סימן שס״ט)