סימן קמ״ט — דיני יריד מעובדי כוכבים

המחבר פוסק : « מותר לילך חוצה לה ואסור ליכנס בתוכה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) ובעובר בה בהולכו למקום אחר : « ההולך ממקום למקום אסור לעבור בה אם הדרך מיוחד לה » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) וההגה מדייקת שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת : « דהיינו שאין עוברים מאותה עיר לעיר אחרת » (שו״ע יו״ד קמ״ט:א) ולמעשה — שאל את רבך.

לא : « בד״א באכסנאי אבל בן עיר מותר ואם הולך בשיירא מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ב) והש״ך מוסיף שאין דירת יהודים בעיר מספקת — אלא אם כן דר בה מנין : « מיהו נראה דהיכא דדרים שם מנין אפילו ליכא מנין בעלי בתים אלא עם נערים ומשרתים קהל איקרי ושרי » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ד) ולמעשה — שאל את רבך.

סעיף ג׳ מחלק : « בד״א בלוקח מבעל הבית שאינו נותן מכס אבל הלוקח שם מן התגר אסור מפני שהוא נותן מכס » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ג) וסעיף ד׳ הופך את הדין כשאין המכס הולך לעבודה : « אם המכס הוא לכהנים ואוכלים ושותים אותו ואין קונים ממנו לא תקרובת אלילים ולא נוייה מותר » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ד) ולמעשה — שאל את רבך.

ההגה שבסעיף ד׳ אומרת זאת : « וסתם יריד בזמן הזה מותר דסתמא לאו לעבודת כוכבים הוא » (רמ״א יו״ד קמ״ט:ד) והש״ך מרחיב על הכל : « מיהו כל זה מדינא אבל האידנא הכל שרי כמ״ש הרא״ש וטור ושאר פוסקים דלאו עובדי עבודת כוכבים הן » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק ז) והט״ז מעמיד את הסייג היחיד : « נ״ל פשוט שאין בכלל זה במקום ששם מתקבצים עובדי כוכבים הרבה ואומרים ששם מוחלים להם עונותיהם שזה ודאי לשם אליל הוא ואסור לשאת ולתת עמהם שם » (ט״ז יו״ד קמ״ט ס״ק ד) ולמעשה — שאל את רבך.

סעיף ה׳ אומר זאת : « שאנו אומרים אלילים מכר ודמי אלילים ביד ישראל אסור » (שו״ע יו״ד קמ״ט:ה) והש״ך נותן את הטעם : « דאם לא כן למה לו לילך לשם » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ב) ובעובד כוכבים : « שאין אנו תולים שמכר שם אלילי׳. טור » (ש״ך יו״ד קמ״ט ס״ק י״ג) ולמעשה — שאל את רבך.