Two seifim — the Shulchan Arukh announces it itself: ובו ב׳ סעיפים. The siman speaks of neither wine nor meat but of an invitation: a non-Jew marries off his son or daughter and invites the Jew. The Jew brings his own food, his own servant waits on him — and it is still forbidden. Why, until when, and what difference does a dish sent to the house make? (Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 152 — 2 seifim)
אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו
A Jew is forbidden to eat there — even if he eats his own food. Ten words, and the whole siman: it is not what one eats that is at issue, but having been invited.
Shulchan Arukh, Yoreh De'ah 152:1LEVEL 01
The Hebrew text of the two seifim with a fluent English translation. The prohibition and what it does not reach, the time limits, the man of standing, the sending to the house — explained step by step, with the baraita in Avodah Zarah, the verse, the Tur, the Beit Yosef, the Shakh, the Taz, the Ba’er Hetev, the Pit’hei Teshuva, the Nekudot HaKesef and the Rambam in full.
📖 StudyLEVEL 02
In-depth pilpul: the ḥakirah of the nature of the prohibition — a Torah verse per the Taz, אסמכתא and the fear of אזיל ומודי per the Nekudot HaKesef; the Taz against the Perishah on enmity; his chiddush on the invitation that reaches the Jewish house; the four readings of the silence of the Rif and the Rambam; and the Beit Yosef’s inference about the מסיבה.
📖 StudyLEVEL 03
A master table of the two seifim clause by clause, the calendar of terms, the dispute over the source of the prohibition, enmity, the man of standing, the Taz’s chiddush, the Pit’hei Teshuva’s leniency, the five golden rules, the mnemonic “משתה”, the four classic pitfalls and the closing flash card.
📖 StudyLEVEL 04
The practical halakhah according to the ש״ך, the ט״ז, the באר היטב, the פתחי תשובה and the נקודות הכסף, then contemporary cases. Note: the Admur HaZaken wrote no Shulchan Arukh on Yoreh De’ah — a level of psak, not a “Daat HaRav”.
📖 StudyThe seif says it itself: « עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו אסור לישראל לאכול שם » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א) And it rules out the dietary reading in advance: « אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א) For your own situation, ask your Rav.
The seif sets two terms: « ולאחר ימי המשתה ל׳ יום » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א) and, if he invokes the wedding: « ואם אומר שמזמינו בשביל החופה אסור עד י״ב חדש ולאחר י״ב חדש מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א) For your own situation, ask your Rav.
The seif says only: « אלא אם כן הוא אדם חשוב » (שו״ע יו״ד קנ״ב:א) The gemara gives the case: « שָׁאנֵי רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא, דְּאָדָם חָשׁוּב הוּא » (עבודה זרה ח׳ ע״ב) And the Taz makes it a rule of law: « אבל הטור כתב באמת כל שהאדם יודע שהעובד כוכבים שמח בו אסור מן הדין וכל אדם ילך אחר אומדן דעת בזה » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ג) For your own situation, ask your Rav.
Seif 2 permits it: « אם העובד כוכבים שעושה חופה שולח לבית הישראל עופות חיים או דגים מותר » (שו״ע יו״ד קנ״ב:ב) And the gloss adds: « וה״ה דמותר אם שלח לו לביתו בשר שחוט כדינו » (רמ״א יו״ד קנ״ב:ב) But the Taz sets a reservation: « ולא התירו בשולח לבית ישראל אלא אם אינו אומר שיתאספו ביחד באכילה זו אבל אם הוא מזכיר שיתאספו ביחד הוה קריאה ממש » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק ב) For your own situation, ask your Rav.
The Perishah asks: « כתב הפרישה צריך עיון אם נאמר גם בהאי מותר משום איבה לשמוח עמו כדלעיל סוף סי׳ קמ״ח » (ש״ך יו״ד קנ״ב ס״ק א) The Taz answers no: « משא״כ כאן שעיקר המצוה של איסור אכילה גופה הוא משום שלא יהיה לנו עמהם אהבה והיאך נבטל זה גופיה משום איבה » (ט״ז יו״ד קנ״ב ס״ק א) The Nekudot HaKesef answer yes: « ובאזיל מודי שרינן משום איבה וקרא אסמכתא בעלמא הוא » (נקודות הכסף יו״ד קנ״ב) For your own situation, ask your Rav.