Five seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו ה׳ סעיפים. The siman is about neither a food nor an object, but a place and a day: the fair held at an idol’s festival. Where may one go? From whom may one buy? What becomes of a purchase made without leave? And once the fair is no longer a festival, what is left of the law? (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 149 — 5 seifim)
מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה
It is permitted to walk outside the town, and forbidden to enter it. Nine words, and the whole siman: it is not the town that is forbidden, but what one will appear to be seeking there.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 149:1LEVEL 01
The Hebrew text of the five seifim with a fluent English translation. The town holding the fair and the road, the traveller and the townsman, the courtyard of the cult, the merchant’s toll, the penalty, today’s fair and the Jew’s return — explained step by step, with the mishnah, the baraita, the Tur, the Beit Yosef, the Shakh, the Taz, the Ba’er Hetev and the Rambam in full.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: the ḥakirah of the prohibition — suspicion (Rashi) or benefit (Rambam) per the Taz; the Shakh and the Taz against the Bach on “from which town”; the gloss’s three views on the courtyard; the Rashba against the Ran on danger to life; the Taz against the Tur on נהנה ומהנה; and דבר האבוד against האידנא.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of the five seifim clause by clause, the dispute over the reason for the prohibition, the three views on the courtyard, the measure of the penalty, the five golden rules, the mnemonic “יריד”, the four classic pitfalls and the closing flash card.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakhah according to the ש״ך, the ט״ז and the באר היטב, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken wrote no Shulchan Arukh on Yoreh De’ah — a level of psak, not a “Daat HaRav”; and the Pit’hei Teshuva and the Nekudot HaKesef do not comment on this siman.
📖 StudyThe Mehaber rules: « מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) And for one merely passing through: « ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) The gloss explains that this means one does not pass from that town to another: « דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) For your own situation, ask your Rav.
No: « בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ב) And the Shakh adds that the presence of Jews in the town does not suffice — unless a minyan resides there: « מיהו נראה דהיכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עם נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד) For your own situation, ask your Rav.
Seif 3 distinguishes: « בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג) And seif 4 reverses the rule once the toll no longer goes to the cult: « אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ד) For your own situation, ask your Rav.
The gloss on seif 4 says so: « וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ד) The Shakh extends it to everything: « מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי כמ״ש הרא״ש וטור ושאר פוסקים דלאו עובדי עבודת כוכבים הן » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז) The Taz sets the one reservation: « נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם אליל הוא ואסור לשאת ולתת עמהם שם » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ד) For your own situation, ask your Rav.
Seif 5 says it: « שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה) The Shakh gives the reason: « דאם לא כן למה לו לילך לשם » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ב) And for the non-Jew: « שאין אנו תולים שמכר שם אלילי׳. טור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג) For your own situation, ask your Rav.