Three seifim — the Shulḥan Arukh announces it itself: ובו ג׳ סעיפים. Not one forbids an act of worship: all forbid what resembles it. Four cubits of distance; not bending for a thorn or for coins, but sitting or turning; not drinking mouth to mouth at a figured fountain. The Rama adds danger, dignitaries, and his conclusion (Shulḥan Arukh, Yoreh De'ah 150 — 3 seifim)
לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות מפני שנראה כמשתחוה לה
He shall not bend to remove the thorn or to pick up the coins, because he would appear to be bowing to it. The siman lies in that “because he would appear”: the act is innocent, only its image is not — and the Meḥaber goes straight on to the posture that undoes it.
Shulḥan Arukh, Yoreh De'ah 150:2LEVEL 01
Hebrew text of the three seifim with fluent English translation. The four cubits, the thorn and the coins, the figured fountain and the Rama’s three glosses — explained step by step, with the braita of Avodah Zarah, the Rambam, the Tur, the Beit Yosef, and the Shakh, the Taz and the Ba’er Hetev in full.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: does the prohibition bear on the image or on the eye; what the Gemara rejected in reading “אינו נראה”; מראית עין בחדרי חדרים in the Shakh; the Tur’s version against the Rambam’s wording in the Taz, and the same Baḥ read twice; danger, and the gloss on dignitaries.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of the three seifim clause by clause, the reflex questions, the Taz / Shakh maḥloket, the five golden rules, the three words of the siman and the four classic pitfalls.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakha according to the ש״ך, the ט״ז and the באר היטב, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken did not write a Shulḥan Arukh on Yoreh De'ah — a level of psak, not “Daat HaRav”; the Pitḥei Teshuvah and the Nekudot HaKesef do not comment on this siman.
📖 StudyNo act of worship: three ordinary gestures which, in that place, take on the appearance of an act of worship. Bending: « ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב) And drinking: « פרצופות המקלחות מים בפני אלילים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) For application to your own situation, consult your Rav.
The Meḥaber does not say to abandon them: he indicates the posture that undoes the image. « מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב) The Tur gives the general rule from which this comes: « ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר » (טור יו״ד ק״נ) For application to your own situation, consult your Rav.
The Shakh wrote it expressly, in the name of the Prisha’s glosses: « כתוב בהגהת פרישה ולפי מאי דקיימא לן דכל דבר שאסור משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפילו אין שום אדם רואהו אסור » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א) The Gemara had already rejected that reading: « אֶלָּא אֵימָא: אִם אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א) For application to your own situation, consult your Rav.
This is the siman’s only maḥloket. The Taz notes that the Tur and the Gemara write “in the towns”, and not “before an idol”: « בטור לא כתוב האי בפני אלילים אלא כתוב שם בכרכין וכ״ה בגמ׳ שלנו » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א) And he concludes: « וכבר הביא מו״ח ז״ל שיש בזה חילוק בין הראשונים ויש להחמיר אפי׳ הפרצוף אינו עומד בפני אלילים כגירסת הטור » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א) The Shakh, in the Baḥ’s name, reads otherwise: « אבל שלא בפני אלילים שרי והמחמיר אפילו שלא בפני אלילים תע״ב » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב) For application to your own situation, consult your Rav.
The Rama’s second gloss targets the case where he bears a cultic image: « שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם או שנושאים צורת חמה לפניהם כדרך הגמונים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) And it indicates the permitted way: « אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) The Rama reports the lenient view, then rules: « ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) « וטוב להחמיר כסברא הראשונה » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) For application to your own situation, consult your Rav.