סימן ק״נ · 150 — להתרחק מדרך אלילים ושלא לשחות בפניה

אין בו שום מעשה עבודה : שלושה מעשים רגילים שבמקום זה מקבלים מראה של מעשה עבודה. לשחות : « ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב) ולשתות : « פרצופות המקלחות מים בפני אלילים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לאלילים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) למעשה, בכל מקרה ומקרה, שאל את רבך.

אין המחבר אומר לוותר עליהן : הוא מורה את התנוחה המפרקת את התמונה. « מפני שנראה כמשתחוה לה אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול » (שו״ע יו״ד ק״נ:ב) והטור נותן את הכלל שממנו בא הדבר : « ואם אינו נראה כמשתחוה לה כגון שמצדד עצמו מותר » (טור יו״ד ק״נ) למעשה, בכל מקרה ומקרה, שאל את רבך.

הש״ך כתבו במפורש, בשם הגהת הפרישה : « כתוב בהגהת פרישה ולפי מאי דקיימא לן דכל דבר שאסור משום מראית עין אפילו בחדרי חדרים אסור ה״ה כאן אפילו אין שום אדם רואהו אסור » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק א) והגמרא כבר דחתה קריאה זו : « אֶלָּא אֵימָא: אִם אֵינוֹ נִרְאֶה כְּמִשְׁתַּחֲוֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה — מוּתָּר » (עבודה זרה י״ב ע״א) למעשה, בכל מקרה ומקרה, שאל את רבך.

זו המחלוקת היחידה שבסימן. הט״ז מציין שהטור והגמרא כותבים “בכרכין”, ולא “בפני אלילים” : « בטור לא כתוב האי בפני אלילים אלא כתוב שם בכרכין וכ״ה בגמ׳ שלנו » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א) והוא מסיק : « וכבר הביא מו״ח ז״ל שיש בזה חילוק בין הראשונים ויש להחמיר אפי׳ הפרצוף אינו עומד בפני אלילים כגירסת הטור » (ט״ז יו״ד ק״נ ס״ק א) והש״ך, בשם הב״ח, קורא אחרת : « אבל שלא בפני אלילים שרי והמחמיר אפילו שלא בפני אלילים תע״ב » (ש״ך יו״ד ק״נ ס״ק ב) למעשה, בכל מקרה ומקרה, שאל את רבך.

הגהת הרמ״א השנייה מכוונת למי שנושא צורת עבודה : « שרים או כהנים שיש להם צורת עבודת כוכבים בבגדיהם או שנושאים צורת חמה לפניהם כדרך הגמונים » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) והיא מורה את הדרך המותרת : « אסור להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה כמו שנתפזרו מעותיו או שיקום לפניהם קודם בואם וכן יסיר הכובע וישתחוה קודם בואם » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) הרמ״א מביא את דעת המקילין, ואחר כך מכריע : « ויש מקילין בדבר הואיל וידוע שגם העובדי כוכבים אינם מסירים הכובע או משתחוים לצורת החמה רק להשר » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) « וטוב להחמיר כסברא הראשונה » (שו״ע יו״ד ק״נ:ג) למעשה, בכל מקרה ומקרה, שאל את רבך.