דעת הרב — שולחן ערוך אדמו״ר הזקן על סימן שע״ד

נִסְתַּם בְּשַׁבָּת פֶּתַח אוֹ חַלּוֹן בְּמָקוֹם שֶׁעֵרֵב בּוֹ וּבוֹ ד' סְעִיפִים:

ב' בָּתִּים אוֹ ב' חֲצֵרוֹת שֶׁעֵרְבוּ יַחַד עַל יְדֵי שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם חַלּוֹן אוֹ פֶּתַח, וְנִסְתַּם בְּשַׁבָּת — מֻתָּרִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ מִזֶּה לְזֶה דֶּרֶךְ גֹּבַהּ כֹּתֶל וְחוֹרָיו, שֶׁשַּׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה — הֻתְּרָה.

אֲבָל אִם נִסְתַּם מִבְּעוֹד יוֹם, אֲפִלּוּ חָזַר וְנִפְתַּח בְּשַׁבָּת — אֲסוּרִים, לְפִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קָנוּ עֵרוּב מֵעוֹלָם, שֶׁקְּנִיַּת הָעֵרוּב הוּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְכַאן לֹא הָיָה עֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת כֵּיוָן שֶׁהַפֶּתַח סָתוּם, וּמִשֶּׁחָשֵׁכָה לֹא קָנוּ עֵרוּב, שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.

וַאֲפִלּוּ עֵרְבוּ כְּבָר לִפְנֵי שַׁבָּת שֶׁעָבְרָה, וְאוֹתוֹ עֵרוּב נִשְׁאָר עֲדַיִן קַיָּם — אֵינָן יְכוֹלִים לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּשַׁבָּת זוֹ אַחַר שֶׁנִּפְתַּח הַפֶּתַח, הוֹאִיל וּכְבָר נִתְבַּטֵּל מִבְּעוֹד יוֹם וְאֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעוֹר מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ. אֲבָל אִם מִתְּחִלָּה עֵרְבוּ לְשַׁבָּתוֹת הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ עֵרְבוּ לְשָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, וְקָנוּ עֵרוּב בְּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת שֶׁל שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, שֶׁהָיָה הַפֶּתַח פָּתוּחַ וְאַחַר כָּךְ נִסְתַּם הַפֶּתַח וְנִפְתַּח בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, אֲפִלּוּ בְּסוֹף הַשָּׁנָה — חוֹזֵר הָעֵרוּב וְנֵעוֹר, וַאֲפִלּוּ סְתָמוֹ בְּמֵזִיד. וְיֵשׁ מִי שֶׁחוֹשֵׁשׁ לְהַחֲמִיר אִם סְתָמוֹ בְּמֵזִיד, הוֹאִיל וְגִלָּה דַעְתּוֹ בִּסְתִימָה זוֹ שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בָּעֵרוּב — אֵינוֹ חוֹזֵר וְנֵעוּר כְּשֶׁנִּפְתַּח. וּלְעִנְיַן הֲלָכָה, בְּדִבְרֵי סוֹפְרִים הַלֵּךְ אַחַר הַמֵּקֵל:

הָיָה כֹּתֶל בֵּין [שְׁתֵּי] חֲצֵרוֹת, וְעֵרְבָה כָּל אַחַת לְעַצְמָהּ, וְנִפְרַץ הַכֹּתֶל בְּשַׁבָּת — מֻתָּרִים לְטַלְטֵל כָּל אֶחָד בַּחֲצֵרוֹ עַד מְקוֹם הַכֹּתֶל אֲפִלּוּ כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת, שֶׁשַּׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה — הֻתְּרָה.

אֲבָל חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לְכַרְמְלִית פִּרְצָה הָאוֹסַרְתָּהּ — אֵין אוֹמְרִים "שַׁבָּת כֵּיוָן שֶׁהֻתְּרָה הֻתְּרָה", כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שס״ב:

חָצֵר קְטַנָּה שֶׁנִּפְרְצָה מִבְּעוֹד יוֹם בְּמִלּוּאָהּ לִגְדוֹלָה, וְאֵין בַּפִּרְצָה יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר אַמּוֹת — גְּדוֹלָה מֻתֶּרֶת לְהוֹצִיא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת לַחֲצֵרָהּ אִם עֵרְבָה לְעַצְמָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֵרְבָה עִם הַקְּטַנָּה, אֵין הַקְּטַנָּה אוֹסֶרֶת עָלֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁפִּרְצָה זוֹ הִיא לַגְּדוֹלָה כְּפֶתַח שֶׁאֵין לָהּ בְּמִלּוּאָהּ, אֶלָּא נִשְׁתַּיְּרוּ בָּהּ גִּפּוּפִים עוֹדְפִים עַל פִּרְצַת הַקְּטַנָּה מִכַּאן וּמִכַּאן. וְהַקְּטַנָּה אֲסוּרָה לְהוֹצִיא כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת לַחֲצֵרָה, הוֹאִיל וְנִפְרְצָה בְּמִלּוּאָהּ לְהַגְּדוֹלָה, אֶלָּא אִם כֵּן עֵרְבָה עִם הַגְּדוֹלָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁנִּכְנָסִין כָּתְלֵי אֹרֶךְ הַקְּטַנָּה לְתוֹךְ הַגְּדוֹלָה וּמֻפְלָגִין שָׁם ג' טְפָחִים מִכָּתְלֵי אֹרֶךְ הַגְּדוֹלָה, שֶׁאִם לֹא כֵן אַף הַקְּטַנָּה נִתֶּרֶת עַל יְדֵי גִפּוּפֵי הַגְּדוֹלָה, מִשּׁוּם נִרְאֶה מִבְּחוּץ וְשָׁוֶה מִבִּפְנִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן ש״ס:

וְכֵן גַּג קָטָן הַמֻּקָּף מַעֲקֶה סְבִיבוֹ גְּבוֹהָה עָלָיו עֲשָׂרָה שֶׁנִּפְרַץ שָׁם בְּמִלּוּאוֹ לְגַג גָּדוֹל הַמֻּקָּף גַּם כֵּן כָּמֹהוּ, וְלֹא עֵרְבוּ הַבָּתִּים יַחַד — קָטָן אָסוּר לְהַעֲלוֹת עָלָיו כֵּלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת אִם מְחִצּוֹתָיו נִכְנָסוֹת לְתוֹךְ הַגָּדוֹל, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ מְחִצָּה לְהַפְסִיק בֵּינוֹ לַגָּדוֹל שֶׁלֹּא עֵרֵב עִמּוֹ, וְגָדוֹל מֻתָּר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִּפּוּפִים עוֹדְפִים עַל פִּרְצַת הַקָּטָן.

וְכֵן אֲפִלּוּ אִם אֵינָן מֻקָּפִים מַעֲקֶה כְּלָל, אֶלָּא שֶׁמְּחִצּוֹת הַבַּיִת סָבִיב נִכָּרוֹת וְנִרְאוֹת לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַגַּג כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל תַּחַת רַגְלָיו, שֶׁאָז אוֹמְרִים בָּהֶן "גּוּד אַסֵּק" וּכְאִלּוּ הֵן עוֹמְדוֹת לְמַעְלָה עַל שְׂפַת הַגַּג, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה. אֲבָל מְחִצּוֹת הַבַּיִת שֶׁבֵּין קָטָן לַגָּדוֹל אֵין אוֹמְרִים בָּהּ "גּוּד אַסֵּק", הוֹאִיל וְאֵינָהּ נִרְאֵית לְמִי שֶׁעוֹמֵד שָׁם מִלְמַעְלָה, שֶׁהֲרֵי הַגַּגִּין מְחֻבָּרִין זֶה לְזֶה וּמְכַסִּים עַל פִּרְצַת הַקְּטַנָּה וְאֵין רוֹאִים אוֹתָהּ, וּמְקוֹם מְחִצָּה זוֹ לְמַעְלָה הִיא כְּפִרְצָה בְּמִלּוּאָהּ מֵהַקָּטָן לְהַגָּדוֹל, וּלְהַגָּדוֹל אֵינָהּ בְּמִלּוּאוֹ, שֶׁהֲרֵי כֹּתֶל בַּיִת הַגָּדוֹל עוֹדֵף מִכַּאן וּמִכַּאן וְנִרְאֶה לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַגַּג. וּלְפִיכָךְ גָּדוֹל מֻתָּר וְקָטָן אָסוּר אִם נִכְנָסִים כָּתְלֵי בֵּיתוֹ לְתוֹךְ הַגָּדוֹל.

אֲבָל אִם גַּם מְחִצּוֹת הַבַּיִת סָבִיב אֵינָן נִכָּרוֹת וְנִרְאוֹת לְמִי שֶׁעוֹמֵד עַל שְׂפַת הַגַּג, כְּגוֹן שֶׁהַגַּג בּוֹלֵט עֲלֵיהֶן — כַּרְמְלִית הוּא, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן שמ״ה, אֶלָּא אִם כֵּן חַלּוֹן ד' עַל ד' פָּתוּחַ לוֹ מֵהַבַּיִת (וְאָז הוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם). אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אִם לֹא עֵרְבוּ יַחַד אַף הַגָּדוֹל אָסוּר בְּכֵלִים שֶׁשָּׁבְתוּ בַּבַּיִת, לְפִי שֶׁאֵין לוֹ גִּפּוּפִים עוֹדְפִים מִכַּאן וּמִכַּאן, שֶׁהֲרֵי כֹּתֶל הַבַּיִת אֵין אוֹמְרִים בּוֹ "גּוּד אַסֵּק", הוֹאִיל וְאֵינוֹ נִכָּר לְמִי שֶׁעוֹמֵד לְמַעְלָה: